בוצ'ר בלוק

רוצה להיות הראשון?

בוצ'ר בלוק הוא סוג של קרש חיתוך מסורתי, בו החלק הנראה לעין עשוי משבצות סיבי גדע של העץ. רק משוגע ינסה להכין לוח כזה בעזרת כלי נגרות ידניים

בוצ'ר בלוק הוא "קרש חיתוך" מסורתי, בו החלק הנראה לעין עשוי משבצות סיבי גדע של העץ. השיקול היה שסיבי הגדע רכים יותר, וישחקו פחות את להב סכין הקצבים. כיום להבי הסכינים משובחים ועמידים יותר, והקצבים עברו ללוחות חיתוך מחומר פלסטי אנטיבקטריאלי.

היום עם שלל הכלים החשמליים העומדים לרשות הנגר, רק משוגע ינסה להכין בוצ'ר בלוק בעזרת כלי נגרות ידניים – ובכן, יש לנו פה משוגע

שארית פלטת שולחן מעץ אלון משובח שהדביק נגר מקצועי, התגלגלה אלי באדיבות חברנו א'. לאט לאט ובעזרת כלי נגרות מסורתיים, נעשה ממנה בוצ'ר בלוק:

שארית פלטת שולחן מעץ אלון

שארית פלטת שולחן מעץ אלון

סימון קווי הניסור בעזרת זוויתן וסכין סימון:

ניסור ידני בעזרת מסור ריובה. כדי להפחית את סטיית המסור מקו הניסור, הפכתי את הלוח מדי כמה ניסורים, ובאזור אמצע הלוח הפכתי אותו והתחלתי שוב מהצד השני

ניסור ידני בעזרת מסור ריובה

ניסור ידני בעזרת מסור ריובה

ועכשיו להקצעה ויישור מישור הניסור – ראשית הקצעה גסה לרוחב, זהירות לא לעבור את הקצה ולקרוע סיבים. ראו הסיבים הקצרים על השולחן, תוצאת ההקצעה בניצב לכיוון הסיבים:

ועכשיו הקצעה לאורך. כאשר מתקבל תלתל רצוף לכל אורך הקורה – מישור הניסור ישר ואחיד

כמובן שהמישור שזה עתה הקצענו חייב לצאת ניצב לפני הלוח, זה כלל יסוד בנגרות מסורתית:

סימון המשך הניסורים לאורך נעשה עם מסרט. הגובל רץ כנגד הניסור הקודם, וזו הדגמה של חשיבות העבודה המסודרת – כל טעות סימון, ניסור או הקצעה תשתקף בניסור הבא

ה"מגדל" על השולחן מראה לאן אנו חותרים. כל הקורות שנוסרו סובבו ב- 90 מעלות, הסיבה לכך תתברר בהמשך כשאציג את פני הלוח הסופיים. בינתיים אפשר להתרשם מטעויות כמו הקורה העליונה שאחת מפינותיה שבורה.

הדבקה ראשונה, כאשר שולחן הנגרות מנחה את הלוח להישאר מישורי. הניילון מטרתו למנוע הידבקות הלוח לשולחן, הקרש העליון מטרתו למנוע סטייה מהמישור של חלק מהקורות. לנגרים מקצועיים יש מתקנים הרבה יותר מקצועיים, בסדנא ביתית קטנה – מאלתרים.

לאחר התייבשות הדבק – הקצעה. ראשית עבודה גסה בניצב לכיוון הסיבים, ראו הסיבים הקרועים, ולאחר מכן עבודה עדינה יותר בכיוון הסיבים לקבלת משטח חלק.
התפרים בקנט התחתון בתמונה מראים את פגמי הניסור, הקנט בכלל ספק ישר מספיק, ויעלה לי בעבודת הקצעה קשה בהמשך

בדיקת מישוריות הלוח עם winding sticks – אלו מוטות ארוכים המגדילים את מידת הפיתול של הלוח כדי לסייע לזהות את הנקודות הגבוהות. אותו תהליך עבר גם על צידו השני של הלוח

שוב ניסורים לרוחב

והנה אחד הניסורים שיצא די מוצלח (והרי כבר ראינו שכל סטיה מקו הניסור פירושה יותר עבודת הקצעה בהמשך):

שוב הקצעה, סיבוב ב- 90 מעלות והדבקה:

והנה תמונה שמלמדת שני דברים –
ראשית איך ייראה הלוח – כלומר למה טרחתי וניסרתי וסובבתי, והדבקתי וניסרתי וסובבתי והדבקתי שוב. זו הדרך לקבל מראה של קוביות נפרדות מלי לטרוח ולהכין כל קוביה בנפרד.
שנית – רבי ליאוניד השיפוצניק, מה הוא אומר? "חנטריש עושה עבודה פעמיים". אז הנה כל השגיאות ואי הדיוקים לאורך כל העבודה הצטברו לפני לוח שצריך להקציע – וזו הקצעה קשה של סיבי קצה, משהו שרק משוגע יעשה עם כלים ידניים

אז הנה המשוגע עובד. אני לא חסיד של מותגים ושל כלים יקרים, אבל מתנת יום ההולדת שקיבלתי (לי נילסן מס' 4, למי שלא מזהה) – עושה את העבודה

חלק מהקצעת סיבי הקצה ניסיתי לעשות עם בלוק פליין. מנח הלהב (זווית נמוכה) מתאים יותר לעבודה כזו, אבל הכלי קטן מדי וקשה להפעיל עליו את משקל הגוף הנחוץ לעבודה כזו.

הבלוק פליין עושה מלאכתו נאמנה בהקצעת הקנטים ובקיטום פינות הלוח

והנה הלוח מוכן ומשומן בשמן מינרלי. לפני השימון היה עוד מעבר על הלוח עם מלטשת אקסצנטרית (חשמלית, אלא מה) עם נייר 220, להסרת פיספוסים וגם לחיספוס קל של הלוח כדי שהשמן ייספג.

תמונת תקריב שמראה מצד אחד את אי הדיוקים בעבודה, ומצד שני את יופי העץ. הפסים הלבנים הניצבים לטבעות הגדילה נקראים קרני ליבה (ray flakes), ובקורת עץ האלון הזו הם בולטים במיוחד

לסיכום

כל העבודה שראינו – הרבה יותר פשוטה למי שיש לו גישה לנגריה ממוכנת ומצוידת. עדיין אין תחליף בעיני להנאה מנגרות ידנית.
לסיום לוח נוסף, בו הקפדתי יותר על כיווני הטבעות ליצירת מראה מעניין

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות