לחגוג או לחלות? מדריך הישרדות לחג החנוכה

גוף בריא

חג החנוכה הוא חג המסמל חירות, כוח רצון, חשיבה העצמאית. רגע לפני שאנו צוללים לתוך סיר השמן, בואו נאיר על כמה נקודות מעניינות על הקשר החסר בין צריכת שמן מטוגן לשימחת החג.

חג החנוכה הוא חג המסמל חירות, חשיבה עצמאית וכוח רצון. רגע לפני שאנו צוללים לתוך סיר השמן, בואו נאיר על כמה נקודות מעניינות:

מה חוגגים?

את הצלחת מרד החשמונאים על היוונים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן.

רקע היסטורי בקצרה

בשנת 167 לפנה”ס ועל רקע גזירות אנטיוכוס, הנהיגו החשמונאים את ההתקוממות נגד השלטון הסלאוקי בישראל, שכונתה “מרד החשמונאים”. גזירות אלו כללו הרעה בתנאי מידת העצמאות היהודית, בהתערבות בענייני פנים ובענייני בית המקדש, בשינוי הריבוד המעמדי, בשינוי שיטת המיסוי ובגזירות דת.
בשנת 164 לפנה”ס הצליחו החשמונאים לשחרר את ירושלים ובית המקדש משלטון היוונים והמתיוונים, שתחת שלטונם שבת בית המקדש מפעילות כשלוש שנים. אף שהמרד לא נגמר, והלחימה בארץ המשיכה כ20 שנים נוספות, נקבע תאריך החג בימי השיא של המאבק – ימי שחרור המקדש וירושלים.

נס פח השמן

ובכן, ההגדה מספרת שכאשר ביקשו החשמונאים לחדש את פעילות בית המקדש הם נתקלו בבעיה כיוון שלא היה בידם שמן זית טהור להדלקת המנורה, עד שלבסוף נמצא פך אחד, שהכיל שמן שהיה צריך להספיק ליום אחד בלבד, אך בפועל, בדרך “ניסית” הדליקו ממנו את נרות המנורה במשך שמונה ימים, בעקבות נס זה קבעו להדליק נרות בחנוכה למשך שמונה ימים.
יש הטוענים כי לסיפור חנוכה הסבר אחר לגמרי, תוכלו להתרשם ב”נס לא קרה לנו: על מקור החנוכה, ומדוע הסביבון הוא למעשה רולטת הימורים?, מאמר ב”הארץ”.

מה הקשר בין חג החנוכה לטיגון סופגניות, לביבות וזאלאביה?

חיפשתם קשר בין טיגון והרציונל הקולינרי לחג החנוכה?
ובכן, אין.
כפי שקראתם השמן והניסים המתלווים לו הם בהקשר הדלקת נרות ובשום אופן לא קשורים לאכילה.
זה השימוש המיועד לשמן: הדלקת אור. אני מציעה שנחזיר עתרה ליושנה וכך נעשה במשך 8 ימי החג: נדליק נרות שמן ונמנע דלקות מיותרות בגוף.
ואם בחרתם להתכבד במנהג המזיק של אכילת מזונות מטוגנים בשמן (הרווים לרוב בסוכר, במלח ובקמחים למינם), תוכלו להתוודע בהמשך לכאבי ראש, נזלות וחום אצל ילדים, שלשולים ושיבושים של מערכת העיכול, החמרת כאבים ושורה של מכאובים מיותרים.

למה לא כדאי לטגן?

מזונות מטוגנים נחשבים לטעימים ונחשקים. הם גם ממכרים שהרי לרוב הם רווים במלח או /וגם בממתיקים תעשייתיים. יחד עם זאת, מאכלים אלו מביאים איתם רשימה ארוכה של מלחות וסינדרומים שניתנים למניעה. זה תלוי רק בבחירת התפריט שלנו.

טיגון בשמןבין הנזקים הרבים המתלווים לאכלת מזונות מטוגנים:
– כאשר מבשלים מזונות בטמפרטורות גבוהות מאוד, במיוחד בטיגון, נוצרות תרכובות סרטניות לגוף האדם.
– הטיגון מיצר חומרים מחמצנים וצריכתם גורמת למצב דלקתי כרוני.
– השומנים המטוגנים מצטברים ונתקעים בדפנות כלי הדם והם מהגורמים למחלות לב וכלי דם, טרשת עורקים, היפרליפידמיה, אי ספיקת לב.
– חומרים טוקסים: לפי מחקרים שפורסמו” food and chemical toxicology” בטיגון נוצרת תרכובת רעלנית בשם פורן ה”משפרת” את הריח והטעם של המזון אך לנו היא רעלן. דרך להוריד את כמות החומרים האלו היא לאכול מזון שלא עבר בישול, או לבשל בטמפרטורות נמוכות.
– צרבת, אולקוס ושיבושים במערכת העיכול.
– החמרת תסמיני סכרת.
– בעיות הורמונליות.
– פגיעה במיקרוביום (חיידקים) במערכת העיכול.

חשוב להבין ששומן הוא רכיב חיוני בתפריט שלנו: הוא מהווה חומר גלם ליצירת הורמונים ולבניית רקמות. כל התאים בגוף שלנו עטופים בממברנה שומנית המהווה סוג של מחסום חכם המאפשר כניסה ויציאה של חומרים ספציפיים לכל תא ותא. השומן מאפשר למערכת העצבים להעביר מסרים ותומך ברקמות רבות בגופינו. אך כאשר השומן מגיע אלינו ממקורות מחומצנים וחסרים אנחנו מספקים לגוף שלנו חומר גלם באיכות ירודה אשר יתפקד בצורה לא תקינה ומזיקה במערכות הגוף שלנו.

שמעתם כבר על עלילות השמן המזוכך?

שמן צמחי מזוכךמאחורי השם התמים והטהור – “שמן מזוכך”, המצוי כמעט בכל בית בישראל, עומד בסופו של דבר שמן מכונות שעבר טיהור כך שריחו וטעמו יהיו תואמים לחייך האדם.
שמן מזוכך מייצרים מזרעים של מגוון צמחים. השומנים מזרעים צמחיים הם רב-בלתי-רווים, זאת אומרת, הם נוזליים בטמפרטורת החדר. בדרך כלל שמנים מזוככים מייצרים מקנולה, סויה, תירס, חמניות, לפתית ועוד.
המוצר הקרוי ” שמן בישול” מתייחס בעיקר לשילוב בין שמנים מזוככים אלו.

הפקת שמן מזוכך:

שמן מזוכך לבישול נעשה על ידי תהליך מכני וכימי אינטנסיבי המיועד להוציא את מקסימום השמן מהזרעים. תהליך זה מסיר מהזרעים כל חומר תזונה טבעי כאשר התוצר הסופי הוא מזיק ומחומצן. חמצון זה הופך את השמנים האלו לגורמים מסרטנים מפני שבצריכתם משחררים רדיקלים חופשיים בגופנו, מזיקים לרקמות שלנו ומונעים מהפיזיולוגיה של הגוף לתפקד באופן תקין.

last-stepsלהלן התהליך עצמו של הפקת השמן:

1. החומר גלם: זרעי שמן כגון סויה, חמניות, לפתית על פי רוב תוצר של חקלאות המבוססת על הנדסה גנטית אשר מקנה לצמח עמידות כנגד כמויות אדירות של ריסוסים. משמע חומר הגלם – זרעים מהונדסים בחקלאות אינטנסיבית :-(
2. לאחר איסוף וניקיון, הזרעים עוברים כתישה.
3. על מנת להתחיל את תהליך הפקת השמן, הזרעים הטחונים מחוממים בקיטור בטמפרטורה שבין 110 ל180 מעלות.
4. מסחטת לחץ גדולת ממדים ממצא את השמן מסיבי הזרע בעזרת חום גבוה וחיכוך.
5. סיבי הזרע והשמן מוכנסים ל”אמבטיה” עם חומר ממיס כימי ממשפחת הנפט (לרוב אקסאן) ואז עוברים שוב אידוי בקיטור כדי להפיק את מירב כמות השמן האפשרית.
6. בשלב זה תערובת סיבי הזרעים והשמן שהופק מהם עוברת לצנטריפוגה בתוספת פוספט על מנת להפריד בין השמן לבין סיבי הזרעים.
7. מפרידים בין הסיבים לבין השמן הגולמי ומאדים את הממיס הכימי מהשמן. סיבי הזרעים עוברים תהליך וישמשו כמזון לבעלי חיים.
8. השמן הגולמי עובר עוד טכניקות לזיכוך הכוללות:
– הסרת גומי בעזרת מים (degumming):
מוסיפים מים לשמן ולאחר זמן מה של תגובה ניתן להפריד את הפוספטים הרווים במים- hydrated phosphatides- על ידי זה שהם שוקעים או דרך תנועה צנטריפוגלית.
בצעד זה מסירים חלק גדול מהפוספטים הממיסים והלא ממיסים במים. הגומי שמתקבל עובר תהליך מהפך ללציטין, הנמצא בשימוש תעשיית המזון, להאכלת חיות או למטרות טכניות.
– ניטרול: חומצת שומן חופשית, פוספוליפידים, פיגמנטים וגם דונג הנוכחים בשמן הן גורם נוסף לחמצון השומן ומקנות צבע לא רצוי בתוצר הסופי. טיפול השמן בסודה קאוסטית או סודה אש מסיר את החומרים הלא רצויים האלו. השמן המטוהר, המזוכך, הוא בהיר יותר בצבעו, פחות סמיך ויותר נוטה לחמצון.
– הלבנה: המטרה המרכזית היא להסיר כל צבע מהשמן. השמן המחומם עובר טיפול הלבנה בעזרת פיחם פעיל או חמר פעיל.
9. נטרול הריח: תהליך חיוני בזיכוך השמן, כיוון שבשלב זה המוצר בעל ריח דוחה… אידוי בלחץ בטמפרטורה גבוה מאוד משרת את המטרה להסיר תרכובות נדיפות שאחרת היו מתבטאות בטעם לא ערב וריח רע מהשמן.

תהליך זה של זיכוך השמן הצמחי מקלקל את השומנים והופך את השמנים ללא יציבים הנוטים להתעפש מהר. שומן מעופש מכל סוג הוא חומר מזיק וכאשר הופך לאחר האכילה לחלק מהגוף שלנו, פוגע בתפקוד התקין מרמת התא ועד לאיברים שלמים. בנוסף מחקרים רבים מראים ששמן תעשייתי מזוכך מכיל רדיקלים חופשיים רבים מחוללי סרטן ולא תורם תועלת כל שהיא לבריאותנו.

האם באמת תסכימו להכניס לגוף שלכם חומר זה?

לסיכום

זהו לא חג הקורבן! ואין שום סיבה להקריב את עצמנו ואת יקירנו במזבח ההרגלים התרבותיים בני זמננו היוצרים נורמה של חולי. הגיע הזמן לחנוך מנהגים חדשים המיטיבים עם חיינו, המאירים את ימנו והמוסיפים שמחה אמיתית, לא רק זו הרגעית של בלוטות הטעם המובילה לתחלואות אלא זו שמחזקת אותנו ואת חיי הקהילה שלנו ליצור, לשגשג ולשמוח בפשטות יחדיו.

אז מה עושים?

  • מסלקים מיד מהצלחת, מהתפריט, מהמטבח את השמן המזוכך התעשייתי המזיק כל כך!
  • ניזונים ממזון מלא במצבו הטבעי והטעים, העשיר במרכיבים תזונתיים שלאחר עיכולנו הם מיטיבים עם הפזיאולוגיה של הגוף שלנו ומאפשרים לנו לשגשג.
  • אגוזים וזרעיםשומן איכותי ויעיל לתפקוד גופנו מגיע ממזון מלא כמו אבוקדו, שקדים, זרעים ואגוזים שלא עברו עיבוד של קלייה, המלחה או זיקוק. שקדים, פיסטוקים, אגוזי מקדמיה, צנוברים וזרעי שומשום מכילים לא רק שומן, אלא גם חלבון וקצת פחמימות, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים רבים (תלוי בהרכב של כל אגוז או זרע). את האגוזים כדאי לרכוש ולשמור בקליפתם, אריזה חכמה זו שומרת על הטריות ועל הטעם הטוב.
  • מתחברים למנהגים המיטיבים עמנו ועם יקירנו ובוחרים להימנע מהרגלים תרבותיים מזיקים.
  • מגישים ליקירנו משפע הפירות הגדלים ומבשילים בארצנו בעונת הסתיו-חורף ומתחברים מחדש למה שיש לידינו: בננות, אפרסמונים, אבוקדו, פירות הדר מכל הסוגים, קיווי, תפוחי עץ מזנים וצבעים מגוונים, אנונה, פיטיה, קובו, תמרים, דבלים, צימוקים, אגוזי פקאן ומלך.
  • לוקחים אחריות על השגשוג שלנו ונמנעים מתמיכה בתרבות הסופגניה: מוצר תעשייתי זול ומזיק, הפוגע ברווחה שלנו ומיטיב בעיקר עם תעשיית המזון והרגלים תרבותיים חסרי כל קשר לחג האורים.
  • מחדשים את זיכרון נס פח השמן על ידי הדלקת נרות שמן!
  • בנוסף ללסעוד ביחד משאירים זמן למשחק משפחתי קהילתי וחוגגים ביחד ללא תיווך במזון (-:
  • אם בוחרים לצרוך שמן, בוחרים בשמן זית כתית מעולה מתוצרת הארץ, חשוב לקרוא היטב את התווית! וצורכים אותו ללא חימום. מומלץ גם לבקר בבית בד ולהכיר את תהליך הפקת שמן הזית.
  • יוצאים למסע חיפוש אחר שומנים מלאים: אבוקדו אגוזים למינם: מלך, פקאן, לוז, מקדמיה, ברזיל. שקדים, פיסטוקים זרעי דלעת, חמנייה, שומשום ונהנים מגיוון מעלה תיאבון (-:
  • יוצרים בידיים!:
    סופגנאשי– תפוח נאשי כבר היכרתם? טעמו נפלא! ובחג אפשר להכין סופגנאשי! חותכים “לחי” של תפוח נאשי, בעזרת כפית יוצרים גומה קטנה האמצע, ממלאים עם קרם תמרים או תמר מגולען בצורת כדור, מפזרים קצת קוקוס ולהינות! (-:
    – עוד רעיונות על מתוקים שמיטיבים
    – סביבונים: יש מלא מדריכים נחמדים ביוטיוב, למשל כאן , וגם כאן , ובקלות רבה כאן . מדריך יוטיוב לקיפול סביבון אוריגאמי למתקדמים יותר
    – נרות שמן קדומים, מדריך יוטיוב נהדר של סדנת האדמה בחווה ואדם
    – נר שמן מקלמנטינה או תפוז, מדריך ביוטיוב

ברכות על ראשכם והלוואי שחג זה יהיה לנו השראה לחשיבה עצמאית וביקורתית על התרבות הרווחת סביבנו ועל שינויים המשמעותיים שיש בכוחנו להוביל על מנת להיטיב עם חיינו (-:

מקורות מידע

  • “תזונת האדם ובריאותו”, יצחק בן אורי
  • מאמר When Friends Ask:  Why Do You Avoid Adding
    Vegetable Oils?”, דר מק דוגלל
  • “Health for the millions”, הרברט שלטון
  • “תזונת 80-10-10”, דאגלס גרהם

לתוכן זה נכתבו 6 תגובות

  • אין על המאמרים שלך את מאלה שמצליחים ללמד את המלומדים
    שאלותיי:
    מה מבטך על הצורך מבחינה של בגוף וכמובן גם החשק לחמים ונעים? הרבה מדובר בזה באוכל נא אבל לגבי סופגנאשי אם רוצים קצת חמימי מה דעתך על לחמם בעדינות אפילו על מבער שלא יעבור 30-40 מעלות זה לא אמור להרוס ערך תזונתי…ולא באמת צריך יותר חם מזה לאכול בכלל שכידוע למי שמתעניין זה לא טע=בעי ולא בריא אבל 40 זה חום של קייץ אז…אשמח לתשובתך.

    והאם ישמשמעות לאי איזכורך בשמנים את שמן הקוקוס. נכון זה מזון חסר לשיטתך, אך כבר העלית שמן זיית אז…

    כנ”ל לגבי זרעי אבטיח יחד עם איזכור אלה של הדלעת כמקור לשומן ובכלל מזין

    ודבר אחרון – שימוש בשמן מזוקק למאור, זה של המטבח, ו או שיועד למאור, וכן פג תוקף, אנא דעתך, כי אם מכילים רכיבים לא בריאים (את לא ציינת פג תוקף לשימוש למאור אבל זה כלול בשאלתי למומחיותך) זי מבחינת לנשום את זה?
    בכללי השאלה באה כי גם נרות חימום שנמכרים השטוחים עם השעווה הלבנה בפחיונת קטנטונת ממתכת עם פתיל, אלה שהשתמשנו שנים למבערים, מסריחים בסיום, ובכלל לעתים קרובות גורמים לפיח שגם מסריח וגם מלכלך, אבל גם בשימוש בשמן, הן עם פתיל צף והן במילוי במקום השעווה הלבנה כשהפתיל צמוד לתחתית. בסוף הגעתי כשנגמרו הפתילים של נרות החימום שרוקנתי מהם את הגוש הלבן, לפתיל מעיתון שמחזיק יופי מבחינת זמן.

    * בהקשר של נרות שמן שתמיד מצטלמים כל כך יפים אבל אחרישימוש אחד הכל דבוק ושחור וחום ופיח ושמן שרוף וחשבתי שאין מנוס…
    אציין, כי מי ההדרים שאת זו שהעלית הרבה לפני שהעלומחשבות על סבונים והמלחה, מסתבר אחרי נסיונות שמנקים אפילו פיח ואפילו את כתמיהשמן והשקוף מצלוחיות המבער לא רק של המיים הריחניים אלה של צלוחית הנר עצמה. בשפשוף קליל אם זה בכל שימוש, עם עיתונים וגרגרי סוכר. ממש במקרה גיליתי כשנגעתיבטעות בפיח שלמטה והתפזר לי בכל מקום איזו קללה…כל גרגרון של גודל ראש סיכה הפך למריחה מייאשת נדבק לנעליים ובצר לי באותו רגע כל מה שהיה לי זה מי ההדרים ששימוש רק לריח, חשבתי שרק אעביר ניגוב עם עיתון כי גם הסמרטוט קיבל נגיעות ומרח לי בכל מקום עד שהבנתי מה קורה כי השייש אצלי ככה מאוד וגם הכיור נירוסטה זלא מייד הבחנתי במריחות אז “אכלתי אותה” עד שהכל כבר התפזר. ופתאום גיליתי שמנקים את זה עד תום. אפילו את סמרטוט המיקרופייבר זה הציל לא יאומן ממש. אמנם היה צורך בהשריות חוזרות ושפשוףעם סוכר ומיהדרים אבל הוא חזרלהיות מנקה במקום מורח שחורים.

    • שלום טל,
      תודה על המחמאות (-:
      אנסה לענות לשאלותייך:
      1. אם את חושבת שיהיה לך כייף, נראה לי סבבה לחממם קצת את הסופגנאשי (-: אפשר גם להכין על תפוחי עץ או אפרסמונים.
      2. שמנים, אני ממש לא ממליצה. במצב הנתון (שאוכלים שמן מקולקל מזוכך!) עדיף בהרבה לצרוך שמן זית כתית מעולה מתוצרת מקומית וכדאי אורגני. שמן קוקוס, בנוסף ללהיות שומן חסר גם מטיסים אותו מהקצה השני של העולם…
      3. בהקשר לנרות, האמת היא שזה לא תחום התמחותי (כי נרות ושמן לא אוכלים! :-)
      אני אישית מעדיפה לא להשתמש במוצרים שיוצרים זיהום, הרי זיהום הוא זיהום וחוזר עלינו ועל כל כל תושבי כדור הארץ.

      לגבי מי הדרים, לא בדיוק הבנתי איך את מכינה. זה נשמע כמו חומר ניקוי ממש נחמד (-:

      תודה רבה ואיחולים לחג שמייח!
      דבי.

      • תודה דבי,
        סידרתי קצת שלא יתבלבלו הנושאים בזמן שעונים:

        קליפות הדרים, נראה שבילבלתי אותך עם ניבה…זכרתי שאת זו שהציעה כאחד השימושים בקליפות הדרים. וגם כאן שמת קישור לנר שמן מתפוז שזה עוד שימוש.

        אז זה הרתחת קליפות הדרים זה הכל. ואגב זה לא רק לניצול קליפות הדרים אלה זה גם מה שנהוג לשפוך כמה פעמים כשמכינים קליפות ממותקות או ריבה.
        …אבל לא יעניין אותך כי את הארת את שימת לבי לכך שלא בריא דברים מרים גם אם נעשה בהם שימוש לריפוי, זה רק כשיש בעייה. התפיסה שהן יכולים לחזק מביאה לחשוב שכדאי בשוטף להתשמש, עד שלומדים לעומק ומבינים שעדיף לפתור את מה שהחליש.
        בכל אופן כשיש חזק חבל להלחם עושים פעם ב…וכמובן בלי סוכר רק דבש.

        בדרך, יש חומר ניקוי שהועלה – כך חשבתי – כאן באתר, ולא הודגש עד כמה הוא חזק רק גיליתי במקרה. הריח….כמובן משהו משהו…

        ומיילא גם בריא ומרגיע שהרי נרולי לדוגמה זה סך הכל קליפת הדר, החושחש. במי ההדרים בהרתחה (לא רק חליטה קצרה) ממש מרגישים את השומניות, הרתחה זה מיצוי גם בלי כל המיכון של איסוף האדים והפרדת השמן, לא מדובר על לשמור אלה לייבש (שזה ממש קל רק מניחים להבדיל מדברים אחרים לא מחייב שמש או מייבש מזון או לתלות מאוורר כי מתייבש טרם מתעפש אם שמים פשוט בצד, רק עדיף שכבה אחת). ולהשתמש כשרוצים אז ממילא זה כמו לשים כמה טיפות במבער. בשביל מה לקנות שמן נרולי? אני טועה שזה אותו דבר הרתחה לעומת טיפות במבער שגם שמים במיים?
        ___________________________________________________

        שמן למאור שאלתי כי כתבת כאן להדליק נרות שמן. הנחתי שכוונתך היא במקום לאכול לכן הפניתי השאלה אלייך…כעת הבנתי שזה יחד עם החג שמייח יותר מאשר עצה. אם תיתקלי במישהושיודע אשמח לקבל מידע על בעיית הפיח שנותר כשמדליקים נרות שמן מההיבט הבריאותי לעומת שעווה רגילה.
        _____________________________________________
        כן שאלתי, על חבורת הזרעים מכילי השמן, לצד גרעיני דלעת, מה עם גרעיני אבטיח?
        __________________________________________________
        שמנים למאכל – הבנתי שגם שמן זיית הוא חסר רק שמה שאת אומרת הוא שלכל הפחות הוא מקומי ולא מקולקל ומזוקק?
        ושמן קוקוס אותו דבר רק שלא מקומי משמע שינוע…זה מה שהבנתי מתשובתך…

        בכל אופן שאלתי כעת היא, מאחר והוא משמש לטיפול בחומציות בדם שבעצם יש לרובנו כמצב “רגיל”. לשנות לדם בסיסי בלי משהו בסיסי כמותו יש לך המלצה/דעה? גם חיפשתי איזו טבלה של חומציות ובסיסיות ולא מצאתי. קשה לזכור מפה ושם מידע שנתקלים, כגון לימון שהוא חמוץ נחשב דווקא לבסיסי, וחומץ שהוא חומצי מצאתי אמירה שבאופן שלא הוסבר הוא תורם לבסיסיות בדם, על כן חומץ תפוחים עוזר לטיפול בניקוי הגוף כשההשערה שנכתבה שם הייתה שאולי דווקא חומציותו גורמת לאיזו תגובת נגד בגוף וזה עוזר הן לבסיסיות בדם והן בצרבות.
        אז טבלת חומציות ובסיסיות, והמלצות על הפיכת הדם לבסיסי יותר, זה מה שחיפשתי.
        סודה לשתייה גם ידועה אבל לא נראה לי להכניס מלחים בכמויות לגוף, כשניתן למצוא המלצות לחצי כפית או אפילו כפית בכוס כל יום…
        רוב המידה מאתר תרופות סבתא – השכלה במקום מחלה.
        ________________________________________
        שוב תודה, ואני תקווה שאחרים גםימצאו שימוש ל”תגליות”…

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן