שקית רשת רב פעמית

רוצה להיות הראשון?
יצירה ושימוש חוזר

לפני מספר שנים התגלגלה לידי הזדמנות וקניתי 5 שקיות רשת רב פעמיות. אבל אחת אבדה, ואחרת נעלמה, ובכל מקרה 5 שקיות לירקות ופירות בדרך כלל אינן מספיקות. כך עברו חודשים, הלחץ בבית גדל, וכשהזדמנתי לנחלת בנימין בתל אביב קניתי מטר רץ בד טול ברוחב 1.2 מטר בעשרה שקלים תמימים יחד עם חיוך חינם.

לפני מספר שנים התגלגלה לידי הזדמנות וקניתי 5 שקיות רשת רב פעמיות שיוצרו ביוזמת תלמידים מבי”ס בקעת כנרות.

קניתי דרך מישהי שקנתה דרך מישהי, שלמתי 15 ₪, קבלתי 5 שקיות צבעוניות עם שרוך, שמשמשות אותנו כבר שנים, ותמכתי ביוזמה חברתית מקסימה. אבל אחת אבדה, ואחרת נעלמה, ובכל מקרה 5 שקיות לירקות ופירות בדרך כלל אינן מספיקות.

שקיות או לא להיות - בקעת כנרות

הקניין המשפחתי לוחץ כבר הרבה זמן שאשיג עוד שקיות. עם אנשי בקעת כנרות לא הצלחתי לצור קשר. חברה בשם אסיף מייצרת שקיות כאלה, מדוגמות, אבל אני לא פראיירית: 3 ב – 25 ש”ח? אין מצב.

כך עברו חודשים, הלחץ בבית גדל, וכשהזדמנתי לנחלת בנימין בתל אביב קניתי מטר רץ בד טול ברוחב 1.2 מטר בעשרה שקלים תמימים יחד עם חיוך חינם. יש טול רך ודק ויש טול מעט נוקשה. קניתי מהנוקשה למרות שהשקיות המקוריות הן רכות. וכמובן שאפשר למצוא בד טול בכל חנות בדים שהיא.

מטר טול בעשרה זוזים

פרסתי את הבד על הרצפה, והשתמשתי למדידה בבלטות שגודלן 30/30. גודל השקית המקורית 20/30 ס”מ, כך שגזרתי, על בערך, ל – 60/20 כדי לקפל ולצור שקית. קבלתי 9 מלבנים.

השתמשתי לגזירה במספריים מקופסת התפירה שלי. כמו בכלי עבודה אחרים איכות נותנת תוצאות ושווה להשקיע במספריים איכותיות לגזירת בד, שיתבלו הרבה אחרינו.

בד טול נגזר על פי רבועי המרצפות

קיפלתי כל מלבן לשניים. קיפלתי מכפלת כפולה בצדדים הפתוחים והדקתי בסיכות.

קיפול מכפלת כפולה

מכאן יש שתי אפשרויות: תפירה במכונה אם יש כזו או ידנית, כי אין כזו…

התחלתי בתפירה ידנית: ראשית תפירה של תך על תך כדי לחזק את התך הראשון, ואחר כך תך מלמטה למעלה, חזרה לחצי התך ושוב, כמודגם בצילום:

אופן התפירה

אם תפרתם נכון אז כך יראו ה”קדימה” וה”אחורה”:

כך תראה התפירה מקדימה ומאחור

בסיום התפירה הפכתי את השקית כך שהקיפול יהיה בתוכה

הפיכת השקית הקיפול בפנים

תפרתי שלוש שקיות והקניין הבטיח קניית נסיון לפני שאסיים את כולן.

השקית מוכנה

תוספת לולאה

 מורן הגיבה/הגיב(?) לעניין הסגירה של השקית. אם יש מכונת תפירה אז אפשר בקלות לעשות מכפלת בחלק העליון ולהשחיל שרוך כלשהו.

לעצלנים, ולתופרים ביד, הנה רעיון לסגירת השקית, שנעשה בדקות ספורות:

חומרים:

5 ס”מ גומי תפירה (גומי תחתונים בפי סבתינו)

חוט ומחט

וכדאי שתהיה גם שקית רשת רב פעמית …

ומכאן התמונות מדברות בעד עצמן.

1

תפירת הלולאה

ליפוף והשקית סגורה

לתוכן זה נכתבו 20 תגובות

  • גולי אורטל-עברי |

    בית הספר בקעת כנרות נסגר ולכן כנראה היה לך קשה להשיג אותנו.היוזמה עברה לקיבוץ שער הגולן. כאמור פנסיונרים תופרים. וכל ההכנסות למען פעילות סביבתית.

  • עשית לי חשק לעשות והתחלתי לתפור לי כמה שקיות כאלו
    הרעיון עם לולאת הגומי חיוני וגאוני!
    ולבנות ישאר בד טול להתחפש לכלה….
    ישר כוח!

      • הטול שלי כבר משמש בתפקיד תחפושות בעבודה של אמא שלי…

        כבר עשיתי שימוש בשקיות בירקן השכונתי אצלנו בבית אליעזר
        עד כה טפו טפו
        הם כבר מכירים אותנו כמשוגעים שמביאים שקיות מהבית
        ועל זה אני חושבת שאיך אין יותר אנשים שמנסים לפחות להשתמש בפחות שקיות פלסטיק

        שבוע טובבבבב

  • טל,

    מדריך מגניב ביותר!

    אנחנו משתמשים תקופה ארוכה בשקיות או לא להיות ומרוצים (אני יכולה לכתוב כאן את פרטי הקשר… מתלבטת כי אנחנו כאן באמת “כדי להכין לבד” כמו שכתבת).

    יש לנו גם השקיות האלה וגם שקיות שחברה תפרה במתנה, ועל כן יכולים להשוות, והמסקנות הן:
    1. שרוך/גומי הוא הכרחי.
    2. עדיף טול גמיש (אני לא יודעת איך לתרגם את הגמישות לקשה/רך שציינת).

    בהמשך לרעיון של ציפית בתור שקית,
    אכן בד כותנה מוסיף משקל לירקות-פירות, וגם נוח יותר בד שקוף או מחורר כך שניתן לראות מה יש בשקית… מצד שני טול הוא בכל זאת מפלסטיק, יענו לא מתכלה, ואם נקרע (היו מקרים) אז וואלה יש לנו עכשיו פסולת – לא קל לתקן רשת, זה חור על חור (:
    בעקבות השיקולים הללו, בזמנו עלה בדעתי הרעיון של שקיות מבד שיפון: טבעי, קל מאד, שקוף במידה מספקת.
    כמובן זה בד יקר ולכן פחות מתאים לקנות חדש, אולי לשימוש חוזר.

    למי יש רעיונות נוספים לחומרים לאור השיקולים הללו?

    • עכשיו ראיתי שכתבת שהטול בשקיות או לא להיות רך ואת קנית נוקשה יותר.
      אם כן גמיש=רך ולדעתי כדאי ללכת על הרך.

      • טל לוי

        אלינה,
        צודקת לעניין הרך=גמיש. חוכמה לאחר מעשה, כי קניתי בלי לבדוק ממה עשויה השקית או לא להיות.
        הוספתי למדריך אפשרות לתפירת לולאת סגירה.
        טל

    • גולי אורטל-עברי |

      שלום. אחלה רעיון לייצר לבד. ובכל זאת למי שרוצה להלן פרטי היזמות החינוכית-קהילתית-סביבתית שכל הכנסותיה לסביבה. גולי אורטל-עברי 0523864218. מחיר של 5 שקיות צבעוניות 20 ש”ח. במקור זה רעיון של קבוצת מנהיגות ירוקה שסיירה באזור סובב כינרת וראתה את כל מפגעי הפלסטיק למינהם. הם החליטו לעשות מעשה לצמצום שקיות הפלסטיק הקטנות. בזמנו היה מענה רק כשקיות אלבד גדולות. המיזם קיים כבר 6 שנים. את השקיות תופרים פנסיורים מקיבוץ שער הגולן. ניתן להזמין בדואר דרכי, לקנות בכל-בו של שער הגולן או לרכוש ביריד האקולוגי שמתקיים בתיכון בית ירח 23/5/2013.
      כל העוסקים בפרוייקט עושים זאת מתוך שליחות ובהתנדבות.
      שיהיה לכולנו יום ירוק.
      גולי – guly.ivry@gmail.com, 0523864218.

      • תודה גולי.
        כפי שראית בתחילת המדריך, יש קישור לדף אינטרנט שמספר על השקיות שלכם ועל היוזמה, הברוכה לכל הדעות.
        טל

  • אם אנחנו כבר בעיניין של קיימות לא חייבים לקנות בד
    אפשר להכין מבדים ישנים סדינים חולצות ציפיות של כריות (זה כבר חוסך חצי עבודה)
    וכל בד שאינו משמש אתכם

    • הי רננה,
      הסיבה לשימוש בטול היא משקל:
      חולצת טריקו שוקלת כ 150 גרם, תכפילי ב 6 – 7 סוגי ירקות ופירות ששוקלים ויוצא שאת משלמת כמה שקלים נוספים בכל קניה.

  • נהדר! תודה על הרעיון.

    רק הערה קטנה שאת מוזמנת למחוק –
    3 שקיות ב25 ש’ זאת עסקה הוגנת, לטעמי. מישהו בצד השני טרח והכין ויש הוצאות מסביב כשמדובר במוצר למכירה.
    אפשר פשוט להגיד – אסיף מיצרים שקיות מדוגמות במחיר כזה, שזה נהדר, אבל אני אוהבת להכין לבד.

    • תודה נעמה,
      מקבלת את דברייך רק רוצה לחדד:
      לא כתבתי שהמחיר לא הוגן, ונתתי בהחלט קרדיט למוצר שיכולתי שלא להזכיר כלל.
      אנחנו כאן “כדי להכין לבד”.
      טל

      • להכין לבד זה נהדר. בגלל זה אני קוראת אותך :-)

        אני מניחה שזה פשוט המילה “פראיירית” שמתפרשת אצלי כאילו את מזהה ניסיון ניצול.

        יישר כח!

    • טול זה סוג של בד. כפי שכתבתי השקיות שנתנו לי את ההשראה, אצלנו כבר כמה שנים, עומדות במעמסת הירקות והפירות.
      כביסה? למה לא. אבל קח בחשבון שזה בעיקר לכבס חורים :-)

    • אני משתמשת בעשר שקיות של ‘שקיות או לא להיות’ של הפנסיונרים משער הגולן מאז אוגוסט 2008. אף אחת לא נקרעה (אחת הלכה לאיבוד…), הן לא מתבלות- לא הטול ולא השרוך. אם מתלכלך- שוטפת בכיור המטבח תוך כדי סידור הירקות, מתייבש במהירות. הן עלו 20 שח לאריזה של 5 שקיות, ומאז בשימוש שבועי, מומלץ ושווה ביותר. אגב- קניתי וחילקתי לבני משפחה כמתנה לפסח… כדי להפיץ את הבשורה והשימוש. לא פעם בסופר אנשים פונים ושואלים- כבר תלשתי מכל השקיות את הפתק עם פרטי הקשר וחילקתי להם.

  • אפשר פשוט להניח את היד על שקיות תפוא מהסופר לפני שקורעים אותן לא? ואז לשפצר ולשדרג..

  • מורן שחורי |

    מה לגבי הסגירה של השקית? לא כדאי לתפור כפל למעלה ולהכניס לתוכו שרוך, או פתרון אחר שלא חשבתי עליו עדיין?
    פשוט ככה נראה שברגע שמניחים את השקית הכל מתפזר :(

    • בשקיות המקוריות של “שקיות או לא להיות” יש שרוך, אבל אנחנו לא משתמשים בו. גם לשקית ניילון אין שרוך…
      אז:
      1.מפתחים מיומנות ושיווי משקל :-)
      2.תופרים שרוך
      3.תופרים לולאת גומי לתפירה (גומי תחתונים) חמישה ס”מ מתחת לאחד מצידי השקית. אחרי שאוספים לתוכה את הירקות כורכים את הלולאה סביב הפתח.

      האמת שנתת לי רעיון. איישם את סעיף 3 ואוסיף למדריך,
      אז
      תודה
      טל

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן