בעקבות הקיץ שכבר התחיל (מה לעשות שהאביב הקדים השנה) השימוש בדאודוראנט הופך לנחוץ יותר ויותר ככל שהטמפרטורות עולות. לאחרונה נפל לי האסימון שלאלומיניום אין באמת מקום בגוף האדם, ולא משנה הוויכוח לגבי השפעותיו הבריאותיות – זהו יסוד שפשוט לא נחוץ לנו בגוף, אז אם כך מדוע אנו מרססים/ משפריצים/ מורחים אותו על אחד (או ליתר דיוק שניים) מהאזורים הרגישים בגופנו כל יום?
בעקבות הקיץ שכבר התחיל (מה לעשות שהאביב הקדים השנה) השימוש בדאודוראנט הופך לנחוץ יותר ויותר ככל שהטמפרטורות עולות. לאחרונה נפל לי האסימון שלאלומיניום אין באמת מקום בגוף האדם, ולא משנה הוויכוח לגבי השפעותיו הבריאותיות – זהו יסוד שפשוט לא נחוץ לנו בגוף, אז אם כך מדוע אנו מרססים/ משפריצים/ מורחים אותו על אחד (או ליתר דיוק שניים) מהאזורים הרגישים בגופנו כל יום?
דאודורנט vs סודה לשתייה
בעבר שמעתי על הטריק הזה של סודה לשתייה במקום דאודורנט. ההיגיון מאחורי הגישה הזאת נכון – במקום למנוע את פעולת ההזעה (שיש לה תפקיד חשוב) כמו בדאודורנט רגיל, אנו פשוט לא נותנים לחיידקים שניזונים ממנה (וגורמים לריח) להתקיים, וזאת על ידי העלאת ה-pH באזור הבית שחי על ידי בסיס חלש (אותם החיידקים צריכים אזור חומצי כדי להתקיים). הבעיה העיקרית בכך היא שהסודה לשתייה זהו מלח, וגרגירי המלח קשים יותר מגרגירי חול ומגרדים! מאוד!
מרקם לא נעים, מלכלכך את הבגדים ומגרד
פתרונות ששמעתי עליהם וניסיתי ליישמם הם המסה של מעט מהסודה לשתייה בכוס עם כמה טיפות מים, ולמרוח את הנוזל הזה על בית השחי. הבעיה שזה גורם לבית שחי רטוב עם תמיסה בוצית או חולצה ומכנסיים רטובים כי היחס בין המים לסודה לשתיה לא נכון… במחקר שעשיתי ברחבי האינטרנט קיבלתי חיזוק חיובי מMIT.
אז כיצד מכינים דאודוראנט טבעי מסודה לשתיה שלא יגרד ויגרה את האזור? שני מתכונים שאני ממליץ עליהם.
מתכון ראשון
המרכיבים
-
שמן קוקוס
3 כפות שמן קוקוס
- 3 כפות סודה לשתייה, טחון דק – על מנת להימנע מהמצב הלא נעים של תחושה של גרגירי חול בבית השחי, טחנתי את הסודה לשתייה במטחנת קפה.
מטחנה הכי פשוטה תעלה 50 שקלים במבצע לחג, אך מצד שני כמה תשתמשו בכלי הזה? אז ניתן למצוא שכן שיש לו אחת ולטחון כמות לתקופה הקרובה. - 2 כפות חמאת שיאה.
- כמה טיפות משמן אתרי – מטרת השמן בעקרון לריח נעים, אך יש הטוענים כי שמנים שונים עוזרים לגוף האדם בדרכים שונות, אני לא יודע אם זה נכון אז אתם מוזמנים לחפש באתרים שונים מה כל שמן עושה. באופן אישי אני אוהב להשתמש בשמן עץ התה לכל בעיה גופנית של זיהום, גם במקרה זה ניסיתי את שמן עץ התה, דבר אשר התגלה כטעות חמורה – שמן עץ התה גרם לי לכוויות ממש לא נעימות באזור הרגיש בגוף (בית השחי) ראו הוזהרתם.
-
עמילן Arrowroot או קורנפלור להכנת דאודורנט טבעי
קורנפלור או קמח Arrowroot (עמילן)- המטרה של חומר זה היא בסך הכל הוספת נפח לדאודורנט ומרקם נעים, לכן אני לא רושם כמות.
פשוט תוסיפו בהדרגה עד שאתם חשים שהמרקם ממלא את שביעות רצונכם. כמו שכתבתי ניתן להחליף את הקורנפלור בקמח Arrowroot (לפי מורפיקס – צמח רב-שנתי הגדל ביערות גשם, ומפקעות קני השורש שלו מפיקים עמילן). גם את האבקה הזו מומלץ לטחון דק במטחנת קפה עד לרמה של טלק. - צנצנת זכוכית בגודל מתאים לדאודורנט – עם מכסה שנסגר טוב ואטום.
אופן ההכנה
-
המסת חמאת השיאה והוספת המרכבים להכנת דאודורנט טבעי
ראשית נמקם את צנצנת הזכוכית בתוך סיר כאשר הצנצנת לא נוגעת בקרקעית (למשל ניתן לזרוק 2 כפיות על הקרקעית ולהניח את הצנצנת עליהם, ליצור סוג של “סיר צף” כמו להכנת ממרח שוקולד, עם צנצנת הזכוכית וסיר הבישול, את הסיר יש למלא במים (לשמור על הצנצנת יבשה מבפנים).
- לתוך הצנצנת נכניס את חמאת השיאה ושמן הקוקוס.
- נתחיל לחמם את הסיר עם המים בחום בינוני (על הגז) עד שחמאת השיאה תמס, לצערי לא מדדי איזה טמפרטורה אך בערך 37 מעלות צלזיוס, הצנצנת הצפה תשמור על חמאת השיאה שלא להישרף.
- להוסיף את הסודה לשתייה והקורנפלור (או עמילן), יש לוודא כי נטחנו טוב לפני, גם אם לא הדאודורנט יעבוד פשוט יהיה פחות נעים למגע.
- לערבב היטב.
המרקם של הדאודורנט הטבעי לאחר שהתקרר- הרבה קרונפלור
- להוסיף את השמנים האתרים- זה המקום ליצירתיות ואומנות אמיתית, לבנדר, פירות הדר, או כל שמן שמריח לכם נכון ובכמות שתאהבו (טיפות בודדות). שמן עץ התה לא הרבה! הוא חזק מדי לאזור רגיש זה!
- לשים על המדף ולתת לדאודורנט להתקרר, ניתן לשים במקרר אך אין באמת סיבה, גם בחדר זה עובד יופי.
המרקם לאחר שהתקרר – יותר חמאת שיאה ופחות קורנפלור
טמפרטורת ההמסה של חמאת השיאה היא קצת פחות מטמפרטורת הגוף (37 מעלות צלזיוס), מה שאומר שביום חם הדאודורנט יהפוך לנוזל ויתקשה חזרה בערב, יש לזכור זאת עם אתם סוחבים אותו אתכם בתיק, ולכן חשוב לבחור צנצנת שנסגרת טוב!
הכמות הזאת מספיקה בערך לשבועיים עד חודש, חלק מסוד השימוש בדאודורנט טבעי הוא להתקלח כל יום לשמור על רמת הגינה גבוהה ובגדים נקיים. אני מורח מעט עם אצבע מיד לאחר המקלחת בבוקר וזה מספיק לי ליום שלם.
מתכון שני
מרכיבים
-
שמן קוקוס
6 כפות שמן קוקוס
- רבע כוס (4 כפות) סודה לשתייה
- רבע כוס (4 כפות) קורנפלור או קמח Arrowroot (עמילן)
- צנצנת עם מכסה שנסגר היטב
- שמנים אתרים
אופן ההכנה:
-
ערבוב הדאודורנט הטבעי עם מזלג
לטחון טוב טוב את כל האבקות עד לרמה של מרקם של טלק (כל אבקה לחוד).
- לערבב את האבקות עם השמן קוקוס בתוך הצנצנת בעזרת מזלג.
- להוסיף כמה טיפות של שמנים אתרים לריח נעים.
- לשמור באחסון בצנצנת או לעצב בעזרת היד לתוך מיכל ישן של דאודורנט לשימוש נוח יותר.
הוספת שמן אתרי לתוצר הסופי של הדאודורנט הטבעי
היתרון של מתכון זה שהוא איננו נמס בקיץ ולכן ניתן לסחוב יותר בקלות בתיק. החיסרון זהו המגע הקצת פחות נעים וששמן קוקוס יקר יותר מחמאת שיאה. כמובן שניתן לשחק עם הכמויות בשני המתכונים, אם אתם רואים שאתם זקוקים ליותר או פחות סודה לשתייה.
הערות אחרונות
מכיוון שאופן הפעולה בדאודורנט הטבעי הוא לדכא את החיידקים ולא לתת להם בית גידול טוב, תהליך המעבר לדאודורנט הטבעי לוקח בערך שבוע (ואף פחות), לכן בימים הראשונים ניתן להשתמש פעמיים ביום ואולי אפילו להחזיק מגבונים לחים בתיק למקרה חירום של ריח מבית השחי (פשוט ללכת לשירותים ולנקות את הבית שחי), לאחר שבוע ריכוז החיידקים באזור ירד בכמה סדרי גודל ואתו הריח הרע.
חלק גדול מהריח של הזיעה נובע מתזונה, אוכל מתובל גורם לגוף לפלוט את התיבול בזיעת הגוף (ונוזלי גוף נוספים) לכן כחלק מהמעבר לחיים בריאים יותר מומלץ להתחיל להתפנק מטעמם הטבעי של הירקות והקטניות תוך כדי הקטנת והפסקת השימוש בתבלינים.
בהצלחה וקיץ חמים ונעים לכולם.
דאודורנט טבעי
היי
האם את הקונפלור צריך לשפוך לעיסה החמה?
האם זה מה שמסמיך את העיסה ?
כי הכל יצא לי דליל
כן לעיסה החמה. אני שם רק סודה לשתייה ויוצא מעולה.
תודה רבה!
האם אפשר במקום שמן קוקוס חמאת קקאו?
דניאל,
אני מאמין שכן, לא ניסיתי לכן קשה לי לומר לך כמה זה יצליח ולאיזה טמפרטורת זה טוב. איך זה יגיב עם הגוף? הביופילים על הגוף.
אשמח אם תחלוק פה את הממצאים שלך.
אתה מוזמן אפילו לכתוב פוסט על זה
היי ליאור, תודה על המתכון!
ידוע לך איפה משיגים קופסאות פח קטנות כמו שהעלת בתמונה האחרונה?? תודהה
לעניות דעתי תפקיד שמןהקוקוס הוא בביסיסיותו, מעבר לתכונות נוספות שלו.
בסיסיות נותנת גם הסודה לשתייה אבל.
שווהלנסות, הרי זה גם עניין אישי כמו בשמים, ובכלל כל אחד זיע כמויות אחרות וריכוזים אחרים, בפעילויות שונות…
בינתיים, ניסיתי בירה משום שנתקלתי במידע על כך שמטפלת בעור. כי תמיד היו לי פצעונים כל אימת שהזעתי ללא אפשרות מייד לנקות היטב. ושמן קקוס שוב ושוב במשך היום, לא ממש היה לי נוח. עובד, אבל לא נוח.
המידע – באתר “גאמנון”. נדמה לי בערך “שמרי תסיסה”. ולמרות ששם מדובר על שמרים קנויים, עשיתי לבד. שמתי שמרים קנויים – אלה הנמכרים תחת השם “שמרי בירה” – אבל רק בסטארטר שהיה לפני יותר משנה אצלי, כמות מזערית ע”פ המתכון – ומאז לא הוספתי. למיכל ממנו ממלאים את הבקבוקון – מדי פעם בתלות בכמות השימוש – הוספתי סוכר ומיים ובינתיים זה כבר כאמור יותרמשנה ועדיין. רק, לא להשתמש יומיים אחרי הוספה כזו, עד שהשמרים “יאכלו” את הסוכר. אז העיתוי הוא רק אחרי מילוי הבקבוקון.
זה לא בירה מסריחה שיהיה לי ריח כמו שיכורים.
בירה ביתית מפירות.
ריחנית ממש.
יש מתכונים באתר הזה או באתר “עליית הגג”.
אישית עובד לי בירה מענבים דווקא. ויצא במקרה כשהחלטתי לעשות – שהיו לי לבנים. אז זה מה שנשאר. אבל לא ממש משנה ממה עושים, המתכון מאתר “עליית הגג” בכלל לבירת ג’ינג’ר (ושם הוזכרה הוספת שמרי הבירה). לא בכל מקום מציינים שיש צורך. אז אולי לא חובה. אני הלכתי “על בטוח”.
בחרתי ענבים כי הם לא מתפרקים כמו פירות אחרים ככה של”עצלן” אין צורך אפילו לסנן.
אין יותר פצעים. לא מכתים. נוח מאוד לשימוש, רק טובלים את האצבעות או מזלפים מעט על היד (למשל מבקבוקון של תמצית ווניל שהתרוקן). לא מזדהם כי אין מגע ישיר כמו ב”רול און”, נשמע לא נוח להשתמש בנוזל, אבל זה נוח מאוד משום שאין טפטופים.
עוד יתרון, שגם החולצה אםה הסריחה – תהנה לקבל מריחה קלה, מבפנים ואפילו מבחוץ. כי לא מכתים. ומתאדה בשניות.
משום מה יש הרבה דאודורנטים “ללא אלכוהול” אבל לי דווקא בנוכחות פצעונים לא הפריע האלכוהול שבירה (ובכל אופן הוא הוא מועט מאוד).
זה לא ל- 24 שעות אולי, אבל זה עובד. גם שמן הקוקוס עובדה ש”לוקחים בתיק”….
וזה גם יעבוד לחיטוי ידיים במקרה הצורך. מה ששמן לא כל כך נוח. לא בדיוק להכניס ידיים לעיניים, אבל זה גם לא מומלץ עם בקבוקוני האלכוהול הנמכרים.
וב”שטח, עוד משהו שעובד חבל”ז – אבל זה רק כשמזיעים מאוד ולא רוצים להסריח – ורק בשטח- כשמתעסקים ממילא עם אש – כלי זכוכית גבוה (כמו כוס קפה למשל, של מרוקאים,גבוהה וצרה)- הזכוכית שלא תתחמם מדיי ביד לעומת נירוסטה. מכניסים קליפת הדר “על האש, מעשנת, ומעבירים תחת בית השחי. לא פוגע בבגד כי לא חם מדיי מעל לכוס, ובן רגע כל הריחות נמוגים.
אבל זה רק למי שממילא כבר נושא ריח של עשן.
גם זה (ניקוי יבש בעישון) וגם הבירה שמתאדה בשניות, לא גורמים להידבקות ותחושה שמנונית, שאפילו עם שמן הקוקוס שידוע בתכונתו להיספג מהר ובכלל בכושר הריפוי שלו – לבית השחי לא עזר לי, כנראה שהלחות נלכדה בכל זאת ועשתה לי שמות. גם סודה לשתייה כי היא בסיס חזק – לבעלי עור רגיש בעייתית.
אלה, למי שבאמת מזיע ובמאמץ/ספורט.
יש אגב כבר בשוק גם “דאודורנט ללחץ”
הבינו היצרנים שלחץ גורם לריח עז ביותר. כמו בספורט מאומץ.
נשמע מעניין מאד הדאורדורנט שאתה מציע
אשמח לפירוט על אופן ההכנה של בירת הדאורדורנט שלך
ניסיתי להכין לפי המתכון הראשון, המסתי הכל טוב ובכל זאת הדיאודורנט לא התקשה כמו שצריך- בתחתית הצנצנת שכבה לבנה וכמעט מוצקה ומעליה צף נוזל בהיר יותר
מה עשיתי לא בסדר ואיך אפשר לתקן? :(
שיר שלום,
מעניין, זה מעולם לא קרה לי. אני לרוב הולך על מתכון פשוט יותר של סודה לשתייה (טחנתי לקטן יותר במטחנת קפה), חמאה שיאה ושמן קוקוס. בקיץ אני שם יותר חמאת שיאה ובחורף יותר שמן קוקוס. הכל במצב מוצק בטמפרטורות החדר.
אולי את משתמשת בשמן קוקוס נוזלי?
לצערי לא ריאתי פירוט לגבי כמותש מן הקוקוס… כמה יש להוסיף?
היי, האם לקמח תפו״א, שהוא גם עמילן, תהיה השפעה שונה?
ונשמע אחלה מתכוונת לנסות בקרוב :)
“לכן כחלק מהמעבר לחיים בריאים יותר מומלץ להתחיל להתפנק מטעמם הטבעי של הירקות והקטניות תוך כדי הקטנת והפסקת השימוש בתבלינים.”
מומלץ להפסיק את השימוש בתבלינים למעבר לחיים בריאים יותר?
מהכתבה משתמע שתבלינים מזיקים לבריאות\פשוט לא בריאים וזאת טעות חמורה.
גם אני הרמתי גבה למשפט הזה.
צריך להבחין בין מלח לשאר תבלינים.
בכל מה שיצר האל בעולם יש סגולות ורפואות נהדרות.
יש שתי נקודות חשובות:
1. עיבוד – כשהאדם מתערב בטבע ומעבד את החומרים נוצרים דברים חדשים שלא תמיד בריאים.
2. כמויות – הכמות האדירה של המלח שאנו צורכים מזיקה, בגלל עודף הנטרן. המלח הרב גורם ללחץ דם, לבריחת סידן ועוד.
יחד עם המלח ניתן למנות את הסוכר שהוא גם מעובד וגם נצרך בכמות מטורפת כמו המלח.
תבלינים כמו כורכום, פפריקה, פלפל ועוד – במינון הנכון, מכילים ערכים מעולים.
תודה על המתכון לדאו’, מקווה להכין בקרוב :)
ליאור, אם אתה משתמש בחמאת שיאה ומישהו רשם כאן שזה סותם את הנקבוביות, שווה בדיקה. והרי הלימו דדינאמי. לא חבל שייגרם לך נזק? מישהו שאל כאן על מקורות מידע, דומני בהקשר של היכן רשום שבסודה לשתייה יש אלומיניום. באתר “תרופות סבתא – השכלה במקום מחלה” רשום. וידוע גם, שטלק וקורנפלור מסרטנים מאותה סיבה שהייתה ידועה כמה עשורים כבר, שהאלומיניום מסרטן, כי סותמים את הנקבוביות. עניין של המרקם- גודל הגרגרים, ללא קשר להיות האלומיניום מסרטן גם מסיבות אחרות.
דניאלה, דומני, שאלה על רגישות – שמן קוקוס אינו אלרגני ויכול להיות טיפול אחרי גילוח במריחה או התזה. הוא גם בסיסי שלא מאפשר לחיידקים להתפתח, כך שעושה את תפקיד הסודה, וגם בעלתכונות שמרגיעות את העור. הוא טוב גם כהלחה לפני הגילוח, רק לא עם היד שצריכה לאחוז בסכין, שלא יחליק. ועדיף בכלל בהתזה כמו שאסביר בהמשך.
לא ראיתי שמישהו הזכיר שמן מנטה. הוא ריח טוב, עוצמתי בלוחמה בחיידקים, וגם נותן תחושת קירו בעור. כי דאודורנט יש גם “דאודורנט גוף” ושווה להתיז על חלקי גוף נוספים לתחושת קירור, רק שמן מנטה מדולל במיים (רתוחים שקורר). זה קולר נייד ממש! וגם, בתוספת שמן קוקוס – לשפשפות, הן לטיפול, הן למניעה. ואם לא שפשפת אז מעין פצעונים כמו של תינוקות, בבית השחי ובמפשעה, שמי שרגיש זה לא רק ריחות אלה העור מגיב לחיידקים. והפצעונים גורמים סבל כמו שפשפת. גם אותם שמן הקוקוס משמיד בבסיסיותו, וגם משקם את העור, כמו גם שמנים אתריים שנועדו הרי לטיםול בפגעי עור ולוחמה בחיידקים. ככה יש גם טיפול – הן נגד חיידקים הן שיקום העור, וגם מניעה.
כתבו כאן עוד המון המון דברים שלא אצליח להתייחס אחד אחד כמו שחשבתי בקריאה של הראשונים עד שראיתי את הכמות:)
אז אתייחס יותר בכללי, ודוגמאות למה שעלה כמה וכמה פעמים:
1) סודה לשתייה לנקיון הביית יש בגרושים בחנויות תבלינים רגילות, במשקל. כשמתייחסים למחיר של שקיק קטנטן בסופר לפי מחיר לק”ג – רק אז מבינים כמה זה יקר. ככה בשביל שיישאר לרכוש סודה שבטוחים שאינה מכילה אלומיניום, לצרכי מאכל וטיפוח הגוף. אלה אם אינכם רוצים אלומיניום בסביבתכם בכלל. וסודה לשתייה ללא אלומינים שמעתי שניתן לרכוש ב”חנויות מתמחות” משמע אמורה להיות נוכחת בכל בית טבע. לא בדקתי עדיין. תיכף תבינו מדוע.
2) כל אחד רגיש למשהו אחר – מלבד מה שצויין כאן שהתגובות הלא נעימות זמניות, לגבי סודה לשתייה, על שמן עץ התה יש התוויות לבדיקת רגישות – זה עניין אישי. מה שלא אישי זה שמן קוקוס שרק ליאור כתב “נספג לי”, הוא נספג זו תכונתו, הוא מיועד למריחה על הגוף למגוון בעיות, ותמוה מאוד שמישהי שרושמת שמטפלת באנשים כותבת שאינו נספג. כל כך לא נכון, חזרתי וקראתי את דבריה (עמך הסליחה אך חובה להתייחס), ובניסוח רשום שיש אליה פניות לגבי דאודורנט אבל מטפלת באנשים עשוי להשתמע שבתחומים אחרים. זה עניין בדוק, שמן קוקוס נספג. לא מכתים. איננו חומר אלרגני. ומעל לכל הוא בסיסי מאוד, מה שאומר שיעבוד גם ללא סודה לשתייה, וזה למה לא טרחתי ללכת לחפש ללא אלומיניום.
3) עוד על שמן קוקוס – מישהו הזכיר שאין לו. המחיר 60 ש”ח לליטר בהתחשב בעובדה שמשתמשים מעט מאוד והוא גם למאכל והוא בסיסי שצריכתו משנה את חומציות הדם – ככה שגם הזיעה שיוצאת הנה כבר פחות “מאכל תאווה” לחיידקים, זווה כל גרוש. לעומת שמן זיית שגם הוא מעולה לטיפוח הגוף, אך בא בבקבוקים קטנים מליטר, בהרבה. ככה שיוצא אותו מחיר. אז, בקנייה הבאה כבר כן יהיה למי שאין. זה הופך לחלק מסל הקניות אז יש.
4) התזה לדאודורנט – גם ברגילים זה ידוע – עדיפה פי כמה וכמה עד כדי שיש לתת את הדאת כמה לא הגיוני “סטיק” או כל מברשת/מכחול שהם. גם כשמשתמשים אחרי מקלחת ועל אחת כמה וכמה כשיש צורך וזה לא אחרי מקלחת. מדוע צריך לאתגר את החומר להתמודד עם חיידקים שלא לצורך? גם אם אינו הופך לצלחת פטרי…וגם נקבוביות העור שפתוחות אחרי מקלחת לא צריכות מגע עם משהו לא סטרילי במקום כ”כ רגיש. שלא לדבר על אחרי גילוח…גם אם שמן הקוקוס מרגיע את העור (יש לו כאן הרי כמה תפקידים) אז אולי לא חושבים על זה, אבל פשוט לא מתאים. גם למרוח עם הידיים לא תמיד נוח ונעים, צריךל לשטוף מייד כדי לגעת בילד או באוכל, בפרט אם זה מכיל עץ התה. ובכלל לא נעים שמנוניות אלה כשרוצים ופנויים לפנק את הידיים ולא צריכים מייד לעשות משהו כמו אחרי מקלחת בוקר שכל דבר שניגע בו, כל ידית דלת, יידבק לנו אלוהים יודע מה. ההתזה נותרת סטרילית. לשים מיים שהורתחו קודם לכן, רבע כמות שמן קוקוס, כמה טיפות שמן אתרי שגם הוא לא רק ריח אלה משמיד חיידקים (שמן עץ התה לדוגמה משמיד חיידקים כי פוגע במבנה התא שלהם, לא רק לא נותן להם סביבה טובה אלה הורג אותם מיידית – גם ג’וקים שעמידים לכל דבר הוא הורג, נסו ותיווכחו הם מתעלפים רק מהריח כשרק מתקרבים לטיפה -מרוכזת – ממנו שמטופטפת על משטח מועד לפורענות!!! לא לנסת על משטחי עבודה לאוכל!!!). אבל, ליאור, בשומקום לא מצאתי בקבוק התזה בשקל שאתה מציין שיש… בעייה נוספת היא, שההתזה לא תמיד מתאימה לשמן. פעם כן פעם לא, פלי המזל, חלק נסצמים (מנסיון של שנים, עם מילוי מטהר אוויר קנוי מחדש באותו אופן לצורך הפצת ריח בביית ובשירותים). אז הלכתי על מילוי מחדש של דאודורנט טבעי נורא יקר, שמן לימון. אם טוב לשמן לימון זה מעיד שטוב לצרכים הללו. וגם יש בקבוקי התזה של שמן תינוקות. הנה עובדה – אנשים לא רוצים שיהיה מגע ביד עם פתח בקבוק רגיל, וגם הפיזור יותר נשלט בהתזה. לכן המציאו תרסיס הגנה משמש, מאותן סיבות. ככה שלא סתם הדגשתי. רק, לזכור לנער היטב כי השמנים צפים למעלה וקצה צינור השאיבה למטה, חובה לנער היטב היטב. ניעור רציני, בפרט אם המיכל לא שקוף כדי לראות.