סחיטה, הקפאה, קיצוץ ועוד דברים שעושים במטבח באביב

רוצה להיות הראשון?
גוף בריא

האביב כבר כאן, הכל מלבלב ופרחוני.
עירבוב ימי השמש והגשם מאפשר לעלים הירוקים לשרוד זמן ארוך לצד פריחה בשלל גוונים. במטבח ובגינה שלנו האביב הוא הזמן לקטוף, לקצוץ, לסחוט, לטחון, לייבש ובעיקר להקפיא – לקטוף את כל העלים הירוקים שעוד מעט ירוססו, יתנו את כוחם לפרחים ולפירות הצמחים ויתייבשו. הקפיאו לכם גם מיץ מהלימונים המתפקעים מעסיס (בקיץ קשה מאוד להשיג לימונים), בננות בשלות ואפרסמונים, תותים ואם אתם רוצים אז גם מיץ תפוזים. שיהיה בטעם.

האביב כבר כאן, הכל מלבלב ופרחוני.
עירבוב ימי השמש והגשם מאפשר לעלים הירוקים לשרוד זמן ארוך לצד פריחה בשלל גוונים.

במטבח ובגינה שלנו האביב הוא הזמן לקטוף, לקצוץ, לסחוט, לטחון, לייבש ובעיקר להקפיא –
לקטוף את כל העלים הירוקים שעוד מעט ירוססו, יתנו את כוחם לפרחים ולפירות הצמחים ויתייבשו.
הקפיאו לכם גם מיץ מהלימונים המתפקעים מעסיס (בקיץ קשה מאוד להשיג לימונים), בננות בשלות ואפרסמונים, תותים ואם אתם רוצים אז גם מיץ תפוזים.
שיהיה בטעם.

דברים לעשות במטבח באביב

להקפיא פירות

קלופים וחתוכים. (שיהיה לגלידה)

כדי לרומם את רוחנו לקראת הקיץ אנחנו רוכשים אפרסמונים בשלים מאוד בשוק, חותכים ומקפיאים אותם.
בבוקר אנחנו מוציאים כמה חתיכות אפרסמון ומניחים להן להפשיר מעט על קרש החיתוך בזמן שאנחנו יוצאים לגינה.
אנחנו מלקטים כוכביות, גדילנים, סרפדים, חוביזות, פטרוזיליה, כף אווז, חסה, עלי סלק וכל מה שירוק…
ומכניסים את כל הירוקים לבלנדר ביחד עם האפרסמונים הקפואים.
יוצאת יופי של גלידה.

לימונים

אורי מאיר-צ'יזיק

זהו סוף עונת הלימונים. עכשו הזמן לסחוט כמה שיותר לימונים ולהקפיא את המיץ. לנוחותכם – כדאי להקפיא בכלים של קרח, או בבקבוקים קטנים, שיהיה קל להפשיר לשימוש (אם מקפיאים בכלים של קרח אז אפילו לא צריך להפשיר).

מהלימונים אפשר גם להכין לימונים כבושים.

 

ירוקים

חוביזה

מאז המצאת המקפיא נוהגים המסורתיים שבינינו להקפיא את הירוקים של האביב לטובת העונות הצהובות יותר…
אפשר להקפיא חוביזות, עולש, כף אווז, לוף ועוד…
כדאי לשטוף אותם קודם, אפשר לחלוט (לא חובה).
כשהם יצאו מההקפאה הם לא יתאימו לסלט, אבל כן לשוֹק, גלידה או תבשילים. לכן, כדאי להקפיא ביחידות מתאימות (בקופסאות או בשקיות).
ולסמן על כל שקית מה יש בה.

ירוקים אפשר גם לייבש. הנה ההסבר של דבי.

עוד ירוקים שכדאי להקפיא באביב – פול ירוק (חתוך), שעועית ירוקה ואפונה (בלי התרמילים).

ירקות שורש

החורף חזק בירקות שורש, שהולכים עכשו להתמעט ככל שהחום יגבר. זה הזמן לחתוך ולכבוש אותם. גם ירקות שורש ממש כמו לפת, גזר וסלק, וגם ירקות קנה-השורש כמו שומר, קולורבי וצנונית.
עדיף, כמו תמיד, למצוא מתכונים שאין בהם סוכר.

כרובית וברוקולי

הברוקולי והכרובית מלבלבים נהדר בימי הגשם, אולם תנו להם כמה ימים של שמש והם מיד עוברים לפריחה.
בזכות השמש הזוהרת בשמיים בשבוע האחרון, מצאנו וקיבלנו המון-המון כרוביות וברוקולי אצל חברותינו החקלאיות האורגניות.

עוד לפני השימוש בתפרחות חתכנו את כל הגבעולים לתוך סיר עם מים, הוספנו תבלינים וטחנו.
יצא מרק מעולה ובזכותו לא בזבזנו את החלקים הטובים (אבל שנחשבים פחות).

אחרי המוקפץ והמרק ההכרחיים עדיין נשארה לנו המון תוצרת נהדרת.
חתכנו את הכרובית ואת הברוקולי והכנסנו למקפיא.
אפשר לבשל או לאדות מעט לפני, אבל אנחנו הקפאנו אותם ככה.

פירות מיובשים

אפשר גם לייבש פירות כמו – קיווי, תותים, אפרסמונים, תפוזים, בננות ותפוחים.
מי שלא מחזיק בבית מייבש מזון יכול לעשות שימוש בשמש, שמבחינת הזווית שלה כבר ממש כמעט קיץ.

ולסיום, גרסתו של אהוד בנאי לאביב (דודה מלכה מקפיאה את הבמיה, שלא יחסר מחוץ לעונה).
מה שמזכיר לי – אז איפה אתם בסדר?

 

לתוכן זה נכתבו 8 תגובות

  • הבילבול שאני רואה בשאלות של דניאלה נובע, לפי ידיעתי, מזה שאנשים לא מבינים מספיק לעומק מה המשמעות של להיות אדם, ומה מטרת החיים. אם אני חושב שמטרת החיים היא להנות מדברים אילו או אחרים שנועדים לספק אותי בעולם הזה, כמו אכילה, אז אין הבדל בין גינת ירק אורגנית לאפונה קפואה בקיץ… אם זו הגישה, אז כל אחד יכול לעשות כראות עניו, ולכן יש מקום בעולם הזה להמבורגרים שמיוצרים באופן סינטטי, לצד פרמקאלצ'ר.
    נקודה ראשונה שאפשר לחשוב עליה בהקשר הזה היא שאנחנו נתונים למרות חוקי הטע בדיוק כמו כל שאר בע"ח וצמחים. ואין מקום להפרדה ביננו לבין ה"טבע". להגיד שה"טבע" הוא דבר נפלא זה להגיד שאנחנו נפלאים. וזה לא כ"כ נכון…

  • איזה עונג להיות מכותבת שלך, אתה מאפשר לי להזכר כמה החיים יכולים להיות פשוטים כמה הטבע אוהב ודואג לנו וכמה חשוב שנשמר את מה שישי,נכבד אותו ונודה לאמא אדמה על המתנות הנפלאות שהיא מעניקה לנו בנדיבות אין סופית.
    תודה רבה ושבוע מופלא….

  • מאיר אברהם |

    אם מקפיאים מיץ לימון בבקבוק שמלא בחציו ומשכיבים אותו כך שהפתח נשאר פתוח ולא קפוא . אז כל פעם שרוצים מיץ לימון שופכים מעט מים מנערים מעט והנה מיץ לימון מעט מדולל…

  • אורי שלום,

    מ-תה על הפוסטים שלך! מדברים הישר לליבי.
    כפי שכתבתי קודם לכן, אני גרה בהימלאיה. כאן אין מקררים. בכלל בכפרים בהודו אין מקררים, לכן הרגלי האכילה של המקומיים מאוד שונים מההרגלים בעולם המפותח. כשמבשלים אוכל לארוחה, מבשלים בדיוק את הכמות הנדרשת להאכיל את בני הבית. לא יותר ולא פחות. אין מקרר להכניס את שאריות האוכל. התוצאה היא שכל מה שאוכלים מבושל טרי ומתחיל כמובן ממוצרים בסיסיים כירקות או חיטה. כשבן זוגי ההודי הגיע לארץ בפעם הראשונה, נחרד כשראה אפונה שיושבת במקפיא חודש ויותר. הוא לא האמין, למרות כל מה שקרא שהערכים התזונתיים של האפונה דומים לערכים של אפונה קפואה. הוא פשוט לא הסכים לאכול.
    אחרי חיים של כארבע שנים בכפר בו חיים פחות או יותר כמו שחיו לפני 2000 שנה (חורשים את השדות באמצעות מחרשות מעץ בנות מאה שנים ויותר הנגררות על ידי פרים…) אני שואלת את עצמי אם כל העניין של מקרר ומקפיא הוא לא הרגל מגונה שלנו שהתרגלנו אליו. בישראל בחורף, בביתינו שבחוקוק אנחנו נוהגים לסגור את המקרר. לכבות אותו. בקיץ כמובן משתמשים בו על מנת שלא יתקלקל החלב ועל מנת שיהיה לנו קרח ומים קרים. אבל נראה לי ששימוש עודף בהקפאה ובקירור אינו עולה בקנה אחד עם הרצון לאכול מקומי ועונתי.
    מה גם שלכל זה צריך להוסיף את דרישות החשמל המופרזות של המקרר וכמובן המקפיא. החשמל שלנו הרי מיובא. הפחם נכרה בחו"ל ומועבר אלפי קילומטרים ממקור הכריה לארץ. לזה יש להוסיף את עניין ייצור ושינוע החשמל עצמו עד לביתינו.
    אולי במקום להקפיא אפשר להסתפק בשיטות של יבוש, החמצה, ריבות וקומפוט.
    כאן בהימלאיה לקח לי בהתחלה זמן להתרגל לעובדה שרוב השנה אינני יכולה לעשות סלט כמו בארץ כיוון שהמלפפונים והעגבניות מבשילים בעונות אחרות (בגלל המונסון) ושמנגואים אפשר להשיג חודש בשנה ואף פעם לא יחד עם תפוחים…
    אחרי מספר שנים אני אפילו לא מסוגלת לאכול מנגו בדלהי בחורף. הגוף כבר אומר לא…
    דבר נוסף שמאוד מעניין אותי לדעת הוא האם מחקירתך את ההיסטוריה מצאת מנהגי שימור שלא קיימים כיום. לא שואלת לגבי שימוש רווח בכלל האוכלוסיה, ברור לי שזה ירד אלפי מונים, אבל האם יש איזו שיטת שימור שכבר לא עושים שימוש בה בעולמינו היום?
    תודה תודה תודה
    אליס.

    • אורי מאיר-צ'יזיק

      אליס,
      תודה רבה לך על התגובה המעניינת והמרתקת.
      שמחתי מאוד לקרוא עליכם ועשית לנו חשק לבוא!

      אני מסכים שהעונתיות עדיפה על שימוש בקירור והקפאה לשימור.
      השיטות העתיקות באיזור שלנו הן החמצה/כבישה, ייבוש ועוד כמה שסקרתי כאן:
      http://www.mazon-izun.com/wp-content/uploads/2010/01/tesa.pdf

      עם זאת, כמו באיזורים אחר של הפעילות שלי, אני מכיר בכך שיש מגוון של מצבים ואפשרויות. חלקנו עומדים בפני השאלה המטרימה את המצב אותו את מציגה, והיא – האם עדיף לרכוש מוצרים תעשייתיים או ירקות שגודלו שלא-בעונתם באופן אינטנסיבי, או שעדיף לשמור אותם בעצמנו במקפיא?

      עבורם, זו הזדמנות לעשות בידיים מה שעד כה התרחש במפעלים, או להחליף פעילות המתרחשת בחממות וכו'….

      בכל מקרה, הלימונים הכבושים מעולים :)

    • נכון שיש המוני אנשים ש"מתנגדים" למודרניזציה של העולם. וזה גם כולל תזונה. אבל לא חייבים להיות עוורים. למרות שפע הזבל שיש בעולם המודרני, בעיקר המערבי, יש המון דברים טובים שקודם לכן לא היו. והשאלה שנשאלת היא: האנשים שאת מכירה שחיים היום בלי מקררים, בלי תרופות, בלי מחשב, בלי מכוניות, כמה שנים הם חיים? כי בעבר אנשים חיו 60 שנים, 50 שנים. היום, עם כל הטכניקות החדשות בכל תחום, אפשר להגיע לגיל 80 ויותר במצב מעולה. אז "הטבע" זה דבר נפלא, נכון, אבל הוא הרבה יותר נח כשמלווה במדע המתקדם. למה שאני אסתפק בשיטות של יבוש, כמו שאת כותבת? מה נראה לך, אני במאה העשרים ואחת לפני הספירה? למה שאני אוכל "עונתי ומקומי" בלבד? למה שאני לא אהנה מדברים שנעים בעולם בגלל המודרניזציה של התחבורה למשל? למה שאני לא אוכל אפונה כל השנה, בעיקר שהערכים התזונתיים נשמרים במלואם? זה שיש אנשים שעדיין חיים (בגלל מקומם הגיוגראפי בעיקר וכמובן בגלל מעמד סוציו אקונומי) בעולם הפרהיסטורי, זה לא אומר שמה שיש היום הוא לא טוב. יש דברים לא טובים, אבל יש המונים שכן.

      • דניאלה שלום
        השאלות שאת מעלה בתגובה שלך באמת חשובות ואנו כולנו מנסים כמיטב יכולתנו למצוא את הדרך שלנו לחיות טוב. ברור שהטוב הוא שונה אצל כל אחד ואחת.
        השאלה בעיני היא מהו הטוב האמיתי, זה שישרת את המטרות שלי בחיים ויחד עם זאת לא יפגע באף אחד אחר. או לפחות יקטין למינימום את הפגיעה באחרים ובעיקר בעולם שסביבי, שבתוכו ועליו אני חיה…הרבה תשובות לשאלותיך אפשר למצוא כשמבינים את המושג "טביעת רגל אקולוגית"… http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA
        בשורה האחרונה אני רוצה להגיד לך שאם תלמדי יותר על מה שקורה סביבך בעולם – תוכלי אולי להצליח לייצור איזון מסוג חדש בחיים שלך שיועיל לך ויועיל גם לעולם… בהצלחה.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן