קיצור תולדות הפרמקלצ’ר, היסטוריה שנכתבת בזמן אמת

פרמקלצ'ר

כיצד הפרמקלצ’ר הגיעה להיכן שהיא היום? מה עבר עליה בדרך שיכול להסביר את המגוון, הצבעוניות וההתפתחות של התנועה ושיטת התכנון? מי היו האנשים? איפה הם היום? מבט חטוף על ההיסטוריה הקצרה והאנרכית של תנועת הפרמקלצ’ר בעולם.

המאמר מבוסס על תרגום חופשי של מאמר זה, מאת ראס גריסון

פרמקלצר תוכננה כמערכת חקלאית הצומחת מלמטה למעלה והתפתחה ישירות מהצרכים האנושיים הבאים לידי ביטוי במקום או באזור כלשהו ולא כמערכת לשינוי החקלאות התעשייתית. במובן זה פרמקלצר הוצעה כמערכת חלופית אמיתית שראתה את החקלאות והתרבות התעשייתית הלא מקיימת (שאינה ברת קיימא) כנידונה לקריסה (הולמגרן, 1992).

Permaculture One, 1978

Permaculture One, 1978

כשהפרמקלצר הוצגה לראשונה עי מוליסון והולמגרן במדריך פרמקלצר אחד ב1978 (Permaculture One Manual), פרמקלצר הוצע כמערכת חקלאית המבוססת על צמחים רב שנתיים, המבוססת על מערכות אקולוגיות טבעיות ופותחה דרך היישום של עיצוב(design). היה מי שהציע כי הפרמקלצר התגלגלה מתנועת המגדלים האורגנית בטסמניה עם התיעוד הרשמי הראשון שפורסם, בסביבות 1976 בכתב העת הגנן החוואי האורגני הטסמני“, Tasmanian Organic Gardener and Farmer Journal (הולמגרן, 1992).

רעיון הפרמקלצר התפשט במהירות מטסמניה לחלקים אחרים של אוסטרליה, אזורים כפריים ועירוניים. באמצע שנות ה-80, הפרמקלצר החלה לצבור תאוצה כתנועה עולמית. הפרמקלצר, כפי שהיא מוכרת כיום, הורחבה כדי לכסות את כל סוגי האקלים, בכל מדינות העולם ממערכות חקלאיות רחבות היקף דרך תוכניות חקלאיות לקהילות חקלאיות במדינות מתפתחות ועד לחצרות אחוריות או מרפסות קטנטנות המייצרות מזון בר קיימא. תחולתה ויכולת היישום הרחבה של מערכת תכנון הפרמקלצר וההתמדה והמחויבות של המייסד ביל מוליסון, ללא ספק הקלה על האימוץ המוצלח של השיטה בהקשרים רבים ושונים על פני הגלובוס. כיום, הדוגמאות הטובות ביותר של הפרמקלצר, בחברות מערביות, נמצאות לעתים קרובות באזורים כפריים ויחד עם זאת כבר נוצרו המון דגמים באזורים עירוניים שמבקשים ומחפשים אחר אורח חיים אחר. עם זאת, היבטים של הפרמקלצר, כגון דגמים ביו-אזוריים ספציפיים, טכניקות וסוגים שונים של תכנון פרמקלצר מתעוררים בהדרגה ומאומצים עי ציבור רחב יותר, הקמת גינות עשירות בחיפוי, גינות מעורבות במקום מונו-קולטוריות ועיצוב נוף עמיד אש הן רק חלק מדוגמאות ספציפיות מתוך הפרמקלצר שזכו לקבלה פני קהל רחב (הולמגרן, 1992).

ההיטוריה של תנועת הפרמקלצר מאז ועד היום:

1972-1976 – השנים המעצבות

הסיפור של פרמקלצר מתחיל בשנות ה -1970 המוקדמות בטסמניה, אוסטרליה. מורה ותלמיד שנפגשים במסגרת האקדמיה בטסמניה, אך לפני שנדון במפגשם נביט בקצרה ברקע אשר הביא כל אחד מהם אל נקודת מפגש זו אל השנים המעצבות שלהם.

ביל מוליסון, אחד משני מייסדי הפרמקלצ'ר

ביל מוליסון, אחד משני מייסדי הפרמקלצ’ר

ביל מוליסון (Bill Mollison) נולד בשנת 1928 בכפר הדייגים הקטן סטנלי אשר בטזמניה, הוא עזב את בית הספר בגיל 15 כדי לעזור לנהל את המאפייה של משפחתו. בין העבודות שלאחר מכן היו עבודה בטחנת קמח, ימאי, צייד בעלי חיים ודייג כרישים. דרך מחוספסת למי שיהפוך בהמשך הדרך לסביבתן, דרך שהובילה אותו לשירות בן תשע שנים בארגון הממשלתי האוסטרלי למחקר מדעי במחלקת חיות הבר (CSIRO Australia’s (government science research organization ולאחר מכן בנציבות הדיג הטזמנית.

שתי העבודות האחרונות סיפקו לביל שהות ארוכה ביערות הפראיים והחופים של טסמניה והזדמנות למעקב מקרוב אחר המערכות האקולוגיות הללו. זה היה הזמן בטבע שעיצב את רעיונותיו של מוליסון על אקולוגיה ועל אופן שבו אספקת צרכי האנושות כגון חקלאות, יכולה לעשות שימוש באותם המבנים ותהליכים שבהם צפה.

בשנת 1968 מוליסון הפך מורה באוניברסיטת טסמניה, ומאוחר יותר, מרצה בכיר לפסיכולוגיה סביבתית. בתפקיד זה הוא היה מקושר עם סטודנטים במכללה הטסמנית לחינוך מתקדם ובינהם דיוויד הולמגרן, אשר יחדיו זרעו את הזרעים של הפרמקלצר.

דיוויד הולמגרן, אחד משני מייסדי הפרמקלצ'ר

דיוויד הולמגרן, אחד משני מייסדי הפרמקלצ’ר

דיוויד הולמגרן נולד בשנת 1955, גדל בצד המערבי של יבשת אוסטרליה, עם הורים פעילים פוליטית. לאחר סיום התיכון, בשנת 1972, הוא בילה שנה בטרמפים ברחבי אוסטרליה, לפני שעבר לטסמניה בשנת 1974 על מנת ללמוד עיצוב סביבתי (אך נמשך לכיוון עיצוב נוף, אקולוגיה וחקלאות) באוניברסיטת טסמניה, שם פגש את מוליסון. ההתחברות הקצרה אך האינטנסיבית בין מוליסון והולמגרן הוציאה החוצה רעיונות בחדר הישיבות של מוליסון מה שנודע בהמשך הדרך כעמוד השדרה של מה שיקרא לימים פרמקלצר.

לא הרבה זמן אחרי גיבוש הרעיון המקורי של מערכת התכנון פרמקלצר הולמגרן החל את העבודה של הקמת נחלה כפרית קטנה – Melliodora – בפבורן, עיירה קטנה בויקטוריה.

אין כיוון חיובי קדימה

מוליסון כתב באותם זמנים: “לרבים מאתנו שחוו את התסיסה של שנות ה -1960 המאוחרות, היה נדמה שאין כיוון חיובי קדימה, למרות שכמעט כל אחד יכול להגדיר את אותם ההיבטים של החברה הגלובלית אשר נדחו. אלה כללו הרפתקנות צבאית, הפצצה (הגרעינית), ניצול קרקעות חסר רחמים, היהירות של מזהמים וחוסר הרגישות לצרכים האנושיים. עולם לא מוסרי יכול לבזבז יותר על הריגת אנשים מאשר על דאגה/טיפול לארץ או בעזרה לאנשים”. מאוחר יותר, בשנות ה-70 המאוחרות, אמר מוליסון “משנת 1972 עד 1974 ביליתי זמן, ולאחרונה עם דיווד הולמגרן, בפיתוח מדע כדור ארץ בינתחומי פרמקלצר עם פוטנציאל לפוזיטיביות משולבת ועולמית להושטת יד גלובלית“. בעקבות הספרגבולות לצמיחה” (Club of Rome, The Limits to Growth) ומשום שהיה חשש גובר מצד ממשלות ובנקים על כך שהעולם הולך ואוזל ממשאבים, אמר מוליסוןלאף אחד לא היו שום רעיונות לטווח ארוך וזה היה ברור לי מה צריך לעשות […]לבנות צבא של עובדי שטח בפרמקלצר, לצאת וללמד את הרעיונות של ייצור מזון בר קיימא“.

הטבע והבינה

מצדו, הולמגרן נמשך לסביבה הטבעית והאינטלקטואלית של טסמניה. הוא גם פותה על ידי בית הספר לעיצוב הסביבה של טסמניה שהונהג על ידי האדריכל והמחנך, בארי מקניל Barry McNeil, שלפי הולמגרן היה באותה תקופה הניסוי הרדיקלי ביותר בהשכלה גבוהה באוסטרליה“, למשוך סטודנטים לעיצוב מכל רחבי אוסטרליה והעולם.

בחממה האינטלקטואלית הזאת פגשתי את ביל מוליסון, החיים ורעיונות שבאו לידי ביטוי סימלו גשר יצירתי בין הטבע וציביליזציה ובין המסורת למודרניות“, כתב הולמגרן, ואומר שהוא לפעמים נשאל למה פרמקלצר יצא ממקום כמו טסמניה, ותשובתו: “זה מקום שבו המודרניות והאופי מתנגשים, גם הרסני וגם יצירתי.”

העיר הובארט Hobart, בירתה של טסמניה, בה שוכנת אוניברסיטת טסמניה בה לימד מוליסון ובה למד הולמגרן, שוכנת לרגליו של הר וולינגטון אשר עפ תיאוריהם של מוליסון הולמגרן ואחרים הינו הר מרשים ביותר ביופיו ובאיכות הטבע שבו, והוא המקום בו נולד וצמח הפרמקלצר. מצידו האחד של ההר היא העיר הובארט ומצידו האחר המדבר הממוזג הגדול של דרום מערב טזמניה. באותו זמן שנרקמו הרעיונות שהובילו ללידתה של הפרמקלצר, ממשלת טסמניה מתכננת את סכירתם של הנהרות הפראיים באזור. תוכניות אלו הם שהולידו את המודעות הסביבתית בטסמניה באותו הזמן, ובמובן בלתי מודע אלו היו ניצנים של רעיונות הפרמקלצרלשימור המדבר ולשמירת הטבע. תודעה זו הביאה להקמתה של התנועה הסביתית הטסמנית שבעתיד הלא רחוק (1972) תכנס לפוליטקה הטסמנית ותביא לנצחון על נהר פרנקלין (מניעת סכירתו). עד כמה התנועה הסביבתית הזינה את המושג פרמקלצר המתעורר אין לדעת, אבל זה בוודאי הכין את השדה עבורה באופן רעיוני ואידיאולוגי. ביל מוליסון היה בוודאי מודע לעוצמתה הגוברת של התנועה זו. הולמגרן מכיר בזה, ואמר כי הסביבה הפיסית והתרבותית שהולידה הפרמקלצר גם נתנה דחיפה להקמתה של המפלגה הירוקה הראשונה בעולם.” בשנת 1972 הוקמה קבוצת ארצות טסמניה המאוחדות (United Tasmania Group UTG), שבהמשך התפתחה להיות הירוקים הטסמנים. תנועת החקלאות האורגנית האוסטרלית צמחה גם היא בטסמניה כחלק מגל התלהבות של פעולה אינטלקטואלית ויצירתיות בקצה של ציביליזציה”, אומר הולמגרן.למעשה, מוליסון היה חבר מייסד של האגודה הטסמנית לגינון וחקלאות אורגנית.

1976 – 1981 – להפיץ את הבשורה

הפרמקלצר עושה את ההופעה הראשונה שלה על הבמה העולמית בשנת 1976 במאמר שפורסם במסגרת כתבה בעלון לחקלאות אורגנית של טסמניה על ידי האגודה לגינון אורגני ולחקלאות. כותרתו שלך המאמר היתה מערכת פרמקלצר לתנאים של דרום אוסטרליה” – חלק ראשון אשר נכתב על ידי ביל מוליסון ודיוויד הולמגרן.

במקביל מוליסון מרואיין במסגרת תכנית רדיו עי טרי ליין Terry Lane. חלוץ מפתח בהתפתחות השיטה הינו מקס לינדגר Max Lindegger שהתגורר אלפי קילומטר מהאזור אך לאחר שקרא את הכתבה בעלון אמר: “… זה היה בדיוק מה שהרגשתי, אך לא היתי מסוגל לתאר זאת במילים“. הוא הזמין את מוליסון  לבוא לצפון אוסטרליה למסע הרצאות. מקס עיצב וייסד את הכפר האקולוגי הראשון Crystal Waters .”המושג פרמקלצר תפס את דמיונם של מאות אנשים באוסטרליה ייתכן שיש לו גם השפעה רחבה יותר …”.

פרמקלצר החל למשוך תשומת לב רבה שנתיים לאחר מכן ובשנת 1978 במשותף מוליסון  והולמגרן מוציאים את הספר הראשון על פרמקלצר פרמקלצר אחת חקלאות רב שנתית להתיישבויות אנושית Permaculture One – a Perennial Agriculture for Human Settlements.. בשנה זו גם יוצא מגזין הפרמקלצר הראשון בעריכתו של טרי וויט Terry White.

פרמקלצ'ר 2, מאת ביל מוליסון

פרמקלצ’ר 2, מאת ביל מוליסון

בשנת 1979 מלמד מוליסון את קורס הפרמקלצר הראשון, קורס בן 18 משתתפים מכל רחבי אוסרליה, ההשפעה על התלמידים בקורס היתה עצומה ומשנה חיים, רבים מהם הפכו לכוח המניעה של התנועה, מאז ועד היום עשרות אלפי אנשים לקחו חלק בקורסים השונים ובסיומו הולכים לעבוד על פרויקטים או בקהילות שלהם ברחבי העולם. בשנה זו גם פורסם פרמקלצר 2 Permaculture Two, focussing on design ובשנת 1981, עדיין בימיה הראשונים של הפרמקלצר, זוכה מוליסון בפרס במסגרת Right Livelihood Award, המכונה פרס הנובל האלטרנטיבי“. בנאום התודה שלו, הוא אמר: “כל החיים שלי היינו במלחמה עם הטבע. אני רק מתפלל שאנחנו מפסידים את המלחמה הזו. אין מנצחים במלחמה הזו…”. (Molison, 1981).

שנות 1980 – מחברים רשת ההולכת וגדלה

ביל מוליסון בטלוויזיה, "הגנן הגלובאלי"

ביל מוליסון בטלוויזיה, “הגנן הגלובאלי”

הפרסום של מגזין פרמקלצר היה מרכזי להיסטוריה ולהתפשטות של מערכת התכנון. כמו יורשו העתידי של המגזין, כתב העת הפרמקלצר הבינלאומי (PIJ – Permaculture International Journal). יחד עם זאת מתחילה להווצר רשת מפוזרת גיאוגרפית של מתרגלי פרמקלצר מתעוררים. מאוחר יותר החלו בשידור של סדרת טלוויזיה הגנן הגלובליבכיכובו של מוליסון. בשנת 1987, המגזין PIJ עובר לסידני ומפורסם לאורך מספר שנים של באופן יותר ויותר סדיר ולבסוף הוא נעלם לאחר המהדורה האחרונה שלו אשר יצאה למכירה בהתכנסות פרמקלצר הבינלאומית בשנת 1997 במערב אוסטרליה. כתב העת הבינלאומית פרמקלצר PIJ, שהתפרסם בעיקר לאחר שרובין פרנסיס Robyn Francis החלה בעריכתו ומאוחר יותר עבר תפקיד העריכה לסטיב פיין Steve Payne כיום עורך של המגזין גנן אורגני של ABC”. המגזין נשאר שופרה של הפרמקלצ’ר, אם כי, בשנת 1990 “קשרים ירוקים “Green Connections , שגם דיווח על פרמקלצר, נכנס לתמונה עד דצמבר 2000, שישה חודשים לאחר PIJ. באופן משמעותי, PIJ הפך לפרסום הפרמקלצר אשר הולך עם הזרם המרכזי עוד הרבה לפני Green Connections הרבה בזכות פירסומו במסגרות חדשותיות למינהן.

פרמקלצ'ר - מדריך למתכנן, מאת ביל מוליסון

פרמקלצ’ר – מדריך למתכנן, מאת ביל מוליסון

עם סיומם של שנות ה-80, מערכות תכנון פרמקלצר התפשטו בצורה נרחבת לדבריו שלוויט עורך המגזין, “באמצע שנות השמונים היו קיימות עשר קבוצות פרמקלצר באוסטרליה אשר גדלו לכ -80 קבוצות שונות ברחבי העולם מעט מאוחר יותר“. בשנת 1987, פרנסיס רובין מאגדת ויוזמת את פרמקלצר העולמי Permaculture International Ltd בכדי להרחיב את ההפצה של כתב העת הבינלאומי ובכדי לתמוך ברשת העולמית הגדלה.

שיטת התכנון ממשיכה להתקדם בזכות ספרים שמופרסמים ובשנת 1988 מוליסון מפרסם את המדריך למתכנן פרמקלצר Permaculture – A Designers’ Manual, הספר מפורסם בהוצאה עצמית עי חברת Tagari אשר הוקמה ובבעלותו של מוליסון. מעט אחרי זה מלומדים קורסי הפררמקלצר הראשונים בסידני עי מקס לינדגר ורובין פרנסיס Max Lindegger, and Robin Francis והם אלו שקידמו את לימודי הפרמקלצר באותה תקופה במסגרות אקדמיות ללימודי גננות וחקלאות בסידני.

פרמקלצר מקבל זויות חדשות ומאורגנות

בשלב זה נכנסת לתמונה רוזמרי מורוו (Rosemary Morrow), רוזמרי גרה באזור ההרים הכחולים, אזור בעל אופי אקלימי וגאוגרפי שונה לחלוטין מאזור טסמניה בה התפתחה הפרמקלצר. רוזמרי מתחברת לרעיון הפרמקלצר כבר בשנת 1978 עם פרסום הספר הראשון ואומרת לגבי תקופה זו של התחלת הפרמקלצר: “היה תוהו ובוהו ממש, המידע היה בכל מקום וחלקו היה כבר לא רלוונטי אז, אבל היום זה ממש מעודכן. חלק מהטענות היו מוגזמות ולא מציאותיות. זה היה נשמע כל כך פשוטזה לקח לי שנים להבין שהעיצוב היה הנושא העיקרי ושהמידע והרשת היה המפתח לכל זה. הרקע שלי במדע ובגננות, בחקלאות וסביבה עזר לי להבין את זה ברמה עמוקה יותר. זה היה מאוד אטרקטיבי כי זה שם את כל אלה באותה המסגרת, פרמקלצר הפך לייעוד שלי.” עוד אומרת רוזמרי: “קורסי פרמקלצר השונים היו לעתים קרובות די לא יציבים והייתה תחושה שהידע והכישורים שרצו להעניק למשתתפים לא היה ממש ברור הקורסים לעיתים לומדו עי חובבים ללא כישורי הוראה, מעטים יכלו לחקות את יכולותיו של מוליסון בכוונותיו לקורס פרמקלצר 72 שעות (לקריאה נוספת בנושא, “על תחת של סוסים וקורסי פרמקלצ’ר“)“.

הייתי מסוקרנת אודות קורס שהתחיל באתיקה אף אחד מלימודי הקודמים לא הזכיר את המילה פרמקלצר. לא הייתה התאמה מלאה בין קוויקריזם ופרמקלצר. היה להם דברים משותפים כמו טיפול באנשים, פשטות, קהילה, שימוש אתי של כסף ופרנסה נכונה. אני הרגשתי בבית“. “פרמקלצר הפך לייעוד שלי וככל שעבדתי עם השיטה כך מצאתי עניין וירדתי יותר לעומקראיתי את העיצוב כמו פילוסופיה ופרקטיקה וכהנושא האמיתי והמרכזי של הקורס“.

לאחר שגילתה את פרמקלצר, רוזמרי המשיכה ולקחה את הרעיון לווייטנאם וקמבודיה ולמקומות אחרים. כיום, היא מלמדת באוסטרליה, שם היא מתגוררת, ומקדמת את נושא המקומיות. רוזמרי בנתה רשת מקומית של מתרגלי פרמקלצר.

בשנת 1990 הוציא רוזמרי את סיפרה הראשון בנושא Earth Keeepers Guide to Permaculture ולאחר מכן הוציאה מדריך למורה הפרמקלצר המבוסס על הספר הנל. בהמשך כתבה מדריך על שמירת זרעים לשימוש במדינות מתפתחות.

שנות ה-90 שנים של התבססות וההתרחבות

במהלך שנות ה90 פרמקלצר הופצה לעבר מקומות נוספים בעולם, מדינות מפוחות ומתפתחות בצורה יעילה ועקבית ואמינה. בשנת 1990 הפרויקט האישי של רובין פרנסיס מתרחב ונפתח מרכז פרמקלצר כפרי בעיר נימבין. עד אמצע שנות ה90 “הרשת האוסטרלית לחקלאות עירונית וגינות קהילתיות” מקדמת את הנושא והפרמקלצר מגיע לתכניות טלויזיה למינהן והגנן הגלובלי” Global Gardener משודר ברשת ABC. פרמקלצר מופצת גם בחוגים יותר מיינסטרימים מה שהביא לצמיחה משמעותית במשתתפי קורסי פרמקצר. צמיחה זו הביאה לעיצוב ובניית קורסים טובים יותר. במהלך עשור זה מוליסון רוכש לעצמו מוניטין כחוזה/ממציא השיטה, והיווה את הקול הציבורי והבוטה של מערכת התכנון, מוניטין שבנה כבר בעשור הקודם. הוא נסע באופן נרחב, להוט וסקרן כדי להפיץ את הפרמקלצר.

הולמגרן חוזר לתמונה

הספר החשוב של דיוויד הולמגרן, 2002

הספר החשוב של דיוויד הולמגרן, 2002

בזמן שמוליסון עסוק בהגברת נוכחות הציבורית והפצת השיטה הולמגרן נשאר במידה רבה מחוץ לתמונה והוא עסוק בשקט בבדיקת עקרונות הפרמקלצר בחוותו בפבורן ספרינגס. והנה, בשנת 1995 פרסם הולמגרן תיעוד של אותן השנים בחוותו כספר, Ten Years of Sustainable Living at Melliodora. ספר זה הגדיר בפירוט את הדרך ליצירת החווה היצרנית ואתר להמחשת הפרמקלצר. החווה הינה חווה במידות קטנות שכללה בית סולארי פסיבי בר קיימא וגידולי עצים ומזון. בהמשך מוציא הולמגרן מחקרים וכתבים נוספים בנושאים שונים ומגוונים ובשנת 2002 מפרסם את ספרו החשוב: Permaculture – Principles and Pathways Beyond Sustainability, כהקדמה לספר יוצא הולמגרן במסע של הרצאות לקידומו ובמהרה זה מצית את הדימיון בקרב חוגים רבים, הספר הציע פרשנות חדשה של עקרונות העיצוב של פרמקלצר והולמגרן מצוטט בתדירות גבוהה יותר. הולמגרן צובר מוניטין רב והפך במובן מסוים כסמכות בולטת באוסרליה בנושא. בהמשך מקיים מסע הרצאות בארהב עם הסופר ריצרד היינברג,Richard Heinberg, העוסק בשיא תפוקת הנפט. הפופולריות של סיפרו של הולמגן נשענת על המוניטין שלו כחלוץ פרמקלצר ועל גישתו הרצינית שלו לנושאי העיצוב.

במהלך תקופה זו פרמקלצר צומחת למימדים גדולים גם במדינות מעבר לים, ראוי לציין את פטריק וייטפילד Patrick Whitefield’s המוציא לאור את ספרו The Earth Care Manual.

בשנים האחרונות הולמגרן מרצה רבות ברחבי העולם אודות פרמקלצר ושיא תפוקת הנפט ומקיים שיתופי פעולה עם פעילים סביבתיים בולטים כגון ריצרד היינברג שהוזכר לעיל. במהלך תקופה זוהוא ומשפחתו ממשיכים לתחזק את מלידורה, ביתם.

באותו הזמן, מוליסון מקים את המכון לפרמקלצר – The Permaculture Institute. מוליסון ואחרים המתגוררים באתר מקמים אותו על שטח שהופר שנים רבות עי רעיה. מוליסון וחבריו למקום משקמים את השטח באמצעות הפרקטיקות של הפרמקלצ’ר כדוגמא לעיצוב פרמקלצר כפרי. בתוך מספר שנים החווה מוצאת למכירה ומוליסון קונה אותה ובהמשך מקים עליה את המכון למחקר פרמקלצר (Permaculture Research Institute (PRI. במהלך השנים הפעילות במכון למחקר פרמקלצר דעכה עד לרגע שגף לווטון Geoff Lawton קיבל/קנה בעלות על המקום ממוליסון. כיום מוליסון חי עם משפחתו בטסמניה לא רחוק מהמקום בו התחיל את דרכו ואת המושג פרמקלצר.

פרמקלצר – ההתבססות

החל מסוף שנות ה90 ואילך ניתן לומר כי הפרמקלצר התבססה באופן משמעותי באוסטרליה והפכה להיות כגישה מרכזית לפחות בחוגים כגון גינון ואיכות סביבה וזוכה לפרסומים רבות בטלויזיה ובמדיה הכתובה. תנועות בדלניות נוספות באוסטרליה הושפעו רבות מהפרמקלצר כגון גינון קהילתי ורשת שומרי הזרעים הלאומית Seed Savers Network.חוות עירוניות אשר במקור לא הוקמו על עקרונות הפרמקלצר, אך במהרה הקרקע הפורייה שבהם פעלו איפשר להם לאמץ את השיטה 

הולמגרן מאמין כי הפופולריות של פרמקלצר קשור לפחות בחלקו לאופייה המקיף כ “… מערכת תכנון לחיים ברי קיימא ושימוש קרקע שעוסקים גם בצריכה לצד ייצרנות, וכי היא מבוססת על מוסר אוניברסלי ועקרונות עיצוב שיכולים להיות מיושמים בכל הקשר….זו תנועה ורשת גלובלית שצמחה מלמטה למעלה (grassroots) של אנשי מקצוע, מעצבים וארגונים רשתות“, הוא מסכם.

מספר עצום של ספרים כבר נכתבו על ידי מורי פרמקלצר וקמו קבוצות ומוסדות של פרמקלצר וקבוצות גינון אורגניים אשר הפכו לכוח חזק ותוסס לעתיד.

פרמקלצר הופך לבין לאומי

בשנת 1984 מתקיימת ההתכנסות הבינלאומית הראשונה, בפפינברה אוסרליה, ושם רשמית הפרמקלצר הופכת לתנועה בינלאומית. הסיפור הבינלאומי של פרמקלצר הוא כל כך מגוון וייחודי, אין ספק כי צבאשל עובדי שטח לקח את מערכת התכנון למרחקים (על פי החזון של של מוליסון), וגם אם רבים מבוגרי קורסי הפרמקלצר למינהם אינם לובשים את גלימת הציבור של פרמקלצר, הם עדין משתמשים בעקרונות שלה בתוך עיסוקיהם או בעבודתם הקהילתית בין אם איכר, אדריכל, מתכנן, גנן פשוט או פעיל/ה בקהילה.

לאחרונה, פרמקלצר החלה לחדור אל השלטון המקומי והארצי בעיקר בתחום של החינוך הסביבתי/ חינוך לקיימות. מדהים לראות שבמהלך שנות ה-80 אפילו בלי האינטרנט השיטה הופצה באופן שלא נתפס לאותה תקופה.

כנס הפרמקלצר הבינלאומי השני התקיים בבמכללת אוורגרין, אולימפיה, וושינגטון (ארהב) The Evergreen State College, Olympia, Washington (USA) בשנת 1986 בו השתתף לא רק מוליסון אלא גם חלוץ החקלאות הטבעית היפני מאסאנובו פוקואוקה, כותב הספר The One Straw Revolution ווס גקסון (Wes Jackson) מייסד המכון לקרקע, (Land Institute) (מכון למחקר חקלאות רב שנתית בארהב).

גיא בולדווין (Guy Baldwin), עורך ומייסד של כתב העתThe Permaculture Activist אשר הושק בשנת 1985 אמר כי הכנס היה מרכזי וחשוב בהבאת פרמקלצר לזרם המרכזי בארהב למרות שקורסים, הרצאות וארגון רשתות פרמקלצר כבר התקיימו בארהב“. המכון לפרמקלצר של צפון אמריקה נוסד במסגרת כנס זה.

כיום יש עדיין פעילות חזקה בחוגי פרמקלצר בארהב אם כי בולדווין סבור כי, במידה מסוימת, “המומנטום שנוצר בעקבות הפרמקלצר נבלע במידה רבה על ידי פעילות בתנועות אלטרנטיביות אחרות כגון חקלאות אורגנית, חקלאות בת קיימא ואקולוגיה עמוקה. אף על פי כן, הוא זוכר באז גדול סביב הוועידה הבינלאומית שהובילה להרבה קורסים וביקורים נוספים של מוליסון בארהב.

מחוץ לארהב התקיימו כנסים וקורסים במקומות שונים כגון ניו זילנד, נפאל, זימבבואה ודנמרק. בכנס בניו זילנד השתתף הקוסמולוג, פול דייויס Paul Davies, מייסד מגזין Ecologist. טדי גולדסמית Teddy Goldsmith וגם דוברים מרכזיים נוספים השתתפו בכינוס הבינלאומי שנערך בסאו פאולו ברזיל ב2007.

כיום במדינות רבות בעולם קיימים גופי פרמקלצר המתחזקים את השיטה וממשיך לפרסם חומרים מעודכנים בינהם למשל : Permaculture Activist בארהב או בבריטניהPermaculture. למרות שPIJ כבר לא מפורסם כיום, ארגון הפרמקלצר הבינלאומי Permaculture International עדין קיים ומתפעל אתר אינטרנט וספרייה עולמית ככלי עבודה ברשת.

עתידו של פרמקלצר

רוזמרי מורו מתארת כיצד היא רואה את העתיד של מערכת התכנון בספר העתיד לצאת ועוסק בביוגרפיות של אנשים עם היסטוריה בפרמקלצר. “אני רואה היום פרמקלצר עדיין כאב טיפוס. השיטה בקושי בת שלושים שנה וממשיכה לגדול ולהשתרע לתוך חייהם של אנשים ומעצבת את עצמה מתוכה, במיוחד אם אנחנו חושבים איך דיוויד הולמגרן מתח את הפרמטרים“. “אני זוכרת שמוליסון אמר לי שפרמקלצר הוא על- מוחשי…היום אני רואה את המוחשי גלום בבלתי מוחשי השיחות, הבדידות, התובנות, ההרהורים, משוב וממצאים חדשים נמצאים בכל חלק של תכנית הלימודים בפרמקלצר “.

המאמר נכתבה במקור עי : רוס גרייסון–  עיתונאי שלמד עיצוב פרמקלצר, עבד על פיתוח פרויקטים בינלאומיים ופעיל בנושאי ביטחון מזון באוסטרליה. סטיב פיין הוא העורך של מגזין גנן אורגני באוסטרליה והיה עורכו לשעבר של כתב העת הבינלאומי פרמקלצר.

ביבליוגרפיה

Marie-Ève Lépine , Jessica Scott, Eileen Leung, Benno Hansen. Earth Care, People Care, Fair Shares Rural and Urban Permaculture in the Context of Danish Society

Mollison, B (1981). Acceptance speech at the Right Livehoods Award Ceremony. http://www.rightlivelihood.org/mollison.html

Holmgren, D. (1992). “Uncommon Sense”. In Permaculture International Journal: Green Economics. Issue No: 44 Sept-Nov 1992.

http://pacific-edge.info/2007/07/a-short-and-incomplete-history-of-permaculture/

http://newint.org/features/2007/07/01/history/

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן