שולחן מחשב פינתי לסביבות מאותגרות מרחב

רוצה להיות הראשון?
תיקונים ושיפוצים

להלן פתרון אלגנטי וקומפקטי לפינת עבודה. עיקר תחכומה הוא בכך שהיא מינימליסטית, ללא מרחב מיותר לרפואה ועל כן צורת הבננה של השולחן, אך יותר מזה – תחכומה הוא בכך שהכונן, שבדרך כלל יושב מתחת לשולחן ובמרחבים קטנים מפריע ברגליים, נמצא מעל השולחן במדף משלו. כך כשהפינה לא בשימוש אפשר גם לדחוף את הכיסא עד לקיר והכל נשאר מאוד מצומצם בדרישות המרחביות שלו. איך עשיתי? אז ככה…

לאחרונה, החלטתי להחזיר עטרה ליושנה ובמקום להתחדש במחשב נייד חדש נוסף בבית, להרים פינת עבודה נייחת. היתרונות של מחשב נייח על פני מחשב נייד הם… בעצם, יותר קל לספור את יתרונותיו של המחשב הנייד – שני יתרונות בלבד, היותו נייד וקומפקטי והיותו חסכוני יותר באנרגיה. מחשבים נייחים הם זולים יותר, מתבלים הרבה פחות וניתנים להתאמות ספציפיות לצרכי המשתמש (באופן יחסי למחשב נייד).
אם לוקחים בחשבון שמחשב נייד חזק עולה פי שניים ממחשב נייח באותו הדירוג, ומתבלה פי שניים וחצי יותר מהר, יש סיכוי סביר שהמחשב הנייח עולה גם בחיסכון האנרגטי על פני המחשב הנייד (אם מכלילים עלות ייצור, עלויות תיקונים ועלויות הטמנה, שלרוב אינן מחושבות במחיר של המחשב, לפחות לא באופן מלא).

הבעיה מתחילה כשמחפשים איפה לשים את המחשב הנייח. בדרך כלל מחשב נייח דורש שולחן רחב שיהיה בו מקום למקלדת, עכבר ומסך, ומקום על הרצפה שאותו יתפוס הכונן (המוח של המחשב). אם אין בנמצא חדר בבית שיכול להפוך לחדר עבודה, או פינה מספקת להכניס שולחן מחשב בגודל מלא, הפתרון של מחשב נייח נראה קשה מדי ליישום.

להלן פתרון אלגנטי וקומפקטי לפינת עבודה. עיקר תחכומה הוא בכך שהיא מינימליסטית, ללא מרחב מיותר לרפואה ועל כן צורת הבננה של השולחן, אך יותר מזה – תחכומה הוא בכך שהכונן, שבדרך כלל יושב מתחת לשולחן ובמרחבים קטנים מפריע ברגליים, נמצא מעל השולחן במדף משלו. כך כשהפינה לא בשימוש אפשר גם לדחוף את הכיסא עד לקיר והכל נשאר מאוד מצומצם בדרישות המרחביות שלו. איך עשיתי? אז ככה…

שלב א' – מדידות

הנחתי את כל הרכיבים על הלוח אותו תכננתי לוח גדול עליו מדדתי את הגודל הדרוש למחשב נייד, מסך, מקלדת ועכברלחתוך לצורת השולחן וחיפשתי את הצורה האידיאלית בה הם יוכלו להכנס, יחד עם שמירה על הנוחות הכללית לעבודה. המחשב הנייד שרואים במדידות היה אמור להצטרף מדי פעם לעבודה, אבל כמו שתראו בסוף – החלפתי אותו במסך נוסף שחובר לאותו מחשב נייח והרחיב את שטח המסך עבורי (פרטים נוספים בסוף).

לוח גדול עליו מדדתי את הגודל הדרוש למחשב נייד, מסך, מקלדת ועכבר

לוח גדול עליו מדדתי את הגודל הדרוש למחשב נייד, מסך, מקלדת ועכבר

שלב ב' – חיתוך

כשהחלטתי שהכל יושב במקום, שרטטתי קו מסביב לה-כל, וחתכתי עם המסור האנכי. יחד עם השולחן חתכתי גם את המדף העליון באותה צורה אך קצת יותר קטן, שיספיק רק לכונן, להארדיסק הנייד, לחשמל ולשאר הפיצ'פקס (את המדף העליון ניתן לראות בתמונה הבאה). הלוח היה שולחן ישן של חדר אומנות בבית הספר שנזרק. המשטח היה מקושקש קמעה אך הלוח עצמו במצב מעולה. החלטתי לעשות מהקשקושים אלמנט עיצובי, ואף חתכתי את המדף העליון כך שהקשקושים יראו כלפי מטה.

שני החלקים מרוחים בשכבה אחת של לכה

שני החלקים מרוחים בשכבה אחת של לכה

שלב ג' – מדידות על יבש

כשהגעתי הביתה, מדדתי את הגובה הרצוי לשולחן, ביחס לכיסא משרדי רגיל, כדי שגובה העבודה יהיה הגיוני. בתמונה אפשר לראות את הפינה הקטנה שעתידה להפוך לפינת עבודה אימתנית.

הפינה המיועדת למחשב

 

שלב ד' – חיבור השולחן

מחזיקי המדףמכיוון שמדובר בשולחן של ממש שצריך להחזיק משקל קטן אך מדי פעם ישענו עליו או יפעילו משקל נוסף, אי אפשר להסתפק במחזיקי מדף סטנדרטיים. הלוח עצמו חזק מספיק אבל צריך משהו שעגן את הלוח חזק אל הקיר. שתי קורות עבות שפורקו ממשטח ישן, חוברו לקיר בקו שנמדד מבעוד מועד. עליהם מלמעלה הונח משטח השולחן וקובע עם ברגים אליהן. פשוט, קל וחזק עד מאוד.

המחזיקים מתחת לשולחן

המחזיקים מתחת לשולחן

השולחן מלמעלה

השולחן מלמעלה

שלב ה' – חיבור המדף העליון

קוביות שיחזיקו את המדף העליון

את המדך העליון כבר אפשר היה לחבר אל הקיר בצורה קצת פחות אגרסיבית. חתכתי קוביות מאותה קורה עבה וחיברתי אותן עצמאית לקיר בקו אחיד, בגובה שימנע מלהפגש במדף עם הראש כשקמים מהכיסא בחופזה אך לא גבוה מדי, שיאפשר גישה למחשב, לכונן התקליטורים ולשאר ירקות.
במדף העליון נקדח חור בקוטר ארבעה סנטימרים קרוב יחסית אל פינת הקיר, על מנת להעביר ממקום אחד ומסודרת את כל החיבורים והחיווטים.

המדף העליון מחובר עם קוביות

שלב ו' – הצבת המכשור

מי שיצא לו לעבוד עם שני מסכים והתרגל לזה, יודע שאי אפשר לחזור אחורה. לכן ידעתי שכדי שפינת העבודה תספק את הצרכים היא צריכה להיות בעלת שני מסכים. במקרה הזה, המסכים לא עומדים אחד ליד השני, אלא מסך אחד עומד על הרגל, והמסך העליון תלוי הפוך מהמדף העליון. את המערכת (אובונטו לינוקס 14.04) הגדרתי כך שבעת הצגת שולחן העבודה הארוך שנוצר המסך העליון יציג את התצוגה הפוך (כי המסך עצמו הפוך מעצם התלייה שלו הפוך).

בעיה אחרת שהיה עליה להתגבר עליה היא שבעוד שעבורי מסך כפול הוא הכרח, עבור זוגתי המסך הנוסף הוא מגבלה. התגברתי עליה בעזרת התאמה קלה של מערכת ההפעלה, כך שכשזוגתי נכנסת למחשב עם המשתמש שלה, המסך העליון כבה והמסך התחתון הוא היחיד שעובד (כמו במחשב "רגיל") אך כשאני מתחבר למערכת, המסך העליון אוטומטית מדליק ומפעיל את עצמו תחת ההגדרה ה"הפוכה" שכפיתי עליו.

פינת העבודה - עומדת ופועלת עם מסך כפול

פינת העבודה – עומדת ופועלת עם מסך כפול

סיכום

כל זה מסתכם במערכת חזקה, עמידה לאורך זמן, מתאימה למשתמשים לפי צרכיהם, וקומפקטית ככל הניתן במרחב. אמנם פינת העבודה לא מאפשרת בלאגן על השולחן, כי אין מקום לבלאגן, אך בהחלט אפשר להתייחס לזה דווקא כיתרון שמונע בלאגן. המסך הכפול מנע את הצורך שלי במחשב נייד נוסף שישב ליד המחשב, מה שהיה עשוי להיות קצת צפוף מדי, על אף שאלו המידות שמדדתי לפני שחתכתי.

לתוכן זה נכתבו 8 תגובות

  • ממליץ להעביר את הסאב של המערכת שמע לרצפה .
    תדרים נמוכים יכולים :
    1. ליצור ויברציות על המדף ולגרום חס וחלילה לקריסה של הדיסק הקשיח אם הוא מכאני מהרעידות .
    2. קיימת תזה שטוענת שסאב שמונח על הרצפה יפיק צלילים יותר טובים ….

    באמת אי אפשר ללכת אחורה אחרי שעובדים על שני מסכים אבל מסך אחד מעל השני מרגיש לי כמו מתכון לצוואר תפוס :| .

    שימוש מהנה.

  • שדה הראיה שלך הוא סביב ה210 מעלות לצדדים וסביב ה135 מעלות לגובה.

    ככל שאתה מתקרב למרכז שדה הראיה התמונה יותר חדה, אתה מוזמן לעשות ניסוי קטן.

    תסתכל קדימה ותמתח את אחת הידיים ותמקם אותה בזוית של 45 מעלות ביחס לגוף, (כולמר לא קדימה ולא הצידה אלא באמצע)

    תעשה איזה שהוא מספר עם האצבעות, ואני מוכן להתערב איתך שלא תוכל לקרוא אותו. למרות שתראה את הנוחכות של היד.

    עכשיו תתחיל לקרב את היד לאט לאט למרכז שדה הראיה. ואתה תראה שאתה צריך להיות כמעט מול הגוף כדי להצליח להבחין בקלות בין מספרים עם האצבעות.

    עכשיו עם המידע הזה אתה יכול להבין שכן, אתה אכן תבחין במסך שמעל ובמסך שמתחת, אבל עבודה כזו תאמץ מאוד את הראיה, ביחס ל2 מסכים קטנים יותר ובעלי רזולוציה גבוהה יותר. מהסיבה הפשוטה שהקולטנים של הראיה מרוכזים במרכז.

    דוגמא נוספת:
    1024*768 = 786432 פיקסלים
    נכפיל את זה ב2 מסכים, קיבלנו 1572864

    נקח מסך fullhd אחד 1920*1080
    נקבל 2073600

    כלומר קיבלנו עוד 500736 פיקסלים שבהם ניתן להציג מידע. (זה יותר מ800*600)

    והכי חשוב הפיקסלים האלו נמצאים מול הקולטנים האיכותיים ביותר של הראיה.

    אם המקלדת שלך היא בגודל סטנדרטי, נראה שאתה יכול להכניס בלי בעיה, מסך 19-22"

    אולי תצתרך לקדם אותה טיפה לקדמת השולחן.
    נראה שב100-120 דולר אתה יכול לקנות מסך 22 אינטש כמו HP ZR22W
    ואז לקבל מסך שהוא גם full hd וגם ניתן לסיבוב על הצד לתצוגה אנכית, למצבים של עריכת טקסט, קוד או חיסכון במקום.

    • אסף צ'רטקוף

      אני מכיר את המספרים. מה שאני מאתגר כאן את נושא תנועת הצוואר. אני לא בטוח שתנועה קטנה ימינה שמאלה יותר טובה מתנועה קטנה למעלה למטה. אבל, בסופו של דבר, אלו מגבלות התכנון…

      בעניין כמות הפיקסלים, שני מסכים עדיפים על מסך אחד פשוט כי הם מתפקידים כשתי יחידות שונות. תצוגת מסך מלא על מסך אחד תשאר על המסך הזה תוך כדי שבמסך השני אפשר להריץ תוכנה אחרת. דוגמא אחרת, כמפעילים תצוגה מקדימה של מצגת, מסך אחד הופך להיות המסך המופנה לקהל, בעוד השני מכיל את השקופיות הבאות וההערות שלך. בקיצור, יש הרבה מה להרוויח מלעבוד עם שני מסכים נפרדים, ולא עם אחד ואפילו שיהיה גדול יותר או בעל רזולוציה גדולה יותר. עד גבול מסויים כמובן, וכאן נכנס העניין הכלכלי שהוא גם קשור למגבלות התכנון… אם הייתי יכול לא להתחשב בנושא הכלכלי, הייתי קונה שניים או אפילו שלושה מסכי 19 HD זהים שאפשר לחבר לקיר בזווית, ועוד מקטין את המרחב שהם תופסים, כשהם פרוסים מימין לשמאל. ואז במצב מינימלי המערכת הייתה עובדת רק עם המסך המרכזי, ובמצב המקסימלי, הייתה עובדת עם שני/ שלושת המסכים. אנשים יחשבו ששלושה מסכים זה מוגזם, אבל אני די בטוח שברגע שמתרגלים ובהנחה שהעוצמה הגראפית של המערכת מצליחה להתמודד עם זה יפה, אי אפשר לחזור חזרה אחורה (:

      תכננתי את הפינה על בסיס חומרה קיימת, כדי להשתמש בה ולא לקנות אחרת. לקחתי אותם כתנאי מגרש.
      בכל מקרה, ברור שאפשר לעשות יותר טוב, וברור שאפשר לבחור בגישות שונות, אבל עשיתי מה שעשיתי,

      ויחד עם ההערות הבונות שלך, בפעם הבאה אתכנן פינה דומה בצורה טובה יותר (:
      תודה.

      • תודה על התגובה.

        הפינה שלי גם זעירה, והצלחתי לדחוס בה 2 מסכים לרוחב, והייתי שמח לאפילו אחד שלישי.

        בווינדוס 7 יש טריק שמדמה עבודה עם 2 מסכים (לא יודע לגבי לינוקס בטח גם שם יש טריקים דומים)
        אם אתה תופס את החלון ומצמיד אותו לאחד הצדדים של המסך הוא יתפוס בדיוק חצי מסך.

  • לא כלכך הבנתי איך המחשב נייד מתבלה, ומחשב נייח לא מתבלה, המעבד של שניהם ככל הנראה ימשיך לחיות אחרינו.

    הדבר היחיד שמתבלה זה הציוד ההיקפי, שעלותו זעומה, גם בנייד (להלחליף מקלדת עולה כמה עשרות שקלים)

    אהבתי מאוד את הפינה הקומפקטית. אבל מסך מעל מסך הוא פיתרון לא הכי טוב כי זה יאמץ לך את שרירי הצווארף היה עדיף לשים מסך לצד מסך.

    ואם אין מקום למסך לצד מסך ניתן לשים פשוט מסך אחד אבל עם רזולוציה יותר גבוהה.

    הצורה הטבעית שבני אדם רואים בה היא לצדדים, ומעט מאוד למעלה ולמטה.

    לדעתי בפינה כזו, במקום כל מה שעשית יכלת לשים מחשב ALL IN ONE וככה להנות ממסך גדול ביצועים טובים, ונפח מזערי, וללא צורך ברמקולים, ומארז.

    חוץ מזה רעיון מדליק.

    • אסף צ'רטקוף

      1. מחשב נייד נוטה לחטוף מכות ולצבור אבק, מה שמוביל לעוד בעיות. נכון שהנטיות הללו קשורות להיותו נייד, אבל העובדה היא שכל המחשבים הניידים שהיו בבעלותי החזיקו זמן קצר יותר מכל המחשבים הנייחים שהיו בבעלותי עד היום.

      2. אנשים שמחשבים זה לא הקטע שלהם, לא נוהגים להחליף חלקים במחשבים ניידים, כיוון שהם הרבה יותר קשים לפירוק והרכבה. או לוקחים למעבדה או זונחים את המחשב. זה מההכרות שלי. נכון, אני יכול להחליף, ואני עושה את זה לנייד שלי, אבל זה בהחלט לא פתרון לכולם.

      3. בגב זקוף בכיסא וראש קדימה, העיניים שלי ממוקמות בקצה העליון של המסך התחתון. בלי להזיז בכלל את הצאוור אני נע בין שני המסכים. גם אני חשבתי שעדיף מסך לצד מסך, אבל גיליתי שהפתרון הזה לא נופל ממנו.

      4. מסך עם רזולוציה חדה יותר זה ממש לא אותו הדבר. העבודה עם שני המסכים כשתי יחידות נפרדות אך ממשיכות מייצרת משהו אחר. אם לא ניסית, נסה. זה פשוט לא אותו הדבר.

      5. לא מסכים עם הטענה ש"הצורה הטבעית שבני אדם רואים היא לצדדים, ומעט מאוד למעלה ולמטה". אבל, גם אם הייתי מסכים, זה לא רלוונטי בקנה מידה הזה. מדובר במעט מאוד "למעלה-למטה" (ראה 3).

      6. מחשב "הכל באחד" בכוח של המחשב שלי היה עולה לי כפול ממנו. בנוסף, חלק מהחומרה ההיקפית כבר היה לי, מה שלא היה רלוונטי עבור מחשב "הכל באחד"

      תודה על התגובה,
      זה עזר לי לחשוב על זה יותר.
      עדיין אני חושב שזה פתרון טוב למצב הספציפי שלי (:

    • במחשבים נייחים כל החלקים הם סטנדרטיים ולכן החלפה של רכיב היא עניין פשוט מאוד. גם החלל המרווח מקל על העבודה.
      במחשב נייד המחשב נבנה ע"י היצרן כדי להתאים לקופסה שלו. לכן:
      א. כשמתקלקל רכיב – בד"כ לא ניתן כלל להחלפה (למשל כ.רשת שלא עובד בנייח – אפשר לחבר כרטיס PCI חלופי. בנייד אין חיבורים כאלו, רק USB שמגדיל את המחשב כולו)
      ב. כל נושא האוורור עובד שונה מאוד ובצורה מאוד לא עמידה. קשה עד בלתי אפשרי לנקות את מערכת הקירור של מחשב נייד ואם התקלקל המאוורר (דבר רגיל למדי) זה מסובך ברמה שלא תאמן להשיג חלופי.
      ג. בנייח – בגלל שמדובר ברכיבים סטנדרטיים וגם כאלו שלא חוסכים במקום, העמידות הבסיסית שלהם טובה יותר, וזה מנסיון (11 שנה בתחום)
      ד. אין לך אפשרות להרחיב את יכולות הנייד – הכל רק דרך חיבורי USB, שגם מגבילים את האפשרויות וגם מסרבלים את הקופסה עצמה.

      ואגב, גם הארגונומיה של ניידים לא טובה כי המקלדת קרובה מדי למסך, העכבר והמקלדת לא במקום הנכון ועוד. ואם מחברים ציוד חיצוני, קצת הלכה הפואנטה של נייד.

      אגב אסף לגבי מחיר אני לא מסכים איתך, אם תבדוק מחירים עדכניים של נייח+מסך+ציוד הקפי מינימלי תראה שבאותו מחיר ממש אפשר לקנות נייד שגם מקביל ביכולות.
      אז כן, גם אני ממליץ תמיד לקנות נייחים אבל דווקא שיקול המחיר הראשוני פחות רלוונטי היום. עמידות וכל השאר – בהחלט כן.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן