רקוויאם ליבלית

גינון וחקלאות

למרות שהיא טבעית, ירוקה וחלק מהמערכת האקולוגית (כן, נגע גם בזה) היבלית ממש עושה את המוות לכולנו שעסוקים בגינון או חקלאות. מידי שנה העוסקים במלאכה שופכים דם, יזע, דמעות וגם כימיקלים על עשבים שוטים בכלל ועל יבלית במיוחד… אם תשאלו אותי חקלאות היא מן מלחמה קטנה ויומיומית, ומכל האויבים אני מוצא את היבלית כאויבת המרה מכולן אז אם אני לפעמים מתעצבן או משתמש בתיאורים מוגזמים. תצטרכו לסלוח לי.

אז אמנם הקיץ עבר ואני כותב את המדריך קצת באיחור אבל גם אני מאמין שהוא רלוונטי לכולכם. בואו נבדוק… תרימו את היד מי שיש לו גינה ויש בה מלא יבלית שהוא לא יודע איך להתמודד איתה? יופי. אז גם אני הרמתי את היד, אפשר להתחיל.

למרות שהיא טבעית, ירוקה וחלק מהמערכת האקולוגית (כן, נגע גם בזה) היבלית ממש עושה את המוות לכולנו שעסוקים בגינון או חקלאות. מידי שנה העוסקים במלאכה שופכים דם, יזע, דמעות וגם כימיקלים על עשבים שוטים בכלל ועל יבלית במיוחד… אם תשאלו אותי חקלאות היא מן מלחמה קטנה ויומיומית, ומכל האויבים אני מוצא את היבלית כאויבת המרה מכולן אז אם אני לפעמים מתעצבן או משתמש בתיאורים מוגזמים. תצטרכו לסלוח לי.

קצת תוד”א (תודעת אויב)

הטרמינטור פוגש הידרה

הטרמינטור פוגש הידרה

היבלית ממשפחת הדגניים היא צמח ארצישראלי, נראית לרובנו כמו דשא ומאד עמידה ליובש. רוב הדגניים, בהם כל מיני הדשא, תבואה ורבים אחרים, פיתחו הרבה לפני שאנחנו הגענו שיטה גאונית כדי לשמור על עצמם מרעיה של ותנחשו מה – זה שומר עליהם גם ממנו כשאנחנו מחרמשים או דורכים עליהם. מה זאת אומרת? בניסיון לפשט את זה כמה שיותר – לדגניים אין ענפים או גזע שאליהם העלים מחוברים, כל העלים מתחילים בבסיס הצמח. וזה מפני שבבסיס של כל העלים (בכל הצמחים בעולם!!) נמצא איבר חשוב שנקרא ניצן חיקי. אז אם האיבר החשוב הזה נמצא בבסיס הצמח הוא יכול לחדש את הצימוח תמיד, גם אם הוא קיבל עכשיו ביס או חירמוש. מה חשוב כל-כך בניצנים החיקיים האלו?

תדמיינו שניה, מכירים את זה הקטע הזה ב״טרמינטור״ שהמחסל הרע חוטף כדור ואז הוא הופך למין נוזל שיכול להחזיר להפוך שוב ליד או ראש או כל איבר אחר? אז ניצן חיקי זה בדיוק זה. הוא גוש קטן של תאים עובריים שמהם אפשר להצמיח כמעט כל איבר חדש שיש בו צורך. לכן הדגניים שומרים עליהם טוב וככה הם מתאוששים לחלוטין גם ממכסחת דשא לדוגמא ובמהירות שיא.

טוב, נו, זה מנגנון הגנה מבהמות ואנחנו לא בהמות, אפשר לעקור את כל הצמח ובדיוק בשביל זה יש מעדר! תכלס, זה נכון ואתם גאונים, במונחים של אדם קדמון, אבל ליבלית אתם לא תזיזו. היבלית כבר הקדימה תרופה למכה הזו וקוראים לה קנה שורש. יבלית רישום??$#? מה זה קנה שורש? זה ניצן חיקי שהצמח משתמש בו כדי ממש לשכפל את עצמו. קנה השורש ביבלית הוא מה שבד״כ אנחנו קוראים לו השורשים, אבל – הוא גדל הצידה ולא לעומק ויש לו תפקיד שונה לגמרי. הניצן החיקי שבקצה הקנה יהפוך לעוד צמח יבלית חדש, ככה היבלית משכפלת את עצמה כל פעם 5 או 50 ס״מ הצידה מהצמח המקורי ופשוט תדמיינו הידרה מהמיתולוגיה מביאה ילדה עם המחסל הרע – זו היבלית!

מה זה אומר תכל׳ס? מה שנראה לנו שורשים (קנה שורש!) הוא איבר רביה (כמו פקעת נגיד) של היבלית ואם חתיכה בגודל של זרת מהשורש הזה תישאר באדמה ותקבל השקיה היא תתפתח ותגדל להיות יבלית חדשה ויפה. בגלל זה טוריה לא תעזור, כשהופכים איתה את האדמה אנחנו קוצצים את השורש (קנה שורש) לחתיכות מה שיישאר ממנו יגדל יחסית מהר ונצטרך להפוך את האדמה שוב וחוזר חלילה. קנה-שורש הוא גם הסיבה שבחודשים החמים של הקיץ היבלית שורדת – כשנראה לנו שהיבלית מתיבשת ונחלשת, קנה השורש נשאר מתחת לאדמה, סוג של בתרדמת והוא יתאושש ויחזור לעצמו מיד כשנחזור להשקות. זוהי אחת הסיבות לזה שיבלית הדומה מאוד דווקא לדשא המפונק מצליחה לשרוד בארץ גם בחודשים החמים ובשטחים ללא השקיה.

אז מה אני אומר לכם… לגזום אותו לא יעזור, להפוך את הקרקע יעזור אבל לא ממש ושפשוט לייבש אותה זו לא אופציה. מה כן? עוד מעט נתחיל באיך כן כדאי להתמודד עם היבלית אבל אם כבר הגענו עד כאן בואו נסגור את הפינה ונבין עליה עוד כמה דברים. עד עכשיו דיברנו על מנגנוני הישרדות אבל בואו נראה איך הצמח הזה חי ברגיל.

  • פריחה – קטנה ומועטה מאד.
  • זרעים – קטנים.
  • אין השקעה בחלקים מעוצים.
  • צימוח לגובה – רק אם יש על מה להישען.
  • שורשים – רדודים ולא מפותחים.
  • כל החלקים ירוקים ומבצעים פוטוסינטזה.
 

כמו שזה נראה, היבלית חוץ מלהשתלט על שטח לא משקיעה בכלום. מינימום משאבים בשביל מקסימום התפשטות וזה מתחיל להיראות אולי כמו מדריך די מתסכל… אבל, יש תקווה – דווקא בטבע אנחנו לא רואים את היבלית כל כך הרבה וזה לא שבטבע מרססים. דרך ההתפשטות הזו, בעזרת קני שורש, היא טקטיקה טובה לשטחים ריקים וליבלית ממש קשה איפה שהסוקצסיה מתקדמת. כבר אמרנו שהיבלית לא מצמיחה שורשים עמוקים ולא צומחת לגובה אז בעצם היא מפסידה בשתי התחרויות הכי חשובות בטבע – על מים ועל השמש. איפה שיש אדמה ריקה בגינה שם היבלית תצמח.

איפה אנחנו מוצאים חלקים ריקים בגינה? ערוגות מתוחחות או צעירות, פינות ישיבה, מסביב לעצים, שבילים וחלקות לא מטופחות. בטבע אין ״וואקום״ ואצלנו בגינה מי שממלאת אותו ראשונה היא היבלית.

רגע אחד לפני שנתחיל עם דרכי ההתמודדות, בגלל שבאקולוגיה ובריאה עסקינן ולא רק במלחמה, שאלה שחייבת להישאל בכל זאת – למה זה כן יכול לעזור? בגלל ההתפשטות המהירה שלה והכיסוי הנמוך היא אידיאלית למקומות עם סחף כמו אדמות חוליות או באגני ניקוז לשיפור אחיזת הקרקע. בנוסף היא טובה לרועי הצאן, משמשת כצמח פונדקאי לפרפרים ״סטירית היבלית״ ו״סטירית הטבעת״ ומספרים שמקני השורש, שהם אברי אגירה, אפשר לייצר קמח בעתים דחוקות. לענייננו אנו הגננים, בגינה היבלית טובה בעיקר כמקור לחומר יבש לקומפוסט ולחיפוי. *חשוב מאוד* חובה לייבש את היבלית טוב טוב לפני שמשתמשים בה כחיפוי – ייבוש בשמש מלאה ועדיף בשקית ניילון למשך לפחות שבוע, אחרת כבר הבנתם: היא תשריש בחזרה ותתפשט לכם בערוגה, חבל.

 להרוג יבלית ולנוח

״אני לא יכול להקיף אישה \ שלוש מאות שישים וחמש מעלות \ תמיד נשאר לה סדק דרכו \היא יכולה פתאום להתגלות״

הגענו לשלב המעשי של המדריך הזה ואני אגיד כבר בהתחלה שזה לא שיש פתרון קסם, אלא מספר פתרונות ששילוב ביניהם יעזור להשתלט על הבעיה בכל הגינה.

ניקוש נכון – כדי שנוכל להתחיל עם שטח נקי באמת. כמו שכבר הבנו, במקרה של היבלית מה שקורה מתחת לקרקע חשוב לא פחות ממה שקורה מעל, אם נשאיר קני-שורש בקרקע המצב יחזור לקדמותו וניאלץ לעשב מהר מאוד אחרי ששתלנו. כדי להצליח להפוך את האדמה אבל לא לקצוץ את השורשים לחתיכות קטנות שיהיה קשה אח״כ להוציא פשוט נחליף את הטוריה במקוש או בקלשון ונעבור אח״כ על השטח עם מקלטרת או מגרפה כדי למשוך החוצה את כל קני-השורש ושאר הצמחים. שורשים שנצמדו לרגבים ושורשים שהעמיקו יותר מהגובה שבו הפכנו ינסו להתקע בשטח כשתעברו עם המקלטרת, נסו לשים לב לכך ולשחרר אותם בעזרת עוד כמה מכות עם המקוש.

עידוד תחרות – אז עכשיו שיש לנו שטח נקי, איך אנחנו שומרים עליו נקי? אמרנו כבר שהיבלית היא לא תחרות לרוב הצמחים הבוגרים, בדרך כלל היא נכנסת בווקום שקיים בשטח, בין הצמחים או במרווח שבין הצמח לדופן הערוגה. לכן הפתרון מבחינתנו הוא לא להשאיר את המקום הזה ריק ובהשראת טכניקות מעולם יערות המאכל ננסה לפתח את הערוגה שלנו בצפיפות ורב שכבתיות ככל שניתן. לכן נדאג כבר בשלב התכנון לשתול גם מתחת לעצים, נשבץ צמחים קטנים ונמוכים במרווחים בין שיחים גדולים וגבוהים, צמחי כיסוי כמו בטטה, רוזמרין זוחל, דלועים וכד׳ יכולים לשמש ככיסוי לשטחים רחבים יחסית וכמובן שלא נגרף את חיפויי הקרקע שיוצרים הצמחים. יש המון יתרונות בשתילה רב שכבתית וצפופה וזה נושא שכדאי ללמוד עליו אבל בגדול ניצול השטח בצורה כזו יעזור לכם לקצור יותר פירות ולתחזק פחות, ממש ככה.

ניקינו ושתלנו מיד, אבל השתילים שלנו צעירים ויכסו את הערוגה רק בעוד חודשים, ובינתיים? שתי האפשרויות המומלצות לפעולה:
ניתוק מהאדמה – ערוגות מוגבהות, עציצים ואפילו חפירת תעלה עמוקה (30 – 50 ס״מ) מסביב לערוגה יעזרו למנוע מיבלית לפלוש אליה במהירות בתנאי שעברה ניקוי יסודי.
חיפוי – כיסוי האדמה על-ידי פסולת אורגנית יבשה אדמה נקיה שאנחנו רוצים לשמור עליה מפני התפשטות של יבלית (ועשבים אחרים). כעבור תקופה כשהצמחים שלכם כבר יתבססו, היבלית תסדוק את הקרטונים /גזם ותבצבץ קצת. היא לא תשתלט על הערוגה ובד״כ יהיה אפשר למצוא את קנה השורש ממש מתחת לקרטון או קרוב לפני הקרקע ולעקור אותו במלואו ממש בקלות.

ציור שמציע לשתול דשא כמתחרה ליבלית. למה לא נענע?

איור המציע דשא כמתחרה ליבלית. למה לא נענע?

נענע, נענע בכל מקום – אמנם היא חלשה יותר מהיבלית, ודורשת השקיה אבל נענע היא השטלתנית הרצויה בגינה, אנחנו צורכים אותה הרבה והיא התחרות הכי טובה ליבלית. הנענע מתפשטת באמצעות קנה שורש כמו היבלית. עם קצת עזרה שלנו יהיה לה קל להתפשט והיא תחליף את היבלית. פשוט עשו לכם ייחורים של נענע ושימו אותם בכל פינה פנויה שיש. אם יבלית חדרה לכם לערוגה של הנענע תוכלו להפוך את האדמה – עם קלשון/מקוש. את שורשי היבלית תפרידו מאלו של הנענע ותחזירו אותה למקומה. זו הזדמנות מצוינת לדשן את השטח ולעשות עוד ייחורים מהנענע. אל תשכחו להשקות טוב טוב אחרי שסיימתם!

השקיה מדויקת – הקפידו להשקות רק את הצמחים שלכם עד כמה שניתן. השקיה בטפטפות לבסיס הצמח בצמחים קטנים או יצירת גומות והשקיית צינור מסביב לשיחים ועצים יעזרו לכם למנוע נגר ובכך לחסוך במים וגם בתחזוקה ועישוב של צמחים אחרים. אמרתי שהיבלית עמידה ליובש אבל ללא מים ההתפתחות שלה נבלמת לכן השקיה מדויקת לבסיס הצמח כדוגמת טפטפות יהוו צעד מונע חשוב לפחות בחודשים בהיבשים.

חיפוי בעזרת רשת – את השיטה הזו מצאתי בספר של דב אילן על גינון אקולוגי והיא מגניבה ביותר אך לצערי לא הצלחתי ליישם אותה בתוך הערוגות ואמליץ להשתמש בה דווקא לשבילים, פינות ישיבה, מסביב לעצים ובפינות גיאופיטים (יש דבר כזה).

רסק עץ על רשת פלסטיק ליצירת שביל בגינה.

רסק עץ על רשת פלסטיק ליצירת שביל בגינה.

הרעיון פשוט: מותחים רשת לא צפופה (רשת פלסטיק שיש בטמבוריות עובדת הכי טוב) על הקרקע, מכסים את הרשת בלפחות 5 ס״מ (עדיף יותר) של חיפוי קרקע, רסק עץ, טוף וכו׳. עכשיו כל פעם שהרבה עשבים צצים לנו דרך החיפוי מה שקורה אחת לתקופה – תופסים את קצוות הרשת, מרימים אותה עם החיפוי מעל ראשי העשבים ומחזירים בחזרה, זו השיטה הבסיסית. למתקדמים אפשר גם לסדר מתחת לרשת קרטונים וכך לשמור על השטח נקי לאפילו יותר זמן. בחלקה שבה שתלתם גיאופטים אפשר להרים את החיפוי בסוף הקיץ לפני שיצוצו הגיאופטים הראשונים ושוב בסוף האביב ובכך לשמור על חלקה נקייה ומסודרת בחודשי הקיץ. מומלץ מאד לא לתת לעשבים להשתולל ולגדול פרא לפני שנרים עליהם את החיפוי בעיקר כדי שלא יפתחו שורשים חזקים שיתפסו מסביב לרשת וכדי שלא יספיקו להזריע את עצמם לשנה הבאה.

 

חלקה מכוסה בניילון. חשוב לאטום מכל הכיוונים.

חלקה מכוסה בניילון. חשוב לאטום מכל הכיוונים.

חיטוי תרמי – עד עכשיו התעסקנו בפתרונות נקודתיים וספציפיים מאוד לבעיה. מה עושים עם ערוגות גדולות, שלא לדבר על שדות ושטחים חקלאיים? אז חיטוי תרמי הוא פטנט ישראלי עד כמה שאני יודע שהגה יעקב קטן מהפקולטה לחקלאות והעקרון פשוט – בחודשי הקיץ יוני-יולי-אוגוסט מציפים את כל השטח בהרבה הרבה מאד מים ומכסים ביריעות ניילון שקופות וחזקות, חופרים תעלות מסביב לשטח וקוברים בהן את הדפנות של יריעות הניילון כך שאדי המים לא יוכלו לברוח ונותנים לשמש לעשות עבודה כ 30-40 יום. אם קברתם את הניילון בצדדים כמו שצריך ואין בריחות אויר אז קרינת השמש ביולי אוגוסט תהפוך את החלקה שלכם לגיהנום עלי אדמות (עלי אדמות..) שיגיע עד לטמפ׳ של 80 מעלות. אם הרטבתם טוב מאוד כמו שצריך את כל החלקה המים שיתאדו מהקרקע יתעבו בחזרה ויחלחלו לעומק האדמה וכך הטמפרטורה הגבוהה תחדור גם אל מתחת לפני שטח הקרקע עד לעומק של חצי מטר +-. חום חזק כל-כלך לאורך זמן הוא בלתי נסבל והורג כמעט את כל האורגניזם בקרקע, בהם גם יבלית.

חיטוי תרמי אחרי שבועיים

חיטוי תרמי אחרי שבועיים

כמה דברים בקשר לניילון – עדיף לבחור ניילון רחב ככל שתוכלו כדי שכיסוי השטח יעשה על ידי מעט חתיכות, ניילונים מסויימים ויקרים קצת יותר, עמידים לקרינת UV ויוכלו לשמש אתכם בכיף לכמה חלקות ואפילו לקיץ הבא.

חיטוי תרמי יעיל מאוד גם לחלקות שסובלות מנמטדות ופטריות קרקע אבל חשוב להדגיש כי הוא מחסל את כל החיים בקרקע גם את הדברים הטובים כמו שלשולים, בקטריות קושרות חנקן, מיקוריזה ועוד ועוד.

זהו. אז אלו כל השיטות שאני מכיר ומשתמש. אה טיפ אחד אחרון – בכל מלחמה על שטח צריך יסודיות והתמדה. מקווה שלקרב הבא תגיעו חמושים בכמה כלים חדשים. שיהיה בהצלחה!

לתוכן זה נכתבו 25 תגובות

  • שלום ארז
    תודה על המאמר!
    אצלי היבלית גדלה בעיקר מסביב לעצים צעירים. באופן אישי היבלית לא כל כך מרגיזה אותי….אבל האם היא מרגיזה או מעיקה על העצים? בעיקר בהתחשב בעובדה שהם צעירים….האם היא מתחרה איתם על הקרקע?

    • ארז שריג

      היי אורית, בכיף ! אני שמח לשמוע שאתן חיות בשלום :)
      מקובל להגיד שכן, היבלית מתחרה עם העצים על המשאבים – שמש מים והזנה. השאלה היא כמה באמת היא יכולה לגנוב מעצים עם שורשים עמוקים וחזקים משלה.
      אני לא יודע כמה הם צעירים ומה התנאים אצלך אבל בכל מקרה אם היבלית באיזושהי צורה מכסה על העלים של העץ זה בטוח מפריע וצריך להוריד אותה.

      בכל מה שקשור במים והזנה היכולת של היבלית להשפיע על עץ היא קטנה ודווקא יכולים להיות לה יתרונות כמו שציינתי במאמר. כדי להיות בטוחים אם העצים קטנים משנתיים הייתי דואג ל”צלחת” בקוטר של 70-100 ס”מ מסביבם ללא צמחית כיסוי. זה יכול להיות משמעותי גם כדי למנוע מחלות שבעצים צעירים יכולות להיות דרמטיות יותר.
      מעבר לזה אם אין צמחיה אחרת שהיבלית מאיימת עליה עדיף לתת לה לגדול ולהנות מהיתרונות שהיא מביאה.

      • תודה ארז.
        העצים שלי יותר גדולים משנתיים. בערך שלוש שנים. עשיתי להם “צלחות” ואפילו תיחמתי את הצלחת באבנים, אבל היבלית מצליחה לחדר גם את זה.
        אנסה אולי שוב לנכש את הצלחת ולשתול נענע.
        קראתי גם שחומץ תפוחים יכול לסייע….
        תודה על כל העזרה ועל התגובה המהירה!

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן