יוצאים מהסופר חוזר מהפסקה הישר לסדרת מאמרים על חומרי ניקוי לכבוד פסח, והפעם – נוזל רצפה.
מאמר ראשון בסדרה על חומרי ניקוי לכבוד פסח, חג האביב, ההתחדשות והניקיון.
למה לא?
מבטיחים לנו תכשירים עם 8 פעולות… האם ספונג’ה היא באמת כה מסובכת?
במחקרים מצאו שרמת החשיפה לזיהום מחומרים כימיים מסויימים גבוהה פי 2-5 בתוך הבית מאשר בחוץ, ואף יותר מכך בזמן פעולת הניקוי.
חומר הניקוי העיקרי ששימש את האדם עד לאחרונה הוא סבון. סבונים מבוססים על שומן – מהצומח או מהחי. כיצד סבון פועל? מולקולת הסבון דומה למולקולת שומן מצד אחד ומולקולת מים מצדה השני. כך הסבון מתפקד כמחבר בין השומן שבלכלוך לבין מי השטיפה, ומאפשר לשומן להשטף במים.
לפני כמאה שנים חלה מהפכה ופותחו הדטרגנטים, שייצורם לא מצריך שומן מהצומח או מהחי.
מה זה דטרגנט?
הדטרגנטים מבוססים על תוצרי נפט, הידועים גם בשם “פטרוכימיקלים” (פטרו מ-petroleum, נפט).
דטרגנטים הם חומר סינתטי, שאינו מוכר לטבע ולא מתפרק כמו שאריות אורגניות, אלא מצטבר בסביבה. הם נשארים בנחלים ובחופים, באדמה, מקשים על מכוני טיהור השפכים ופוגעים ביצורים החיים במים. זיהום המים, האדמה והדגים גורם לחשיפה חוזרת שלנו: אנחנו שותים מים מזוהמים, אוכלים דגים שנפגעו או ירקות שגודלו על קרקע מזוהמת והושקו במים מושבים (מי ביוב שטוהרו במכון לטיהור שפכים עד לדרגה מותרת להשקייה)… ואז שוב שופכים לביוב את הדלי עם נוזל הרצפה אחרי השטיפה… מעגל קסמים.
כשרואים את זרם הביוב האדיר הזורם לירדן (כן, אנחנו שופכים ביוב לירדן), את הילת הקצף העצומה סביבו, תוצאת חומרי הניקוי הרבים, ומריחים את הריח הנלווה, חווים את מעגל הקסמים באופן מוחשי מאד. חוויה מטלטלת אך מומלצת.
אז למה בכלל להשתמש בדטרגנטים, אם הם כל כך רעים, אתם בוודאי שואלים את עצמכם בשלב זה. התשובה היא, שהם מנקים “יותר ביעילות” מסבונים, בייחוד עם מים קשים (מים שמכילים הרבה מלחים), כמו בישראל… אז אולי בכל זאת משתלם לנו לשפשף קצת יותר?
בואו נשחרר את הסטריליות!
לחומר ניקוי אגרסיבי (יעיל, בשפת הפרסומות) יש מחיר – הוא אגרסיבי גם כלפינו – בין היתר כלפי העור, העיניים ומערכת הנשימה שלנו. שכחו את מה שלימדו אותנו הסבתות (סבתא, אל תכעסי עלינו) – כשחומרי הניקוי החדשים הופיעו הם היו בגדר פלא, ונזקיהם לא היו ידועים. היום אנחנו קצת יותר חכמות כדי לדעת שדטרגנטים פוגעים ברקמות חיות, ולכן גם ברקמות שלנו. אז כנראה שעודף “ניקיון” מסוכן הרבה יותר ממעט לכלוך בריא.
מה כן?
קונים משכן!
-
עשירות ב-D-Limonene, קליפות תפוזים
התחילו משטיפת הרצפה במים חמים, רוב הלכלוך ירד גם ללא כל נוזל רצפה.
-
השתמשו בכמות קטנה של נוזל ניקוי, פחות מחצי הכמות המומלצת בהוראות השימוש (ליצרנים יש נטיה להמליץ על שימוש בכמות מופרזת – כך יגמר מהר ונרוץ לקנות עוד אחד).
-
העדיפו נוזל רצפה נטול ריח! חומרי הריח שמוסיפים הם בדרך כלל כימיים, כי אלה זולים יותר (כיום יש נטיה להוסיף חומרי ריח לכל מוצר, אפילו למוצרי תינוקות ונייר טואלט… אם חשקה נפשכם בהפצת ריח נעים בחדר, אנחנו ממליצות על הבערת שמן אתרי איכותי במבער שמנים)
-
בקיבוץ שאשא מייצרים סדרה של מוצרי ניקוי בשם Green Care, שטובים מהמקבילה הקונבנציונלית. זה לא אידיאלי, אך לפחות יוצר בארץ. קראו היטב את האותיות הקטנות ובדקו את הרכיבים.
מכינים לבד!
לדלי מים נוסיף מעט חומץ וכמה טיפות של שמן אתרי: לימון, אקליפטוס או אשכולית – לחיטוי, הדס – לטיהור, או לבנדר, שפשוט עושה הכל…
בוטל הכסף!
רגע לפני סוף עונת התפוזים, שמרו את הקליפות, הרתיחו אותן במים ושטפו עם הנוזל את הרצפה. גם מבריק וגם ממלא את הבית בניחוח הדרים.
איך זה פועל? קליפות תפוזים מכילות D-Limonene, חומר ממיס שומנים (הידעת? שמן אתרי תפוז מיוצר מקליפות תפוזים).
מה קורה פה?
בעץבעיר יש לנו בועה חמימה, אבל כשיוצאים החוצה וחוזרים הביתה, עלול להיות קשה לשנות לבד. אנחנו מבינים שהכסף שלנו מזיז דברים בעולם, אבל איך מתחילים?
כל שבוע נפרסם כאן, בפייסבוק ובאימייל מידע על מוצר אחד הנבחר מסל הקניות הסטנדרטי. נשאל האם אנחנו בכלל צריכים אותו, נגלה איך אפשר להכינו בעצמנו, איפה אפשר לקנותו מעסק מקומי, או למה עדיף בלעדיו… הקמפיין נועד גם לשתף במידע ובעיקר ליצור קהילה תומכת שבעזרתה בסוף השנה לא ניכנס לסופר יותר.
למה אנחנו יוצאים מהסופר?
כסף מזיז דברים בעולם, בואו נשים אותו איפה שאנחנו באמת רוצים אותו. כשאנחנו קונים בסופר אנחנו מעודדים מקום די מדכא – חסר אור יום ואוויר, חסר יצירתיות ושמחה, נראה בדיוק כמו הסופר השכן, לא פלא שהקופאית עצובה.
הסופר כמו שאנחנו מכירים אותו היום מכוון כדי לגרום לנו לקנות כמה שיותר! לא משנה האם זה בריא לנו, האם זה מזיק לנו, האם יש צורך אמיתי בזה, איך ייצרו את זה ואיפה, ובעיקר זה לא האיכות שחשובה אלא הכמות…
הכסף הולך לתאגיד, לא ידוע לנו מהם תנאי העובדים, לאן בדיוק הכסף מגיע, מהיכן המוצרים מגיעים – הם לא מכירים אותי ולא אכפת להם ממני, אין להם קשר אישי איתי.
לצאת מהסופר זה גם להפסיק לקנות את ההבטחות שהוא מייצג: מהר, בזול, יותר!
גם אם תקנו מוצר זהה רק ממכר, שנמצא בקהילה, הכסף יישאר בקהילה ותהיה השפעה על מה שקורה איתו, כי עם בעל המכולת שלך יש דו-שיח, קשר.
העולם שאנחנו יוצרות (יחד עם המון-המון אנשים בכל העולם כרגע) הוא עולם שפועל מהלב. מה מרגיש יותר נכון? מה באמת עובד בשבילי ובשביל הסביבה, בכל הרמות. וגם מהראש – כשמתחילים לפרום את פקעת הצריכה הקפיטליסטית, נדרשת הרבה עבודה של איסוף מידע ותמיכה של קהילה ולשם כך הקמפיין שלנו נוצר.
ככל שנתארגן וניצור לעצמנו פתרונות טובים, ייקל עלינו. גם אחרי עשר שעות עבודה עדיין יש בידינו בחירה – גם הנסיעה לסופר היא תוצאת בחירה, ותקבע אותה נקודת המוצא שלנו – מה אנחנו רוצים? אם נחליט, שאת מעט הפנאי לא נשרוף בסופרמרקט ובמכונית, נתחיל למצוא את החלופות, ובסופו-של-דבר גם ייווצר לנו יותר פנאי.
אז נפגש מחוץ לסופר.
כתיבה: תמיא ואלינה ארביטמן.
עיצוב: אודליה ליפשיץ.
תמיכה נפשית: אלון אלירן.
כמה ה”מתכון” שפרסמו כאן מים וחומץ משתווה לאקונומיקה מבחינת היכולת לנקות?
האם אפשר לעשות משהו קצת יותר חזק ממים וחומץ?
ממש ממש שימחתם אותי!!!
כבר איזה כמה זמן אני חושבת על חומר ניקוי לרצפות טבעי…איזה יופיי
שנים שוטפת רצפה עם מים + שמן בריח שבא לי עליו. השבוע קניתי מאשר EM (אפקטיב מיקרואוגניזמים) שתוססים לי על השיש ומחכים שאבריק איתם את החלונות :)
Limonene הינו טרפן (דליק כמו נפט).
אני לא יודע על מה מסתמכים פה כשאומרים שהוא יותר טוב מדטרגנט קונבנציונאלי.
לפי מיטב זיכרוני ומבט חטוף ב MSDS (דף אזהרות לחומרים כימים)
http://www.sciencelab.com/msds.php?msdsId=9924495
לימונן הינו חומר מאוד מסוכן במגע עם העיניים, כאשר עובדים איתו כדאי לעבוד עם משקפי מגן וחלוק מעבדה.
אני שמח על הנטיה להמליץ על חומרים טבעיים. אך העובדה שחומר הוא טבעי, לא הופכת אותו לפחות מסוכן.
אליהו,
אני שמחה שאתה מעלה את הנקודה הזו, זה עוזר לנו לחדד כמה דברים.
הרי כל החומרים מורכבים בסופו של דבר ממולקולות, גם החומרים “הכימיים” וגם “הטבעיים”, ולכאורה ההפרדה הזו היא מלאכותית.
יש לכך כמה תשובות –
פירוק ביולוגי
קליפות התפוזים יתפרקו בקומפוסט, לעומת זאת חומר ניקוי שתקנה – לא יתפרק או יתפרק פחות טוב.
ריכוז
אכן לימונן הוא חומר חזק, אך אנחנו המלצנו להרתיח קליפות תפוזים במים, במרתחת כזו הריכוז שלו לא יהיה גבוה (ואני מוכנה לקחת על עצמי את האחריות ולומר – אין חובה במשקפי מגן וחלוק, למרות שאולי זה דוקא נוח לשטוף את הרצפה עם חלוק).
פגיעה באדם
לענין הפגיעה בעינים למשל – גם מיץ לימון פוגע בעיניים (ואת זה יאמר לך גם ה-MSDS שלו שגם ממליץ להשתמש במשקפי מגן וחלוק כשעובדים עם מיץ לימון). אך נראה לי שנסכים לא להגדיר אותו כחומר מסוכן. אגב, להבדיל ממיץ לימון, לדטרגנטים פוטנציאל פגיעה בכמה מערכות בגוף.
פתרונות פשוטים וטבעיים זה משחק בטוח יותר
בהנחה שאני רוצה לתפקד ביום יום באופן סביר, למשל אני לא בהכרח ארצה לקרוא לעומק מאמרים בכימיה לפני שאני שוטפת את הרצפה, שימוש במרתחת קליפות תפוזים זו יוריסטיקה הרבה יותר טובה מאשר חומר ניקוי קנוי עם הרבה רכיבים. זה חומר פשוט יותר, שפחות הוצא מהקשרו, ומוכר לאנושות הרבה יותר זמן. ככה אני הולכת על בטוח.
אריזה, שינוע, תמיכה בכלכלה הנוכחית
שימוש בקליפות שהן בדרכן לקומפוסט לעומת קניה בכסף של חומר ניקוי ארוז באריזת פלסטיק לא מתכלה ותמיכה בסופרמרקט, בחברות הפטרוכימיות וכו’.
לסיכום, יש בעיני הצדקה לצאת מנקודת הנחה שחומרים טבעיים עדיפים. אכן המלה טבעי היא מלה שחוקה מאד ולעתים קרובות אנחנו שוכחים מה עומד מאחריה. לכן לפעמים רצוי לפרוט אותה לפרטים כדי להזכיר לעצמנו מה היא אומרת.
וכמובן, תודה על התזכורת שיש חומרים טבעיים מסוכנים. העובדה שהחומר טבעי לא מספיקה וכדאי תמיד להשתמש גם בשכל ישר.
שוב תודה על השאלה.
אלינה
תגובה מעולה.
“דטרגנטים- … אלא מצטבר בסביבה. הם נשארים בנחלים ובחופים, באדמה, מקשים על מכוני טיהור השפכים ופוגעים ביצורים החיים במים”
אז ככה, כמהנדס סביבה שעבד לא מעט במכוני טיפול שפכים (ושותה שפכים לארוחת בוקר), הבעיה שאת(ן) מדברות עליה של דטרגנטים מתכוונת לבעיה שהיתה שנות ה60 (אולי משם המאמר שאת מצוטטת ממנו) בשנת 73 אם אני לא טועה (ואם זה ממש חשוב אני יכול לבדוק) עברה תקנה שמגדירה שימוש בדטרגנטים “ירוקים” יותר, ומה זה אומר?
שהשרשרת הפחממנית (הצד ההידרופובי) קצרה הרבה יותר, והרבה פחות מסועפת, ולכן פריקה הרבה יותר טוב ביולוגית! לכן מתקופת התפרקות של כמה חודשים (שגרמה להצטברות זמנית בטבע) כיום מדובר על תקופת התפרקות של ימים בודדים. לא מאמינה לי? עשי ניסוי שימי סבון בכוס מים וראי תוך כמה זמן את מתחילה להריח את הH2S שנפלט מהפירוק (בתהליך אן איירובי), אני מבטיח לך שברגע שהחיידקים שם, תוך יום וחצי/ יומיים יגיע הריח, ויסכים איתי כל מי שמתעסק במים אפורים וסובל מהריח (אסף). לגבי מכוני טיהור שפכים, הסירי דאגה מלבך, זה ממש לא מפריע שם לתהליך.
“דטרגנטים הם חומר סינתטי, שאינו מוכר לטבע ולא מתפרק כמו שאריות אורגניות” ממש מכבסת מילים עשית פה!
גם הדטרגנטים הם אורגנים! לכן זוהי שארית אורגנית גם כן, ואגב לגבי טבעי, ארס הנחש הוא גם טבעי, האם את ממליצה לאנשים לצרוך אותו?
ליאור, אתה מסתכל על הדטרגנט רק מהמקום הצר של מהנדס במכון השפכים.
היות הדטרגנט פריק ביולוגית לא מוכיח כלום לגבי מידת ההשפעה שלו על הסביבה (בדומה לדוגמא של ארס נחש).
הגיון פשוט אומר שנכון להעדיף חומר שמוצא מקליפות הדרים פי מאשר חומר אותו הרכיבו במפעל, בלי קשר למידת פריקותו הביולוגית (מה גם שלא התחשבת בחומרי ריח, צבע, ותוספים אחרים שכלל לא קשורים לפעילותו של הדטרגנט ותמיד נמצאים בחומרים הקנויים).
בנוסף, וזה חשוב בכלל לכל היציאה מהסופר – כלל אצבע בחשיבה מקיימת היא להעדיף לולאות ייצור קצרות ומקומיות כמה שיותר (על פני לולאות שמתפרסות על פני כל כדו”הא). כך, כמו שאלינה אמרה, אנחנו חוסכים את הייצור המאסיבי, השינוע והאריזה, שיווק, הצפת שווקים, וכל תופעות הלוואי שמצטרפות לאלו בדרך כלל).
שמח שהעלו כאן את העניין של ריכוז.
בסופו של דבר הוא הדבר החשוב ביותר – מינון.
קליפות תפוזים הן חומר פשוט יותר מחומר ניקוי קנוי?
בפעם הבאה שאני מריץ דוגמא של הדרים ב GCMS אני אקרא לך לעזור לי באנליזה של הנדיפים.
מה שאני מתכוון במילים פשוטות, מספר החומרים בחומר ניקוי הוא מועט יותר ממאות התרכובות שמצויות בקליפות הדרים.
מסכים עם ליאור, פירוק של החומר הפעיל בסבון (חומר שדומה לחומצת שומן די פשוטה) יהיה מהיר יותר מלימונן. לימונן, ביחד עם כמות האתנול הגבוהה בקליפות הדר, יקטול יותר חיידקים מאשר מתפרק על ידם.
חשוב לציין שהבעיה העיקרית עם סבון, היא שהוא ממליח את הקרקע.
אליהו, תראה לי חומר ניקוי לרצפה שהוא סבון 100%.
אני לא מכיר כזה, ולדעתי אין כזה. כל נוזלי הרצפה מכילים יותר מדטרגנט אחד, ולרוב הם כלל לא סבון. אפילו בנוזל ניקוי רב תכליתי של “אקובר” יש שלושה סוגי חומרים פעילי שטח. כך זה רשום. שלושה חומרים. WTF?
מה זה אומר?
1. שאין לנו שום מושג מה שמים בנוזל, וש…
2. שאין לנו שום מושג מה פריק או לא פריק ביולוגית בנוזל הזה.
הבדל גדול בין סבון (אמיתי – הידרוקסיד + שמן) לבין “דטרגנט”, מילה שכוללת כל-כך הרבה דברים בפרט שהם מבצעים פעולת ניקוי.
אין שום טעם בלהשוות מספר של חומרים (בין החומר ניקוי לקליפות הדרים, למשל).
מה שחשוב הוא עד כמה לחומרים יש פתרון קצה ביולוגי שמערכות טבעיות יכולות לספק עבור החומר.
אנחנו כבר רואים את זה עם תרופות והורמונים – http://hasviva.co.il/?p=5377
אם אתה/ם יכולים להבטיח ב-100% שלא נגלה את זה עוד עשרים שנה עם ה”חומרים פעילי שטח” הלא ידועים, אז יש על מה לדבר.
עד אז, אני אעדיף את קליפות ההדרים, או הסבון הפשוט (וגם על זה דיברנו ה-מו-ן!) – http://www.bayadaim.org.il/3ls
מה זה סבון 100%?
הסתכלתי בפוסט על סבונים. ידעתי שיש בעיה בהמלחת קרקע, אבל לא ידעתי שכ”כ קשה למצוא סבונים ללא נתרן.
מעדיף קליפות הדרים?
לפי מיטב זכרוני, בקליפת התפוז ישנם חומרים מאוד מסוכנים. נתחיל בזה שפירות קליפים באים בציפוי “דונאג” שעשוי בעיקרו מפלסטיק.
בנוסף חלק מהחומרים ה”טבעיים” שמיוצרים בפרי הינם מסרטנים ודאים, או חשודים כמסרטנים (למיטב זכרוני).
את השאלה הבאה אני מעוניין להפנות לליאור:
עד כמה החומרים הבאים יכולים לשמש בתור סבונים ביתיים:
Triton X-100, Tween 80, Tween 20?
הם לא מכילים נתרן, הם ממיסים שומנים בצורה יוצאת דופן, יוצרים יוצרים הרבה (יותר מידי) קצף.
אני עשיתי מחקר די מקיף על חומרי ניקוי וטיפוח אקולוגיים. להלן המסקנות:
קודם הקדמה: חומרי ניקוי אקולוגיים אמיתיים הם חומרים פריקים ביולוגית שגם אינם ממליחים את הקרקע ו/או מזהמים אותה. בעבר הלא רחוק הכינו סבונים טבעיים משומן ומאשלגן הדרוקסידי (KOH) שהכינו מאפר מדורות. סבונים אלה פריקים ביולוגית ומלחי האשלגן שבהם מיטיבים עם צמחיה (אשלגן הוא אחד משלושת המינרלים העקריים הנחוצים להזנת צמחים – NPK). עוד תכונה לסבונים אלה: שאינם מתמצקים היטב והם יותר משחתיים / נוזליים. כיום, רוב הסבונים ה”טבעיים” למיניהם (כל הסבונים המוצקים) מיוצרים מנתרן (סודיום) הדרוקסיד (NaOH) במקום האשלגן ההדרוקסידי. בשימוש בטווח הארוך, הנתרן שבסבונים אלה ימליח את הקרקע.
יש בארץ שני יצרנים שמייצרים סבונים נוזליים עם KOH. דע עקע: ששניהם מוסיפים לנוסחה שלהם גם קצת בוראקס (מלח שמכיל בוראט). הבוראקס כשלעצמו (בתלות בריכוז) עלול להיות רעיל להרבה צמחים ועדיף להמנע ממנו. אני לא מזכירה את שמות היצרנים הללו כי אני רוצה לפנות אליהם על מנת שיוציאו את הבוראקס מן הנוסחה.
הסבונים של של ד”ר ברונר (מיובאים מארה”ב) הם הסבונים האקולוגיים היחידים האמיתיים שמצאתי עד כה. הם עשויים מ- KOH ומשמנים ואינם מכילים כל תוספות נוספות. יתרון נוסף של סבונים אלה: תערובת השמנים שמהם הם עשויים מכילה שומנים עם שרשרת יחסית ארוכה ולכן הם מקציפים יפה (יש צרכנים שללא קצף אינם חשים שנוצרה פעולת ניקוי, וזו אחת הסיבות לכך שיצרנים שונים מוסיפים לסבונים שלהם SLS!).
בסבונים של ד”ר ברונר ניתן להשתמש גם כשמפו. אבל האמת היא שכאשר הם נכנסים לעיניים הם די שורפים! בנוסף, חסרה להם פעולת ה”ריכוך” של סבון רגיל ולכן לאחר שאני חופפת בהם, אני שוטפת את השער במרכך ביתי: חומץ מדולל 1:10. פתרון עבור ילדים (שלא מוכנים לסבול סבון אמיתי): שמפו שעשוי מגליקוזידים פריקים ביולוגית. שמפו שכזה מיוצר על ידי ערוגות הבושם (אסתר לחמן המוזכרת לטוב לעיל).
חומרי ניקוי ביתיים, נוזלים לשטיפת כלים ולכביסה: המוצרים היחידים שמצאתי עד כה שמבוססים על חומרים פעילי שטח וחומרים מקציפים צמחיים וללא כל תוספת של מלחים הם החומרים של ECOfriend, המיוצרים בארץ. מנסיון: הם עובדים יפה.
לעניין זה: יצרתי קשר עם הרבה יצרנים אחרים של חומרי ניקוי “אקולוגיים” אך עד כה – הנ”ל הם החומרים היחידים שמצאתי שעומדים בדרישה של המנעות מתוספת של מלחים אי אורגניים ובייחוד מלחי נתרן ובוראקס.
תודה:) אהבתי…
מהמחקר המחתרתי שלנו הגענו לאותם תוצאות- כמוך עטרה…
מאחר ואנחנו גם מייצרים סבון- וגם משקים את הערוגות שלנו במים מהמעבדה והבית מלאכה-
עשינו את השינויים כדי להגיע לפורמולה העדינה והידידותית הזו-
יש כמה חברות קטנות באירופה שעובדות עם הפורמולות שלנו,
לדעתי זה לא עניין של ידע- הכל נגיש היום ברשת!
אלא רק שיקול כלכלי של עלויות, ומודעות אקולוגית,
הגלוקוז פשוט מייקר (באופן יחסי!) את הייצור וטיפה מקשה על תוצאות דומות בכל ייצור,
לנו בשיקולי כדאיות- גינה/אמינות וכו’.. זה משתלם ביותר:)
בכל אופן- לגבי הדטרגנטים יש לי הרבההה מה לומר- אז בתגובה הבאה:
אליהו צר לי, אך אינני מכיר חומרים אלו,
עלי לחפש חומר ולקרוא עליהם לפני שאתן תשובה טובה
אסף מדוע אתה כה ניתפס על קליפות תפוזים? גם שתן חתולים הוא טבעי וככל הנראה שהאמוניה שבו תוריד את הpH במים וכך החומציות תנקה לך את הבית…
המשרד להגנת הסביבה + משרד החקלאות יודעים טוב מאוד לדאוג לכל הדרוש בנוגע לשפכים.
למשל בעיית הבורון (בור בעברית) (B), יסוד שמעל ריכוז של 0.4 ppm רעיל לצמחים (אם תרצו טבלה של איזה צמח ואיזה ריכוז אז אשמח לספק אחת). הבורון הגיע לשפכים בעיקר מאבקות כביסה. נחשו מה, הדבר לא התאים למשרד להגנת הסביבה והמשרד החקלאות אז הוציאו תקנה האוסרת על כך (היה כנס רציני בנושא). חברות האבקות כביסה העולמיות ניסו לעשות שרירים וטענו כי זה לא הגיוני ואנו היחידים בעולם ע”י דורשים דרישה שכזאת (חברות ישראליות של אבקת הכביסה דווקא שמחו כי זה טרף קצת את השוק). אך משרדי הממשלה עמדו על שלהם והתקנה נשארה! (כבוד).
לכן אסף, מדוע אתה חושב שמהנדסי המים לא יודעים מה טוב לשפכים? בעיית התרופות שהצגת ידוע לכל, אלפי מחקרים בעולם עובדים על זה, אפילו בקבוצת מחקר שלנו יש מחקרים (ופרסומים בנושא), המחקרים כמובן על פתרון, (אך קיימים עוד מחקרים על גודל הבעיה).
בקיצור אל חשש, אפשר לחזור לישון בלילה, ותאמינו או לא, בעיית המגבונים שנזרקים לאסלה גרוע הרבה יותר, לכן עדיף שנדאג לפרסומים בנושא זה!
בס”ד
שלום ליאור,
חייבת להודות שמופתעת מאמונך במערכת, מעורר התפעלות, הלוואי שהייתי ישנה טוב בלילה באמונה שמשרד הבריאות דואג לי היטב, (האמת ישנה טוב בכל אופן, אבל הנק’ ברורה)
אני יותר שואלת מאשר קובעת עובדות, פשוט הבאנו לכאן את מריו לוי- מקווה שאין צורך להציג- מראשוני המהפיכה האורגנית, אדם מבוגר בעל חכמת חיים וידע מטורף בכל הנוגע לחקלאות אורגנית, בכל אופן- בעודי מגישה לו בהרצאה כוס מים מהברז המקומי (נגב מערבי)
הוא סיפר לנו שהוא חבר של פרופסור בכיר במכון טיהור השפכים, שסיפר לו על אזור מסויים בנגב שיש שם תופעת הפלות/עקרות ברמה גבוהה, ואחרי מחקר קצר הם גילו שהמים המוטפלים לא מסננים את ההורמונים מגלולות למניעת הריון של נשים, אני ממש לא מבינה בזה- אבל ציטוט ישיר של מריו- ככה שאני מניחה שיש שם עוד כמה דברים לא ידועים.
בתור תושבי נגב רוויי- מי הטפלה, אשמח לדעת שהמים אכן ראויים לשתיה,
אבל באינטואיציה אנטי- מערכתית, איכשהו, לא קונה את זה.
אהלן אסתר ושבוע טוב,
קצת לא הבנתי את המעבר ממי שתייה (מותפלים) למי קולחין מטופלים, ושוב דנו בבעיית התרופות, אגב זהו נושא שלא הוכח חד משמעית והכל שם רק חששות, אך אם טובים המוחות (המדענים במקרה זה) חוששים, אז כנראה שעל כולנו לחשוש.
עטרה ואסף,
מייצרים כאן אצלנו במעבדות ביו דיזל מגפת (השאריות אחי השמן זה), בקיצור פה משתמשים בקטליזטור (זרז) של KOH!
כאשר מייצרים ביו דיזל נוצר גם הרבה גליצרין, גליצרין זה מתאים להכנת סבון…
בקיצור אם אתם רוצים גליצרין (בכמות קטנה) שהופקת מKOH, אז עלי כמו שאומרים ‘עלי’…
אוקיי,
שאלה נוספת לליאור:
מה דעתך על התמיסה הבאה:
גליצרין 5%
מים 25%
אתנול 70%
גם מחטא גם מסבן.
מתכון נפלא, אך כבר חשבו עליו לפניך :)
רק שים לב כי מים מזוקקים ולא מי ברז (בגלל יוני הקשיות).
וזה נראה לי יהיה קצת יקר לניקוי כל הבית איתו… וגם זה יתנדף לך מאוד מהר ככה שהחתול יתמסטל ואתה לא תספיק לנקות את כל הבית כי האתנול יתנדף מהר מדי…
אבל הדרך נכונה (אגב את ריכוז האתנול ניתן להוריד לעד 60 אחוז
ליאור
:)
אני בכלל לא נתפס לקליפות תפוזים. שתן חתולים נשמע לי על הכיפאק, חוץ מהסירחון, הקושי באיסוף, וזה שאין לי חתולים, ושסה”כ, ויסגרו את האוזניים כל החתולאים באשר הם – חתולים הם די שואה אקולוגית.
אבל חוץ מזה?
שום בעיה.
בני האדם הם שואה אקולוגית!
צריך לבדוק מה ה”מינרלים” שקיימים בחומר הניקוי שבתמונה
שלום אליהו . ברוב החומרים ישנם מרכיבים שהם דומים למהשהו שישנו בטבע ,בריכוז שזה מופיע בטבע זאת פעולה “חיובית” – לא פוגע בעור, ולא פוגע בעיניים . אך כאשר מייצרת אותו תעשיה כימית מהכימיכליים , בבריכוזים אחרים – הוא הופך להיות רעיל בשבלינו – אפילו שזה אותו שם ובבסיסו אותו מרכיב
אליהו,
הדף שקישרת אליו לא מציין את הריח של הלימונן (ריח של לימון או תפוז, תלוי בכירליות), בנוסף לריח יש המון סעיפים שהם Not Available, האזהרות הן סטנדרטיות מאוד בכל דף MSDS של תרכובת כימית לעבודה במעבדה (ונדרשתי למלא טבלאות MSDS לפני המעבדות בכימיה אורגנית) – אני בטוחה שתוכל למצוא לבד מספיק דפים כאלו, וחוץ מכל אלה, מצויין בפירוש שריכוז החומר (אחוז מסה) הוא 100%, לכן הוא כלל לא מדולל, ולא ממש רלוונטי לריכוז שמתקבל מהמרתח שמוצע כאן.
כמו שאתה מתנגד כאן לקליפות התפוז המהולות ומורתחות במים, אפשר גם להתנגד למים עצמם: DiHydrogen MonOxide הוא חומר חסר צבע, חסר טעם ונטול ריח, ההורג אלפי אנשים מדי שנה, מרביתם משאיפה של החומר. חשיפה לחומר כמוצק או כגז עלולה לגרום לכוויות חמורות ברקמות חיות. בליעת החומר מלווה בסימפטומים של הזעה ומתן שתן, וחוסר איזון במאזן האלקטרוליטי של הגוף.
DHMO, הנקרא גם חומצה הידרוקסילית, מהווה מרכיב חשוב בגשם חומצי.
DHMO תורם לאפקט החממה.
DHMO גורם לארוזיה של נופים טבעיים.
DHMO מאיץ קורוזיה והחלדה של מתכות.
ממשלת ארצות הברית מסרבת לאסור על ייצור, הפצה ושימוש בכימיקל מסוכן זה משום חשיבותו לכלכלה.
כל כך יפה וכל כך נכון. בהצלחה לכם, לנו