קופסאות עץ, חלק ב’ – קופסת זנביונים

רוצה להיות הראשון?
בבית המלאכה

את המדריך הקודם סיימנו עם עץ מנוסר ומוקצע למידות אורך, רוחב ועובי. במדריך הנוכחי נרכיב מהן קופסא עם מחברי זנביונים

בעקבות סרטון של פול סלרס, בניתי כמה קופסאות קטנות ופשוטות לתרגול הכנת מחברי זנביונים.

לאחד משני חלקי מחבר כזה צורת זנב יונה, ומכאן שמו. יש יותר משתי דרכים לסמן, לנסר ולהתאים מחבר כזה. אצל האינגליזים יש אנשי pins first, ויש אנשי tails first. ההבדלים ביניהם הם כמו בין אלה שמשחיזים באבני מים לבין אלה שמשחיזים באבני יהלום – וכל צד מגן על עמדתו בחירוף נפש דתי ובלהט משיחי. ביידיש הרצוצה שלי אומרים –  “מין קן אזוי אונד מין קן אזוי” – שזה בערך “אפשר כך ואפשר כך”.

 

סימון אחד ה"זנבות"

הנה סימון בשיטה שבחרתי – קודם קו אופקי בעובי הקורה הניצבת שתתחבר לקורה זו, ועוד מ”מ, אח”כ סימון הקווים האלכסוניים בעזרת שבלונה. לא חייבים שבלונה של וריטאס מאלומיניום, כל מה שייתן לכם שיפוע של 1:8 בעץ קשה או 1:6 בעץ רך – הולך

ניסור

ניסור בסמוך לקו. תיאורטית הניסור צריך להיות טיפה מחוץ לקו, כדי להבטיח חיבור הדוק. מעשית – חציו השני של המחבר ינוסר לפי מה שייצא בניסור החל הראשון. בהמשך ינוסרו גם כתפי המחבר

הכנת חלקו השני של המחבר

סימון חציו השני של המחבר בקורה השניה, לפי מה שיצא בניסור החלק הראשון. יש להפקיד על מישוריות ועל זוית ישרה בין החלקים, בדיוק כפי שיהיה במחבר המורכב:

לאחר הניסור המדויק עם מסור הגב, פינוי גס שבחרתי לעשות עם מסור קשת בסיסי:

עבודת מפסלת בזווית מדויקת של 90 מעלות בעזרת מתקן עזר המקובע לשולחן:

הכנת בסיס הקופסא

לבסיס הקופסא נבחרה פיסת עץ כהה ובה סימנים משימושיה הקודמים. בתמונה עיגול הפינות לאחר הניסור למידה:

הדבקה

הדבקה בדבק נגרים צהוב. הכליבות מימין קנויות, אלה משמאל תוארו בפוסט קודם.

האפשרות להדביק את הבסיס ישירות לדפנות הקופסא היא פריבילגיה של מי שבונה קופסא קטנה. בקופסא גדולה יותר היה צריך ליצור פרטים שיאפשרו העברת עומסים גדולים יותר, וגם יאפשרו ללוח הבסיס תזוזה יחסית ליתר הקופסא (שהרי “העץ משחק”, כלומר מידותיו משתנות בהתאם לטמפרטורה וללחות, ותנועתו שונה בכיוון הסיבים ובניצב להם).

פינישים

מהתמונה הבאה אפשר להבין את הכינוי “זנב יונה”.

כיאה לקופסאות ראשונות, היו פיספוסים. ההקצעה כאן מטרתה להוריד את מפלס הפינים הבולטים עד מפלס הלוח הניצב, וזה בסדר ותוכנן כך מראש. מה שלא תוכנן הוא הרווח הנראה בצד שמאל של המחבר, שפוגם מהותית בחוזקו של מחבר כזה.

פינה שבורה:

בהמשך גילפתי במקום זה מעין מאחז יד:

והנה שתי קופסאות משומנות ומוכנות. השמן הדגיש את גוני העץ ואת ההבדלים בין החלק הבהיר לכהה:

לסיכום

לקופסאות נמצא מקום בשוקת של שולחן הנגרות, והן מלאות בכל מיני פיצ’פקעס שלא נמצא להם מקום אחר. אפשר לראות אותן מציצות בחלק העליון של הצילום הבא:

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן