פרמקלצ’ר זה אושר – תיעוד וידאו של קורס פרמקלצ’ר בבר-קיימא

פרמקלצ'ר

בינואר האחרון התחילה יוזמה מעניינת על הגג של הבר-קיימא – בוריס זלוטניקוב (הידוע גם בכינויו “בוריס מאדמאמא”) הנחה קורס פרמקלצ’ר מיוחד במינו. אחד החידושים העיקריים היה המודל הכלכלי בו הקורס התנהל: התשלום עבור הקורס התבצע באמצעות מטבע קהילתי אלטרנטיבי העונה לשם “שפע”, אותו השיק מרכז אושר (O-Share).

בינואר האחרון התחילה יוזמה מעניינת על הגג של הבר-קיימא – בוריס זלוטניקוב (הידוע גם בכינויו “בוריס מאדמאמא”) הנחה קורס פרמקלצ’ר מיוחד במינו. אחד החידושים העיקריים היה המודל הכלכלי בו הקורס התנהל: התשלום עבור הקורס התבצע באמצעות מטבע קהילתי אלטרנטיבי העונה לשם “שפע”, אותו השיק מרכז אושר (O-Share).

מתוך אתר מרכז אושר:

שפע היא יחידת שיתוף קהילתי. מקורה במודל של בנק זמן בו כל שעת שיתוף נמדדת לזכות החבר המעניק ולחובת החבר המקבל. בשעת שיתוף קהילתי יש 60 יחידות שפע, יחידת השיתוף הקהילתי היא יחסית, אינה נמדדת בזמן מדויק ואינה פיזית.
לכל חבר כרטיס אישי המפרט את תחומי השיתוף שלו ויתרת יחידות שיתוף קהילתי שלו שפע.

יחידות שפע מאפשרות לחברים:

  • להשתתף בפעילויות חוגים וסדנאות.
  • להשתמש במאגר שיתוף עזרה והתנדבות בין חברים וביוזמות המרכז.
  • לשאול ולהשאיל (עם או בלי הגבלה) או לבנות מוצרים יד שניה ומחומרי גלם ממוחזרים.

איך צוברים יחידות שפע?

  • דוגמא – עזרה: עבור כל שיתוף עזרה והתנדבות בין חברים ופעילות יתקבלו שפע לזכות החבר.
  • דוגמא – שיתוף: חבר יכול להשאיל, עם או בלי הגבלה, חפץ שאינו צריך לחבר אחר, לחבר זה יתווספו יחידות שפע.
  • כל חבר חדש מקבל 300 שפע עם ההרשמה!

הקורס היה חלק מקמפיין ההשקה של מרכז אושר והמערכת הכלכלית האלטרנטיבית הזו, המשלבת אלמנטים מפרוייקט בנק הזמן, ואחרים ממערכות מטבע חליפיות.

מה למדו בקורס?

  • הפילוסופיה של העבודה עם הטבע ולא נגדו ☯
  • נבין למה ללא חקלאות מקיימת אין אפשרות ליצור חברה בריאה ויציבה 웃
  • ננפץ את המיתוס שישראל מתייבשת ☁
  • נלמד לאגור מי גשם ולגדל מזון כדי להוריד את התלות שלנו במערכת ♒
  • נוכיח שיותר פשוט להוריד את צריכת האנרגיה מאשר להפיק אותה ⚛
  • נדבר על איך ניתן להקים כפרים אקולוגיים כפטריות אחרי הגשם ✿

מטרות הקורס היו, חוץ מלהשיק ולהניע את מערכת השפע, להכשיר מדריכי פרמלקצ’ר חקלאות עירונית מקיימת שיוכלו להמשיך ולהפיץ את הידע לציבור בבר קיימא ובכל מקום אחר.

מצורפים כאן צילומים של חלק מהשיעורים. צפייה מהנה.

 
 
 
 
 

לתוכן זה נכתבו 4 תגובות

  • ליאור זינגר

    תיקון קטן בהרצאה בנושא הקומפוסט, אוּרֵאָה (בעברית שתנן מסתבר), מורכב משתי מולקולות של אמוניה (ולא סתם קרוב משפחה), האוראה מתפרקת בעזרת חיידקים לאומניה (מה שגורם לריח השתן).

    האמוניה היא חומר יסוד חומרי הדישון (ולכן המיכל הענק במפרץ חיפה).
    האמוניה הופכת לניטריט ונטראט ע” חמצון שנעשה בעזרת חיידקים איירובים (אוהבי חמצן), התהליך נקרא נטריפיקציה.

    חומרי הדישון השונים תלויים בסוג הקרקע, קרקעות חומציות (למשל אדמות כבדות עם פעילות מיקרוביאלית רבה) יעדיפו דישון של ניטריט ניטראט, ואילו קרקעות בסיסיות (כמו ברוב הארץ- הרי יהודה, הנגב וכל עוזר השופע בגבס) יעדיפו דישון של אמוניה, כך הזמן שהדישון נשאר בקרקע ארוך יותר והצמח נהנה זמן ממושך יותר.

    עקב החשש לחיידקים פתוגנים בשתן (כי שתן סטרלי רק כאשר האדם באמת בריא (ללא בעיות בכליות ועוד)) אני לא הייתי ממליץ להשתין לקומפוסט, גם ככה החיידקים שבקומפוסט יצרחו את החנקן וחלק גדול ממנו (ואף רובו) לא יגיע לצמח.

    מה כן הייתי ממליץ? להשתין לדלי מים (עם מים בתוכו), להשאיר כמה ימים, ברגע שהנוזל מסריח זה אומר שהאוראה התפרקה ושהאמוניה השתחררה.
    עם נוזל זה הייתי משקה (עדיף עצים או שיחים) באיזור של קרקע בסיסית (עם הרבה סידן- גבס).
    אם אתם גרים בצפון והקרקע חרסיתית, ניתן לערבב את המים המסריחים במשלך כמה ימים על מנת לאוורר אותם, כך האמוניה הופכת לניטריט וניטראט וניתן להשקות/לדשן עם נוזל זה.

    הרבה מידע נתתי פה, אז אולי באמת אפרסם מדריך בנושא השתן :)

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן