עבקנה וקנים אחרים – בניה בגינה חלק ב׳

רוצה להיות הראשון?
טכנולוגיה נאותה

מה הוא קנה בעצם? קנה הוא מוט חלול וארוך ובשונה מהצינורות שעסקנו בהם במדריך הקודם הפעם הקנים שלנו יהיו טבעיים חזקים וישרים. כמו במדריך הקודם, גם המטרה של המדריך הזה היא יותר לפתוח צוהר לעולם הבניה בגינה ממוצרים זמינים ומקומיים. השילוב של עבקנה, סמר ובמבוק, יכולים לשמש כחומרים מדהימים כמעט לכל מטרה של בניה ויצירה, בכל קנה מידה מבנית בית ועד לסנדלים או תיק.

מה קורה?

במדריך הזה אראה בעיקר איך לבנות מעבקנה שכיח שהוא קנה נפוץ וגם הכי חזק וגבוה מכל הקנים המקומיים בישראל (עד 6 מ׳). זה לא מאוד משנה באיזה קנה תשמשו (קנה מצוי, עבקנה, במבוק וכו׳) כל עוד המידות שלו טובות לכם.
אבל בכלל מה זה אומר קנה? לפי ההגדרה קנה הוא מוט חלול וארוך אבל בשונה מצינורות שעסקנו בהם במדריך הקודם הפעם הקנים שלנו יהיו טבעיים חזקים ובעיקר ישרים. גם פה המטרה היא יותר לפתוח צוהר לעולם הבניה בגינה ממוצרים זמינים ומקומיים ופחות ללמד משהו ספציפי בצורה מדויקת ולכן לא אכנס לכל הפרטים הקטנים בכל פרוייקט. במקומות בהם גם אני לא הספקתי לצבור ניסיון משמעותי אשתדל לקשר לחומרים בנושא.

מדברים על דברים מעניינים… במבוק סמר ומים אפורים

לפני שנגיע לעבקנה אני רוצה להקדיש במדריך הזה גם כמה מילים לשני קנים נוספים שאני מוצא שהם מעניינים ותכף אסביר למה.

במבוק – הקנה הכי מפורסם בעולם ובצדק. היום קשה למצוא גבולות למה שאפשר לעשות איתו. הקנים שלו גדלים מהר, גבוה, חזק, הם עמידים וכל הזמן עדיין מוצאים דרכים לשפר אותם יותר. ניתן לקבל קצת תיאבון למה שאפשר לבנות איתו כאן בגדול וכאן במיניאטורי וקצת יח״צ על במבוק כחומר גלם ברחבי העולם כאן. יש מיליוני פרויקטים שעוסקים בבניה ויצירה מבמבוק והוספתי קישורים למדריכים ופרוייקטים מדהימים שמצאתי ושאפשר ללמוד מהם הרבה בסוף. בארץ הבמבוקים גדלים רק בגינות נוי ולא בטבע. חלקן גינות ציבוריות שאפשר לחתוך מהן ייחורים וחלק פרטיות שאולי יסכימו לפרגן גם בכמה קנים אם תהיו נחמדים. אז למי שהתעצל לפתוח את הקישורים שהוספתי אני רק אגיד שבווייקיקי בונים מהדבר הזה מלונות בוטיק לא פחות.

סמר – צמח ארצישראלי בעל 10 מינים בארץ ותפוצה מאוד רחבה ברחבי העולם. ה״עלים״ שלו הם אומנם לא חלולים אבל הם קלים מאוד, חזקים, ישרים ועגולים ואורכם נע בין מטר ל-1.8 מ׳. בעבר היה משמש לקליעה של מחצלות וסלים, בהשוואה לחומרים אחרים המשמשים לקליעה הסמר ארוך בהרבה, חזק ונוח יותר לקליעה מסנסנים של תמר לדוגמא מצד אחד ומצד שני קל, רך וגמיש יותר מקנים של עבקנה. היום משתמשים במינים של סמר גם לגינות נוי וסידורי פרחים מהסוג היקר. הסמר גדל בביצות ומלחות (שהן ביצות במי מלח) ולאורך חופים.

מימין – שדה סמרים בחוף מתחת לזכרון יעקב. משמאל – קטיף סמר.

עכשיו למה אני חושב שזה מאוד מעניין ומגניב? כי השילוב של עבקנה, סמר ובמבוק, יכולים לשמש כחומרים מדהימים כמעט לכל מטרה של בניה ויצירה, בכל קנה מידה מבנית בית ועד לסנדלים או תיק. ולמי שידאג לגדל אותם בסביבתו הקרובה הם יהיו זמינים וזולים לגידול יותר מכל חומר בניה אחר. שלושתם גדלים מאוד מהר, אינם דורשים טיפול חוץ מקטיף וקטיף של קנה אחד לא משפיע על הגידול של השכנים שלו כמו כריתת ענף מעץ לדוגמא.

בפרמקלצ׳ר מנסים לתת לכל דבר יותר משימוש אחד ואני רוצה לעשות את הקישור הזה כאן – למרות שהם צרכני מים גדולים, עבקנה וסמר יסתפקו גם במים באיכות ממש גרועה, אפשר לומר אפילו מזוהמים. בית הגידול של הסמר הוא ביצות ועל מי מלח והעבקנה לעיתים רבות נראה כשהוא משגשג על גדותיהן של נזילות ביוב, בקשר לבמבוק אני מניח שהדבר נכון גם לגביו אבל זה דורש בדיקה. הנקודה שלי בעצם היא שכל פרויקט של מים אפורים גם ברמה מאוד ירודה שלא מתאימה לירקות יאפשר גידול של אחד מהקנים האלו ויעזור לכם להגדיל את ניצול המים שלכם בלי השקעה גדולה מידי. לסיכום אני מאמין שכל גינה קהילתית, קהילה או אנשים ששואפים לאורח חיים אקולוגי ומקומי יהנו מאוד מגידול ושילוב הצמחים האלו בסביבתם ובחייהם.

לפני שנתחיל – עומס ומאמץ על צינור קשיח

אקדים להגיד שאני לא מהנדס, הידע שלי מגיע מניסיון וקריאה חובבנית. ספרות מקצועית בנושא קיימת וכמה טקסטים על הבמבוק ספציפית תוכלו למצוא בקישורים ששמתי בסוף המדריך.

קשיחות – הקנים עמידים לעומסים גבוהים שמופעלים עליהם בצורה אנכית, סיבי הצמח מסודרים במקביל ובצורת גליל כך שהם מחלקים את הלחץ בצורה שווה בין כולם (משל יד פתוחה ואגרוף). פרקי הקנה מהווים תמיכה נוספת שמונעת קריסה של הסיבים פנימה. בהנחה שהקנה ישר לחלוטין העומס שבו יוכל לעמוד יהיה גדול מאוד.

גמישות – הצורה הצינורית של הקנה מקנה לו יכולת לסבול כיפוף מסוים (לעומת מקל מטאטא לדוגמא) אך מזוית מסוימת והלאה הסיבים יקרסו.

מעיכה וגזירה – קריסה פנימה היא עקב האכילס של כל צינור. לכן העבקנה והבמבוק פיתחו מפרקים קשיחים דמויי מחיצות שמחלקים את הקנה לכל האורך ועוזרים לשמור מפני קריסות כאלו. בכל זאת כל נקודה שאינה המפרק תהיה רגישה מאוד ללחץ שיופעל עליה כלפי פנים כמו: דריכה, מכה עם מצ׳טה או גזירה (במזמרה). כפועל יוצא מזה החלקים הרגישים ביותר הם הקצוות, איפה שהחתך רחוק מהמפרקים.

פילוח נקודת תורפה שניה וחשובה היא ביקוע/פילוח (spliting) שהוא מאמץ שפותח רווח בין הסיבים ומפריד ביניהם. כך יוצרים סיבי ורצועות במבוק. ההבדל העיקרי בין הקנים הוא הגודל והחוזק של הבמבוק לדוגמא לעומת הסמר שאינו מעוצה וגם חסר מפרקים. העבקנה יושב במקום טוב איפשהו באמצע.

יאללה, נתחיל קצת לבנות? בהמשך המדריך נמצאים הסברים על מתי עושים קטיף, ייחורים וקישורים למדריכים נוספים:

שלושה פרויקטים של בניה בעבקנה:

הדליה

נתחיל בפרויקט הכי פשוט. כולכם כבר שתלתם עגבניות ואולי גם מלפפונים לקיץ נכון? (כי כבר יולי…).  כדי לאפשר לצמחים לגדול טוב ולגובה בנינו הדליה יפה ופשוטה. אמרנו כבר שהקנה יכול לשאת עומס רב ואנחנו ננצל את זה כדי לתת תמיכה לירקות. ככה זה היה נראה בגינה הקהילתית בבת-גלים ולקח לנו פחות משעתיים להעמיד את הכל (+-)… ומה עושים? קומבו הדליה

  • ייצוב לקרקע בעזרת ברזל בניין – לוקחים ברזל בניין 8-10 מ״מ באורך מטר ותוקעים אותו עם פטיש באדמה כך שישארו לכם כ50 ס״מ בולטים מעל האדמה כמו בתמונה מימין. תדאגו שהחלק הבולט יהיה ישר ויציב, אם הוא לא יציב מספיק נסו ברזל ארוך יותר או שתנסו לקבע אותו עם בזנט נמוך שתדפקו בצמוד אליו. בשבילי 50 ס״מ של ברזל הספיקו בכל אדמה שעבדתי בה. אחרי שתקעתם את הברזל כמו שצריך תשחילו עליו את הקנה ודפקו את הקנה לאט לאט עד שכל המחיצות (המפרקים) ישברו והוא ייכנס עד הסוף. אתם צריכים לשבור את המחיצות לכן אל תתביישו לדפוק את העבקנה בכוח עם הידיים ואם צריך יותר כח אז עם פטיש.
  • קדיחת חור מקדים לחוטים/כבלים – כשאנחנו מעמיסים משקל על הקנה בנקודה צרה אחת קיים חשש שנבקע אותו לשניים אם החורים לא יהיו טובים או אם נשתמש בחוט דק מאוד. לכן נבחר חוטים של 3 מ״מ (+-) ונקדח חורים גדולים בקצת מעובי החוטים. נשתמש במקדח ולא במסמר או מברג כך לא נלחץ את הסיבים הצידה, עדיף במקדח עץ ועדיף (לא חייב) קצת מעל המפרקים. בשביל להיות שקטים במקרה של קידוח לא טוב, אם הסיבים קצת נפרדו או נמעכו, אפשר לשים בנקודה זו גם טיפת דבק.
  • השחלת החוטים וקשירה – אחרי שהשחלתם את הקנה נשאר להשחיל את החוטים בחורים ולמתוח. בחלקים הנמוכים שבהם הברזל עדיין ממלא את חלל הקנה תצטרכו להרים אותו קצת, להשחיל ולהחזיר חזרה למקום. אני ממליץ לכם למתוח חזק את החוטים ואפילו לכופף קצת את הקנים כדי שישארו מתוחים כשהירקות יתפתחו.

 חצובות

החלטנו לתלות כמה שקי שתילה כמו שאתם רואים בתמונות באחת הגינות בלוד. העציצים שבתמונה כבדים מאודדד כ4-5 ק״ג כך שהחצובה מימין מחזיקה בערך 15 ק״ג וזוג החצובות משמאל, מחזיקות קרוב ל-30 ק״ג ויכלו לשאת גם יותר. איך העמסנו כלכך הרבה משקל על קנים דקים וירוקים שעדיין לא עברו עיצוי מלא? כמו בדוגמא הקודמת השחלנו לאורכם ברזל בניין 10 אבל הפעם לכל האורך. כמו שכבר הזכרתי אסור לתקוע לתוך הקנים ברגים, מסמרים או כל דבר אחר שעלול ליצור רווח או לחץ כלפי חוץ ולפלח אותם. זו הסיבה שנעבוד רק עם קשירות.

קומבו חצובות

מימין ומשמאל – חצובות מעבקנה. באמצע – ברזל בניין 10 ממ מושחל לקנה של עבקנה

  • חיזוק – הברזל בניין מחזק מאוד את הקנה ותוכלו להעמיס בלי לפחד משבירה. אמנם אנחנו שוברים את המחיצות (הפרקים) ואמרנו שהן גורם חשוב בחוזק של העבקנה אך הברזל מוסיף חיזוק עצום ואפילו לא פוגע בגמישות.
  • קיבוע – כמו שעשינו עם ההדליות, תכניסו קודם את הברזל לאדמה הפעם בזוית המתאימה לקונסטרוקציה שלכם והלבישו עליו את הקנים שבבסיסה. בזויות מסוימות יהיה לכם קשה לדפוק על הקנים ועדיף לדפוק את הברזל פנימה קודם, להוציא אותו, לקבע את הברזל באדמה ולהשחיל עליו מחדש את הקונסטרוקציה אחרי שכבר שברתם את המחיצות.
  • מצד אחד כדי לקבל את החיזוק המירבי מהברזלים מומלץ להשחיל ברזל לכל אורך הקנה. מהצד השני חיזוקים כאלה יגדילו בצורה משמעותית את המשקל של המבנה שבניתם ואם זה חשוב לכם תצטרכו להפעיל שיקול דעת ולאזן בין הדברים.
  • קשירות – את החצובות האלו בניתי בעזרת כפיתת חצובה (ליצירת חצובה עם 3 רגליים) וקשר מוט (כדי לקשור את החוט לפני שמתחילים את הכפיתה). אני מצרף עוד קישורים של אגף ההדרכה של הצופים כדי שתוכלו לבנות כל פרויקט שתרצו – כפיתת חביקה – לחיבור שני מוטות מקבילים כפיתה מרובעת – לחיבור שני מוטות אנכיים ב90 מעלות כפיתה מוצלבת – לחיבור בין מוטות בזויות אחרות. שימו לב שבמשקלים גדולים החוליה החלשה של המבנה החזק הזה הוא הקשירות *וחובה* לבדוק ולחדש אותן לאורך הזמן כדי להבטיח שיצליחו לשאת את העומס.

על אותו בסיס ניתן לבנות אוהלי טיפי או מוביילים לתינוקות…

מתלה למעילים לבית

עכשיו עם אותם עקרונות אבל הפעם בבית, בניתי לי מתלה פשוט למעילים שבטח היה עולה לי בסביבות 60-120 ש״ח בשוק הפשפשים, לקח לי חצי שעה לבנות. מתלה מקנים באורך 1.80 (+-) ייתן לכם מתלה בגובה נוח של 1.60 ובסיס רגליים לא רחב מידי.

קומבו מתלה

מימין לשמאל – מחט חוט וחור. הרגליים קשורות. מתלה עומד. חמי.

  • קדיחת חורים לחוטים – כמו שעשינו בדוגמא למעלה (של ההדליה). קודחים חורים בתחתית הקנים ומשחילים אליהם חוט כדי להגביל את הרגליים לרוחב הרצוי. מומלץ להשחיל את החוט בהתחלה לפני שתכניסו את הברזלים. כאן החוט היה קצת יותר דק וכדי להעביר אותו בקלות עשיתי לי מחט קטנה מחוט ברזל.
  • קשירה והרוחב הרצוי – עשו לכם קשר שתוכלו לפתוח בקלות עד שתמצאו את הרוחב המתאים וחזקו בקשר יותר חזק כשתסיימו. בגדול שימו לב שהבסיס רחב מספיק ושהמתלה עומד יציב, קחו בחשבון שהמעילים יוציאו אותו משווי משקל בקטנה. אם אתם רוצים בסיס קטן יותר אבל המתלה לא מתייצב תוכלו גם לקצר אותו.
  • ייצוב בעזרת ברזלי בניין – הפעם נעשה זאת בעיקר כדי לתת למתלה בסיס כבד יותר ובכך נאזן את המשקל שיעמיסו עליו המעילים (בקצהו העליון), לכן לא חשוב שהברזל יעבור לכל האורך רק שיעבור לפחות עד החצי או השני-שליש התחתונים.
  • כפיתת חצובה – זהו, כפיתת חצובה כמו שלמדנו למעלה והקמתם לכם מתלה פשוט, מחומר טבעי מקומי ויפה. את הכפיתה הייתי ממליץ לכם למקם ברבע או השליש העליון של המוטות כך שחלקו העליון של המתלה יהיה צר מבסיסו.

עוד כמה דברים שעדיין לא סגרנו – קטיף וייחורים

מתי קוטפים ואיך:

עבקנה – תקופת הגדילה בעיקר באביב ומחזור חיים שלם שבו בסיס העבקנה מתעצה (נעשה קשיח) לגמרי ומצהיב – מסתיים בחורף. קצה הקנה תמיד ישאר חלש יחסית לבסיס וצפוף במפרקים ולכן לרוב נחתוך אותו או לא נשתמש בו. אמנם קנה שנקטוף כשהוא ירוק יצהיב ויתקשה מעט לאחר מספר ימים של ייבוש אך לעולם לא יהיה חזק כקנה בוגר ולכן חשוב גם באביב או בקיץ לקטוף קנים שניכר עליהם שעברו חורף (צהובים לחלוטין).

במבוק – ההמלצה הרווחת היא להשתמש בקנים בני 3-4 שנים, לא ידוע לי איך בודקים גיל של שיח לכן אני ממליץ לקטוף רק קנים שבסיסם צהוב ויבש או כאלו שאתם במקרה יודעים את גילם. *חשוב!* הבמבוק כבד וגבוה ממה שאתם חושבים היו בטוחים שלא ייפול על מישהו או משהו שנמצא בסביבה.

סמר – מושכים את העלה. העלים מתנתקים די בקלות מהצמח וחושפים נדן לבן או סגול בבסיסם, זה נורמלי ולא פוגע בשאר השיח. קראתי המלצה לקטוף בימים של ירח מלא, אני לא יודע עד כמה זה משמעותי אבל שתדעו שזה קיים אם זה מדבר למישהו מכם.

ייחורים רבותי ייחורים! איך מרבים קנים

יש שתי דרכים לרביה. לשלושת הקנים שלנו יש בשורשים שלהם ״אברי אגירה תת קרקעיים״ שנקראים בעברית קנה שורש. למרות השם וזה מבלבל, אין שום קשר וקנה שורש נראה שונה לגמרי מהקנים שאני חופר לכם עליהם פה במדריך. דוגמאות מוכרות לקני שורש הן יבלית וארטישוק-ירושלמי (קצת כמו פקעת אבל שונה). כדי להרבות שיח בצורה הכי מהירה מה שעליכם לעשות הוא לחשוף את השורשים של הצמחים האלה ולחתוך אותם יחד עם חתיכה גדולה של קנה-השורש. בבמבוק ועבקנה קנה-השורש יראה יותר לבן ומוצק מהקנה ובסמר פשוט תראו שהקנה הופך ללבן ורך יותר עם שורשים כמו ביבלית. בשני המקרים, חתכו לכם גוש שורשים כזה עם גרזן או טוריה ורוצו לשתול אותו במקום חדש. מצרף מדריך מצולם כדי שתראו איך זה נראה. הדרך השניה והיותר איטית היא בייחורים. עבקנה ובמבוק אפשר לייחר יחסית בקלות אם תצליחו למצוא ענפים עם ניצנים לבנים או ענפים צעירים מאוד בצדדיהם.

ייחורי עבקנה על כעבור שבועיים

ייחורי עבקנה על כעבור שבועיים

  • חיתכו את הגבעול קצת מתחת וכמה ס״מ טובים (5-8 ס״מ) מעל המפרק שאליו מחובר הניצן או הענף הצעיר.
  • אם נשארו על הגבעול עלים – הורידו אותם.
  • נעצו את הגבעול באדמה והשקו בצורה עקבית כדי לשמור על האדמה לחה תמיד. מלאו גם את החלל של הקנה עצמו בקצת מים.
  • אם יש לכם אבקת השרשה אפשר למרוח קצת ממנה על הניצן לפני שתנעצו באדמה.
  • כדי להגדיל את הסיכויים שלכם אני ממליץ לחתוך מס׳ ייחורים, לשתול אותם בצפיפות בהתחלה ורק אחרי שיתחילו להתפתח עלים חדשים תוכלו להעתיק אותם שוב למקומם הסופי.

סמר אפשר לגדל גם מזרעים. באביב עד סוף הקיץ יש המון זרעים או שתזמינו מזרעים מציון. אני עובד כרגע על הנבטה מזרעים שאספתי לפני כמה שבועות וברגע שיהיו לי תוצאות אעלה אותן לכאן ואשמח לחלק את השתילים שיצאו.

לא יכלו לשים שלט – ״סמר״

דבר אחרון, אני מקווה שקיבלתם קצת השראה ואתם רוצים ללכת לעבוד. עכשיו השאלה היא מאיפה אפשר לקטוף? האם עבקנה גדל בשכונה שלכם? יש בכלל שיחי במבוק בארץ ומאיפה לעזאזל תמצאו סמר? אז נראה לי שיש כאן מקום שבו הקהילה יכולה לעזור לכם. הכנתי את המפת גוגל הזו עם כל המיקומים שאני מכיר. כמובן שהיא פתוחה כדי שיהיה אפשר להוסיף אליה נקודות ואני מקווה שתוכלו להוסיף אליה נקודות חדשות. היא מכילה הוראות שימוש, תקדישו לזה דקה, תפתחו ותראו אם יש נקודות בסביבה שלכם, תוסיפו נקודות שאתם מכירים ושלא מופיעות. אם זה יצליח זה יהיה רק בזכותכם. מקווה שביחד יהיה אפשר להנגיש את חומרי הבניה המצויינים האלה לכל הקהילה שלנו. אז נחזיק לנו אצבעות!

מפת משאבים לבניה טבעית

מפת משאבים לבניה טבעית

קישורים

זהו, הגיע הסוף של המדריך הארוך הזה. כמו שכתבתי בהתחלה, האינטרנט מלא בעוד חומרים ועם הזמן אספתי המון קישורים, קצת על סמר ובמיוחד על במבוק. הנה –

על הסמר וקליעת סלים:

  • היה לי קשה למצוא מדריכים על הסמר עצמו ולכן שני סרטונים בסיסיים לטוויה מחומרים דומים אפשר לראות פה ופה.
  • בלוג של אשה אמריקאית שמתעסקת בצמח רבות וגם מעבירה סדנאות של עבודות מסורתיות אי שם באמריקה.
  • בנוסף היו מייצרים מצמחי הסמר נרות על ידי טבילה של עלה יבש בנפט או שומן/שעווה והדלקה של הקצה, סרטון הסבר קצר כאן.
  • וכדי לקבל עוד קצת השראה – גוגל.

אשמח לשמוע מאנשים בעלי יותר ניסיון במלאכות אלו על כיוונים נוספים שאליהם אפשר לקחת את הצמח הממש מגניב הזה. על במבוק ובניה מבמבוק, קישורים:

  • רשימה של סוגי במבוקים נפוצים באתר של חברה המשווקת מוצרי במבוק שונים ועשתה מאמצים לשיתוף ידע נרחב בנושא
  • מדריך שפורסם בבידיים על בניית אופניים מבמבוק מכיל גם כמה טכניקות מעניינות על מחברים ועיבוד הבמבוק שיכולות להיות מיושמות גם במוצרים אחרים.
  • הכנת דיג׳ וכלי נגינה נוספים
  • במבו-טקסטיל, בעקבות פיתוחים טכנולוגיים התחילו לעבד את סיבי הבמבו גם לבדים עם איכויות מעניינות מאוד
  • כאן מאותה החברה מידע כמו איך לכופף, קשירות, מחברים, עיבוד לפני עבודה ועוד.
  • ספרות מקצועית באתר של אותה חברה, חוזק, מאמצי שבירה ועוד הרבה.
  • ובאותו מקום פורום שנראה פעיל ומקצועי למי שירצה להצטרף לקהילה שעוסקת בנושא.
  • אחד שאני פשוט חייב.

כרגיל יהיה מדהים לשמוע מכם על דברים שיצרתם, חיבורים שלדעתכם יכולים להתקשר ופשוט את דעתכם. אני באופן אישי לגמרי מתכוון להמשיך ולבנות עם החומרים היפים האלה ומקווה שיהיו לי בקרוב עוד פרוייקטים לשתף אתכם בהם.

לתוכן זה נכתבו 6 תגובות

  • הי רציתי לשתף אותך בנוגע למתי קוטפים במבוק.כשהצמח מתבגר מופיע עליו מעיין תחב קרוב למפרקים.זה מאוד עדין ושחור.ככה יודעים שהצמח בשל.

    • ארז שריג

      היי גאיה. תודה. תוכלי להסביר עוד? מה זה התחב הזה? זה קשור לתהליך ביולוגי של הצמח או משהו בסגנון? תוך כמה שנים זה מופיע?

      אשמח אם תוכלי לשתף אותנו. תודה!

  • ארז הי,
    אני רוצה להודות לך על הפוסט.
    קניתי במבוקים לבניית פרגולה והתלבטתי איך לעשות את החיבורים האם עם ברגים או בקשירה. הפוסט שלך בה לי בדיוק בזמן ועזר לי להחליט על קשירה בהתאם לסרטוני "הצופים" שצרפת.
    הפרגולה יצאה יפה ואני מרוצה מהתוצאה, ושוב תודה.
    אבי

  • ארז שריג

    אהלן שחר. זה מאוד נכון. הבמבוק (וגם עבקנה וסמר) מתפשטים כמו יבלית אבל וזה אבל גדול ההתפשטות שלהם הרבה יותר איטית והקטיף שלהם הרבה יותר פשוט מה שמאפשר דילול והגבלה פעם עד פעמיים בשנה כדי לשמור על הסדר.
    כמו שכתבתי ההתפשטות נעשית באמצעות קני שורש שמתפתחים קרוב לפני השטח של הקרקע ולכן למי שהתיחום מאוד חשוב לו לדוגמא גדר ארוכה או קרבה גדולה לערוגה יכול להשתמש בדופן צד מפלסטיק קשיח כמו זה שמגדר דשא או בחפירת תעלה של 30-20 ס״מ מסביב לשיח.

    בקשר לשתיית המים מהחלקה אני לא מכיר דרך להגביל צמח לכמות מים.

  • לפי מה ששמעתי, עבקנה ו/או במבוק הם צמחים שקשה מאד להפטר מהם, וההתפשטות שלהם דורסנית ומשתלטת.

    תוכל בבקשה להוסיף מידע בנושא?
    האם אפשר להגביל את הצמחים האלה כך שלא ישתלטו על חלקות אחרות, וגם שלא וישתו את כל המים בחלקה שלהם?

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן