האם את מסרסת גברים שלא במודע?

נפש בריאה

עד לפני שנתיים בערך, רוב מערכות היחסים שלי עם גברים היו לא-משהו בלשון המעטה. הייתה שם הרבה חשדנות, טינה וביקורת מצידי כלפי הגברים בחיי. אני לא מדברת רק על מערכות יחסים רומנטיות, אלא גם על ידידים גברים, קולגות, גברים זרים ברחוב/בסביבה שלי, ואפילו על הבן שלי.
לא הצלחתי להבין למה גברים מתנהגים בדרך שבה הם מתנהגים כלפי. וגם הייתה לי אמונה שגברים הם לא-אמינים ואפילו מסוכנים ושאני צריכה להזהר מהם באופן כללי.

עד לפני שנתיים בערך, רוב מערכות היחסים שלי עם גברים היו לא-משהו בלשון המעטה.
הייתה שם הרבה חשדנות, טינה וביקורת מצידי כלפי הגברים בחיי.
אני לא מדברת רק על מערכות יחסים רומנטיות, אלא גם על ידידים גברים, קולגות, גברים זרים ברחוב/בסביבה שלי, ואפילו על הבן שלי.
לא הצלחתי להבין למה גברים מתנהגים בדרך שבה הם מתנהגים כלפי.
וגם הייתה לי אמונה שגברים הם לא-אמינים ואפילו מסוכנים ושאני צריכה להזהר מהם באופן כללי.

לפני שנתיים וחצי בערך, התחלתי לעבור תהליך של התעוררות לעצמי ולחיבור שלי לגוף שלי (שיתפתי ארוכות בסיפור האישי שלי במאמר הזה), וכחלק מהתהליך הזה התחלתי לקרוא ולחקור גם את מערכות היחסים שלי עם גברים. הגעתי בחיפושיי אל אישה מדהימה ומעוררת השראה בשם אליסון ארמסטרונג.

אליסון חקרה גברים מתרבויות שונות ובכל רחבי העולם במשך שני עשורים.
והיא כתבה ספר, שהוא אחד הספרים הכי חזקים שקראתי בנושא מערכות יחסים,
שנקרא "קוד המלכה". The Queen’s Code

קוד המלכה

הספר מגולל את סיפורה של קימברלי, אישה אמריקאית ממוצעת, שחוותה כשלונות חוזרים ונשנים של מערכות יחסים עם גברים וגם חוותה טראומה מינית בילדותה. בעזרתה של סבתא שלה, קלאודיה, היא לומדת את "קוד המלכה" והופכת את מערכות היחסים שלה עם גברים מקצה לקצה.

בדומה לקימברלי, גם אני עברתי תהליך כזה עם הספר ועם הקורס שעברתי עם אליסון.

הבנתי לאט לאט איך אני מחבלת במערכות היחסים שלי עם גברים בגלל האמונות השליליות שיש לי עליהם.

הבנתי איך התנהגויות יומיומיות שלי מסרסות את הגברים בחיי – בלי שבכלל הייתי מודעת לכך!

מאז שנחשפתי לעבודה של אליסון ארמסטרונג, הבאתי שינוי עמוק למערכות היחסים שלי עם גברים.
אני מוקפת בגברים אוהבים ותומכים בחיי: בעבודה, בבית ובכל מקום.
ובשנה האחרונה אני נמצאת בזוגיות חדשה, אוהבת ועמוקה יותר מכל מה שהכרתי בעבר.
אני מרגישה תחושה של שותפות עמוקה וכבוד הדדי עצום עם הגברים בחיי.

אני רוצה לשתף אותך בתובנות המרכזיות שאני הפקתי מהספר וגם להזמין אותך להעמיק יחד איתי את התובנות האלה אם תרצי.

"גידול צפרדעים"

אז מה בעצם קורה כאן?   one-day-my-prince-will-come-1439276-1280x960

על פי הגישה של אליסון, רוב הגברים מגיעים למערכת היחסים איתך בתור "נסיכים" – ואנחנו אלו שהופכות אותם ל"צפרדעים" על ידי תהליך של סירוס – ומוציאות מהם את הגרוע ביותר שלהם.

איך אנחנו עושות את זה?

לפני שנכנס לזה , חשוב להסביר מה זה בכלל סירוס, ולמה אנחנו עושות את זה.

כשאליסון מדבר על "לסרס" גברים, הכוונה היא – להפחית מהיכולת שלהם לספק או להגיע לתוצאות. אפשר גם להסתכל על זה כעל הפחתה מהכוח שלהם ומהאמונה שלהם ביכולת שלהם.

נשים מסרסות גברים לא כי הן רעות, ביצ'יות או חסרות-לב.

אנחנו עושות את זה כי:

א. חלקנו מאמינות שגברים הם מסוכנים/ לא אמינים / אי אפשר לסמוך עליהם / בוגדניים וכדומה. זה קורה או בגלל שנפגענו מגברים בעבר או שספגנו את האמונות האלה דרך התודעה הקולקטיבית של הנשים בעולם שנפגעו כל כך הרבה מאלימות של גברים. לכן, אנחנו מאמינות באופן תת-מודע שחשוב להחליש גברים – כדי להגן על עצמנו.
ב. אנחנו לא מודעות לכך שמה שאנחנו עושות מסרס את הגברים שבחיינו, כי אנחנו לא מבינות את ההבדלים בין נשים לגברים ולא מבינות שהם שונים מאיתנו.

מה שקורה בפועל הוא שגבר שעבר סירוס הופך להיות גבר ממורמר ולאורך זמן – כועס ואפילו זועם.
באופן אירוני, התגובה של גברים לסירוס הוא לחפצן נשים (objectification) – כלומר לראות אותן או לנהוג בהן כחפצים. וכך המעגל נמשך…

איך נשים מסרסות גברים?

יש הרבה דברים שאליסון מדברת עליהם בספר "קוד המלכה" ואני ממש ממליצה לקרוא אותו. אביא כאן כמה דוגמאות:

1. לקטוע אותם באמצע משהו שוב ושוב. בעוד שנשים יכולות להתמקד בכמה דברים בו זמנית (למשל: לדבר בטלפון עם חברה, להכין ארוחת ערב, לשלוח אימייל ולהניק בו-זמנית :) ), רמות הטסטוסטרון בגוף הגבר גורמות למוח שלהם להיות ממוקד רק בדבר אחד (single-focused). זה לא רעיון תיאורטי! יש מחקרים ביולוגיים שמראים שהמוח הנשי והגברי מכויל אחרת. בכל רגע נתון, המוח הגברי ממוקד בדבר אחד וייצור של תוצאה אחת בלבד. כאשר את קוטעת אותו באמצע, הוא ממש צריך לעבור לחלק אחר של המוח שלו כדי להתמקד בדבר החדש שאת מבקשת ממנו לעשות – כלומר: להקשיב לך. אם את עושה את זה שוב ושוב, זה מפחית את היכולת שלהם לספק את התוצאה שהם ממוקדים בה ואף יכול להביא לתסכול וכעס ומתח ביניכם. מה שגברים הכי זקוקים לו זה שנסמוך עליהם ונכבד אותם. הכבוד והאמון וההערכה שלנו הם כמו מים ושמש עבורם. יש לזה סיבה ביולוגית ותיכף אגיע לזה.

2. להתעלם מהם. חלק מאיתנו, כנשים, למדנו שזה מסוכן להסתכל לגבר בעיניים כשאנחנו חולפות על פניו או לחייך אליו – שהוא יכול לפרש את זה כהזמנה למשהו לא-רצוי. אך למעשה ההתעלמות שלנו מהם woman-with-headphones-listening-to-music-1412734-638x424מתסכלת אותם, גורמת להם להרגיש כאילו הם אוויר. גברים באופן כללי לא מבינים כמה אנחנו מפחדות מהם. גבר שהוא בריא ולעולם לא יתקוף אישה או יכפה את עצמו עליה (וזה הרוב המוחלט של אוכלוסיית הגברים) לא מבין שאת רואה בו כאיום, כי הוא יודע שהוא לא יזיק לך. אז נגיד שאת במשרד, חולפת כל יום על פני מישהו שעובד במשרד הזה, ובכל פעם את משפילה את העיניים, בלי מבט או חיוך. או ברחוב את חולפת על פני גבר שמסתכל עלייך ואת מתעלמת ממנו. ההתנהגות הזו מסרסת אותם. ואז התגובה שלהם היא לראות אותנו כ"ביצ'ית", "מלכת הקרח" וכדומה – כלומר לחפצן אותנו. כשאת מתעלמת מגבר – את מתכחשת לקיום שלו כסתם עוד בן-אנוש בעולם הזה, ומתכחשת לעובדה שאולי הוא יכול לתרום משהו חיובי לחיים שלך. כשאת הופכת למלכה של חייך ומערכות היחסים שלך, את יכולה להתחיל להאיר את האור שלך בעולם בלי פחד, לראות את כולם כבני אדם, לראות אותם ממש – ולחייך ולקרון לכל מי שחולף על פנייך – בין אם זה גבר או אישה. החיוך שלך יכול למלא אותם באנרגיה לכל היום ואת יכולה להכיר כמה אנשים ממש מדהימים על הדרך.
הארה חשובה: כמובן שאני מדברת על סיטואציות שבהן את באמת בטוחה. אם את נמצאת בחניון חשוך באמצע הלילה, זה אולי לא הזמן המתאים לתרגל את העקרון הזה…

3. לא לדעת לקבל את מה שהם רוצים לתת – זה עקרון חשוב. בעידן החדש הזה, כל כך חשוב לנו להיות נשים עצמאיות, שיכולות לספק את הכל לעצמנו, שלא צריכות גבר שיספק להן משהו, שיכולות לפרנס בעצמנו וכולי וכולי. וזה נכון, וזה חשוב ועבדנו קשה כדי לקבל את העצמאות הזו. אך עבור הגברים בחיינו, זה מאוד מאוד קשה כשאנחנו לא מסוגלות לקבל מהם את כל מה שהם רוצים ומשתוקקים לספק עבורנו. זה לא אומר שעכשיו את צריכה לחזור למטבח ולתת רק לגבר לפרנס. אבל תתחילי לשים לב כמה הוא משתוקק להעניק לך את מה שאת צריכה. שאלי את עצמך: האם יש משהו שאני לא מאפשרת לגבר בחיי לספק עבורי? אולי בתחילת מערכת היחסים הוא ממש רצה להעניק לך משהו ואת לא היית מסוגלת לקבל, אז עכשיו הוא כבר הפסיק לנסות? בדקי איפה העקרון הזה פוגש אותך.

4. לא לאפשר להם להגן עלינולגבר בריא יש צורך עמוק להגן על נשים. לא רק על האישה "שלו" אלא על נשים בכלל בסביבתו. כשהתחלתי לשים לב לזה – וגם להעריך ולהוקיר את זה – החברות והשותפות wear-your-heart-on-the-palm-of-your-hands-1-1314776-639x852שלי עם גברים עלתה בכמה דרגות. עכשיו אכנס קצת לביולוגיה של העניין. מבחינה ביולוגית, כדי שהגזע האנושי ישרוד – הגברים הם פחות "יקרי ערך" מהנשים. גבר יכול "לייצר" הרבה תינוקות כי הוא יכול "לפזר" את הזרע שלו ולהכניס הרבה נשים להריון. אך האישה היא יקרה מפז, אנחנו כגזע זקוקים יותר לנשים מאשר לגברים כדי לשרוד ולהתרבות. בנוסף, נשים הן המין החלש יותר פיזית. זוהי לא אמירה שובינסטית – זוהי עובדה ביולוגית יקירותיי – ברור שיש יוצאות דופן, אבל לרוב, הגברים הם יותר חזקים וזה פשוט מכיוון שיש להם כמויות טסטוסטורון הרבה יותר גבוהות בגוף מלנשים! לכן מבחינה ביולוגית לגברים יש דחף עצום להגן על נשים כי אנחנו יקרות ערך עבורם. אנחנו פשוט לא מודעות ומודעים לדחפים הביולוגיים שלנו וכמה הם משחקים תפקיד ענק במערכות היחסים שלנו. אז כשבן הזוג או ידיד מנסה להגן עלינו, אנחנו מתעצבנות! – "מה אתה אבא שלי?? מה אתה חושב שאני ילדה קטנה, שאני לא יכולה לעשות את זה בעצמי?? אתה מנסה לשלוט בי??" וכדומה.

אני רוצה לספר לך סיפור אישי על הנקודה הזו,
וזה מתחיל להיות קצת ארוך (המאמרים שלי תמיד יוצאים הרבה יותר ארוכים ממה שתכננתי…)
אז הנה וידאו עם הסיפור שלי, עוד נקודות חשובות למחשבה וגם הזמנה להעמיק את הגילוי של "קוד המלכה" ביחד:

הנה הלינק להדרכה החינמית – "להיות המלכה של מערכות היחסים שלך

הארה לכל הפמיניסטיות/ים בקהל

קודם כל אני מאוד פמיניסטית ופועלת יום יום להעצמת נשים בעולם הזה. מבחינתי פמיניזם זה לא רק "לטשטש את ההבדלים בין נשים לגברים". חשוב לטשטש את ההבדלים כשמדובר בשיוויון שכר ושיוויון זכויות וכדומה.
אך פמיניזם זה גם לחגוג את ההבדלים בין נשים לגברים – לחגוג את היותי אישה בעולם והיותך גבר בעולם – כי זה נפלא!
אני יודעת שהגישה של קוד המלכה יכולה להשמע, ברמה השטחית, קצת מיושנת או אנטי-פמיניסטית – כאילו אנחנו מתייגות נשים וגברים ("נשים הן ככה וגברים הם ככה") ושולחות את הנשים חזרה למטבח. כן, ברמה השטחית זה יכול להיות נכון, ויש כאן הרבה הכללות, אך אם תעמיקי בזה קצת יותר, תתחילי להתנסות בעקרונות האלה בחייך ולראות את התוצאות.

הגישה שלי לחיים היא: "מה שנכון – זה מה שעובד".
אם תוכן מסויים הכניס לחיי טרנספורמציה כל כך עמוקה – הוא נכון עבורי.
ומה שלא התאים לי מתוך התוכן הזה – סיננתי.
האם התוכן הזה נכון גם עבורך? תצטרכי להתנסות ולגלות בעצמך..:)
אל תאמיני למילה ממה שאני אומרת – זה משהו שאני אומרת לכל התלמידות/ים בכל הסדנאות שלי… תתנסי ותגלי מה נכון לך.

לסיכום…

המאמר הזה היה סוג של טעימה קטנה מהעבודה של אליסון ארמסטרונג – "קוד המלכה".
העבודה שלה מאוד מקיפה ומלאה בתובנות חשובות ועוצמתיות בנוגע להבדלים בין נשים לגברים, queen2תקשורת בין נשים לגברים ועוד הרבה דברים מרתקים.
אני ממש ממליצה לקרוא את הספר המלא, אפשר להזמין אותו אונליין באתר שלה.
ולמי שלא זורמת עם אנגלית ו/או בא לה להעמיק בנושא הזה –
מוזמנת להרשם לשיעור אינטרנטי חינמי שאני הולכת להעביר בנושא:
"להיות המלכה של מערכות היחסים שלך"
כל הפרטים כאן בלינק – מחכה לראות אותך שם!

לחיי שותפות מלאת כבוד והערכה הדדית בין נשים וגברים…
אפרת

Save

Save

Save

לתוכן זה נכתבו 20 תגובות

  • אני בעצם רוצה להגיב לתגובות.
    אפתח בכך שאני פמניסטית מבטן ולידה, כמו אמי וסבתי שהיו פמניסטיות בתקופות שעוד לא המציאו את המילה פמניזם.
    פמניזם = שוויון זכויות בין נשים וגברים. אבל שוויון זכויות עדיין לא אומר שאני חושבת שאני נראית כמו בן הזוג שלי, חושבת ומתנהגת כמו שהוא חושב ומתנהג.
    אני מסכימה עם אפרת- אני חושבת שיש שוני בין המינים שכמובן לא מתבטא אצל כל אחת ואחד מהפרטים באוכלוסיה, אבל כן, באופן כללי אני חווה התנהגות גברית כשונה מנשית ואני אוהבת את זה.

    כן, אני יכולה לסחוב את הקניות אבל האיש שלי גבוה ממני בראש ושוקל פי שניים ממני, והוא ג'נטלמן מהמם ולא הוא ולא אני רואים סיבה לכך שאני אסחב שקיות. באותה נשימה הוא גם מנקה את הבית ברגעים אלה ממש.
    ושנינו עובדים ומפרנסים, וכשהילדים שלנו היו קטנים אני נשארתי איתם בבית.
    זו מהות הפמניזם בעיני- להיות מסוגלת לבחור. זה שבחרתי להישאר בבית עם ילדי שלוש שנים לא הופך אותי לפחות פמניסטית.

    זה שהגבר שלי יגן עלי בחירוף נפש מכל סכנה לא הופך אותו לשוביניסט. השתגענו?
    מה כל כך הצית פה את העניינים? הרי אם תיתקלו בסיטואציה בה אישה בסכנה וגבר שעבר באזור עם משפחתו מפנה את גבו ומסתובב לא תחשבו שהוא אפס? או שאולי תאמרו לי שהוא צריך לעמוד רגע עם הילדים ולתת לבת זוגו לנסות להילחם בתוקף בשם הפמניזם?
    אני יכולה להיות פמיניסטית ולאהוב את זה שפותחים בשבילי את הדלת. מה הקשר? אני יכולה להיות פמניסטית ולא לרצות להיות לוחמת בצבא כי למה לעזאזל שאני ארוץ בג'בלאות, אני שוקלת 49 קילו ואין לי שום דחף ללכת מכות עם מחבלים (למרות שאני אלחם עד חורמה בזכותה של אישה שמעוניינת, לעשות זאת).

    ומה הבעיה עם לחייך? אני חושבת שכולנו צריכים לחייך יותר. אני מצהירה: אני פמניסטית, אני נוהגת לחייך. אפילו, רחמנא ליצלן, לגברים. לא רואה פה סתירה. וכן, אני חושבת שאם את עובדת עם מישהו יום יום כמו בדוגמה של אפרת ואת עוברת ליד הכסא שלו ולא מסתכלת לו בעיניים, לא מחייכת ולא מכירה בו, זו התנהגות בהמית ודוחה. לא משנה אם זה לגבר או אישה.

    ולומר: "אם גבר אומר לי שלא הטריד מינית אישה זה מוריד לו נקודות כי סטטיסטית הוא עשה את זה" – באמת??? זה שכל אישה שלישית הוטרדה זה לא אומר שכל גבר שלישי מטריד, זה אומר שמטרידנים מטרידים נשים באופן סיטונאי ועל כל אונס או תקיפה שמישהו הורשע עליו הוא ביצע עוד עשרות שלא ידועים/ לא התלוננו/ לא הורשע עליהם (וזו דוגמה סטטיסטית ידועה ומוכרת).
    להאשים את כל המין הגברי בתוקפנותם של אחוז קטן מהם זה פשוט לא פיירי.
    הרוב המוחלט של גברים הם אנשים טובים, שלא מעוניינים לתקוף או להטריד מינית נשים ורוצים פרטנרית שרוצה אותם באותה מידה.
    .
    מותר לשמוע דעות שונות מהדעות שלנו, ולהגיב בענייניות בלי לתקוף ולבזות. אני חושבת שהכתבה של אפרת חשובה, מחכימה ומאוד נכונה.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן