שולחן הנגרות עליו נכתבה סדרה של 5 פוסטים משמש גם לתיקונים ותחביבים אחרים.

עם הזמן נוספו למלחצי הנגרות החזיתיים המקוריים גם מלחצי עגלה, וניסורי מתכת קטנים נעשו על מלחצי צורפים קטנים וניידים. לאחרונה נוספו גם מלחצי מסגרים גדולים.

לא כל המלחציים מתאימים בדיוק לתפקידם, אבל השימוש במה שיש או במה שאפשר להשיג, וכן הניסוי והטעיה, הם מטבעה של סדנת חובבים ביתית קטנה

מלחצי נגרות

לצרכי נגרות המינימום הוא שולחן עץ כבד עם פלטה במידות 50/120 לפחות, בגובה 90 ס”מ אם גובהכם סביב 1.80 מ’, ועם זוג מלחציים אחד בצד שמאל של החזית, אם יד ימין שלכם היא הדומיננטית. לא פחות חשוב – מרווח העבודה סביב השולחן. אפשר כמובן להוסיף ולהגדיל את הפלטה, אפשר לשנות את גובה השולחן לנוחותכם האישית.

זוג המלחציים הראשון שהורכב על השולחן היו מלחצי חזית. קטנים וקלים מהמומלץ אבל נראו לי בזמנו סבירים לצרכי כחובב. לאחרונה אחרי תקופת חוסר שימוש החלו לחרוק נוראות. פירוק החלק הנע, הסרת חלודה מהמסילות עם נייר לטש, שימון דק לבורג ולמסילה – והם עובדים שוב.

מלחצי עגלה

נבנו סביב בורג שפורק ממלחצי קצה של שולחן נגרות ישן, כמפורט באחד הפוסטים הקודמים על שולחן הנגרות. האום לא התאים למלחצי עגלה ונאלצתי לאלתר את מבנה העגלה.

במבחן התוצאה הם עובדים אבל אפשר להסתדר בלעדיהם. יש גם איזו חוסר פרופורציה בין קוטר ואורך הבורג שלהם לזה של מלחצי החזית, האמורים להיות המלחציים הראשיים לצרכי נגרות.

מלחצי המסגרים על השולחן מסתירים את סידרת החורים שנקדחו עבור מלחצי העגלה, אבל מלחצי המסגרים פריקים כמובן.

מלחצי צורפים

ברוחב קצת יותר מ-7 ס”מ או קצת פחות מ- “3.

נוחים לעבודות קטנות, קלים ואפשר לאחסן אותם על המדף ולהתקין בקלות ובמהירות כאשר צריך לנסר או לפצור איזה מוט הברגה שאחרת יפצע את שפתי מלחצי הנגרות העשויים עץ. ניתנים לסיבוב ולנעילה בזוויות שונות. אפשר לכופף בהם פיסות פח דק קטנות.

עדינים מדי לעבודה נמרצת, מחוברים לשולחן ע”י פלטת מתכת ובורג ולכן זזים ממקומם בהפעלת כח. ידית הסיבוב היא כבר השלישית אחרי ששתי קודמותיה נשברו. הסדן שלהן לא שווה הרבה, אולי לעבודות צורפות זעירות שאני לא עושה.

בסך הכל מלחציים שטוב שיהיה, לא וויתרתי עליהן גם אחרי התקנת מלחצי המסגרים הגדולים יותר

מלחצי דרמל

יחד עם הדרמל נקנו גם מלחציים ייעודיים.

הכדור בבסיס המלחציים מאפשר הטיה בזוויות שונות כמו במלחצי גלפים. המסילה השחורה מאפשרת כליבה לאורך של אלמנטים ארוכים יחסית.

המלחציים איתנים יותר ממה שניתן לצפות ממלחציים העשויים פלסטיק, ועמדו היטב במבחן השימוש בדרמל. לניסור ידני התאימו הרבה פחות, מה שמביא אותנו לסעיף הבא.

מלחצי מסגרים

לפני כמה זמן הגיעה ההבנה שהסדנא צריכה גם מלחצי מסגרים גדולים.

מלחצי “4 אפשר בדרך כלל לחבר לשולחן בברגים עוברים, מה שייצב אותם בעבודה. מצד שני הפרש הגודל יחסית ל- “3 הקיימים לא מהותי, והמלחציים הזולים שנמכרים באמזון נראו קלים, קלים מדי.

מלחצי מסגרים איכותיים הם כבדים, ומכאן גם יקרים לקניה ולמשלוח, ולא ריאלי עבורי לפרק אותם בכל פעם שצריך את מלוא משטח השולחן כדי לנגר משהו גדול. המלחציים של פעם, וגם חלק מהמלחציים הזולים של היום, עשויים יצקת פלדה cast iron – חומר חזק אבל שביר אם יקבל מכה במקום הלא נכון. פלדה משיכה ductile iron אמורה להיות גמישה יותר – מקצועות נגרים עשויים היום מחומר זה והם לא אמורים להישבר בנפילה על הרצפה.

מה קניתי במבצע באיזו רשת בארץ, ומה טיב הפלדה? לא ברור, אבל גודל “6 והמחיר היו נכונים לי. לעבודה ביתית המלחציים האלה גדולים וחזקים מעל ומעבר. צרכי כוללים החזקת מוטות פלדה בעת ניסור או פצירה, וכיפוף פחים דקים. מי שרוצה לכופף ברזל בניין – יצטרך כנראה לחפש מלחציים אחרים.

מיקום המלחציים נעשה לנוחותי. המלחציים ניתנים לפירוק ע”י הוצאת 3 ברגים, אבל כיוון שהם שוקלים 11 קילו – לא נוח לפרק ולאחסן אותם אחרי כל שימוש ולכן יישארו שם עד הפעם הבאה שאנגר משהו גדול ואצטרך את מלוא גודל פלטת השולחן.

למה לא?

בהנחה ובתקווה שלא אגיע למגבלות חוזק הפלדה, יש אמירה שההבדל בין כלי זול ליקר הוא בעיקר כמות העבודה שהושקעה בעיבוד שבבי אחרי היציקה, ומשהו במלחציים האלה לא עובד מספיק חלק.

בתמונות הבאות סומנו במרקר ירוק הנקודות שצריך לבדוק האם יש בהן מגע בין החלק הקבוע לחלק הנע. הסימון פה דיגיטלי על התמונה אבל היה עדיף לסמן עם מרקר במקומות החשודים, ולראות היכן ישתפשף.

השקעתי מעט זמן בהסעת החלק הנע על נייר לטש המונח של משטח ישר, ופצירת נקודות המגע בחלק הקבוע – בעדינות ובצניעות מתוך הבנה שמישהו מיומן ומצוייד ממני עבד במפעל, והעביר את היציקות הגולמיות עיבוד שבבי מינימלי להתאמת החלקים זה לזה, ואם המעסיק שלו היה יכול לגבות יותר כסף על המלחציים – היה משקיע עוד שעת עבודה ומוציא תוצאה טובה משאוכל לקוות להגיע אליה בבית. בסך הכל חלקי המלחציים מותאמים היטב ולא רוקדים. עם זאת יש צבע על נקודות מגע שצריכות להיות חשופות ומלוטשות עד ברק, ומאחורי הצבע פני שטח גסים שיישורם יחייב באמצעים שלי שעות של עבודה ידנית, ולכן עצרתי כאן בתקווה שעם השימוש במלחציים יישחק מה שצריך והמצב ישתפר.

כמה טיפות שמן סמיך בנקודות המגע, שימון קפיץ הבורג שחרק, בעיקר שימון הדיסקיות. אחרי טיפול קל אפשר אמנם לסובב את הבורג עם אצבע אחת כנדרש, אבל לא במהירות ובקלות בה מסתובב בורג מלחצי הנגרות הסמוכים.

האום המוביל את הבורג הותקן עקום. אפשר לפרק את הבסיס, לחלוץ את הרול-פין ולהוציא את האום לבדיקה, אפשר לוותר מחשש לשבור משהו.

רושם לי לנקות את הבורג לכל אורכו כמו שמנקים שרשרת של אופני שטח עם דיגריזר ומברשת, לנקות גם את האום, ואחר כך לגרז או לשמן בשמן סמיך. שמן המכונות שניסיתי היה דליל מדי וסיבוב הבורג גרם לטיפטוף על השולחן.

הסדן גדול ונוח ליישר עליו משהו, אך שוליו לא יושרו ואין לו לכן שימוש לכיפופים, בהם נדרש סדן בעל זווית ישרה.

תוספות

אפשר להוסיף לחיים\שפתיים\אינסרטים\תותבים\בקים לבחירתנו. בתמונה הראשונה לחיי פלסטיק גמיש מעליאקספרס, מוחזקות במקומן עי” מגנטים ונוחות לאחיזת מה שלא נרצה שיישרט. בתמונה השניה כליבת עץ שבניתי פעם, והוכנו בה מגרעות לאחיזת צינורות, אין בעיה להכין משהו דומה לאחיזה במלחציים, או לקנות אינסרט מוכן.

עצה למי שיש לו יותר מקום בסדנא

שולחן הנגרות משמש בזמן האחרון לכמה תחביבים אחרים. זה שולחן כבד ונוח, ו”מותר” לשרוט וללכלך אותו ולקדוח בו חורים לעוד ועוד זוגות מלחציים.

עם זאת עבודות במתכת הכוללות ניסור, חיתוך, קידוח, פצירה ושיוף – מותירות שבבי מתכת חדים, אבקה שחורה מלכלכת ולעתים גם טיפות שמן מכונות. אלה נספגים בפלטת השולחן ועלולים לשרוט ולהכתים עבודות עץ עדינות. אם וכאשר אחזור לנגר ברצינות – אצטרך לטפל בזה.

מי שיש לו מקום בסדנא, מוטב שישמור שולחן נקי לענייני נגרות, ויקצה שולחן נפרד לכל העבודות האחרות.