שיפוץ כורסא ישנה

רוצה להיות הראשון?
בבית המלאכה

הסיכום היה ששתי כורסאות תואמות שהתפרקו עם הגיל יתוקנו כתנאי להכנסתן הביתה, והכורסא השלישית לא תיכנס לשם. ובעברית: “יעקב, בוא תעזור לנו להדביק שתי כורסאות, אה, ויש פה עוד אחת שאתה יכול לקחת אם אתה רוצה”. הכורסא התנדנדה כולה, והוחלט לפרק אותה לגורמים, לשייף את כל הלכה הישנה וליישם לכה חדשה. לכן העבודה מסובכת יותר מאשר תיקון בלבד וצביעה בצבע אטום על הכה הקיימת.

זוג חברים שלנו נאלצו לפנות מחסן קטן שהיה להם, בבניין שיועד להריסה. אם אין מחסן צריך לאחסן את הגרוטאות בבית, וזה כבר עניין למשא ומתן זוגי. הסיכום היה ששתי כורסאות תואמות שהתפרקו עם הגיל יתוקנו כתנאי להכנסתן הביתה, והכורסא השלישית לא תיכנס לשם. ובעברית: “יעקב, בוא תעזור לנו להדביק שתי כורסאות, אה, ויש פה עוד אחת שאתה יכול לקחת אם אתה רוצה”.

הכורסא התנדנדה כולה, והוחלט לפרק אותה לגורמים, לשייף את כל הלכה הישנה וליישם לכה חדשה. לכן העבודה מסובכת יותר מאשר תיקון בלבד וצביעה בצבע אטום על הכה הקיימת.

לאחר פירוק המושב ולפני הפירוק הכללי, נראתה הכורסא בערך כך:

20130319_103656_1עם תחילת הפירוק התברר כי מי מבעליה הקודמים של הכורסא ניסה לחזקה דווקא במסמרים, ועוד כאלו שקשה לחלץ. המסמר השמאלי היה במקום מוזר ודי מיותר שכן פתיחת המחבר עם לום פירושה חילוצו הוודאי. המסמרים מימין כיסו על מחבר סין-וגרז או מחבר דיבלים כלשהו, בניצב לכיוון פתיחת המחבר, ולא נותרה ברירה אלא לכרסם בעץ קשות כדי לחלץ אותם.

20130319_112718_1

נסיעה בהולה לדוד איתן, לעבודה עם דרמל לכרסום סביב ראשי המסמרים:

20130319_163016_1

חילוץ המסמרים עם פלאייר שחלקו האחד שטוח כדי להקטין את עומק החפירה בעץ:

20130319_165343_1

החלק התברר כמחבר סין-וגרז רגיל, כלומר מחצית המסמרים ננעצו שלא לצורך. הנה המחבר המפורק (לאחר שיוף שעדיין לא דובר בו):

20130328_174114_1_1

לאחר פתיחת המחבר העיקש, היה יחסית פשוט לפתוח את יתר המחברים. מחברים פותחים כמפורט בפוסט קודם – מברג שטוח, לום, נדנוד הלוך ושוב, זהירות לא לשבור משהו. כמה מחברים לא נפתחו גם לאחר הפעלת כוח סביר והוחלט להניח להם כך. הנה ערימת החלקים על הרצפה אצל דוד איתן:

20130319_175934_1

שיוף ראשוני של כמה מהחלקים הניב הבדלים בצבעי החלקים השונים, ובעקבותיהם שאלה למומחי פורום נגרות ב”תפוז”:

20130323_140452_1

הנה מקרא:

למעלה נראה חלק ממסגרת המושב. הכתמים האפורים הם ריקבון בעץ, ייתכן שכרית המושב ספגה לחות והעבירה אותה לעץ. יש לשייף עד להגעה לעץ נקי.

משמאל נראית אחת הרגליים עדיין עם הפוליטורה המקורית. חלקה התחתון של הרגל איבד את הציפוי עקב מגע עם מי שטיפת הרצפה, ונסדק מעט. היה דיון ער ב”תפוז” האם לשמן חלקים אלה, מתברר כי שמן עשוי להפריע ללכה המתוכננת. סדק כזה נהוג למלא ב”דבש עץ” מעורב באבק ליטוש, אבל חומר כזה לא קונים ב”הום סנטר” ועדיין לא גיליתי היכן כן. מפה לשם נעלם הסדק בעת השיוף כיוון שהיה שטחי.

הקרש האמצעי משויף באופן יסודי יותר מהימני ולכן צבעו אחיד ובהיר יותר (נכון לעץ בוק ממנו עשוי הכסא).

בניגוד לחלק מהעצות, החלטתי להמשיך בליטוש הראשוני במלטשת רוטטת עם נייר גס, הנה ערימת החלקים לאחר הסרת כל הפוליטורה:

20130324_141612_1

לכמה פינות אי אפשר היה להגיע עם מלטשת מלבנית, ונותר בהן קטע כהה של הלכה הישנה:

20130328_170026_1

אפשר לנסות מלטשת עם ראש משולש (“עכבר” או כלי רב תכליתי), ואפשר לנסות לגרד בעזרת סכין. לנגרים מהסוג הישן יש סכין ייעודית שנקראת ציקלינה. אני נעזרתי בלהב של סכין יפנית. ראו הפס הבהיר שנותר לאחר מעבר הלהב:

20130328_112851_1ובאדיבות בתי שנחלצה לסייע בצילום, הנה הדגמה של עבודה בשתי ידיים. יש לקבע בדרך כלשהי את האלמנט המשויף, הסכין נטויה סביב 20 מעלות לאנך, אחורה מכיוון העבודה. כמידת האפשר, לעבוד עם כיוון סיבי העץ.

20130328_170041_1עם אותו כלי מגרדים ומסירים שיירי דבק ישן, אם נותרו על המחברים. הנה תמונה מכסא אחר אבל היא ממחישה היטב את גודל הבעיה הפוטנציאלית:

20130331_110457_1

שיוף ידני בחצר, נייר 120 ואחריו נייר 180. יש לעבוד בכיוון הסיבים, רצוי לתמוך או לכלוב את החלק המשויף:

20130406_181804_1

השלמת דיבלים היכן שצריך:

20130408_101008_1_1

טפטוף טיפת דבק נגרים צהוב “אלמרס” על סין (פין) של אחד המחברים, דבק עדין יחסית ממשפחת הדבקים הפלסטיים:

20130408_124334_1_1

מריחת הדבק בעזרת קיסם כך שתתקבל שכבה דבקה ואחידה, שימו לב למרוח בעיקר על צידי המחבר ולא רק על קצהו:

20130408_124357_1

בצורה דומה מורחים דבק גם בתוך החלק הנגדי (גרז, נקב) של אותו מחבר.

שלב ההדבקה עלול להיות קצת טריקי כשמדובר בכורסא שלמה שפורקה לחלקים. עם הדבקת החלקים וכליבתם בזה אחר זה, התברר שהעסק לא מספיק ישר. הפתרון שמצאתי היה פירוק הכליבות כולן, לחיצת המחברים אחד אחד בעזרת כליבה כאשר הכורסא משוחררת עד לסגירת המחברים, ואז כליבת כל הכסא מחדש. הנגר המקורי עשה עבודתו נאמנה כך שהמחברים התאימו בדיוק זה לזה, וצמיגות הדבק החזיקה הכל במקום בעת הההזות התכופות של הכורסא עד לסגירת כל המחברים. הקפידו לנגב מיד כל טיפת דבק עודף הנלחצת מתוך המחבר החוצה, לבל תפריע לאחיזת הלכה.

הנה הכורסא מוחזקת ע”י כליבות למשך יממה, עד להתייבשות הדבק:

20130409_081427_1

כמה מילים על כליבות. להדבקת כורסא כזו לא די בכליבות הרגילות והקלות שאורכן חצי מטר. אם כבר קונים כליבות גדולות יותר, חשבתי קדימה על הדבקת שולחנות ושידות, וקניתי שתי כליבות באורך מטר. עוד 3 כליבות שאלתי מהחבר ג’. כליבה באורך מטר היא סיפור יקר, בין 100 ל- 200 ש”ח ליחידה, ומתברר שגם כבד וקשה לייצוב בעת ההידוק. למזלי שב בני הבכור מבית הספר בדיוק בזמן ונחלץ לסייע.

הרצועה הכחולה מהודקת באמצעות ידית ראצ’ט. יש מקומות שהיא מתאימה במקום כליבה נוספת, במיוחד להחזקת החלק עד שהדבק מתייבש, לאחר שהידקנו אותו היטב באמצעות כליבה רגילה. מחירה כ- 30 ש”ח בלבד.

את הכליבה השמאלית בצילום מהדקים בעזרת יד אחת. יתרונותיה בנוחות העבודה ובאפשרות להפוך את כיוון העבודה, ולהשתמש בה לפתיחת מחברי רהיטים. חסרונותיה: עוצמת ההידוק האפשרית ומחירה.

20130409_084143_1

ועוד מילה על דיוק בעבודה. את מושב הכסא הנחתי במקומו בעת ההדבקה, כדי לוודא שהכסא לא יוצא עקום מדי. ראו התפר בתחתית התמונה, ואיך הוא נסגר מצד ימין אך מעט פתוח משמאל. בדיקה נוספת היא הנחת הכסא על משטח מפולס כדי לוודא שכל רגליו נוגעות בקרקע. על אותה בדיקה חוזרים גם לאחר סיבוב הכסא ב- 90 מעלות, מחשש שמא הרצפה אינה ישרה מספיק.

20130408_150930_1

לאחר פירוק הכליבות יש לבדוק האם נותרו כתמי דבק על מקומות האמורים להיות גלויים לעין, ולהסיר אותם בעזרת להב סכין יפנית כמתואר לעיל. בדיקה אחרונה של הכסא כולו, שיוף מקומי היכן שצריך בנייר לטש 180, ושיוף הכסא כולו בנייר לטש 280 (העדין ביותר שמצאתי) כהכנה ללכה. אין צורך להשתמש בנייר עדין יותר.

כעת נעבור על הכסא כולו במטלית רטובה. מטרת הטיפול היא לגרום לסיבי העץ “לצאת” כך שנוכל לשייף אותם. בימים שהיו עובדים עם פוליטורה, היה גוון העץ הרטוב אינדיקציה למראה העץ לאחר גימור שקוף. עם לכה סינטטית – רק נוסטלגיה שלא מבשרת על כלום.

20130411_171329_1

שיוף סופי בנייר 280 להסרת הסיבים הבולטים, ולאחריו ניקוי קפדני של האבק במברשת רכה.

לאחר התייעצות ב”תפוז” נבחרה לכה: ורנית עמידה במיוחד של טמבור על בסיס מים, בגוון שקוף ובגימור מט משי, ביישום ע”י ספוג. חנות הצבעים הרגילה שלי בת”א לא מכירה ספוגים כאלה ולכן נסעתי לחנות של טמבור ליד קניון איילון. קניתי לכה וספוג וקיבלתי הסבר איך להשתמש בו.

לפני העבודה שוטפים היטב את הספוג וסוחטים אותו חלקית. העבודה נעשית עם ספוג לח עד רטוב, טובלים בלכה אחת מפינות הספוג ואותה מעבירים על העץ. התחושה מוזרה למי שרגיל למברשת או לרולר, בייחוד בשכבה הראשונה המדוללת בכ-20% מים – קשה לדעת האם העץ סופג לכה או מים. לשכבה הראשונה מומלץ לדלל כמות קטנה של לכה בכלי נפרד.
לאחר השכבה הראשונה ממתינים שעתיים, מלטשים ליטוש קל בנייר 280, מנגבים את האבק וממשיכים. מכאן אין מדללים את הלכה, והשיוף בין השכבות מינימלי. למעשה זה שיוף של הלכה ולא של העץ. זה מזכיר את מסדרי הגילוח בטירונות – עוברים עם היד במקביל לנייר הלטש כדי להרגיש היכן נותר חספוס קל. מתרגלים גם לעבודה עם ספוג, מתברר שנוח לנגב לכה עודפת עם חלקו הנקי של הספוג הלח. לעומת מברשת או רולר בהם שכבות הלכה בעלות עובי ניכר ולכן ניתן להסתפק ב2-3 שכבות, פה זה עניין ליותר – כמידת שביעות רצונכם מאחידות הצביעה, מהגוון ומהברק (כל שכבה תכהה את התוצאה ותבריק אותה מעט). את השכבה האחרונה לא מלטשים. רצוי להחזיק בצד מברשת קטנה “1, להגעה לפינות שקשה להגיע אליהן עם ספוג. מחצי ליטר לכה נותרו פחות מחצי. ועוד הערה: למי שמסוגל לעבוד עם כפפות, כנראה שזה מומלץ כאן. לאחר העבודה התגלה שכפות הידיים מצופות בשכבת לכה שקופה ומעט שמנונית, שירדה רק לאחר שפשוף בסבון אגרסיבי.

הנה ספוג, לכה, נייר לטש עדין ומברשת לניקוי האבק:

20130413_172229_1

והנה התוצאה לאחר ארבע שכבות לכה:

20130414_133016_1

רפד מקצועי היה חותך ספוגים בדרגת הקשיחות הנכונה, בדיוק למידה המתאימה לכריות הגב והמושב, גוזר בד במספריים ארוכים, תופר במכונת תפירה, מלביש את הבד על הספוג, ואת התפר האחרון היה תופר ביד מעשה אומן ובמיקום נסתר. הקטנצ’יק אימץ לעצמו את הכורסא, ויחד איתה זוג כריות שהיו פעם כריות גב בספה ישנה שכבר לא איתנו, ושימשו למטרה לא ברורה בחדר הילדים. הוחלט לכבד בינתיים את רצונו, התוצאה פרועה משהו אך נוחה מהמצופה:

20130414_133248_1

מאחר ואי אפשר לנקות לגמרי כורסא שנצבעה בצבע כהה, ולהביאה למצב חדש לגמרי ועוד בגוון הבהיר הטבעי, הושארו כמה מסימני הגיל – שיירי בייץ (צבע) שנספגו עמוק מדי בכמה מקומות בעץ, שריטות וחורי מסמרים:

20130414_133347_1

לתוכן זה נכתבו 19 תגובות

  • הי
    יש לי כורסא עם רגל אחת רק.
    האם יש אפשרות לקנות 2.רגלים זהות ולהרכיב או שמסובך כי כבר יש חורים?
    זה כורסא שהרגל והידית הכל מחובר

  • אני קצת מקנאה בך שהצלחת כל כך טוב, אשמח לעצתך. התחלתי לשפץ את הכיסא הזה והבנתי מתוך הסקירה שלך שהיה בו המון ריקבון כך שליטשתי די הרבה. אחת הרגליים הייתה רעועה ולאחר הפעלת כוח שלי היא נשברה (בקלות). כיצד כדאי לתקן זאת ובכלל, לחזק את הכסא הזה? תודה! אשמח לשלוח עוד תמונות במייל

  • שלום יעקב,
    שמחתי לקרא את ההסברים המפורטים שלך שבהחלט נתנו לי כיוון כיצד לשפץ כורסאת וינטג’ שהשכנים שלי זרקו.
    באחד המחברים יש שבר וחלק ממנו נשר. כיצד אני יכולה להשלים את החלק. הוא די גדול. אני צריכה קצת לפסל אותו. חומר שישתלב עם העץ. יש לציין שאצבע את הכורסא בצבע שמן אטום בסופו של דבר.

  • היי, הכלבה שלי לעסה את ידית הכורסא האם אפשר לשפץ את הידית , למלא אולי באיזה חומר שיראה שלם שוב? נראה לי ששווה לא מספיק

    • יעקב גילת

      גלית שלום,
      מניח שמדובר בכורסא הצבועה בלכה כלשהי (חומר שקוף, שקוף למחצה, אולי מגוון).
      אם הנזק שטחי או נקודתי, יש חומר מילוי בשם “קוויק ווד” של טמבור, מגיע בכמה גוונים ואפשר לכוון לגוון הדומה לגוון העץ או הפוליטורה הקיימים. ייתכן שתצטרכי להשלים מעליו לכה בדומה לקיים.
      לשריטות אפשר להשתמש גם באצבעות שעווה מגוונות מתוצרת “פולימגן”, אותן משפשפים מעל השריטות עד למילוין.
      אם הכורסא צבועה בצבע אטום, ואכן מדובר בנזק לא חמור מדי לעץ, תיקון הצבע לאחר המילוי יהיה קל יותר.
      אם הנזק חמור, לדוגמא הרגליים ממש לעוסות וחומר מילוי לא יספיק כדי התמודד איתן, זה כבר עניין לנגר אמן, ואולי אפילו להחלפת כמה מחלקי הכורסא.

  • שמעון גפן |

    שלום,
    יש לי מזנון מעץ טיק צבוע בפוליטורה.
    האם ניתן לסיר את הפוליטורה בשלב ראשון עם מסיר צבע ולאחר מכן על ידי שיוף?
    תודה,

    • יעקב גילת

      שמעון שלום,
      היתה לי התנסות אחת או שתיים עם מסירי צבע, שהשאירו אותי עם טעם לא טוב. זה היה די מזמן, ועד היום אני לא נוגע בחומרים הכימיים האלה. חלקם רעילים ומסוכנים.
      אני מעדיף שיוף, או עבודה עם ציקלינה (דומה לגירוד בסכין יפנית המתואר לעיל). יש מלטשות שונות מסוגים שונים ועוצמות שונות, וניירות לטש בדרגות חיספוס שונות.
      אם אני מבין את המנוח “פוליטורה” כפשוטו, המזנון, להבדיל מהכורסא בפוסט, מצופה קרוב לוודאי בפורניר, כלומר בנוי עץ פשוט\לוח נגרים\סנדביץ’, ומצופה בשכבה דקה עד דקה מאוד של עץ איכותי. ראה האם פני משטח הרהיט החיצוניים והגלויים, נראים כמו אלו הסמויים (מאחורי מגירות, בתוך ארונות, בתחתית הרהיט וכו’), זה יכול לתת אינדיקציה מה הרהיט עשוי.
      אם מדובר ברהיט מהמזרח הרחוק העשוי”עץ טיק”, אולי התשובה תהיה אחרת.
      צריך להיזהר כאשר משייפים פורניר, בקלות אתה יכול להרוס אותו. אם פני השטח אינם ישרים – קילופים של אותה שכבת עץ דקה, התנפחויות, בועות, קול חלול בעת נקישה – על אחת כמה וכמה, ומוטב להראות לבעל מקצוע.
      אם העץ בעל גרעיניות “פתוחה”, כלומר סיבי העץ מורגשים ויש פסים דקים שקועים, כל שיוף שתעשה ינקה רק את פני השטח ולא את מה שבעומק.
      ראה איזה גימור אתה מבקש ליישם, ייתכן שתצטרך לבחור בגימור שיידע לחיות עם הקיים, אם יישארו מקומות שלא תוכל להסיר אותו.
      לאחר שתבדוק מה מבנה הרהיט והאם יש לך יכולת לשייף את הגימור הקיים מבלי לפגוע ברהיט, מומלץ לטלפן לשירות הטכני של יצרני לכה (טמבור או נירלט הישראליים), “צבעי הקשת” המייבא לכות איכותיות.

    • יעקב גילת

      נועה,
      גגלי פירזול, רגלי עץ, רהיט, יש כמה חנויות. מצאתי ברשת את אלוני פירזול ואת גולד פירזול, איני מכיר אותם מהיכרות אישית אבל יש להם רגלי עץ באתר.
      אם ההדום קיים, שימי לב שיש לך איך לחבר אליו רגליים כאלה.
      אם את מתכוונת לבנות הדום, שימי לב ותכנני את פרט החיבור מראש (אם הרגל מתברגת, דאגי למחבר מתאים עם אום מתכת)
      בהצלחה, יעקב

  • בוקר טוב
    שאלה:
    יש לי כיסא נדנה ישן עם חריצים במושב שאליהם אמור להתחבר הקפיץ שעליו יושבים. האם ידוע לכם היכן ניתן לרכושאת חתיכות המתכת שתופסות את הקפיץ למקום? ובכלל המלצות איך לעשות זאת בעצמי? כרגע (ב5 שנים האחרונות) חתכתי קרש במידה המתאימה ושמתי את הריפוד עליו אבל זה כבר לא כזה נעים לשבת על זה…
    תודה אריאל

    • יעקב גילת

      אריאל שלום,
      איני מכיר את הפרט, האם אני מבין נכון שהכסא תקין, הקפיצים ישנם וחסרים אביזרים שמחברים אותם לכסא?
      אם זה המצב, מציע שתעשה עבודת רגליים במרפדיות (אם אתה מגוש דן, יש בדרום תל אביב) ותראה האם מישהו יסכים למכור לך את החלק, או לחבר לך את הקפיצים למושב במחיר סביר. אם אותו רפד יכול להעיף מבט על הכסא ועל הקפיצים לוודא שהם תקינים – עוד יותר טוב.
      יש חנות באזור התעשיה חולון בשם “ז’ק ורון” שמוכרת ציוד לרפדים, איני יודע האם קפיצים נכללים בהגדרה זו אבל תוכל לשאול גם שם. יש להם גם חניה מסודרת כך שתוכל להגיע עם רכב ועם הכסא עד לפתח החנות,
      מקווה שוב שמסגרת העץ שלמה ושיש למה לחבר את הקפיצים.
      יעקב

  • היי,
    אולי תוכלי להמליץ לי על רפד לא יקר…
    ש לי כורסא ללא ריפוד ובד אבל לא בא לי לשלם על הריפוד כמו על כורסא חדשה…
    תודה,
    שירה.

    • יעקב גילת

      שיר,
      לצערי, איני יכול להמליץ על רפד, עברו שנים מאז שילמתי למישהו כסף כדי שיתקן לי רהיט בבית…
      כמו-כן כל הכתוב פה הוא מין תחביב שלי, איני מציג עצמי כמומחה ואיני לוקח עבודות עבור אחרים אלא רק להנאתי ולשימוש עצמי.
      לכורסא כמו זו למעלה לא צריך רפד, אלא שתי כריות בגודל מתאים.
      יש באתר כמה פוסטים קודמים שלי ובהם ריפדתי מושב או גב (סביר למתחילים) ואפלו שתי כורסאות שלמות (קצת יומרני מצידי לפרויקט ריפוד ראשון). אם מתאים – את מוזמנת לנסות, לשאול שאלות ואענה כמידת יכולתי והבנתי. אם תזדקקי לרפד מקצועי – כאמור לא אוכל להמליץ מהיכרות אישית.
      בברכה,
      יעקב

    • היי שירה,

      אני מציעה: שתיים ידיים טובות, מכונת תפירה והמון ניסיון בתחום הריפוד לרהיטים.
      אשמח לבצע עבורך את ריפוד הכורסא. אשמח להראות לך עבודות ריפוד שעשיתי בעבר.

      במחיר שפוי והמון אהבה.

      סופי,

      sushi_s@walla.com
      0546302926

  • יעקב גילת

    תודה על הפירגון טל, גם בקשר לטעמו של הקטנצ’יק.

    לגבי מחברים, הדבר החשוב הוא התאמה טובה של החלקים ופה הנגר המקורי עשה עבודתו נאמנה. לא היה פה מחבר רופף שהיה צריך להרחיב את הסין, להטביע בדבק, להזריק דבק דרך קידוח בדופן המחבר או לעבוד עם אפוקסי שמעלתו היחידה היא שאינו מתכווץ בייבוש ולכן יכול למלא מחבר רופף. הנחה אותי מינימום נזק פוטנציאלי ללכה, ויחד עם מריחה קפדנית של הדבק וכליבה למשך יממה, אני שקט לגבי חוזק התוצאה.

    את הכסא הרכבתי וכלבתי בערך לפי השלבים שתיארת, אך ברצף. אז הגעתי למשענות היד המחברות כל אחת את שתי הרגליים בצד שלה ואת הקושרת העליונה, וגיליתי שלא כל המחברים הקשורים למשענות היד נסגרו. לכן פתחתי את הכליבות (ללא פירוק הכסא), עברתי על כל המחברים עם כליבה אחד-אחד עד שנסגרו כולם, וכלבתי הכל שוב עד לייבוש. לגבי כורסא ספציפית זו, לו הייתי עובד חלק חלק וממתין לייבוש, הייתי מגיע למחרת להרכבת משענות היד והן לא היו נסגרות.

    כליבות צינור טובות להדבקת חלקים מאוד גדולים כגון פלטות שולחן ואכן היכולת לחבר להן צינור אחר בכל פעם נותן גמישות מבורכת וחוסכת כסף יחסית לכליבות ארוכות. חסרונתיהן יחסית לכליבות F שאני משתמש בהן הוא אורך קצר של הלחיים, וחוסר יכולת לכלוב אלמנט שאינו ניצב למישור הכליבה שכן חסרה להן הלוחית העגולה עם הציר החופשי בצד ידית ההידוק. שני גורמים אלו חשובים בעבודה עם כסאות.

    מסכים לחלוטין לגבי קניות בחנויות שכונתיות, אך לחנות הרגילה, העירונית והמאוד מקצועית שלי, גרינבוים ברח’ קינג ג’ורג’ בתל אביב, לא היתה בדיוק הלכה שחיפשתי וגם לא ספוג. מאחר וזו התנסות ראשונה עם הלכה והספוג, נסעתי לטמבור, קיבלתי הדרכה וייעוץ וגם קניתי שם.

    כליבות ובכלל כלי עבודה לא ממליץ לקנות בהום סנטר מסיבות אחרות. הרשת פונה לקהל הרחב ולא לחובבים מתקדמים, ובהתאם הסחורה פשוטה יותר ולעתים חסר ייעוץ מקצועי מתאים. בחנות פרטית ומקצועית ניתן לקבל ייעוץ מקצועי טוב בדיוק מה אנו צריכים, לבחור מבין מגוון כלי עבודה (כפי צרכינו ותקציבנו, עד לאיכות הגבוהה ביותר) וגם להתמקח, וכמובן למלא מצוות פרנסת עסק קטן ומקומי על הדרך.

  • הי יעקב,
    עבודה יפה ומושקעת, ואני משבחת גם את כושר האילתור של הבן. ממש לא פרוע…

    ובכל זאת כמה הערות:
    -בין החלקים המחוברים, שקעים ובליטות, מורחים שפע דבק. בזמן הכליבה הוא ייזל החוצה ומנגבים עם סמרטוט רטוב את השאריות, כך מבטיחים שהדבק נמצא בכל נקודה.

    – לבנות ולכלוב את הכורסא בשלבים: קודם המושב והרגליים. אחר כך מוטות הגב והקושרת העליונה, ולבסוף הידיות. בין כל שלב להמתין ליבוש הדבק.

    – כליבות מומלצות הן כליבות מוט שאפשר לשנות את גודלן על ידי החלפת מוט (צינור מגלוון 1/2 או 3/4 צול): http://www.nagaroot.com/forum1/files/thumbs/t_20071223_041_527.jpg

    http://images.rockler.com/rockler/images/30921-02-500.jpg

    -לא להכנס להום סנטר/אייס ודומים. להתחיל בטמבוריה שכונתית ומקסימום לחפש חנויות לאספקה טכנית (בכל אזור תעשיה יהיו כאלה): גם זול יותר, גם מקצועי יותר וגם תומך בעסקים קטנים ומקומיים. מיכל צבע במקומות כאלה יעלה גם, בדרך כלל, פחות מבחנויות קונספט, כמו זו של טמבור. מין הסתם גם הספוג שניתן לקנות בשקל במרכולית הקרובה.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן