איך סבינו היו קודחים

מלאכות מסורתיות

הכתיבה ב”בידיים” מביאה לתיבת המייל בדרך כלל הודעות מערכת על תגובות לפוסטים (השיאן הוא “מדריך לאינסטלטור בעל כורחו”, 132 תגובות), אך גם פניות ישירות ובהן שאלות דומות.

יום אחד הגיע מייל אחר, שכותרתו “כלי עבודה ותיקים למסירה”, וצורפה אליו תמונה של שתי מקדחות ידניות. אחת המקדחות היתה ברשימת הכלים הידניים שצריך לחפש, והשניה – לא פחות מעניינת. התברר שיעל גרה במרחק רכיבת אופניים ממני, ובאותו ערב כבר ניסיתי לפרק ולבדוק איך להשמיש את הכלים. אז לפני הכל – תודה גדולה ליעל.

הכתיבה ב”בידיים” מביאה לתיבת הדואר האלקטרוני בדרך כלל הודעות מערכת על תגובות לפוסטים (השיאן הוא “מדריך לאינסטלטור בעל כורחו”, 132 תגובות), אך גם פניות ישירות ובהן שאלות דומות.

יום אחד הגיעה הודעה אחרת, שכותרתו “כלי עבודה ותיקים למסירה”, וצורפה אליו תמונה של שתי מקדחות ידניות. אחת המקדחות הייתה ברשימת הכלים הידניים שצריך לחפש, והשנייה – לא פחות מעניינת. התברר שיעל גרה במרחק רכיבת אופניים ממני, ובאותו ערב כבר ניסיתי לפרק ולבדוק איך להשמיש את הכלים. אז לפני הכל – תודה גדולה ליעל.

אחרי ההקדמה, ניגש לעניין – הנה שתי המקדחות של יעל, לפני הפירוק והשיפוץ. בואו נחקור אותן ונראה מה עשו סבינו לפני שהיו מקדחות ומברגות חשמליות.

כדי לנסות להבין איך קראו לכלים האלה בעברית, נעזרתי בחוברת “לוחות כלי עבודה” מאת יהודה פרידמן משנת 1968, שהועלתה לרשת. השמות באנגלית מובאים לנוחות מי שרוצה למצוא חומר נוסף ברשת או לקנות משהו באיביי.

 

בתמונה הבאה, למעלה מקדחת אַרְכֻּבָּה Brace Drill (התרגום החופשי של השם האנגלי הוא משהו כמו “מקדחה עם תמיכה”) התלויה על הקיר אצלי כבר כמה זמן, ולה פוטר מסודר המאפשר החלפת ראשי מקדח. בניגוד למקדח המודרני בעל הקנה העגול, בסיס הקנה כאן בחתך ריבועי.

למטה המקדחה שקיבלתי מיעל – מקדחת אַרְכֻּבָּה מורכבת יותר, עם מנגנון קָרְקָשׁ (“פריילוף”), אפשר לעבוד איתה במקומות צרים, כמו ליד פינות של רהיט – במקומות בהם לא ניתן להשלים סיבוב מלא של הארכובה בעת קידוח, מסובבים את הארכובה נניח רבע סיבוב קדימה ואחורה, והפריילוף דואג לכך שהמקדח יסתובב רק בכיוון אחד.

ליד המקדחות מקדח לולייני, מקדח חלזוני ומקדח פרפר. ראשי מקדח מודרניים עשויים ממתכת שעברה טיפול מיוחד והם שומרים על חדותם לאורך זמן. הישנים לעומת זאת נשארים חדים הרבה פחות זמן, אבל ניתנים להשחזה. מקדחים ישנים אפשר למצוא בבודדים בפרוטות בשווקי פשפשים, או לקנות באיביי סטים של מקדחים חלזוניים בקופסאותיהם המקוריות ובמחירים מפולפלים. כפי שכתבתי בפוסט קודם, יש לי סט איכותי של מקדחי עץ מתוצרת “אלפן” בקטרים 3-10 מ”מ (50 ₪ כל הסיפור במחירי תערוכה), וכמה מקדחים בודדים בקטרים גדולים יותר שקניתי לפי הצורך, רובם מקדחי פרפר פשוטים.

הפוטר במקדחה החדשה דומה לזה שבקודמת, וראשי המקדח זהים. מנגנון הראצ’ט נמצא ב”ברך” שמאחורי הפוטר, ראו את גלגל השיניים שלו על הציר. המנגנון מופעל ע”י סיבוב הטבעת שמעליו ימינה או שמאלה, למרבה הצער אחת הלחיים נראתה שבורה. בהתייעצות עם ספר על כלי נגרות ישנים, התגלה כי ציר הפוטר מולחם ולא מוברג ולכן אינו ניתן לפירוק לשם בדיקה האם ניתן לטפל בה או להחליף אותה. חששתי כבר שאשקול להלחים או להדביק את הציר, ולקבל מקדחה דומה לקודמת, כלומר עם פוטר אך ללא מנגנון ראצ’ט.

מקדחה כזו היתה כבר כמה זמן ברשימת הכלים הידניים שרציתי, בינתיים הסתפקתי בטבילה ממושכת של ראש המקדחה בחומץ (לא טבלתי את המקדחה כולה מחשש לפגישה בחלקי העץ, שאינם ניתנים לפירוק) ואחריה קירצוף החלודה, ובתלייתה לתצוגה במקום בולט על הקיר בחדר העבודה.

בתמונת התקריב, נראות לחיי הפוטר המורכב, היוצרות צורת ריבוע בהתאמה למקדח:

עידכון משמח – אחרי כמה זמן נתקלתי במאמר באינטרנט על פירוק מקדחה עם מנגנון קצת אחר. נדלקה לי הנורה ושלפתי את הפין הגובל את בורר המצבים. אחריו ניתן היה להעלות את טבעת למעלה ולחשוף את המנגנון. כמות החלודה קצת הפתיעה כיוון שהמנגנון בילה יממה בחומץ, אבל שמחתי לגלות את הקפיץ שלם ואת שתי הלחיים במצב סביר:

 

שליפת עוד פין שעכשיו ניתן היה לגשת אליו, והנה הלחי יוצאת. ניקוי מהיר של החלודה, הרכבת המנגנון עם הקפיץ במקומו – והעסק עובד. כיוון שהוכח כעת שזה עובד, יפורק המנגנון שוב בהזדמנות הראשונה, ינוקה ביסודיות וישומן.

המקדחה הושארה בינתיים בצד לבדיקה נוספת עד כמה ניתן (וכדאי) לנקות את חלקי המתכת הנראים לעין. יש לי רתיעה מקירצוף עד הברזל הנקי והברקה מוגזמת, וחשש מפגיעה בפאטינה של המתכת ובמה שנראה כמו ציפוי מתכתי על הפוטר.

לבניית דגם של סירת מפרשים מעץ (שלא השלמתי עד היום) קניתי לפני קרוב ל-30 שנה מקדחת יד מהסוג המכונה באנגלית Egg Beater Drill (“מקציף ביצים”). מקדחה דומה עולה כמה עשרות ₪ באיביי או בארץ. אותה מקדחת יד הגיעה עם פוטר שלא ניתן לתפוס בו מקדחים דקים (מ”מ אחד), לכן קניתי איתה מקדחה נוספת, איתה ניתן לקדוח אולי בפלסטיק. פוטרים מודרניים, גם של מקדחה חשמלית אימתנית, מסוגלים לאחוז ללא בעיה מקדח כזה, ואם לא – אפשר להשיג מתאם.

קלוז אפ פוטרים, המקדח הגדול יותר בקוטר 5 מ”מ, והקטן – מ”מ אחד. שימו לב בהמשך, אלו פוטרים זהים, אם כי קטנים יותר, מאלו המשמשים במקדחות ובמברגות חשמליות

חורים קטנים, כמו חור מוביל למסמר או לבורג קטן ניתן לקדוח גם עם מקדח יד חלזוני למסמרים Gimlet, בתמונה כלי חדש מאיביי ולידו אחד ישן יותר עם ידית עץ, ועוד ניסוי אחד מפוסט קודם, ניסיתי לבנות כלי עם ידית אסימטרית על בסיס מקדח לולייני ישן. שלושתם לא ממש יעילים.

אתנחתא חשמלית – מברגה ומקדחה עם פוטרים מודרניים. למקדחה פוטר הננעל עם מפתח מתאים, למברגה פוטר אוטומטי:

המקדחה הגדולה שקיבלתי מיעל, היא מעין דגם משופר של “מקציף הביצים” ומחמת גודלה נקראת מקדחת חזה Breast Drill. ראו הפחית בבסיס המקדחה, המיועדת להשענה על החזה בעת הקידוח. זו מקדחה מתוצרת פז’ו, ויש לה שלושה הילוכים אשר הבחירה ביניהם נעשית ע”י העברת הידית בין שתי הבליטות הנראות בתמונה (השלישית נמצאת מהצד השני כל המנגנון). בדיקה ראשונית הראתה שהחלודה בגוף המקדחה שיטחית, המנגנון במצב מצוין ועובד חלק, ואילו הפוטר תקוע.

ניסיון להגדיר ולתארך את המקדחה, ונבירה בקטלוגים המועטים של פז’ו שהועלו לרשת, העלה כמה ממצאים:

כיתוב באנגלית: made in france ו- us patent 2.474.726. חיפוש הפטנט לפי מספר לא העלה תוצאות

כיתוב בצרפתית:  peugeot frères (“האחים פז’ו”), ו- modele depose s.g.d.s (כנראה “דגם רשום”).
מצאתי מקדחה דומה בקטלוג ישן ולא מתוארך של פז’ו בקישור: https://archive.org/…/internationaltoolcataloglibrary…, מקדחה דומה נקראת שם: Peugeot porte forets 314 (“פוטר להחזקת מקדחים”), מקדחה בצרפתית נקראת גם chignole.
להערכתי זו מקדחה משנות השישים או השבעים, מהסיבות הבאות:

  • גוף המקדחה עשוי פח מכופף ולא יציקה
  • המצב המכני של גלגלי השיניים והמיסבים מצוין
  • סביב ציר המקדחה מיסב קוגל-לאגרים פתוח, אפשר ממש לראות את הכדורים. מזכיר לי חבר שלי שהתחרה באופני כביש של פז’ו לפני 30-35 שנה, והיה מחליף בעצמו את הכדורים במיסבים.

הכיתוב באנגלית מזכיר לי צעצועים וכלים מימי ילדותי, כאשר אמריקה משלה בעולם וכל כלי שיוצר באירופה נשא עליו כיתוב באנגלית ובו שם מדינת הייצור באנגלית ומספרי פטנטים אמריקאיים אם היו.
אחד ממכרי זוכר מקדחה דומה מילדותו לפני כחמישים שנה, עד פירוט מבנהו הפנימי של הפוטר

ניקוי ראש המקדחה והפוטר מצד אחד, וידית הבסיס מצד שני נעשה ע”י טבילה בחומץ. נמנעתי משיוף אגרסיבי כדי לא לפגוע בצבע המקורי ובפטינה על הברזל. את המנגנון לא רציתי לטבול, מאחר והוא עובד היטב ו”אם זה עובד אל תיגע בזה”. יכולתי לפרק, לנקות ב- 40WD, לטבול בחומץ, לסתור את החומצה עם מים, לייבש, לשמן ולהרכיב שוב. הנה ראש המקדחה מבלה את הלילה בכוס חומץ בכיור במרפסת שאשתי מרשה לי ללכלך:

עם החלודה הסתדרתי, די בעדינות. הבעיה היתה הפוטר.

סגירת הפוטר סביב ראש המקדח נעשית ע”י סיבוב הפוטר כולו והברגתו על ציר המקדחה, לציר יש תבריג חיצוני, בערך בקוטר 13 מ”מ, בהתאם לפוטר יש תבריג פנימי. סיבוב הפוטר על הציר מביא לכך שהציר לוחץ על קונוס שנמצא בתוך הפוטר, וזה מעביר את הלחץ ל-3 שיניים.

העסק חרק מלכתחילה, רק לאחר ריסוס מסיבי ב- WD40 והפעלת כח, כאן בסיוע מפתח שוודי, ניתן היה לסגור את הפוטר בסיבוב על הציר. בפתיחה, השיניים נשארו סגורות והיה צריך ללחוץ עליהן כדי לשחרר את המקדח.

לכן לאחר לילה ב- WD40 ניסיתי לפרק את הפוטר בעזרת שני מפתחות צינורות, ראו בתמונה, כדי לנקות ולשמן את העסק מבפנים. למרות שנראתה שם בבירור הברגה, העסק לא התפרק.

לאחר טבילה בחומץ להסרת החלודה נתפס משהו, וכאשר הפעלתי כח, כנראה יותר מדי כח, העסק התפרק. בתמונה ניתן לראות 3 קפיצים בחוץ, ואחת מ- 3 השיניים של הפוטר.

ידידנו א., קשיש חביב שמה שהוא שכח לתקן אני עוד לא למדתי (מטוסטר ומחשב ועד משאית וטנק), לקח אליו את הפוטר לכמה שעות. מה שאני ובני החסון לא הצלנו לעשות בכוח עם שני מפתחות צינורות, הוא עשה עם סבלנות – עבודה איטית של כמה סיבובי סכין על התפר בין שני חלקי ההברגה, מציאת נקודה בה הפוטר קיבל מכה שכופפה אותו מעט, עוד קצת עבודה באזור זה, והנה העסק נפתח.

שיוף בנייר 180 להסרה פיזית של החלודה והמשקעים, עוד יום בחומץ, המשך ליטוש של חלקם החיצוני של הלחיים וחלקו הפנימי של הפוטר, אלה חלקים שישתפשפו זה בזה וחשוב שהמגע יהיה חלק, ניקוי התבריגים עם מברג דק ועם מברשת פליז, שימון כל העסק – והנה הפוטר מורכב ועובד.

המקדחה הגיעה עם טבעת ובה תבריג, מאחורי הפוטר. במקום זה היתה פעם ידית אחיזה נוספת, לסייע בייצוב בעת הקידוח. למזלי למקדחה צרפתית צפוי שיהיה תבריג מילימטרי, ובורג מתאים נמצא בקופסת הברגים. אספתי פעם מהרחוב כמה רגליים חרוטות של רהיט ישן, ובכל פעם אני נהנה לראות איזה חלק מאיזו רגל נוח לי ביד, ומנסר ממנה ידית. כך נראית הידית החדשה לאחר קידוח לבורג והדבקה באפוקסי:

לסיום, שוב תודה ליעל על ההתנסות המרתקת והמחכימה. למדתי כמה דברים חדשים והמקדחה עובדת. עכשיו צריך למצוא משהו ראוי לקדוח בו, אבל שיהיה סלחני לעקומת הלמידה הצפויה למי שרגיל למקדחה חשמלית

 

לתוכן זה נכתבה תגובה אחת

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן