העלאת המודעות לתזונה נבונה

גוף בריא

כבר כמעט שנה שאני נוסע מידי פעם מהצפון הירוק אל הנגב המדברי, כדי להיות חלק מתהליך חשוב של שדרוג התזונה בגני-ילדים ובשכונות ברחבי המועצה האזורית רמת-נגב. בעקבות נסיעותי הרבות הארוכות לרמת הנגב אני שומע הרבה את השאלה – "מה אתה בעצם עושה שם?", ומיד אחריה: "אפשר לעשות את זה גם אצלנו?". אחרי השבוע השלם השני שלנו ברמת-הנגב, אני חושב שאני כבר מוכן לספק כמה תשובות.

תהליך בקנה-מידה גדול

כבר כמעט שנה שאני נוסע מידי פעם מהצפון הירוק אל הנגב המדברי, כדי להיות חלק מתהליך חשוב של שדרוג התזונה בגני-ילדים ובשכונות ברחבי המועצה האזורית רמת-נגב. בעקבות נסיעותי הרבות הארוכות לרמת הנגב אני שומע הרבה את השאלה – "מה אתה בעצם עושה שם?", ומיד אחריה: "אפשר לעשות את זה גם אצלנו?". אחרי השבוע השלם השני שלנו ברמת-הנגב, אני חושב שאני כבר מוכן לספק כמה תשובות.

בתור התחלה אני חייב לציין שאני לא ממש עושה. אני תומך, מייעץ, מדבר ותורם מידיעותיי, אך מי שעושה הם כמה אנשים נדירים מהמועצה האזורית רמת הנגב. מדובר בקבוצה של אנשים שהחליטו שהם רוצים לקדם באזור שלהם, בקהילות שלהם, תרבות של תזונה מזינה, מקומית ומקיימת, כזו שתומכת בקהילה גם מבחינה סביבתית, גם בריאותית וגם כלכלית.

אני מגיע לפה לגיחות של יעוץ ועבודה מול הגורמים השונים ברשות שעוסקים בנושא, אך בין ביקורי נעשית פה עבודה מאוד מאומצת ואף מוקמת ממש בימים אלו וועדת היגוי רחבה שכל עיסוקה הוא בנושא הזה.

"ומה אתה בדיוק עושה?"

ובכן, כאמור – רמת הנגב משתמשת בשרותיי כדי לעזור בדחיפה, ברעיונות ובעיצוב ויעוץ במהלך התוכנית.

בשבוע האחרון שהסתובבתי פה התחלק כל יום שלי לשלושה חלקים – בכל בוקר ביקרתי במערכת חינוך-לגיל-הרך באזור אחר במועצה וחשבנו ביחד איך אפשר לשפר את תזונת הילדים ולתת להם אוכל מזין יותר ומקומי יותר. בצהרי כל יום ערכתי סדנת אפיית לחם שאור מלא מקומי לתושבים, כל פעם בשכונה אחרת במועצה. אחת מסדנאות האפייה הייתה אף בביתו של ראש המועצה, שגויס גם הוא לנושא. בכל ערב הייתה הרצאה פתוחה, כל פעם במקום אחר. בסבב הקודם ההרצאות עסקו באוכל מקומי ובסוכר, בשבוע האחרון הרצאתי על בשר ומזון מן החי.

בין לבין אני מגיע לפגישות, בודק את ההתקדמות ומציע כיצד כדאי להתקדם.

אני עושה רוח וחוזר הביתה, אך הצוות נשאר פה ומחפש כל הזמן דרכים להתקדם עוד ועוד ליצרת קהילה מקיימת ובריאה יותר. כל הזמן מנסים לקדם כאן עוד ועוד רעיונות חדשים ומיוחדים. בקרוב אתחיל לסייע למפות את היכולות של אחד מחדרי האוכל הגדולים באחד הקיבוצים, כדי להפכו למודל לחדר אוכל אקולוגי, עם אוכל מזין ומקומי. אנחנו בדרך לעשות ניסוי של צריכת לחם מקמח מלא מקומי למערכת החינוך, כך גם יקנו לחם מזין למערכת וגם ישאירו את ההשקעה בתוך הקהילה. אנחנו עובדים גם על חיבור בין חקלאים מקומיים לגנים, כדי שבגנים יהיה מגוון גדול יותר של ירקות טריים. עשינו סדנא מיוחדת לכלל עובדי המועצה כדי שיבינו ויכנסו גם הם לנושא.

"אתה יכול לעשות את זה גם אצלנו?"

כן, אבל לא לבד. ובעיקר – אתם יכולים לעשות!
כל מי שרוצה לעשות זאת גם באזורו צריך לדעת שללא הנחישות של אנשי הרשות, ובראשם מנהלת היחידה הסביבתית עלית וייל-שפרן, מרכזת היחידה הילה קפלן ומיכל וערן מהמחלקה לחינוך ואסי ורותי מהמרפאה, שום דבר מהדברים המדהימים שקורים פה לא היה קורה. עכשיו הם בדיוק מסיימים סקר אלקטרוני גדול בין כל הורי המועצה, העוסק ביחסם לתזונה מזינה ובכלל לאוכל במערכת החינוך. מהסקר הזה הם מתכוונים ללמוד על כל ישוב ועל השינויים הרצויים והאפשריים במערכת.


ע-ו-ד

  1. רשמים מהשבוע המשפחתי הראשון שלנו ברמת-הנגב, בקיץ – יומן מסע לרמת נגב
  2. חוויותינו בשבוע המשפחתי השני ברמת-נגב, באביב – לינה בעזוז, גני-ילדים בקדש ברנע וסדנאות לחם בכמהין
  3. תגובה מרגשת של אחת מתושבות האיזור על פרויקט התזונה המועצתי, בפורטל תפוז.
  4. הפלאייר שחולק לתושבים לפני השבוע השני ברמת-נגב:

לתוכן זה נכתבו 3 תגובות

  • שלום אורי, כל הכבוד על העשייה שלך
    רציתי לדעת יותר על השקפת העולם שלך לגבי אכילת בשר ושתיית חלב פרה .
    האם אתה מודע לכך שאישרו בארה"ב שפיצה תהפוך למאכל רישמי בבתי ספר? מה דעתך על זה? לדעתי חשובה מאוד הפעילות שלך באימוץ ירקות ופירות וסויה במקום חלב. לבשר יש המון תחליפים מן הצומח -המודעות שיש היום לילדים היא אחרת .הם נחשפים להרצאות ושומעים את הוריהם מתלבטים בנושא . מעניין אותי לדעת יותר כיצד הילדים מגיבים .
    ואם צריך עזרה – אשמח לעזור בפרוייקטים.
    בברכה, אורית . 058-5888987

  • אסתר לחמן

    לא ייאמן, אתה משהו מיוחד, באמת זן נדיר
    הלוואי על כולנו …
    אנחנו קיבלנו תקן מהמועצה להכניס לגנים תכנים ירוקים,
    רצינו להתחיל בערמות קומפוסט לכל גן- אחרי הסבר קטן לאחראי במועצה הוא השתנק, גילגל עיניים וכמעט
    נפח את נישמתו מהמחשבה של "לקבור ליכלוך באדמה" (ככמה הוא קורא לערימת קומפוסט,)
    ושלף חוברת של משרד החינוך שמסביר את התהליך האקולוגי החינוכי:
    הילדים יאספו זבל אורגני בשקיות- משם זה ישלח למועצה- ומשם במשאית מיוחדת למרכז הארץ (מהנגב!!) למכון הפרדת אשפה.
    בטוחה שהילדים ילמדו הרבה מזה:)
    "לא קלה היא לא קלה דרכינו….."

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן