Treebog – עצייה / בית כיסעץ

טכנולוגיה נאותה

ניסוי ראשון בישראל ב-TreeBog יצא לדרך!
מדובר על סוג של שירותי קומפוסט פשוטים, שרק תורמים להם, ולא צריך לרוקן אף פעם

זהו הניסוי הראשון בישראל ב- TreeBog, סוג של שירותי קומפוסט פשוטים, שרק תורמים להם, ולא צריך לרוקן אף פעם
לא, אין שם בור ספיגה, או איזשהי חפירה. אלה שרותים מוגבהים רגילים, שמתחתם תא קימפוסט, ובתוכו ערמת קומפוסט פשוטה על האדמה. התפעול שלהם רגיל – מחרבנים, ומוסיפים עלים/נסורת. הערמה קולטת בשמחה גם נוזלים – שתן, שטיפת טוסיק ושטיפת ידיים – שמרווים את הערמה ונספגים באדמה שמתחתיה. אז איך הערימה לא גדלה וממלאת את תא העיכול עד שיש צורך לרוקן אותה?

הטריק הוא בצמחייה. שותלים מסביב למערכת עצים מהירי צימוח שזוללים הרבה דשן, השורשים שלהם נכנסים אל תוך הערימה, ניזונים ממנה, ומאזנים את התשומות.

נשמע טו גוד טו בי טרו?
אני למדתי את הטכניקה הזו מג’יי אברהמס הגאון, שמפעיל שירותים כאלה בבית שלו במערב אנגליה כבר 20 שנה בלי לרוקן. אין סיבה שזה לא יעבוד גם בארץ, למעשה פה יש יותר שמש, והתהליך אמור להיות אפילו מהיר יותר.

ההתאמה העיקרית שנדרשת לארץ ולאקלים שלנו היא בסוג הצמחים. באנגליה ג’יי עובד עם ערבות וקוצר את הצימוח לטובת קליעה והסקה. המערכת שלי נמצאת בגליל המערבי, בגובה של כ-300 מטר מעל פני היום והתות שבתמונה במפנה דרומי. אני שתלתי שתי ערבות, תות, תאנה ורימון. כרגע יש במערכת כ-4 חודשים של זבל אנושי, ואין שום ריח בתוך תא השירותים. עכשיו נשאר לראות אם הערמה עולה ובאיזה קצב, ואיך מגיבים העצים.

יהיה מעולה אם עוד אנשים יבנו ניסויים נוספים של המערכת, באקלימים מעט שונים ועם צמחייה שונה, ונלמד יחד מה עובד הכי טוב. לטובת מי שרוצה לבנות כזו מערכת אני מוסיף נקודות ותמונות שיתמכו בתכנון ובבנייה של המערכת, כולל צרכים ואת הפתרונות שאני יישמתי. מקווה שלא תגבילו את עצמכם לרעיונות שלי ותעופו על עוד אפשרויות:

מערכות מים:

  • שטיפת טוסיק
  • כיור שטיפת ידיים + ניקוז ופיזור לתוך הערימה
  • טפטפות – לקיום הלחות בערמה והשקיית העצים כשנוסעים לתקופה והשירותים לא פעילים. אני חיברתי לתקרה של תא הקמפוסט כדי שלא יבלעו בערימה.

מכיוון שיש 4 מקורות השקייה לערימה (כולל שתן וצואה) אפשר למקם אותם בנקודות שונות שייצרו פיזור טוב של ההשקייה על הערימה.

דפנות:

  • פתח שירות צדדי, למקרה שיהיה צורך לפנות חומר
  • מניעת גישה של יתושים – רשת יתושים
  • מניעת גישה של מכרסמים – רשת ברזל צפופה קבורה מעט באדמה
  • מניעת גישה של כלבים/חזירים – במבוק/רשת ברזל קשיחה
  • אוורור, אבל מניעת דליפה של ריח – מילוי הדפנות בקש מאוורר (לא דחוס)

מידות:

גובה (למשטח המושב של השירותים) – 1-1.2 מטר
בסיס 1.5X1.5 מטר
להערכתי אלה מידות שיספיקו למשפחה של 4-5 נפשות. נראה עם הזמן…

ריח:

הוספתי ארובה שיוצאת מהדופן העליונה של התא התחתון, כדי שהאדים החמים יוכלו לצאת החוצה. השתמשתי בצינור PVC 15 ס”מ.

צמחייה:

שתלתי את הצמחים לפני שבניתי את המבנה, והנחתי להם השקייה במקום המיועד לערימה (בספירלה בין העצים) – כדי למשוך לשם את השורשים. כשבניתי את המבנה, תליתי את ההשקייה בתקרת תא העיכול.

לתוכן זה נכתבו 6 תגובות

  • תודה על השיתוף דרור – אחלה פרויקט. אתה יכול לחשוב על גרסה ביתית של השירותים האלה, כלומר כאלה שלא צריך לצאת בשבילם החוצה? ללא ספק ירחיב את מעגל היישומים הפוטנציאליים.

    • אין בעיה לשלב בתוך בית, במיוחד עם חדר השירותים מוגבה מהקרקע וחורג מקיר הבית (קיר דרומי עדיף) כך שניתן לשתול את העצים סביבו. מקווה שזה מובן….

  • דרור היקר,
    מאוד מעניין, רוב הפסולת עליה מדובר מורכבת לא מהניוטרינטיים, אלה מחומר אורגני. החומר האורגני בפסולת האנושית (צואה) מעוכל על ידי חיידקים, פטריות וחרקים (וגם כמה מכרסמים). לכן תפקיד הצומח פה אינו ישיר. תפקיד הצומח הוא באופן עקיף ע”י סימביוזה של שורשי הצמח עם מיקרואורגניזמים, כך שנוצרת סביבה פורייה לכל.
    הבית שלי על באר פרטית, כאשר קנינו את הבית לקחתי דגימת מים למעבדה, לצערי הרב גילינו זיהום גדול של חנקות במי תהום. כמהנדס סביבה שמתמחה במים התחלתי לחפש את מקור הזיהום. גילית שצינור הביוב נפרץ ונשבר על ידי שורשי עץ. עץ ash עץ חזק מאוד שמשמש לבניית אלות בייסבול.
    בזמן צמיחת העץ חודשי הקיץ האביב והסתיו, העץ אכן שתה את כל מי הביוב (מדהים אהה). אך בתקופת החורף, העץ היה בתרדמה ולא נזקק למים. המי ביוב זרמו דרך הצינור השבור למי התהום וזיהמו אותם (באסה).
    מעניין לראות איך הניסוי שלך יעבוד לאורך עונות השנה, במבט על השפעה הסביבתית. אולי שווה למצוא איזה סטודנט שיבסס את המחקר שלח על המערכת שלך, אך יקל דגימות אמת.
    בהצלחה ויישר כוח,
    ליאור זינגר

    • הי ליאור,

      מעניין מאוד מה שאתה מספר. שני הבדלים גדולים בין הסיטואציות שאתה מתאר ושלי –
      1) כמות המים אצלי קטנה בסדרי גודל מאצלך, אפילו אם זה רק ביוב של אסלה אחת (ואם הביוב מקבל גם מקלחת – על אחת כמה וכמה ) בנוסף, אלה מים נקיים, ששוטפים דרך ערימת קומפוסט מנוקזת ומאווררת- מצב שונה ממי ביוב שהצואה שורה בהם זמן ארוך..
      2) לא יודע מה עומק מי התהום אצלכם, אבל אנחנו ממוקמים על גבעה של סלע קירטון, לדעתי מי התהום עמוקים מאוד פה, והמים עוברים הרבה סינון של סלע ואדמה עד שהם מגיעים למי התהום, אם בכלל.

      הרעיון של סטודנט חוקר נשמע מעולה, אם הוא יכול להגיע למי התהום איכשהו. הלוואי שיגיע מישהו כזה..

      • היי דרור,
        * חנקות מטיילות עם המים ומגיעות רחוק. אגב זוהי דרך טובה לנתח ולהבין כמה רחוק מקור הזיהום. חיידקי ה E. coli גדולים מאוד ולא מטיילים רחוק (מטרים עד עשרות מטרים בודדים, תלוי בסוג הקרקע), אך החנקות יגיעו לעומקים של מאות מטרים. לכן זוהי טכניקה טובה למצוא את המקור לבעיה.
        * סלע הקירטון Chalk form of limestone מאוד נקבובי ולכן מים יגיעו בו רחוק מאוד.
        * שירותים כימים- כחלק מהעבודה שלע כמהנדס סביבה בממשלת ארצות הברית, אנו נותנים היתר לטיפול בפסולת השירותים הכימים מפסטיבל ה Burning Man ושירותי בול קליעה בפארקים (שירותים יבשים עם מיכל אסיפה), הופתעתי לגלות שפסולת השירותיים מגיעה רטובה ולא יבשה, הטיפול שאנו מאשרים הוא יישום חקלאי בהזרקה לקרקע כ 6 אינץ מתחת לפני השטח (לאחר סינון של פלסטיקים, מזריקים, אייפונים ועוד כל מיני דברים שלא צריכים להיות שם). סוג של טרקטור נוסע בשדה ומזריק את הפסולת מתחת לפני השטח בזמן עונת הגידול, הכל מחושב על מנת לצרוך את החנקות ומניעת זיהום למי התהום. חשבתי שיהיה מעניין לשתף את המידע הזה באותו הקשר.

        אשמח לשמוע עידכונים, ישר כח,
        ליאור

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן