אם גן הורים הוא גן שבו ההורים לוקחים אחריות על חינוך ילדיהם, כמו שאפרת הפליאה לכתוב, אז מן הסתם שחלק מן האחריות הזאת נופלת בחצר הגן. כמובן, אפשר תמיד להוציא את הארנק ולרכוש מתקני משחקים מגן ילדים שנסגר או מהמפעל, אך הרבה יותר כיף, מגבש (את החלק הזכרי בכוח העבודה, בדרך כלל, למרות שזה לא מחייב), ומתאים לרוח הגן לבנות את המתקנים בעצמנו. אז גם לנו גן הורים ולנו הפתרונים.
אם גן הורים הוא גן שבו ההורים לוקחים אחריות על חינוך ילדיהם, כמו שאפרת הפליאה לכתוב, אז מן הסתם שחלק מן האחריות הזאת נופלת בחצר הגן. כמובן, אפשר תמיד להוציא את הארנק ולרכוש מתקני משחקים מגן ילדים שנסגר או מהמפעל, אך הרבה יותר כיף, מגבש (את החלק הזכרי בכוח העבודה, בדרך כלל, למרות שזה לא מחייב), ומתאים לרוח הגן לבנות את המתקנים בעצמנו. אז גם לנו גן הורים ולנו הפתרונים.
חשוב: לא סתם השורש של המילה מתקן הוא “תקן”. כשאין תקן (אף אחד מאיתנו לא למד הנדסת גני שעשועים) צריך לנקוט במשנה זהירות.
חלק זה הוא חלק ראשון כשההמשך לא ידוע, ולו משום שחצר הגן שלנו צומחת לפי הזמן הפנוי והידיים הפנויות. בחלק זה נבנה מתקן זחילה לפעוטות (סביב גיל שנה: חלקם הולכים (הגדולים) וכולם כבר זוחלים בקצב גבוה).
חבית הזחילה
מתחילים עם חבית פלסטיק 180 ליטר. בחבית שלנו היה לפני נוזל לכיבוי שריפות. שטיף קצר והחבית נקייה, אבל כמובן חשוב לבדוק מה היה בחבית קודם ולנקות אותה בהתאם לרמת הסיכון. את החבית נפתח עם מסור אנכי משני צידיה (החלק התחתון, והחלק העליון שבחביות הללו הגיע סגור עם שני פקקים), וננקה את השבבים ככל הניתן בעזרת חימום וסכין יפנית (או כל טכניקה אחרת שנמצא כיעילה). חשוב לדאוג שכל קצוות החבית יהיו נעימים למגע ולא חדים או מחוספסים מדי.
תושבות בגובה
את החבית, כמובן, נרצה להניח שוכבת (כי אחרת איך יזחלו בתוכה?) וכדי לעשות את זה יותר מעניין (וכדי שלא יכנסו לחבית עלים, אדמה, גשם ושאר תוספות) בחרנו להרים את החבית לגובה של 15-20 סנטימטר. כדי לעשות זאת, קודם כל הכנו תושבות לחבית שסוגרות אותה בחביקה מלמטה ולמעלה. כדי להכין את התושבת (הכנו ארבע כאלו) הנחנו את העץ על פתח החבית, ציירנו קו מתאר של הקשת המתאימה בטוש סימון, וחתכנו עם מסור אנכי. ניתן לראות את תושבת אחת שוכבת בתחתית התמונה שלמטה.
עומדת על הרגליים
בקצה כל חבית, באמצעות שתי קורות ארוכות ושתיים מהתושבות (אחת למטה ואחת למעלה) הכנו רגל. כדי להרים את החבית לגובה הרצוי השתמשנו בתחילה בקליבות – שתיים שתפסו את התושבת העליונה אל הקורות, ואחת שתפסה את התושבת התחתונה אל העליונה בגובה המתאים. לאחר מכן קדחנו חור מוביל והברגנו שני ברגים לכל תושבת תחתונה. שימו לב: בתמונה ניתן לראות חבית להדמייה שאיננה החבית הסופית. הסיבה היא שכשיש ידיים רבות אפשר לעשות כמה דברים במקביל. תוך כדי ששניים מאיתנו בנו את הרגליים, שניים אחרים הכינו את החבית המיועדת. בנתיים השתמשנו בחבית נוספת.
קליבות זמניות לחיבור הרגליים
בין שתי הרגליים חיברנו קורה אופקית בכל צד של החבית.
קורה אופקית
“סולם” טיפוס
מכיוון שהחבית בגובה, יש ליצור סוג של אלמנט שניתן יהיה אפשר לטפס עליו בזחילה או הליכה שפופה. לצורך זה הכנו שתי “רמפות” עשויות משלושה קרשים עבים וחזקים (ומלוטשים) עם קורות רוחב (5×5) כמדרגות בסולם, בהן ניתן להאחז. את הרמפות הגבהנו באמצעות שתי רגליים לגובה הרצוי, שהוא גובה פתח החבית.
רמפות במיקום הנכון
רמפות במיקום הנכון, ומוגבהות לגובה הנכון
ליטוש, וסיימנו
חשוב מאוד ללטש את כל קצוות העץ בעלי השבבים, שבדרך כלל נוצרים מהחיתוך הגס של המסור האנכי. לאחר הליטוש אפשר לגשת כבר לנסות את המתקן, ולהציב במקום ולחבר את הרמפות אל שלד המתקן באמצעות שני ברגים לכל רמפה מבפנים החוצה, רק כדי שלא תברחנה הרחק מהמתקן עצמו.
זכרו: הבטיחות מעל הכל. תמיד העדיפו לעבוד בצוות כדי שביחד תוכלו לחשוב על כל הבעיות הבטיחותיות והשימושיות של המתקן.
תודה לרזי, נמרוד וכפיר שבלעדיהם המתקן הזה לא היה רואה את אוויר העולם.
הברגות אחרונות של הרמפות למתקן
בהצלחה בבנייה.
א. מקסים!
ב. כיף לראות שאנשים עוד יוצרים, ולא רק קונים פלסטיק מסין.
ג. מאמינה שכך מגדלים ילדים לחשיבה, ליצירתיות. לאחריות לעניין, איכשהו זה נראה לי הרבה יותר בטיחותי בסופו של דבר.
ד. בתור גננת לפעוטות, אשמח מאוד לראות עוד רעיונות.
תודה. נעמי
תודה על הרעיון! הולכת לחפש חביות פלסטיק בשכונה (כן, ראיתי – על אחריותי לבדוק שהן לא הכילו אורניום קודם….). אם יש מספיק מקום פנוי, מאחורי המתקן אפשר לחבר מבוך מארגזי פלסטיק, או משהו בכיוון.
הפרוייקט שנמצא אצלי על האש הוא הכנת ארגז חול מארון שירות שבור שמצאתי בשכונה, כזה של “כתר” שמשמש בתור מחסן קטן על המרפסת בדר”כ. אם מורידים את הדלתות ו”מגמדים” אותו (כלומר מצמצמים את המרווח בין הדופן העליונה לתחתונה) יוצא אחלה ארגז חול – בתוספת שלט בחירות ישן לכיסוי בפני גשם וחתולים.
ונתנאל – חתיכת תגובה מרגיזה יש לך שם. אתה גם משאיר הודעות נזעמות במדריכים להכנת סארין בבית או הפיכת האסלה לכור גרעיני בזעיר אנפין, או שכל מילות התואר התנקזו לתגובות באתר הנוכחי?
אסף אחלה כתבה, אך תכיר כי יש תקן בטיחות לנושא.
בעבר במהנדסים ללא גבולות קיבלנו בקשה לתכנון גן שעשועים לילדים עם נכות.
בעקבות התקן לא מצאנו אף מפעל שמיצר גני שעשועים אשר הסכים להרים את הכפפה.
אני לא מתכחש לתקן.
תקנים הם מעולים כשהם באים כדי להגן במקום שבו צריך להגן, או כדי ליצור שפה אחידה בין כל המשתמשים בפרוטוקול המסויים,
אבל גם מאוד חשוב להבין שתקנים הם כלי פוליטי מעולה לצורך הדרה. הרחקת האדם ממוצרי הצריכה שלו ומלקחת אחריות על חייו.
העניין מאוד מסוכן,
הסולם נראה כמו פומפיה לילדים, צריך לזכור שהעור של הילדים הרבה יותר עדין משל מבוגרים ואני לא רואה שום סיבה למה לגרום להם לפציעות ושיפשופים שישאילו להם צלקות לכל החיים על הגפיים.
ברור לי שאתם מנסים לחסוך כסף אך טיפולים רפואיים יהיו יקרים הרבה יותר.
צריך לדעת איפה עובר הגבול.
המדריך הזה מסוכן מאוד.
מעבר לעניינים הללו, שימוש בחבית ממקור לא ידוע עלול להיות קטלני עבור המשתמשים במתקן, חומרים כימים ואחרים עלולים להשאר בדפנות החבית ולגרום לנזק בריאותי.
אם ילד יפגע בעקבות המדריך זה יהיה חבל מאוד.
הי נתנאל,
אני אתעלם לרגע מזה שאתה מסתובב כבר שעתיים באתר ומטריל כל מה שזז, ואענה לעניין.
ההערה על הסולם היא שטות. לרדת מהמיטה הרבה יותר מסוכן.
אני לא מנסה לחסוך כסף. אני רוצה להקטין את ההשפעות של הצריכה שלי.
אני מבין ש1. אין לך ילדים או 2. אתה לא לוקח אותם לגן המשחקים כי טיפולים רפואיים יקרים יותר.
מקור החבית ידוע לגמרי. בחבית היה חומר לכיבוי שריפות. החבית עשויה פלסטיק ולכן שטיפה כפולה מסלקת כל חומר אבקתי.
שום ילד לא יפגע בעקבות המדריך הזה. מדריכים לא פוגעים בילדים.
יש הרבה דברים אחרים שכן יכולים לפגוע.
מתקן שבנוי לא כהלכה עשוי לגרום לנזק.
אך גם המנעות, סטריליות, פחד, חשש, וכיסתוח – כל אלו עשויים לגרום לנזק דומה, אם לא חריף יותר.
אני לא מנסה להטיף / להטריל.
אבל חשוב שתבין שיש הבדל בין לעשות משהו בד’ אמותיך לבין לפרסם אותו.
אם אני, ליאור ויערה שהגיבו לך כאן, כתבו לך שהמתקן הזה נבנה בצורה מסכנת.
אפילו ליאור ציין את התקן לכך, ואני מאמין שכמו בצבא גם התקן הזה נכתב בדם.
תחשוב מה קורה לילד שנכנס לחבית, ומנסה לצאת כך שהראש שלו פונה כלפי מטה והוא מחליק על השיפוע עם הקרשים
הקרשים הללו יכולים לפצוע אותו בגפיים ובפנים בדיוק כמו להחליק על פומפיה.
אז אני מבין את הרצון להתקמצן ולייצר משהו תחת ידך, אבל לעשות את זה על חשבון הילדים, ועוד לפרסם את זה. כאן אני חושב שצריך לכל הפחות לכתוב אזהרה ברורה על הסיכונים.
תזכור לא משנה מה אתה עושה: safety first
כל אדם אחראי על ד’ אמותיו. כל דבר שפורסם כאן אי פעם היה בגדר “תראו מה אני עושה. תעשו מה שבא לכם”. מי שחושב אחרת או מבין אחרת, תקוע בעידן שלפני האינטרנט.
בשונה מההערות הבונות של היערה, ההערות שלך סתומות ולא מוסיפות כלום חוץ מהיסטריה. יותר מזה, יערה אפילו עושה זאת למחייתה (ראה קישור לאתר שלה).
את אותו תרחיש של ילד מחליק על פומפיה אפשר לומר על כל מתקן “תקני”. יש כל-כך הרבה דרכים להפצע. אבל זה בכלל לא העניין.
העניין הוא שאתה לא מבין את העניין. בזה שכתבת “רצון להתקמצן”, הראת שאתה לא מבין את כל מה שכתוב באתר הזה בכלל.
אני לא עושה שום דבר על חשבון הילדים שלך, אז תואיל בטובך להפסיק לקחת אחריות על הילדים שלי.
אסף אני רואה כי הויכוח שלכם נכנס למישורים אחרים ואין לי רצון להכנס לשם, אך זוכר את הנער בן ה16 שמת כאשר עמוד כדור סל לא תיקני נפל עליו?
http://www.inn.co.il/wap/Item.aspx?type=0&item=242254
האם זוהי אחריות שאתה מסוגל לקחת כאשר הילדים אינם ילדך?
ובמיוחד בגיל כה צעיר?
אתה זוכר שכתבת ש3 אנשים נפגעו מצריכת יתר של קמבוצ’ה? אתה מסוגל לקחת את האחריות הזאת? זה לגבי האחריות של ילדי הקוראים.
הנה קטע מהסרת האחריות של אחת התוכנות הנפוצות והאהובות בעולם האינטרנט (בכלל, ובעולם הקוד הפתוח בפרט) – WordPress (ואת אותו קטע תוכל לקרוא בוורסיות שונות ברשיון של כל תכנה בקוד פתוח):
but WITHOUT ANY WARRANTY; without even the implied warranty of
MERCHANTABILITY or FITNESS FOR A PARTICULAR PURPOSE. See the
GNU General Public License for more details.
כל מה שכתוב באתר בידיים נופל תחת אותו רשיון של הסרת אחריות. אני לוקח אחריות על עצמי (והסובבים אותי) ומספר לעולם מה אני עושה. אם מישהו רוצה לנסות גם זה על אחריותו הבלעדית.
לגבי ילדי הגן שבו המתקן נבנה, כל ההורים היו שותפים ועדיין שותפים.
תשאירו את זה לנו, תודה. גם אם לא יאה לכם, וגם אם אתם חושבים שאתם עושים לי טובה.
ד”א, כן נכנסת לשם. לויכוח.
שלום רב
קודם כל שאפו על היוזמה לבנות לבד מתקן משחקים לפעוטות. בעידן של היום שהכל קונים מוכן ורוצים להעביר את האחריות לבטיחות למישהו אחר, זה לא מובן מאליו שאתם מוכנים לקחת אחריות.
ובכל זאת, כמו שכתבתם, הבטיחות חשובה ולכן אני רוצה להעיר לכם כמה הערות:
1. עבדתם קשה מדי!!! אני בטוחה שנהניתם אבל לדעתי מספיק היה לעשות תושבת מתחת לגליל שהוא פשוט יתיישב עליה, ועם כמה ברגים לחבר (מבפנים) את הגליל לתושבת. זה גם יחסוך עבודה אבל בעיקר יחסוך את החורים שנוצרו על ידי מעטפת העץ ועלולים להוות לכידות רגל או יד וזה ממש מיותר.
2. כדי לעבות את דופן הגליל שנוצר על ידי חיתוך עם המסור האנכי, אני מציעה לכם לקחת צינור פלסטיק גמיש, לעשות בו חריץ לאורכו ולהלביש על דופן הגליל. לדעתי ניתן להדביק את הצינור לגליל באמצעות סיליקון. שווה בדיקה.
3. הייתי מגביהה את הגליל כי גם ילדים זוחלים יכולים להתמודד עם גובה של 40 ס”מ.
4. הבליטות באחד השיפועים גבוהות מדי ואין בהן צורך, גם ללא הבליטות הפעוטות יצליחו לזחול על המשטח.
5. ישר כוח!!!
רעיון מעניין עם צינור הפלסטיק. נראה לי שאנסה אותו.
תודה, יערה.