שיפוץ כסאות – חלק ג' בצבע צהוב

רוצה להיות הראשון?
בבית המלאכה

בראש השנה אירחנו את החמולה לארוחת החג, ולאשתי שתחיה היתה פתאום הארה: "תגיד, כל הכסאות שאתה שומר בערימה במרפסת לבית במצפה רמון שעוד לא התחלנו לבנות, אולי תצבע ותרפד אותם ונשתמש בהם במקום לקחת מאמא שלך כסאות פלסטיק לבנים?". אה, ואני רוצה אותם בצהוב.

בראש השנה אירחנו את החמולה לארוחת החג, ולאשתי שתחיה היתה פתאום הארה: "תגיד, כל הכסאות שאתה שומר בערימה במרפסת לבית במצפה רמון שעוד לא התחלנו לבנות, אולי תצבע ותרפד אותם ונשתמש בהם במקום לקחת מאמא שלך כסאות פלסטיק לבנים?". אה, ואני רוצה אותם בצהוב.

ש. חברתנו אדיכלית הפנים תרמה את הגוון המדויק ממניפת נירלט, משה מחנות הצבעים השכונתית תרם את דעתו לגבי הצורך בצבע יסוד, וקדימה לעבודה.

אז זהו, שלמרות מה שעשוי להתפרש משני הפוסטים הקודמים (הנה קישורים לראשון וגם לשני), נותרו עדיין עבודות הכנה.

לאחד הכסאות היה גב פורמייקה, וזו החלה להתקלף:

IMG_4343_3_1

ניקוי קל ע"י גירוד, הדבקת פורמייקה שהתקלפה בגב אחד הכסאות בעזרת 3 כליבות, וזוג קרשים לפיזור הלחץ, כך שהכליבות לא ילחצו ישר על הפורמייקה:

IMG_4339_1_1פתיחת הכליבות בבוקר הניבה הפתעה לא נעימה – הפורמייקה התקלפה ונראו חוטי דבק מגע בקילוף הפתוח. לאחר התייעצות מהירה עם החברים בפורום נגרות של תפוז, חשדתי כי הסיבה היא שהקרשים לא התאימו למבנה הקעור של גב הכסא. החלטתי לכלוב שוב, והפעם עם כל 5 הכליבות הקטנות שהיו לי, וללא הקרשים:

IMG_4340_1_1מתברר שדבק מגע, יש לו קטעים משלו. מורחים שכבה דקה של דבק על כל חלק בנפרד, ממתינים (רבע שעה בקיץ, יותר עד-הרבה-יותר מזה בחורף) ואז מצמידים את החלקים זה לזה. לעתים אין צורך בכליבה כלל אבל בגלל המבנה הקמור\קעור של גב הכסא, לא לקחתי סיכונים וכלבתי ליומיים. נעזרתי בקיסמים לפיזור ולמריחת הדבק, השפכטלים מקורם בשיטה אחרת למריחת דבק מגע על משטחים גדולים (בכמויות גדולות יותר מגיע הדבק בפחיות).

IMG_4349_1_1

לכסא אחר היה מושב עץ לבוד (דיקט) ששכבתו התחתונה החלה להיפרד מחברותיה. הוחלט להדביק אותן מחדש בכל מקום שעשוי להיות מורגש ע"י היושב על הכסא. ראשית דיללתי דבק פלסטי במים:

IMG_4359_1_1ריווחתי בין שכבות העץ והזרקתי את הדבק המדולל:

IMG_4360_2_1כליבה בסיוע קרש קטן לפיזור הלחץ. שימו לב לכליבות C האדומות הקטנות, מצאתי באייס שלישיה ב- 5 ש"ח לכולן יחד. כנראה לא כליבות איכותיות אבל בהדבקה כזו הכמות חשובה לא פחות מהאיכות.

IMG_4363_3_1וטיפול דומה גם בקילוף בצד הכסא:

IMG_4364_4_1

הכנת העץ לצבע החלה בגירוד בעזרת להב של סכין יפנית (כמו בכורסא בקישור). הכוונה היתה להסיר לכלוך בולט שנדבק לכסא עם השנים, שומנים וכו'. ניצלתי את אירוע ה"פיקנישוק" השכונתי במחשבה לגייס כמה מחבריו של הקטנצ'יק לסיוע מתוך סקרנות, אבל בסוף רק שנינו (אם לדייק, בעיקר אני), עשינו את העבודה:

IMG_3634[1]_1_1

גירוד הלכה בעזרת להב הסכין היפנית הביא לפני שטח חלקים מדי לטעמי ליישום צבע סינטטי, ולכן שייפתי את הכסאות ידנית ובעדינות בנייר לטש בינוני 120. סיבה נוספת לצורך בליטוש היא העלמת חריצים שאולי נוצרו בעבודה עם הסכין. עם נייר לטש אפשר לעבוד גם הצידה, באלכסון ובעיגולים וכך נמנעים מתנועות חוזרות באותו כיוון העלולות לפגוע במישוריות העץ (כך בערך עובדת מלטשת חשמלית).

בשל הלכות השונות מטיב לא ידוע שהיו על הכסאות, ופה ושם גם משטחי עץ חשופים, הוחלט ליישם צבע יסוד. הצורך בצבע יסוד הוא עניין שנוי במחלוקת, בדרך כלל צובע ישירות בפוליאור\אוניאור על כל משטח לאחר ליטוש קל וניקוי בלבד – דלת צבועה בצבע שמן, ארון מצופה מלמין, עץ חדש לא צבוע. שיקול נוסף בעד צבע יסוד היה הבלאי הגבוה הצפוי לכסאות, מקווה שעם צבע יסוד לפי הספר, הצבע יחזיק מעמד טוב יותר.

הקפידו לקנות צבע יסוד המתאים לסוג המשטח ולצבע העליון שבחרתם. הכי פשוט לבחור צבע עליון (אני משתמש בפוליאור או אוניאור על בסיס מים), ולטלפן ליצרן לברר איזה צבע יסוד מומלץ. צבעי יסוד לעץ מגיעים במרקם מוזר, סמיך, לא ניתנים כמעט לדילול, וקשה ליישם אותם בגימור חלק ואחיד, ראו צילום. לכן תידרש במרבית המקרים שכבה שניה. יש להקפיד על עבודה בחלל מאוורר.

IMG_4366_1_1בחורף זמני הייבוש מוכפלים ויותר. צבע שאינו יבש לחלוטין הוא סכנה לשלמות השכבה הבאה, לכן המתנתי יומיים ליבוש כל אחת משתי שכבות צבע היסוד.

הצבע העליון, אוניאור על בסיס מים בגוון שנבחר, היישום במברשת קטנה ורולר ספוג. שוב הנחתי שבחורף לא יספיקו שעתיים בין שכבה לשכבה, והמתנתי יממה. בסוף היום, 3 כסאות צהובים, לידם תיבת קינון שנבנתה כמנהגי משאריות מאיזה מדף ונצבעה בשיירי הצבע (למעשה ניגבתי עליה את המברשות והרולר לפני שטיפתם).

20131217_153910_3_1החלטתי לברר עם עצמי איזה עניין, וצבעתי כל אחד מהכסאות באופן אחר – מברשת "1 דקה או עבה, רולר ספוג קטן, צבע ישר מהפחית או מדולל במקצת. מסקנתי (הסובייקטיבית) היא לדלל מעט את הצבע (בייחוד את השכבה הראשונה) סביב 5-10%, ולצבוע הכל למעט מושב הכסא במברשת "1 עבה ("1 הוא רוחב המברשת, יש מברשות ברוחב זה בעוביים שונים, ובהתאם היכולת להעמיס עליהן יותר צבע). מתחילת ה"קריירה" כצבע המשפחתי צבעתי מוצרי נגרות עם רולר ספוג, מפחד ה"פסים" שתותיר המברשת. כיום אני סבור שהרולר אכן מתאים למשטחים גדולים כמו מושב הכסא לעיל, אך לא לכל שאר חלקי הכסאות. פסי הצביעה בולטים פחות אם עובדים נכון, וכמה דקות לאחר יישום הצבע מרפרפים בעדינות עם המברשת על הצבע הטרי בכיוון אחד הלוך וחזור, משייפים שיוף עדין בנייר 180 בין השכבות, וכאמור מדללים מעט את הצבע. יש המדללים את השכבה הראשונה עד 20% ואת השניה פחות – איש איש, רצונו והרגליו. חשובה גם מידת הספיגה של החומר עליו צובעים (אין דין קיר ישן כדין משטח שנצבע בצבע יסוד ולכן צפוי לספוג הרבה פחות).

לאחר הצביעה נמלכתי בדעתי וחזרתי לאחד הכסאות לטיפול בפינה פגומה של המושב שמולאה בדבק שפכטל שהוחלק לאחר ייבושו בנייר לטש (שימו לב להשתמש בדבק שפכטל המיועד לעץ), ולהקצעה של קנט המושב בעזרת ציקלינה (מין לוח פלדה שטוח המשמש נגרים לגירוד צבע ישן) ונייר לטש 120. ציקלינה זו הגיעה לקראת סיום הפרויקט, מניח שבפעם הבאה אשתמש בה לגרוד צבע מכסא במקום בסכין יפנית, ואכתוב פה את דעתי על העניין.

IMG_4482

לקראת סוף העבודה על שלושת הכסאות, צץ לו כסא נוסף. ידידנו א. שמצא את הכסא, חשב שהוא עושה לנו טובה בכך שמרח אותו בשמן לעץ. ניגוב במטלית ספוגה בטינר ושיוף קל לא הועילו מאחר והכסא היה צבוע בשכבה עבה של לכה סינטטית שעדיין הרגישה שמנונית למגע. רק גירוד ממושך בסכין יפנית של הלכה המשומנת, שיוף ידני אחריו ושתי שכבות צבע יסוד, הביאו את הכסא למצב אליו היה אמור להגיע לאחר שיוף קל.

בכסא זה הותירה הצביעה פסים גסים, גם לאחר שהחלפתי למברשת חדשה. כאן למדתי שכאשר עובדים עם מברשת ישר מפחית הצבע, הצבע הולך ומתייבש לו ולפני כל שכבה יש לשקול האם להוסיף עוד קצת מים לדילול. שוב שייפתי את הכסא (יותר נכון את הצבע שעליו) לקבלת משטח חלק, וצבעתי שוב.

על השלמת מושב לשניים מהכסאות, ועל כמה דברים שלמדתי על ריפוד מאז אימצנו שתי כורסאות, מתכנן לכתוב בפרק הבא.

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן