תודה על המדריך המקסים, בדיוק אתמול הכנתי גירים שכאלו…
יש לי כמה תובנות מהתהליך, אז רציתי לשתף:
1. לגבי הכנת גבס- גבס לסתימת חורים וסדקים לדעתי פחות מתאים לפעילות זו (ההוא בצבעי כחול-ירוק) כי הוא מתקשה מאוד מהר. למרות זאת הכנתי את הגירים מהגבס הזה, כי זה מה שהיה לי, אבל הוא היה מאוד מדולל-כמו טחינה של פלאפל ולא כמו טחינה גולמית, ובאמת התקשה מאוד מהר-ובנותיי השתמשו בגירים עוד היום.
ממה שלמדתי ממורתי לפיסול- אווה אבידר, הוא שעם גבס לפיסול (לא יודעת מה צבעו), שמאפשר יותר מרווח זמן עבודה, עובדים לא בצורה של ערבוב מים עם גבס בכמויות שוות. השיטה היא לקחת כמות מים בערך בכמות המשוערת ואליה להכניס באיטיות את הגבס, לאט לאט הגבס נספג במים. ממשיכים לפורר את הגבס ומסתכלים איפה יש מקומות עם יותר מים, הגבס מוכן לעבודה כאשר יש נוצרות גבעות והמים כבר לא סופגים את הגבס, מערבבים ויוצקים לאן שרוצים. בשיטה הזו יש גם פחות גושים.
ועוד הארה כשמכינים את הגירים מומלץ ל”דפוק” אותם בעדינות על משטח העבודה כדי שבועות אויר שנמצאות בגבס יצאו.
2. בגלל שלא התאפקתי לחכות שלושה ימים, אז הגלילים היו עדיין רטובים ונדבקו לגבס. מה שעשיתי הוא שהשרתי אותם במים, מה שהקל על מלאכת ההוצאה.
3. כפי שמישהו פה המליץ, יצקתי את הגבס לגלילי נייר כסף שחתכתי ל3, וגם לקחתי גלילי נייר טואלט והצרתי אותם עם מסקינגטייפ, כך יצאו גלילים יותר צרים ונוחים לאחיזת ילדים.
והרי התוצאה :-)

רעיון מבלוג שפעם נתקלתי בו (נדמה לי “הצבעים של קשת”)- לשמור קליפות של ביצים, לייבש ולטחון לאבקה. אולי שווה להרתיח כדי שיהיה נטול כל מיני חיידקים? להוסיף כמה כפות מזה לתערובת- מגביר את החוזק של הגיר, הוא יוצא פחות נמרח ושביר.
פעם הכנתי רק עם אבקת קליפות בייצים וקיבלתי ממש “אבני גיר” צבעוניות.
אחלה אתר!