סוולים מרסק גזם, שימור נגר אצל חברים ועוד הפתעה בסוף

פרמקלצ'ר

לפני מספר חודשים עיינו בספר של בראד לנקסטר rain water harvesting, ושם ראיתי שם תמונה של סוולים מרסק גזם. לא היה כתוב שם על זה יותר מידי, אבל הרעיון הדליק אותנו. רק מה, גם רסק גזם זה לא עניין זול ובכמויות שאנחנו מדברים עליהם זה עולה אפילו יותר משופל שחופר סוולים. איזה כיף שהסבלנות משתלמת ומצאנו מקור חינמי לכמות אינסופית של רסק גזם. אמנם קצת מלוכלך, אבל שווה! אז מהר מהר סימנו קווי גובה בשטח והתחלנו לקרוא למשאיות שיפרקו את הרסק גזם ישר לפי התוואי של קווי הגובה בשטח.

סוולים מרסק גזם במישור הגדול

שנתיים חיכינו עם ה”מישור הגדול”. לא שתלנו, לא נגענו.

ה”מישור הגדול” – כך אנחנו מכנים את השטח אצלנו בין הלימן (שעכשיו הוא מלא שוב, איזה כיף!) לחוות “בקצה היער”. מדובר ב- 5 דונם מישוריים, שמקבלים נגר רב.

עד עכשיו, רוב הנגר היה זורם ישר ללימן, או לשדה השכן, וידענו שאנחנו רוצים לעשות שם עבודות עפר, אבל לעשות עבודות עפר בקנה מידה כזה זה סיפור לא זול, ולכן זה לא קרה עד כה.

לפני מספר חודשים עיינו בספר של בראד לנקסטר, “Rain Water Harvesting”, ושם ראיתי שם תמונה של סוולים מרסק גזם. לא היה כתוב שם על זה יותר מידי, אבל הרעיון הדליק אותנו.

רק מה, גם רסק גזם זה לא עניין זול ובכמויות שאנחנו מדברים עליהם זה עולה אפילו יותר משופל שחופר סוולים. איזה כיף שהסבלנות משתלמת ומצאנו מקור חינמי לכמות אינסופית של רסק גזם. אמנם קצת מלוכלך, אבל שווה!

אז מהר מהר סימנו קווי גובה בשטח והתחלנו לקרוא למשאיות שיפרקו את הרסק גזם ישר לפי התוואי של קווי הגובה בשטח.

 

הערמות כיום הן בגובה של קצת יותר ממטר וחצי. אנחנו לוקחים בחשבון שעם הזמן הערמות יקטינו את נפחן לפחות ב- 50%, יתקמפסטו ויתהדקו, ובעוד שנה- שנתיים- שלוש כבר יהיה ניתן לשתול בערמה עצמה.

הגשמים לא איחרו להופיע, ואכן נגר רב הוטה לתוך המישור הגדול, והרי התוצאות:

הסווילים מתמלאים בגשמים האחרונים

הסווילים מתמלאים בגשמים האחרונים

הסווילים מתמלאים בגשמים האחרונים

המישור הגדול הפך ל”ביצה הגדולה” :). היופי בערמות הרסק הוא שהן כמו ספוג ענק והן מסוגלות לספוג כמויות אדירות של מים.

שמנו לב שהרבה נגר חלחל דרך הערמות, ולא רק דרך מגלשי העודפים. אנחנו משערים שעם הזמן הערמות יתהדקו ופחות נגר יחלחל דרכן. נחיה ונראה. ההצפות חלחלו יום אחרי שוך הסערה.

כמה מילים על אירועי קיצון

כמתכנני פרמקלצ’ר אנחנו תמיד מתייחסים לאירועי קיצון. והחורף הזה מדגים לנו מה זה אירועי קיצון, שבאים אחד אחרי השני!

האירוע הראשון הוא חודש נובמבר החם ביותר שתועד. מיד אחריו סערה קיצונית עם כמות משקעים מעל הממוצע ומיד לאחריה קרה ממושכת.

זה רק מראה לנו את החשיבות העצומה של עבודות לשימור נגר. הרי בסערה האחרונה, מהר מאוד כל הגשם הפך לנגר! ואני לא יודעת להגיד באחוזים, אבל לדעתי יותר מחצי מהמים זרמו לים וכמובן סחפו אתם אדמה עילית (Top Soil) יקרה.  כי כשהגשם מגיע במטחים חזקים, האדמה לא מסוגלת לספוג בבת אחת כזאת כמות והרבה מים הולכים לאיבוד. העבודות לשימור נגר מחזיקות את מי הנגר בשטח ומאפשרות להם לחלחל לאט לאט.

חגורת יערות המאכל היא גם חגורה משמרת נגר וקרקע עילית.

עוד חברים משמרים נגר!

לשמחתנו עוד ועוד אנשים מודעים לעניין הזה, ומחליטים להשקיע בעבודות לשימור נגר:

למשל, הלימן בחווה האקולוגית בשדמה.

הלימן בחווה האקולוגית בשדמה

הלימן בחווה האקולוגית בשדמה

ועוד דוגמא יפה: סוולים ושלולית חורף ביער המאכל בבן-נון

סוולים ושלולית חורף ביער המאכל בבן-נון

סוולים ושלולית חורף ביער המאכל בבן-נון

ועוד הפתעה

שימו לב – במסגרת פרויקט חגורת יערות המאכל, אנו גם עוסקים באיסוף מידע והנגשתו לציבור הרחב. ועכשיו נפתח עוד מסמך דוקס הפתוח לעריכה והוספה-

‘לוח שנה ליער מאכל ים תיכוני’. בלוח שנה שנה זה ייאסף מידע הקשור לפעולות המתקיימות לאורך השנה במערכת של יער מאכל: קטיף, שתילה, גיזום, הגנה ממזיקים ועוד. מומלץ להציץ ועוד יותר מומלץ להוסיף מידע אם יש לכם כזה!

בברכת חורף גשום :)

לתוכן זה נכתבו 7 תגובות

  • הי הדס

    באיזה מקור רסק חינמי השתמשתם בסופו של דבר ? לא ציינת……
    זה פרט מפתח בכל “הסיפור”. תוכלי בבקשה להשלים אתהתמונה ? …

    תודה,
    רמי.

    • הדס הוכברג |

      קווי גובה הם הקווים שרואים במפות טופוגרפיות.
      ניתן לסמן אותם בשטח ע”י שימוש בכלים שונים:
      A FRAME
      שטיכמוס
      מאזנת אופטית..

      ורצוי גם לעבוד עם תוכנית מודד מפורטת, שנותנת קווי גובה כל 10-25 ס”מ.

  • גלעד מרגלית |

    סחטיין !

    רסק עץ נקי ומשובח ניתן להשיג דרך כל יערן אזורי של קק”ל. בד”כ הוא מפנה לקבלן הגיזום ביערות ואיתו יש לתאם הובלה של רסק טרי או מיושן בעלות מינימלית של הובלה.

    הרבה יותר מומלץ מרסק עירוני מלוכלך בשקיות ועם פוטנציאל רב להכנסת זרעים פולשים ומחלות קרקע.. מניסיון כואב.

    רסק עץ של יערות קק”ל עובר תנאי קומפוסטציה תרמופילית ואח”כ התבשלות קרה ופיתוח מרקמים פטריתיים מועילים. זה כמו להכניס את הDNA של היער לשטח הפ”ק. וכמובן יש את התועלות הברורות של חיפוי והעשרת הקרקע.

    רסק יער מתקמפסט תוך שנתיים וניתן לגדל בתוכו תולעי הומוס ולשתול בתוכו הכל.

    תודה לקק”ל על המשאב המבורך הזה שהופך את עצי האורן הקפריסאי הבעיתיים לחומר מעולה רב תועלת ושימושים.

    • לגבי רסק גזם מקק”ל-
      הייתי כמובן מעדיפה אותו על פני הרסק הזה.
      כשאנחנו ניסינו לברר אז אמרו לנו שעלות ההובלה היא עלינו, ומדובר היה באלפי שקלים.
      יכול להיות שבאזור שלכם זה שונה.

      וגם כן יש יתרון לרסק הזה- מכיוון שיש בו הרבה מקורות צמחיים אז יש בו גם מגוון חומרי הזנה.

  • היי מיכל,
    הרעיון הוא שהמים יחלחלו לאדמה וירוו אותה.
    ואת מוזמנת לראות עוד מאמרים שלי על נושא שימור נגר-

    http://www.bayadaim.org.il/2012/02/%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A/

    וגם בקורסי פרמקלצ’ר ובסדנאות שאנחנו מעבירים ביער המאכל בקדרון מלמדים על תכנון משמר נגר.
    יש גם ספרים בנושא.
    בהצלחה!

  • לא הבנתי בדיוק את הרעיון
    אין משהו ששומר על המים בקרקעית מחלחול?
    זה רק הגבהה מסביב?
    לפי מה עושים את התכנון לא הבנתי יש איזה מאמר טוב וקל להבנה?

    תודה…

    וכל הכבוד על העשייה והשיתוף

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן