אצטרובלים להצלת הגינה שלך

גינון וחקלאות

הכיס שתיל דורש מצע רב למילוי (80 ליטר), ומכיוון שהגידול מאוד אינטנסיבי, דרושה אדמה איכותית עם ניקוז טוב למים, מאווררת ויכולת ספיחה טובה לחומרי הדישון. קניית אדמה ממשתלות היה פתרון יקר מדי עבורי (או ליתר דיוק, יקר מדי לאגו שלי) ולכן בחרתי לאסוף את האדמה האזורית ולטייב אותה

הכל התחיל כשקיבלתי את הכיסשתיל (FARMIT) הראשון שלי. למי שלא מכיר מדובר על מוצר מעולה שהמציא ומשווק חברי לאתר אייל ברקן.

כיסשתיל אצטרובלים Farmit- בידיים

כיסשתיל במילוי אצטרובלים מבית Farmit- בידיים

הבעיות בגידול עציצים באזור צחיח

משולש הקרקעות

משולש הקרקעות

הכיס שתיל דורש מצע רב למילוי (80 ליטר), ומכיוון שהגידול מאוד אינטנסיבי, דרושה אדמה איכותית עם ניקוז טוב למים, מאווררת ויכולת ספיחה טובה לחומרי הדישון. קניית אדמה ממשתלות היה פתרון יקר מדי עבורי (או ליתר דיוק, יקר מדי לאגו שלי) ולכן בחרתי לאסוף את האדמה האזורית ולטייב אותה.

אני גר באזור תפר בין מדבר שומם להר שופע, אך מכיוון שאזור ההר מוגדר כשמורת טבע לאסוף משם אדמה עלול להוביל לקנס גבוה ומיותר. לעומת זאת אדמת הבררה של המדבר חופשיה לכל. אדמת המדבר (באזור שלי) היא ברובה לס וחרסית (לפי משולש הקרקעות) מה שאומר שיכולת הניקוז שלה גרוע ביותר.

sierra Nevada- אדמה מדברית גרוע בתוספת אצטרובלים מההרים- בידיים

sierra Nevada- אדמה מדברית גרוע בתוספת אצטרובלים מההרים- בידיים

עקב השמש החמה כאן בימי הקיץ, טמפרטורת האדמה עולה למעל ל-60 מעלות צלזיוס בחלק מהימים! לעומת זאת, בלילות הקרים טמפרטורת הקרקע צונחת למתחת ל-20 מעלות צלזיוס. מה שאומר ששורשי הצמח מתבשלים באדמה ולכן חובה היה עלי לספק לצמחיה חיפוי קרקע איכותי אך זול.

הפתרון המקורי והמקומי – אצטרובלים מאזור ההר

צידו השני של ביתי פונה אל ההר ולכן קיימת גישה בלתי נלאת לאצטרובלים (בגדלים שונים).

אצטרובלים ענקים לטיוב קרקעות- בידיים

אצטרובלים ענקים לטיוב קרקעות- בידיים

אצטרובלים כחיפוי קרקע

הפתרון המעולה שמצאתי היה שימוש באצטרובלים לפתרון בעיותיי השונות. האצטרובלים אפשרו חיפוי קרקע ראוי שמפחית את קרינת השמש הישירה על הקרקע ובמקביל מאפשר את חדירת האוויר והמים לקרקע ולא חונק אותה.

אטרובלים כחיפוי קרקע

אטרובלים כחיפוי קרקע

לאחר שבאמת יישמתי את הרעיון של חיפוי קרקע, הבחנתי בתכונה חדשה ומדהימה שלא הייתי מודע לה קודם, האצטרובלים נפתחים ונסגרים בהתאם לטמפרטורה! כאשר חם הם נפתחים (לשם כך האורן מייצר אותם, כדי שיפתחו וישחררו את הזרעים בעת שריפה), אך כשהטמפרטורה צונחת האצטרובל נסגר.

טובי המדענים בתחום הקרקע בעולם מחפשים ומנסים לפתח חומרים שייצרו תנועה כאשר הם קבורים בקרקע ועל ידי כך יגרמו לאיורור מתמיד של הקרקע החקלאית, כמו חרישת הטרקטור היקרה ואשר גורמת לסחף ואיבוד קרקע, תנועת האצטרובל דומה לתנועת החרקים ויצירת המחילות בקרקע (בשונה מתפיחת קרקע כמו בקרקעות חרסיתיות).

מה שאומר כי קבורה של האצטרובל בין שכבות האדמה תאפשר תנועה במעמקי הקרקע, תנועה זאת תשמור על חוסר דחיסות הקרקע, איורור הקרקע וניקוז טוב של עודפי מי ההשקייה (מה שמכונה בשפה המקצועית- שמירה על קיבול שדה).

אצטרובלים לטיוב אדמה- בידיים

אצטרובלים לטיוב אדמה- בידיים

מה עוד שהוספת האצטרובל לקרקע מעלה את ריכוז החומר האורגני אשר מתפרק לאט וכך את יכולת ספיחת חומרי הדישון, עם דגש על תרכובות החנקן ומאפשר שחרור איטי במקום שטיפה עם מי ההשקייה (מעלה את ערכי הקק”ח בקרקע כמו שהסברתי במדריך הזה).

סיכום

אז אצטרובל פשוט שלרוב לא זוכה  לכבוד הראוי וכנראה ישמש אתכם, במקרה הטוב, כעצם זר הניתן לבעוט מהדרך, מאפשר לנו:

  1. חסכון באדמה, במיוחד בעציצים בהם תערובת הגידול יקרה.
  2. חיפוי קרקע ראוי שמפחית את קרינת השמש הישירה על הקרקע ובמקביל מאפשר את חדירת האוויר והמים לקרקע ולא חונק אותה.
  3. תנועת האצטרובל הקבור בעקבות שינוי הטמפרטורה של הקרקע גורמת לחוסר דחיסות הקרקע, איורור הקרקע וניקוז טוב של עודפי מי ההשקייה לרמת קיבול שדה.
  4. החומר האורגני שבאצטרובל מעלה את ספיחת חומרי הדישון (בעיקר תרכובות החנקן) ומאפשר שחרור איטי במקום שטיפה עם מי ההשקייה.

לכן בפעם הבאה שאתם רואים אצטרובל שוכב בצד הדרך…
שקלו לאמץ אותו לחיק העציצים שלכם.

פטריות אצטרובל - תחשוב שונה, תחשוב ירוק

פטריות אצטרובל – תחשוב שונה, תחשוב ירוק

לתוכן זה נכתבו 37 תגובות

  • מקסים! אולי זה גם מה שימנע מהחתולים לעשות קקי בגינת ירק שלנו. ניסיתי כבר לפני חודש, מסביב לנענע… נראה שזה עובד!

  • מיקי גורדון |

    כל הכבוד על החשיבה היצירתית…
    נושא הגדרת ומדידת איכות קרקע (במיוחד קרקע מדברית מלוחה).
    מה דעתך על טיוב קרקע מלוחה ע”י “קצירת מלח האדמה” בעזרת שתילת צמח המלוח וסוגי אשל?

    • אשל אכן צמח מעניין, הבעיה המרכזית שלו שהוא מעלה את המלח מעומק מי התהום לפני השטח של הקרקע. המלח שנשאב בשורשים נפלט על ידי העלים ונשטף לפני השטח על ידי הטל בשעות הבוקר המוקדמות.
      חקלאים בוחרים לרוב ביבוא קרקע top soil מאתר אחר, על מנת לקבל את ה30 ס”מ העליונים של הקרקע נטולי מלחים וטובה לגידול.
      קיימת גם השיטה של שטיפת המלח על ידי פיזור סידן (אבן גיר) על פני השטח, והשקייה אינטנסיבית בעזרת מים בעלי TDS נמוך. המים ימסו את הסידן וידחפו מטה על הנתרן הכלורי (מלח). קיימות עוד שיטות אך אלו העיקריות.
      חשוב לזכור שאין פתרון קסמים למלח (סידן כלורי) רק למצוא מקום “לאחסן” אותו כך שלא יפריע במקומות שפחות נחוץ. תודה רבה על השאלה המעניינת

  • שלום ליאור,

    נהניתי מאוד לקרא את המאמר שלך… יש אצלי בחצר כמה אורנים, וסתם מתוך נוחיות התחלתי לערום את האצטרובלים סביב שתיל של תפוח, ונראה לי שזה עובד יפה מאוד (אני בדרך כלל מחפה עם העשביה החורפית, אבל את זה הציפורים מזיזות לי כל הזמן… – עם האצטרובלים הן לא מתעסקות).

    בכל אופן איכשהו הבנתי שהבעיה עם אורנים (ואולי לא רק), זה “אֲלוּלוֹפָּתיה”‘ (שלמרות שקראתי כבר כמה פוסטים בעניין, לא הצלחתי להבין מה זה…), ולא החומציות.

    • היי דב,
      יש משהו נכון במה שאתה אומר. קראתי מחקר מעניין על זה שפורסם על ידי UC David. אני אחפש אותו ואכתוב עוד פרטים על איזה תרכובת זאת. הם כתבו על השימוש שלו כחומר עתידי נגד עשבייה.

  • אופיר לוי |

    בארה”ב המון משתמשים בתערובת שנקראת 511 חפשו בגוגל. מזכיר קצת את מה שאתה אומר. רק שהם משתמשים בקליפוצ אורן ולא באצטרובל. מנסיון אישי שלי זו תערובת נהדרת!! עבור כל הצמחים.

  • שלום, ותודה על המאמרים (חדש בתחום וזה מאוד מעניין ,וכתוב בצורה מנגישה ונוחה גם לחסרי ידע בתחום, תודה.

    הייתי עם קרובת משפחה חובבת פרחים באיזו משתלה בתור נהג. לא הבנתי מה אני עושה שם עם כל השמות של היסמין ההונגרי והאנטרקס, אבל לאחר חודש שאני מגדל איזה עציץ לואיזה שקיבלתי במתנה בסוף הטיול ההוא נכנס בי איזה ג’וק והחלטתי לקנות אדמה ולזרוע מכל הבא ליד (אחרי שזרעתי חלק נרחב הגעתי לאתר הזה לבדוק איך עושים את זה נכון וגיליתי שלא שמים את כל הפרי באדמה ואת הגרעינים בעומק של סנטימטר בערך ולא עמוק בעציץ..)

    בקיצר היום יש לי כל מיני זרעים שנבטו לי ואין לי מושג מה אני עושה הלאה, ומה שבעיקר מטריד אותי זה איזה גודל של עציץ צריך לכל ירק/פרי.

    אשמח להכוונה /הפניה למאמר שמסביר איך בוחרים עציצים.

    תודה, ישעיה

    • ישעיה שלום,
      אני שמח שנדבקת בחיידק הירוק, זהירות הוא לא יעזוב אותך בקרוב, הסימפטומים העיקרים שלו הם רוגע ושלווה נפשית מלוות בתחושה חיובית עמוקה. ??

      השאלה ששאלת מאוד כללית לכן הייתי ממליץ לך ללכת לסדנא בנושא, שמעת פעם על יערות מאכל?
      זהו טרנד עולמי מדהים, אחד הכותבים באתר שמו סער, הוא שתל ומגדל את יער המאכל קידרון. היער בן 5 שנים הם מקבלים תמיכה וחוקרים את המקום בעזרת הפקולטה החקלאית של האוניברסיטה העברית.
      שווה לך לקרוא את המדריכים שלהם ואולי אפילו להצטרף לאחת הסדנאות שלהם.
      מקווה שעזרתי,
      ליאור זינגר

      • תודה.

        כיוון שאני נכון להיום לא מתכנן לגדל יער אז אני אפרט יותר
        (לפי סדר החשיבות כך שאם ובצדק לא תהיה לך סבלנות לכל אז ארוויח את היותר חשוב לי

        איזה גודל עציץ אני צריך לאבוקדו.

        לאתרוג.

        לימון,

        דלורית, גמבה(צהובה), אשכולית אדומה, עגבניות, גזר,לימונית/לואיזה (לא יודע מה זה),ערבה.

        עוד משהו זה – מתי הזמן הנכון להעביר אותם מהכלים החד פעמיים שזרעתי בהם לעציץ רציני ?

        בכל מקרה תודה. ונהיה בריאים

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן