חיפוי קרקע – למה כדאי לחפות את האדמה

חיפוי קרקע טבעי שרואים ביער. עלים שנושרים מהעץ מחפים ומעשירים את הקרקע לידו

האדמה היא אולי המרכיב הכי חשוב בגינה ובאדנית שלנו. האדמה מספקת לצמח את חומרי התזונה, המים, ומאכלסת בתוכה קהילת יצורים חיים החשובה לגדילת ושרידות הצמחים.

כדי שהאדמה תוכל אכן לקיים את יעודה, עליה להיות:

  • עשירה בחומר אורגני
  • לחה ומאווררת
  • מוגנת מקרינת השמש ורוחות
  • מקיימת קהילת אורגניזמים עשירה (חיידקים, פטריות, תולעים, חרקים ושאר שוכני קרקע)

אנחנו יכולים לעזור לאדמה לקיים תפקודים אלו אם פשוט נחפה אותה בחיפוי נכון וניתן לטבע לעשות את שלו. כל זה מתוך נסיון פשוט של חיקוי האיזון הטבעי. פרט אולי למדבריות, האדמה בטבע תמיד מחופה במשהו: צמחיה חיה, צמחיה מתה, עלים יבשים, אבנים וסלעים. מתחת לכל אותו חיפוי מתקיים עולם שלם.

חיפוי הקרקע יוצר נישה אקולוגית ייחודית שמתקיימת במפגש הגבולות, במפגש שבין האוויר לאדמה.

אנחנו רוצים לשמור על האדמה שלנו עשירה בחומר אורגני, עשירה באורגניזמים שיפרקו אותו, עשירה בלחות שתתמוך בפעילות זו ומוגנת מקרינת השמש ורוחות. ולכן נחפש חיפוי שמקיים כמה שיותר פונקציות אלו. חיפוי קרקע גם חוסך משמעותית בכמות ההשקיה הנדרשת

חיפוי קרקע טבעי שרואים ביער. עלים שנושרים מהעץ מחפים ומעשירים את הקרקע לידו

חיפוי קרקע טבעי שרואים ביער. עלים שנושרים מהעץ מחפים ומעשירים את הקרקע לידו

נהוג לחלק את חיפויי הקרקע לכמה קבוצות:

1. חיפוי לא אורגני: הכוונה לחומרים שלא מתכלים או כמעט שלא מתכלים. טוף, חצץ, אבני מדרך, חלוקי נחל כולם בשימוש כחיפוי קרקע. היתרון הוא שהם לא מתכלים, ואין צורך לחדשם. בנוסף, בחורף הם מהווים בידוד טוב מפני בוץ. אין ספק שיש אנשים שאוהבים יותר את המראה הנקי של הגינה שלהם. החסרונות הוא שהם יקרים (אם מדובר בשטח גדול) ולא תומכים בכל אותן פעילויות של הקרקע אותם הזכרנו קודם. שילוב של אבני מדרך מסודרות כשביל יחד עם חיפוי אורגני או ירוק זה שילוב מצוין.
הערה: אני לא מתייחס לדשא סינטטי וחבריו כחיפוי קרקע. נכון, טכנית הוא מחפה את הקרקע. אך הוא בעצם חוצץ לגמרי בננו לבין האדמה. הקרקע בעצם לא קיימת יותר.

חלוקי נחל כחיפוי לא אורגני

חלוקי נחל כחיפוי לא אורגני

2. חיפוי אורגני – חיפוי שעשוי מחומר אורגני. זה יכול להיות חומר אורגני שאספתם כמו עלים יבשים, רסק יער שמצאתם, עשבים שוטים, צמחיה גזומה, שאריות ממכסחת הדשא. או חומר שאפשר לקנות- וזה בדרך כלל רסק יער (שבבי עץ) בדרגת אחידות גבוהה. שווה רגע להתעכב על כמה סוגי חיפוי קרקע אורגניים:

רסק יער – הדובדבן שבקצפת של החיפויים. זהו ריסוק של חומר אורגני שנאסף ביערות (גזעים, ענפים, עלים, ומחטי אורן). קק"ל עורמת ערמות, וקבלנים מורשים אוספים אותם ומעבירים למכונות כיסוח ענקיות (לעיתים קק"ל מרסקת בעצמה). הקבלנים מעבירם את שאריות היער כיסוח אחד (מוצר זול יותר) או שניים (יקר יותר, כמובן). יש נטייה שלא לחפות עם רסק יער של אקליפטוס בגלל אפקט מעכב הגדילה שלו (אללופטיה).

רסק יער מקיים את כל הפונקציות שהזכרנו: שומר על הקרקע, שומר על הלחות שלה ואף סופג נוזלים בתוכו, מתפרק לאט ומוסיף לקרקע עוד חומר אורגני, מהווה בית גידול לאורגניזמים חיוניים, ואף עושה זאת לאורך זמן ממושך (רצוי פעם בשנה להוסיף ממנו עוד). אז מה החסרון שלו אתם בטח שואלים? שהוא קשה להשגה (למי שלא "מחובר") או יקר לקנייה. ניתן לקנות אותו בכמויות קטנות במשתלות ברמת עיבוד גבוהה (כ-150 ש"ח ל-75 ליטר או כ-900 ₪ לקוב), או ישירות מקבלנים שעובדים עם קקל. הבעיה שקבלנים מוכרים (בזול) כמויות מינימום של כמה עשרות קוב. אופציה חביבה עלי היא להשיג את הטלפון של היערן המקומי ולשאול אותו היכן יש ערמת רסק. לנסוע עם השטיישן ולהעמיס. לפעמים אני מארגן קבוצת רכישה דרך הקבלן… אתם מוזמנים ליידע אותי אם אתם רוצים להצטרף לסבב הבא של קנייה מקבלן.

רסק יער. אני נוהג לחפות בו גם את מצע הגידול באדניות. פונקציונלי ואסתטי

רסק יער. אני נוהג לחפות בו גם את מצע הגידול באדניות. פונקציונלי ואסתטי

עלים יבשים – אם רסק היער הוא הדובדבן שבקצפת, אז העלים הם הקצפת. כמו הרסק הם מקיימים את כל הפונקציות המדוברות, אך מתכלים מהר ויש להוסיף עלים בתכיפות גובהה (כל כמה חודשים). אבל היתרון הגדול זה שהם הדבר הכי זמין שיש. במיוחד לאור העובדה, שהשכן שלכם (שלא קורא את בידיים), עורם עלים יבשים אחת לשבועיים מול פתח ביתכם. ואם לא הוא, אז עובד העירייה. אין חשש שהעלים יעופו אם תניחו אותם ומיד תרטיבו אותם, תהליך הריקבון שלהם יתחיל מיד והם ידבקו לקרקע ואחד לשני. מיקום ערוגה ליד עץ נשיר יכול להיות מצוין לשני הרכיבים: הערוגה תקבל אספקת חומר אורגני וחיפוי אחת לשנה, והעץ יקבל חומרי תזונה, קומפוסט ועודפי מים מהערוגה. ישנם צמחים שקשה להם לנבוט דרך חיפוי העלים כגון עגבנייה ועלים שונים לסלט, בניגוד למשפחת הדלועיים שאין להם שום בעיה להגיח מבין העלים. אפשר לרווח את החיפוי במקום בו זרעתם זרעים של צמחים עדינים יותר…

עלים יבשים כחיפוי קרקע

עלים יבשים כחיפוי קרקע

 

עובדי העירייה עובדים גם בשבילי

עובדי העירייה עובדים גם בשבילי

גזם, עשבים שוטים שניקשתם – גיזום של צמחים ועשבים והנחת החומר ה"ירוק" על הקרקע היא שיטה ידועה לשיפור פוריות הקרקע. בשיטה שנקראת chop & drop חותכים בעזרת סכין או מזמרה ענפים, עלים או עשבים שיש צורך לדלל (לא כדאי לעקור מהשורש כי זה פוגע במרקם האדמה) ומניחים על הקרקע, עדיף ליד צמח שאנו רוצים להטיב עימו. אם נקצוץ צמחים מסוג אקומולטורים (accumulators – קומפרי, סרפד, גרגיר הנחלים, קטניות) אז הרווח יהיה כפול מכיוון שבעליהם יש כמות גדולה של חומרים מזינים. אפשר ממש להקצות חלק בגינה לצמחים מייצרי זבל ירוק. כדאי לעשות זאת לפני הוצאת זרעים כדי למנוע הפצה בגינה של צמח לא רצוי.

חיפוי ירוק (צמחי כיסוי) – למה בעצם לעבוד קשה ולהביא חומר אורגני מת כל עונה אם אפשר לגדל צמחייה נמוכה שתחפה את הקרקע? משפחת הדלועיים, קורנית, כובע הנזיר, קטניות. הם בעלי יכולת התפרסות מרשימה ביותר. הצמחייה שומרת על לחות הקרקע, מייצרת חומר אורגני (עלים שנושרים) כל הזמן, ואם תשתמשו בצמחים תועלת הרווח יהיה כפול ומכופל. ניתן לזרוע זרעי קטניות (תלתן, אספסת, אפונה ריחנית) המקבעות חנקן, לשתול אקומולטורים (קומפרי, סרפד, גרגיר הנחלים, דייקון) האוגרים חומרים רבים בעליהם, או צמחים אכילים כדוגמת פטל או דלועיים.

החסרון הוא שהחיפוי הוא עונתי ברוב הדוגמאות שנתתי (בעיקר לאחר הגשמים) או דורש השקיה.

בחירה נכונה של צמחים בערוגה תיתן לנו גם את הפונקציה של חיפוי קרקע ירוק

בחירה נכונה של צמחים בערוגה תיתן לנו גם את הפונקציה של חיפוי קרקע ירוק

אז אם לסכם, כמו כל דבר בחיים, ובפרמקלצ'ר, רצוי לשלב ולאזן. לשמור על רבגוניות המערכת. אני נוהג לפזר רסק יער היכן שיש תנועת אנשים גדולה והיכן שחשוב שלא יהיה בוץ; עלים יבשים – בערוגות; חיפוי חי אני נוהג לשתול סביב עצים (בעיקר אקומולטורים) או לזרוע (קטניות) בשטחים "במנוחה" לפני הפיכתם לערוגות ירק.

אז חיפוי טוב בעצם גם שומר על חיוניות האדמה, משפר את קצב צימוח הצמחים וחוסך בעלויות ההשקיה. תקדישו רגע לתכנון הנכון של חיפוי המתאים לכם בכל אזור בגינה.

השוואה בין חיפוי קרקע שונים

השוואה בין חיפוי קרקע שונים

נשארת עם המון שאלות? רוצה לפתוח דיון בנושא?
פורום "בידיים" מחכה לך!

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , . שמור את הקישור הישיר.

13 תגובות לחיפוי קרקע – למה כדאי לחפות את האדמה

  1. רון:

    מעוניינים בגזם רסק עץ באיזור אריאל
    איך משיגים?

  2. גילי אלוני:

    שמעתי שגזם יער הוא בעיקר מאורנים (או לפחות באזורינו- גליל תחתון) וזה דווקא ממש מזיק לקרקע.

    האם זה נכון?

    • הגיוני שהוא בעיקר מאורנים, כי גזם יער מגיע מקק"ל שיערותיה הם ברובם המוחלט אורנים. אבל למה מזיק לקרקע?
      גם אם האללופטיה של האורנים נשמרת ברסק הגזם (מה שלא סביר לדעתי, כי מדובר ב90% של חומר מעוצה ולא קליפות או עלים שהתפרקו כבר עד שהגיעו אליך), היא איננה מזיקה לקרקע עצמה, אלא מעכבת נביטה של מינים אחרים, וזה דווקא לא רע לרוב השימושים שאנחנו עושים עם רסק גזם, כמו חיפוי שבילים וסווילים.
      עבודת חקר נחמדה בנושא אללופטיה – http://eco-garden.co.il/uploadFiles/alop22.pdf
      לדוגמא מתוך העבודה: "יערות האורן היפני )densiflora Pinus ,)המכסים מעל ל – %60 מאדמת דרום קוריאה, נבדקו ע"י Monsi and Lee( 1963 .)הם מצאו כי הצמחיה מתחת לאורנים הייתה דלילה ביותר וגם השיחים השונים אשר הם ניסו להנביט תחת האורנים, מתו, או שהתפתחותם הופסקה. הם חשדו כי כישלונם נובע מאפקט אללופתי של האורן, ועל מנת לאמת את חשדם הכינו מיצויים מימיים של עלים וקליפות שורשים של סוגי אורנים שונים ובחנו את השפעתם על נביטת מיני מבחן שונים בתוך צלחות פטרי. נביטת זרעי אורנים לא הושפעה כלל מהמיצויים השונים, אולם כל הזרעים של מיני המבחן האחרים לא נבטו כלל. מבחן זהה בוצע בקרקעות של יערות אורנים בעלי כמויות של אור ולחות זהים ליערות אחרים. גם במבחן זה נביטת זרעי האורנים לא הושפעה כלל בעוד שכל הזרעים האחרים לא נבטו כלל."

      • גילי אלוני:

        המחקר מחזק את הדעה שזה עלולו להזיק, לפחות להזיק לצמיחה. אני שואלת כי אני גרה בשכירות, ורוצה לחפות את הקרקע שבחצר, כדי שלא יצמחו עשבים, אבל לא רוצה להרוס לבאים אחרי שאולי ירצו לשתול שם דברים אחרים בהמשך ומן הסתם, ירצו שינבטו 🙂

  3. גליה:

    האם ברוש לימוני מתאים לחיפוי סביב ירקות? או לערמת קומפוסט? הבנתי שהוא רעיל מה.
    תודה

  4. ניב:

    האם עלים (גדולים !) של 'ציפור גן עדן" יכול לשמש בתור חיפוי טוב?

  5. לייבל בילי:

    שאלת בורות:
    האם ניתן להשתמש גם בנייר לחיפוי קרקע?
    הרי בסופו של דבר הנייר מתכלה, לא?
    וכאשר אני מדבר על נייר, אני כמובן מדבר על על מוצרי הנייר, כגון קרטונים, אריזות, עיתונים וכו׳…
    או…
    האם ניתן לערבב נייר עם אדמה כבדה על מנת ליצור איזשהו רמת איוורור? בדיוק כמו שעושים עם קומפוסט נייר?
    סליחה על הבורות בנושא, אבל זה סתם מסקרן אותי מכיוון שהצטברה אצלי כמות גדול של אריזות קרטון ואני לא כ״כ מתלהב לנסוע העירה בשביל לזרוק אותם למחזוריות או להשתמש בהן למדורות אשר עפרן מדשן לי את הקרקע…

  6. mich:

    תודה!
    אשמח להצטרף לסבב הבא של קניית רסק גזם יערות מקבלן. מה הכמות הדרושה לדונם אדמה בנוי? מה העלות של כמות כזאת כולל הובלה?
    תודה!

    • הי
      פעם אחרונה בדקתי זה היה כ100 שקל לקוב
      הייתה דרישה מהקבלן לקנות לפחות 30 קוב
      ההובלה הייתה עוד כמה מאות שקלים שיש לחלק בין השתתפים

      אני לא מתכנן קנייה בקרוב, אבל אזכור אותך לכשיהיה רלוונטי
      אני מאמין שלדונם צריך כמה עשרות קובים

      איתמר

    • דונם אדמה נטו-ישמח לקבל בין מאה למאתיים קוב חיפוי.
      המפתח הוא עובי החיפוי. מינימום 10 ס"מ (בית הלל) ואידיאלית 20 ס"מ (בית שמאי).

  7. תודה איתמר!
    בנוגע למקור לרסק גזם-מקור טוב וזמין תמיד הוא תחנות מעבר-המקום שאליו מגיע הגזם המוניציפלי לריסוק. כדאי למצוא תחנת מעבר קרובה לבית כי העלות העיקרית היא ההובלה.
    ברסק ממקור זה יש בד״כ עד 5% של פסולת (שקיות, פלסטיקים וברזלים) אבל איכות החומר ההטרוגני והמחיר הזול מאפילים על חסרון זה (סביב ה 60 ש״ח לקוב לפני הובלה).
    אני מקושר לתחנות באיזור עמק חפר ובקריות למי שמתעניין.
    כמובן שהדרך המושלמת לפינוק מתמשך של הגינה ברסק הוא להיות הבעלים של או לשכור מרסקת גזם. גם מקבלים רסק מחומר שהגיע מבית טוב וגם יכולים לשחק עם חומרים שונים לייצור חומר גלם לקומפוסט, לשבבי עץ ברמת עיבוד מדהימה ולחיפוי קרקע כללי (נשים רגע בצד את היכולת לקצץ קש לטיח בוץ).
    לפרטים על זה ועל תחנות מעבר-אפשר ליצור איתי קשר.

    • זיו:

      היי,
      אני מעוניין בגזם ברסק גזם מאיזור הקריות\יקנעם\חיפה. איך משיגים בבקשה?
      תודה,
      זיו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)