חממה תת קרקעית

טכנולוגיה נאותה

נחשפתי לראשונה לרעיון זה לפני כחודש כחלק מקורס שלקחתי באוניברסיטת UNR שבמדבר נבדה בארצות הברית. אומנם הרעיון חדש לי ולא יצא לי לבנות זאת בעצמי עד כה, אך אני מעוניין לשתף כאן בפיילוט שנבנה בלב מדבר גבוה (בהרים). שטח החממה כבערך 20 מ”ר והעלות גירדה את האלף דולר. בתקווה לפתוח דיון על התאמה לארץ.

נחשפתי לראשונה לרעיון זה לפני כחודש כחלק מקורס שלקחתי באוניברסיטת UNR שבמדבר נבדה בארצות הברית. אומנם הרעיון חדש לי ולא יצא לי לבנות זאת בעצמי עד כה, אך אני מעוניין לשתף כאן בפיילוט שנבנה בלב מדבר גבוה (בהרים) ובתקווה לפתוח דיון על התאמה לארץ.

הפיילוט נבנה ע”י Randy Emm

מטרות החממה התת קרקעית

  1. הגנה מרוחות המדבר החזקות, אגב אפילו מארק טווין מתיחס לרוחות אלו באזור זה באחד מספריו:

    “A Washoe wind is by no means a trifling matter. It blows flimsy houses down, lifts shingle roofs occasionally, rolls up tin ones like sheet music, now and then blows a stage-coach over and spills the passengers; and tradition says the reason there are so many bald people there is, that the wind blows the hair off their heads while they are looking skyward after their hats.”

  2. יצוב תנאי האקלים בחממה, באזור מדברי זה בקיץ הלילות קרים והטמפרטורה צונחת לעיתים מתחת לאפס (צלזיוס) ואילו הימים כה חמים שמטפסים למעל ל40 מעלות (צלזיוס), ואילו בחורף מדי פעם שלג יורד וקרה מתרחשת כמעט בכל ערב, על ידי שימוש בקרקע כבאפר לשינוי הטמפרטורה הקיצוני נצליח לשמור על טמפרטורה מאוזנת סביב ה18 מעלות צלזיוס ולהאריך את עונת הגידול.

אזור היישום

אומנם מקרה מבחן זה נבנה במדבר בהרים, אך העקרונות דומים וניתן ליישם את הרעיון בכל אזור הסובל מתנאי קיצון במזג אוויר (חום או קור, רוח, טורנדו ועוד) כמובן תוך התאמה לצורכי המקום (אני בטוח לאסף יש הרבה מה להוסיף לכך לפי עקרונות הפרמקלצ’ר בתגובות).

* הערה אחרונה – האמריקאים אוהבים לבנות בשיא הכוח, חזק ולשנים מבלי לחשוב על העלות, לכן בתמונות שאציג ניתן להבחין באלמנט של הגזמה… שוב הגישה האמריקאית, אשמח לדון בדיון על אפשרויות להוזלה.

אופן הבניה

1. פינוי השטח והכנה לחפירה

פינוי השטח והכנה לחפירה- חממה תת קרקעית- בידיים

פינוי השטח והכנה לחפירה, חממה תת קרקעית

השטח הנקי בו תבנה החממה- חממה תת קרקעית- בידיים

השטח הנקי בו תבנה החממה

2. התחלת עבודת החפירה

התחלת עבודת החפירה- חממה תת קרקעית- בידיים

התחלת עבודת החפירה

מבט על פרופיל הקרקע בעת החפירה חממה תת קרקעית- בידיים

מבט על פרופיל הקרקע בעת החפירה

פרופיל הקרקע חממה תת קרקעית- בידיים

פרופיל הקרקע

מפגש עם צינור מים- זהירות לא לפגוע בעת העבודה עם הטרקטורחממה תת קרקעית- בידיים

מפגש עם צינור מים – זהירות לא לפגוע בעת העבודה עם הטרקטור

3. יישור רצפת החממה עם כלי עבודה ידניים

יישור רצפת החממה עם כלי עבודה ידניים חממה תת קרקעית- בידיים

יישור רצפת החממה עם כלי עבודה ידניים

4. בניית הקירות:
קיר תמיכה צדדי בגובה 2.20 מטר, פחחון עבה לא מהסוג הדק שמתעקם ברוח וחיזוק בעזרת קורות של מסילת רכבת

קיר תמיכה צדדי בגובה 2.20 מטר, פחחון עבה לא מהסוג הדק שמתעקם ברוח וחיזוק בעזרת קורות של מסילת רכבת- חממה תת קרקעית- בידיים

קיר תמיכה צדדי בגובה 2.20 מטר, פחחון עבה לא מהסוג הדק שמתעקם ברוח וחיזוק בעזרת קורות של מסילת רכבת

החלל הגמור – קירות מפחחונים עבים וקורות תמיכה מעמודים ממסילת רכבת

החלל הגמור- קירות מפחחונים עבים וקורות תמיכה מעמודים ממסלית רכבת- חממה תת קרקעית- בידיים

החלל הגמור – קירות מפחחונים עבים וקורות תמיכה מעמודים ממסילת רכבת

5. מילוי הרווח בין קירות הפח לקרקע באמצעות האדמה שנחפרה החוצה, על אף שהיה הרבה יותר הגיוני למלא את הרווח בחול מהאזור לאפשר ניקוז יעיל.

האדמה שנחפרה החוצה- באדמה זאת מילאו את הרווח בין קירות הקרקע לפחחונים- חממה תת קרקעית- בידיים

האדמה שנחפרה החוצה

חול מהאזור- היה הרבה יותר טוב למלא את הרווח בין קיר האדמה לפח בעזרת חל זה בתוספת חצץ כדי לאפשר ניקוז יעיל- חממה תת קרקעית- בידיים

חול מהאזור

 

 

 

 

 

6. בניית גג לחממה: מוטות פלדה מעוגלים וחלונות ממוחזרים בשני הצדדים כדי לשלוט בטמפרטורה הגבוהה בקיץ

בניית הגג לחממה- מוטות פלדה מעוגלים וחלונות ממוחזרים בשני הצדדים כדי לשלוט בטמפרטורה הגבוה בקיץ- חממה תת קרקעית- בידיים

מוטות פלדה מעוגלים וחלונות ממוחזרים בשני הצדדים כדי לשלוט בטמפרטורה הגבוה בקיץ

שלד הגג לחממה מזווית שונה. שימו לב להרים המושלגים ברקע, בחורף גם אזור זה מתכסה שלג

שלד הגג לחממה מזווית שונה- שימו לב להרים המושלגים ברקע, בחורף גם אזור זה מתכסה שלג- חממה תת קרקעית- בידיים

שלד הגג לחממה מזווית שונה- שימו לב להרים המושלגים ברקע, בחורף גם אזור זה מתכסה שלג

7. כיסוי החממה בפלסטיק – פולי איתלן עם עמידות לקרינת אולטרה סגולית, עובי היריעת פלסטיק 0.8 מ”מ.

החממה מכוסה בפלסטיק- פולי איתלן עם עמידות לקרינת אולטרה סגולית, עובי היריעת פלסטיק 0.8 ממ- חממה תת קרקעית- בידיים

החממה מכוסה בפלסטיק- פולי איתלן עם עמידות לקרינת אולטרה סגולית, עובי היריעת פלסטיק 0.8 מ”מ

החממה עם הגג יריעת פלסטיק מהצד המערבי- החלון פתוח כדי לאפשר זרימה של אוויר ונשיאה של האוויר החם החוצה

החממה עם הגג יריעת פלסטיק מהצד המערבי- החלון פתוח כדי לאפשר זרימה של אוויר ונשיאה של האוויר החם החוצה- - חממה תת קרקעית- בידיים

החממה עם הגג יריעת פלסטיק מהצד המערבי – החלון פתוח כדי לאפשר זרימה של אוויר ונשיאה של האוויר החם החוצה

גג החממה מהצד הצפוני. שימו לב לשיפוע של 45 מעלות

גג החממה מהצד הצפוני- שימו לב לשיפוע של 45 מעלות- - חממה תת קרקעית- בידיים

גג החממה מהצד הצפוני – שימו לב לשיפוע של 45 מעלות

גג החממה מצידו הצפוני- לגג החממה שיפוע של 45 מעלות מדרום לצפון- - חממה תת קרקעית- בידיים

גג החממה מצידו הצפוני – לגג החממה שיפוע של 45 מעלות מדרום לצפו

גג החממה מבפנים

גג החממה מבפנים- חממה תת קרקעית- בידיים

ניתן לראות את החלון שמשמש גם כדלת כניסה ויציאה

גג החממה מבנים- ניתן לראות את החלון שמשמש גם כדלת כניסה ויציאה - חממה תת קרקעית- בידיים

ניתן לראות את החלון שמשמש גם כדלת כניסה ויציאה

השתילה והגידול

תחילת גדילת חסות בחורף

תחילת גדילת חסות בחורף - חממה תת קרקעית- בידיים

תחילת גדילת חסות בחורף

גידול עגבניות בחורף

גידול עגבניות בחורף - חממה תת קרקעית- בידיים

גידול עגבניות בחורף

גידול תירס, עגבניות ועוד מתחת לאדמה

גידול תירס, עגבניות ועוד מתחת לאדמה - חממה תת קרקעית- בידיים

גידול תירס, עגבניות ועוד מתחת לאדמה

עגבניות אשר גדלו בחממה התת קרקעית בתחילת החורף

עגבניות אשר גדלו בחממה התת קרקעית בתחילת החורף- חממה תת קרקעית- בידיים

עגבניות אשר גדלו בחממה התת קרקעית בתחילת החורף

דלעת או מלון שגידלו בחממה מעבר לעונת הגידול – חממה תת קרקעית

דלעת או מלון שגידלו בחממה מעבר לעונת הגידול- חממה תת קרקעית- בידיים

דלעת או מלון שגידלו בחממה מעבר לעונת הגידול

טעויות לאורך הדרך ומסקנות

  • משיכת מאביקים בזמן הפריחה.
  • חוסר ניקוז מאחורי קירות הפח- מכביד על הפח ומביא לסכנת קריסה בחורף, מילוי של חצץ חפתור את הבעיה ויחסוך בעליות המטורפות של הפח העבה וקורות העץ הרבות.
  • ניקוז לקרקע בתחתית החממה, לוודא כי יש מצע חול ועליו שכבה של תערובת הגידול.
  • אולי ניתן לחפור פחות מ2.2 מטר עומק, במיוחד אם יש מי תהום גבוהים או סלע מתחת לפני השטח (כמו באזור הערבה בארץ).
  • למצוא שימוש בקרקע שנחפרה.
  • לא לאבד את הtop soil. לשמור ולהשתמש בתערובת הגידול.
  • ביצוע מדדיות מבוקרות כגון גרדינט הטמפרטורה מחוץ לחממה ובפנים, מדידת הטמפרטורה לאורך כל השנה
  • ביצוע מדידות של עוצמת קרינת השמש בתוך החממה בסמוך ליריעת פלסטיק ועל רצפת החממה לאורך השנה ובהשוואה למחוץ לחממה.
  •  מדידת הלחות היחסית בתוך החממה.
  • גידול לצורך השוואה מחוץ לחממה ובחממה רגילה על פני הקרקע לצורך השוואה.

סיכום

זוהי החממה התת קרקעית הסופית. זהו פיילוט ראשון שנבנה באזור נבדה וקליפורניה, הרבה כסף הושקע בה (בחלק מהמרכיבים הרבה יותר מדי!), שטח החממה כבערך 20 מ”ר והעלות גירדה את האלף דולר. אשמח אם נפתח דיון כאן בנושא ויחד נמצא עיצוב זול יותר המתאים לתנאים השונים בארץ.

לתוכן זה נכתבו 7 תגובות

  • ניר אלוני |

    שלום ליאור
    הצורך באמת נכון, בכל האזורים הקרים בעולם יש בעיה של טמפרטורת לילה וטמפרטורה בכלל. בארץ הבעיה פחותה והארץ קטנה.
    מהסתכלות בפתרון האמריקאי , נראה לי שהם מוציאים המון אנרגיה וחמרים כדי לקבל שטח גידול זעיר ושטח קליטת שמש ממש קטן (Light interception ) .
    הסינים פתרו את הבעיה באפן הרבה יותר אלגנטי כבר לפני הרבה שנים , תחפש מידע על sunshine greenhouses . מדובר בחממה אסיממטרית מעל פני הקרקע. בצד אחד יש קיר מאדובי ובצד שני קשת מבמבוק שמשמשת כמסגרת החממה. קיר הבוץ / אדובי מספק את המסה התרמית לשמירת טמפרטורת לילה. רוחב החממה הוא עד 9 מטר. בלילה מכסים את היריעה השקופה במחצלת מקש אורז שמשמש כחומר מבודד. בצפון סין יש מאות אלפי חממות כאלו שעובדות כבר שנים. עם הזמן החליפו את הבמבוק בפלדה ואת קש האורז בשמיכות דקרון.
    בארץ יש פיתוח של חממה דומה שבה משתמשים בשרוולי מים מפלסטיק במקום בקיר האדובי, פתרון חלקי.
    פתרון אחר, פחות מקובל הוא לגבי משאבות חום: צנרת שקבורה בקרקע ומסחררת מים משכבה עמוקה שבה חם יותר, מוליכות החום של הקרקע נמוכה ולכן העסק לא כל כך יעיל.

    בכל מקרה, תודה ששיתפת

  • ליאור, באמת רעיון מעניין, ויפה שהבאת אותו לכאן.
    גם אני לא בטוח אם כדאי למלא מאחורי התמיכות במילוי מנקז. חול או חצץ לא נערמים בזוית חדה אלא נוטים לגלוש ואולי יפעילו לחץ קבוע על התמיכה, לעומת קירות חרסית שכשהם דחוסים יכולים להחזיק את עצמם.
    לבור אין לאן להתנקז אלא בחילחול. חצי מטר חול בתחתית אומר להוסיף חצי מטר לעומק החפירה…לא מעט.
    לגבי העומק, ככל שמעמיקים יותר התנודות בטמפרטורת הקרקע קטנים והשפעת מזג האויר על האויר שבתוך הבור קטנה. אם העומק האופטימאלי הוא שני מטר או מטר, ואולי שלושה אני לא חושב שאפשר לדעת לפני שמנסים.
    דווקא לגבי הקרקע שנחפרת יש לי רעיון להציע: להערים אותו בסוללה מאסיבית סביב הבור, כך שאולי הסוללה המוגבהת תוסיף לתכונות הטרמיות של הבור ותאפשר פחות חפירה. מה דעתך?

  • לא בטוח שהבנתי:
    “למרות שזה נראה הגיוני למלא בחול, דווקא עדיף למלא באדמה שהוציאו”
    או
    “זה יותר הגיוני למלא עם חול, אבל האמריקאים האלה העדיפו למלא באדמה ”

    ואיפה אתה רואה זוית של 45 מע’? אני רואה מקסימום 30 מע’.
    כמו כן, אם אתה יודע מה הכיוונים של רוחות השמיים, אולי תוכל בבקשה לצייר אותם על התמונות הרלוונטיות?

    חוץ מזה,
    נראה שהיריעה לא שקופה, כלומר הצמחים לא מקבלים את כל הקרינה שהם צריכים, וחוץ מזה, בטח יש מזיקים שמנצלים את העדר הקרינה הישירה.

    וחוץ מזה – רעון נהדר

    • איציק שלום,
      מכיוון שהאדמה שנחפרה החוצה היא חרסיתית (כמו חימר) היא אוחזת מים ולא משחררת אותם ולכן המסה תגדל שם ויחד עם המסה העומס על הקיר, דבר שיגרום לקריסה ולפחחון להחליד, לכן נרצה מילוי שיתנקז היטב, כמו אבנים או חול.

      לגבי הזווית, אולי אתה צודק, בכל מקרה בחירת הזווית תתבצע לפי העונה בה אתה מעוניין ‘לתפוס’ את השמש (ולפי המרחק מקו המשווה) , העדיפות שלנו היא לחורף כאשר השמש נמוכה.

      הרוחות נושבות לכל הכיוונים, אך כמו שציינתי לא בוצע עבודה מדעית מעמיקה, לכן סקר רוח טוב גם יעזור כדי לחשב את חוזק המבנה הדרוש.

      לגבי הקרינה, מסיבה כלשהי מוכרים כאן באזור רק יריעות פלסטיק לא שקופות (שכחתי איך זה נקרא בעברית), אך כן יש לבצע מדידה מדויקת לעוצמת הקרינה שנאבדת.
      תודה על הרעיונות ליאור.

      • חול רק יגרום לניקוז המדקעים פנימה, אל תוך החממה. איך מונעים הצפה?

      • זה נכון, אך גם ימנע קריסה של כל הקונסטרוקציה.
        לגבי הצפה, הגבהה של הדפנות ותעלה לויסות המים מסביב למבנה (כמובן שלא נבנה בודאי או נתיב ניקוז).
        לגבי פנים המבנה, שכבה של חצי מטר חול בתחתית כדי לגרום למים שיכנסו לרדת מתחת לבית השורשים ולמנוע ריקבון.

        האם יש לך רעיונות אחרים?

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן