מים אפורים – מהכביסה לאסלה

רוצה להיות הראשון?
;

תחום המים האפורים הנו אפור ביותר גם הוא. מים אפורים ממקורות שונים מתאימים לשימושים שונים, במדריך זה הראה כיצד עשיתי שימושחוזר במים לאחד מצרכני המים הרציניים ביותר בבית ממוצע – השירותים.

תחום המים האפורים הינו אפור ביותר גם הוא. מים אפורים ממקורות שונים מתאימים לשימושים שונים, במדריך זה אראה כיצד עשיתי שימוש חוזר במים לאחד מצרכני המים הרציניים ביותר בבית ממוצע –  השירותים.

אני גר בדירת 3 שותפים, כל אחד הולך בממוצע לשירותים ביום כשבע פעמים (אולי בגלל שבמדבר אנו שותים הרבה מים), נפח מיכל האגירה (הניאגרה) הוא 7 ליטר, אך צמצמתי אותו ל4.5 ולכן כמות המי שתייה ששוטפת את האסלה אצלנו בכל יום היא כ-95 ליטר.

מצד אחד מול מחירי המים הזולים (כן הזולים) שבארצנו, העלות זניחה כמעט: עלות קוב מים (1000 ליטר) היא 8.5 שקלים, כך שבסך הכל מדובר בפחות משקל ליום, (גם אתם ראיתם לרגע תמונה של קושניר בראש?), בהשוואה לאנרגיה שאני משקיע בהקמת המערכת ובשאיבת המים (תכף תראו במה מדובר). אך מצידו השני של המטבע, כאשר נפש ממוצעת שותה כ-2 ליטר ביממה, המחשבה כי 50 נפשות יכלו לשתות מהאסלה שלי, מעציבה אותי.

אז החלטנו להתחיל למחזר מים בבית. איפה נתחיל?

רשימה של כל מקורות המים האפורים בבית

הוכחה שניתן למחזר מים ולשמור על כיור נקי ומושך :)

הוכחה שניתן למחזר מים ולשמור על כיור נקי ומושך :)

ראשית ביצעתי רשימה של כל מקורות המים האפורים בבית ומהם ה"מזהמים" שבהם:

  1. מקלחת – הבעיה העיקרית במים אלו היא הסבון, אם נכנס קצת יותר לעומק, מדובר בדטריגנט וריכוז מלחים מומסים גבוה בתוספת שערות שנאספות על תחתית המקלחת. המקורות של השערות הם השותפה ו/או הקרקפת שלי שמתקרבת לגיל 30 בצעדי ענק. לכן מים אלו הנם אידאלים לשירותים, אך נדרש טיפול מקדים, ראשית הוצאת השערות שעלולות לתקוע את המשאבה, וטיפול בדטרגנט שיאכל ע"י חיידקים, יגרום לתנאים אנאיירובים (ללא חמצן) ולריח לא נעים.
  2. כיור המקלחת – האקסית המתולוגית שלי נהגה לכנות מים אלו כ"מיץ שיניים" ולא אהבה את העובדה כי אספתי אותם לדלי. מים אלו מכילים בעיקר סבון ידיים ופנים, משחת שיניים ממדריך זה, קצף גילוח עם הזקן שגילחתי בעקבות המדריך הזה, מעט דם מצחצוח שיניים לא נכון וגילוח גרוע. לכן גם פה הטיפול ידרוש סינון מכאני ראשוני וטיפול בעקבות החומר האורגני שעלול לגרום לריח במהרה.מיץ שיניים - כמה פשוט לאסוף מים אלו מבלי להרטיב את הריצפה והברכיים.
  3. מכונת הכביסה –  הבעיה העיקרית במים אלו היא ריכוז המלחים הגבוה, צבע שיצא מהבגד, מעט סיבי בד קצרים (לא מזיקים יותר מדי), אבק וחול מעבודה בגינה הבאר שבעית שלי  וחומר אורגני. בעקבות ריכוז המלחים הגבוה לא הייתי מפנה מים אלו ישירות לגינה, נזקי המלח (הנתרן והכלורידים) לקרקע הנו נזק ארוך טווח, כמו שניתן לקרוא במדריך זה ולכן נעדיף למנוע אותו ע"י המנעות מהפניית מים אלו לגינה, אך לשירותים ולביוב מים אלו מעולים.
  4. כיור המטבח – רבים נוהגים לכנות מים אלו כשחורים ולא אפורים, זאת בעקבות ריכוז החומר האורגני הגבוהה שבהם, מקור החומר האורגני הינו סבון הכלים ושאריות מזון ושמן. למרות זאת אני באופן אישי כן מנצל מים אלו לצרכי הגינה, אך זאת רק לאחר טיפול נכון במים!

במדריך זה אפרט את אופן מחזור מי מכונת הכביסה שלנו לשירותים:

איך עשיתי זאת לפני…

שיטת הדליים, מכונת הכביסה שלנו מוציאה כ110 ליטר מים ל5 ק"ג כביסה, השאלה האם כמות זאת גבוהה מדי או לא איננה רלוונטית מכיוון שאין ברצונינו לקנות מכונה אחרת, אך בכל זאת נעדיף לאסוף את המים ולשלוח אותם לניאגרה.

הבעיה בשיטה היא שכל הבית מתמלא דליים ואתה מרגיש כשוליית המכשף, היתרון הוא החסכון באנרגיה חשמלית, חיסכון בעלות המערכת, אנו השתמשנו בדלי טחינה ישנים שקיבלנו בחינם (20 ליטר כל דלי) לכן 6 דליים במרכז הבית זה אף פעם לא נעים.

איך אני עושה זאת היום

והנה, לאחר שהשכר התחיל להגיע, כך גם הרצון שלי לשפר את איכות החיים ולכן בניתי את המערכת הבאה:

20121206_205246

מיכל האגירה

פח שחור 80 ליטר

פח שחור 80 ליטר

אני השתמשתי בפח שחור בנפח 80 ליטר שמצאתי זרוק ברחוב (אל דאגה קרצפתי אותו לפני שהכנסתי אותו הביתה).

לכן המיכל יתמלא כפעם וחצי במהלך הכביסה, לכן כאשר המיכל יהיה מלא עד סופו, או קרוב מאוד לשם, נשאב אותו בתקווה המילוי החדש ימשך בזמן הריקון וכך לא נאלץ לכבות את המשאבה בזמן התהליך.

משאבה טבולה עם מצוף

המשאבה זהו החלק היקר ביותר במערכת, לכן יש לחשוב טוב לפני שרוכשים אחת.

משאבה של מכונת כביסה- נותנת מטר וחצי עד 2 מטר עומד ויותר חשוב, חינם! (ניתן לאסוף ממכונות כביסה ישנות הזרוקות ברחוב)

משאבה של מכונת כביסה- נותנת מטר וחצי עד 2 מטר עומד ויותר חשוב, חינם! (ניתן לאסוף ממכונות כביסה ישנות הזרוקות ברחוב)

תחום בחירת המשאבות הינו נושא למדריך בפני עצמו. בקצרה, יש לבחור את העומד (הגובה) שאליו רוצים לשאוב את המים והספיקה (קצב השאיבה). המטרה היא להספיק לרוקן את המיכל לפני שיגלוש על גדותיו, תוך שימוש במשאבה קטנה ככל האפשר על מנת לחסוך באנרגיה. בעבר במקום לקנות משאבה הייתי מפרק משאבות ממכונות כביסה ישנות, מחבר אותן בטור (כדי לקבל את העומד הדרוש, ובמקביל כדי לעלות את הספיקה) וחוסך את עלות הקניה, הדבר דורש עבודת צנרת וחשמל ברמה טובה ומדויקת, אולי אפילו אכתוב בעתיד מדריך על כך.

השיטה היא להפעיל את המשאבה כמה שפחות פעמיים מכיוון שהתנעת המשאבה דורשת אנרגיה רבה (הרי אנו ירוקים וקמצנים) וגם פוגעת במשאבה לאורך הזמן. לכן נשתדל להפעיל את המשאבה רק פעם אחת בזמן כל תהליך כביסה.

משאבה טבולה עם מצוף

משאבה טבולה עם מצוף

לגבי שאיבת שערות, חוטים, חול או כל הפרעה מכנית אחרת – פשוט כדאי לבחור משאבה שיודעת להתמודד עם מוצקים מרחפים (ככה זה נקרא), למרות זאת במשאבת אימפלר (משאבה עם רוטור מסתובב) קיימת הבעיה שהשערות יכולות להיתקע בציר המשאבה, ואז יש לפרק אותה, לנקות, כך נפגעת האטימות, היעילות יורדת… ולנו זה עולה עוד בצריכת החשמל בסופו של דבר.

במערכת שלי היה עלי לעבור כ4 מטר גובה בספיקה של 100 ליטר לשעה + אובדן אנרגיה מצנרת (כמו חיכוך), לכן קניתי משאבה שאפילו חזקה לי יותר ממה שהייתי צריך באמת, המערכת עובדת טוב אך חבל על הכסף שבזבזתי.

המצוף

מצוף עם מיקרוסוויץ בפנים

מצוף עם מיקרוסוויץ בפנים

המצוף אשר מחובר למשאבה מכיל בתוכו מיקרו-סוויץ (Mirco-Switch). כאשר המצוף מתוח כלפי מעלה נסגר מעגל חשמלי והמשאבה מתחילה לעבוד. כאשר המצוף רפוי, המשאבה מפסיקה לעבוד. הכל נשמע קסום ויפה, אך במציאות המצב רחוק מכך, יש להתאים את אורך הכבל של המצוף עם דיוק רב, צריך לשמור שהמצוף לא יתקע בשום צינור או כבל. אם המצוף נתקע, המשאבה שואבת את כל המים, ואז המשאבה מתחילה לשאוב אוויר והיא עלולה להישרף (המים מוליכים את החום שלה). כמובן – אם המצוף נתקע והמשאבה לא מתחילה לעבוד… הבית רטוב וחסכתם את השטיפה השבועית.

בנוסף לצערי מניסיון זהו הרכיב הראשון במערכת שמתקלקל, כתוצאה מכך יש להפעיל ולכבות את המשאבה ידנית, דבר אשר קצת פוגע באיכות החיים.

המשאבה במיכל

המשאבה במיכל

הצנרת

מכיוון שכעת המים מקבלים אנרגיה המתבטאת בלחץ גבוה (ברנולי חברינו מעולם המדע ישמח לפרט על כך לכל השואל), הצנרת חייבת להיות טובה מספיק וללא חורים, בעיות איטום או חיבורי קומבינה.

אני למשל ניסיתי לקמבן צנרת אחרת באיזור החלון כדי שאוכל לסגור את החלון כאשר המערכת לא בשימוש, לכן השתמשתי בפנימית של אופניים, הייתי בטוח שאני גאון עולם, אפילו אטמתי וחיזקתי עם אזיקונים אך המים השפריצו מכל עבר וגם על הכביסה של השכנה (תמרה סליחה). בסופו של דבר הייתי צריך להשקיע כ15 שקלים על מחבר מתאים כדי לתקן את הנזק בצנרת.

הקומבינה שכשלה

הקומבינה שכשלה

כלי הקיבול על הגג

חבית 220 ליטר

חבית 220 ליטר

אני השתמשתי בחבית כחולה בנפח 220 ליטר, מה שאומר שניתן להפעיל שתי מכונות כביסה ולאחסן שם את המים. חבית חדשה יקרה (300 שקלים) אך התמזל מזלי וקניתי אחת משומשת ב-80 שקלים (שקודם אוחסן שם קונדישינר לשיער ולכן ריח הבושם נשאר בה).

בתחתית החבית חיברתי מחבר פיטמה שממנה יורד צינור לכיוון השירותים (דרך חור אוורור בגג השירותים). בתור החבית חיברתי למחבר הפיטמה צינור מאריך באורך 5 ס"מ שבלט, כמובן, כלפי מעלה. התפקיד של תוספת הצינור הוא למנוע סתימות בצינור מחומר ששוקע בחבית.

החיבור בין החבית לצינור מתחתיה הוא חיבור "בעייתי" עם חשש לנזילות, לכן סליל טפלון זהו כלי שאין לחסוך עליו, בנוסף אוויר איננו רוצה לעבור את מחבר זה (מסיבה מוזרה שלא ניכנס להסבר מדוע) ולכן כאשר המיכל מתרוקן עד סופו מדי פעם יש לנקז משם את האוויר (לא כזה נורא).

מהחבית לכיוון הפתח איורור

מעמד לחבית

אני השתמשתי בשולחן מתכת ישן שמצאתי זרוק בחצר, אך אני בטוח כי יש אין ספור רעיונות העיקר שיהיה יציב וחזק מספיק למשקל מקסימאלי של מעל 220 ק"ג

הצנרת שיורדת לשירותים

20121130_181909
נזילות בלתי צפויות

נזילות בלתי צפויות

בעיקרון צנרת זאת לא אמורה להיות בעייתית מדי מכיוון שהמים הזורמים שם הם בלחץ אטמוספרי, אך למרות זאת יש לשים לב שלא תתקפל ואז הספיקה תרד, או חיבור בן הצנרות לא יהיה טוב ואז נזילות לא נעימות, הרי כל נזילה הכי קטנה על רצפת המטבח או השירותים תוכל לגרום לשותפים בדירה לרדת מהרעיון ולהגיד לי להעיף הכל…

החיבור לשירותים

הצנרת עברה לה בחור האוורור בתקרת השירותים, ומשם נכנסת לניאגרה. בכניסה לניאגרה חיברתי ברז כדורי כדי לשלוט על הזרימה. במצב הנוכחי מילוי הניאגרה איננו אוטומטי, אך בדירה קודמת שלי הכנסתי למיכל הניאגרה מצוף נוסף במקביל לזה של המים הנקיים כך ששתי הזרמים היו אוטומטים. כדי לעשות זאת יש צורך להביא מצוף נוסף ולהפוך אותו ע"י שינויי צד המצוף, פשוט וזול.

בחרתי שלא לנתק את קו המים הנקיים שנכנס מדאגה לכך שיגמרו לי המים האפורים ומכיוון שזוהי דירה שכורה. אך בכל זאת התקנתי ברזון קטן על הצינור של המים הנקיים אשר מאפשר לי "לנתק" את הזרם. למרות שהרכיב זול והשתמשתי במלא טפלון, תמיד יש נזילות וכאב ראש (אך בסוף זה מסתדר).

ברז לניתוב המים

אסור!

מחבר T2קיימת אפשרות של מחבר T על הצינור שנכנס לניאגרה, כך שמצד 1 יכנס מים נקיים, ומצד שני מים אפורים, וכמובן שלכל אחד מהם ברזון משלו. כאשר הצד השלישי יכנס לניאגרה ויחובר לברז האוטומטי עם המצוף שם.

אל תעשו זאת! חיבור צנרת של מים אפורים באופן ישיר לצנרת של מים מתוקים היא אסורה ביותר! בדיוק בגלל זה קיים חוק נגד מים אפורים בארץ!  קיימת תופעה לא מוכרת של זרימה הפוכה, בה מים זורמים לכיוון השני של הצינור עקב הפרשי לחצים בצנרת המים הנקיים. ע"י כך יתכן ומים אפורים יכנסו לצנרת מי השתיה ומשם אלוהים גדול. פעולה זאת לא תסכן רק אותנו אלא גם את שכינינו! לכן בבקשה, לא!

אביזר שמצאתי ברשת שמוכרים אותו כמתאים למים אפורים, אך ממש לא מתאים! א. הצד של הצנרת הביתית לא יעמוד בלחץ וישתחרר. ב. סכנת זיהום המים בצנרת הביתית בעקבות זרימה הפוכה.

אביזר שמצאתי ברשת שמוכרים אותו כמתאים למים אפורים, אך ממש לא מתאים! א. הצד של הצנרת הביתית לא יעמוד בלחץ וישתחרר. ב. סכנת זיהום המים בצנרת הביתית בעקבות זרימה הפוכה.

הטיפול במים

פקק אקונומיקה על 100 ליטר מים, וגם זה רק כשיש ריח

פקק אקונומיקה על 100 ליטר מים, וגם זה רק כשיש ריח

מכיוון שחישבתי כך שהמים לא יעמדו במיכל על הגג יותר מיום עד יום וחצי, אני לא רואה שום צורך לטפל במים ביולוגית, (את הטיפול הזה אני שומר למים שיורדים לגינה, ועל כך אסביר במדריך הבא). לכן אני שואב את המי כביסה פשוט כך.

מכיוון שלפעמיים אני מכניס למיכל המשאבה מי מקלחת או מיץ שיניים, אני פשוט שופך מעט אקונומיקה כדי להרוג כל יצור חיי שיתכן ויגדל בחבית. אני מודה לכך ששיטה זאת איננה "אורגנית" במיוחד, אך היא מתאימה ביותר למים שנשפכים כך או כך לביוב, ואל חשש, מכוני טיפול השפכים לא יפסיקו לעבוד בגלל פקק אקונומיקה שנמהל ב-100 ליטר.

הבעיות שמהן יש להיזהר במיוחד

  1. אוויר כלוא בצנרת.
  2. נזילות – אומנם מים לא למדו מכניקת נוזלים, אך מדהים איך הם שולטים בחומר ותמיד מוצאות כל פרצה לזרום ממנה החוצה.
  3. צנרת או מחברים רופפים אשר מתחברים למשאבה – בגלל הלחץ יכול להשתחרר צינור ו/או להישבר מחבר, בקיצור להרטיב אתכם ואת כביסת השכנים.
  4. ריח מהמים – שוב תרגישו חופשי להתחיל לטפל ביולוגית (פרטים במדריך הבא), אך אקונומיה (היפו כלוריד) עושה קסמים.
  5. מצוף המשאבה – תמיד נתקע באופן לא צפוי והתוצאה לא כיפית.
  6. שערות או לכלוך במשאבה.
  7. הצנרת הרכה יותר נוטה להתקפל ולהוריד את ספיקת המים.
החבית על הגג עם הצנרת והצעות ייעול ודגשים לזהירות

החבית על הגג עם הצנרת, הצעות ייעול ודגשים לזהירות

זהו התוצאה הסופית בדירה השכורה שלנו עובדת מעולה! אשמח ותשתפו אותי בתמונות מהמערכות שלכם, וכמובן… הצעות ייעול :)

זהירות!

לתוכן זה נכתבו 31 תגובות

  • נעמה |

    קבוצת תלמידים בכתות ה-ו, מעוניינת לשוחח עמך על נושא השימוש במים אפורים. האם אפשרי?

  • ליאור זינגר |

    מקרה בוחן: מערכת טיפול פיזיקלית-כימית
    מערכות טיפול בסיסיות בדרך כלל מורכבות מטיפול פיזיקלי וטיפול משלים של חיטוי. לדוגמא מערכת
    :(March, Gual, and Orozco 2004) י"ע המתוארת הטיפול
    הכותבים מתארים מערכת טיפול לבית-מלון בעל 80 דירות בספרד, בה המים האפורים נאספו
    מאמבטיות וכיור שטיפת ידיים.
    מערך הטיפול כלל סינון באמצעות מסנן שק- נילון (nylon sack type filter) עם פתחים של 1.3 מ"מ
    ושטח פנים כולל של 0 מ"ר ולאחר מכן שיקוע וחיטוי באמצעות סודיום היפוכלוריט. המים האפורים
    המטופלים נאספו למיכל של 1.3 מ"ק, ומשם נשאבו לשישה מיכלי אגירה עליונים בנפח כולל של 1 מ"ק,
    עם חיבור למים-שפירים לגיבוי במקרה הצורך. מערך המיכלים אפשר שליטה על נפח האגירה, ובעקבות
    כך על זמן השהייה במיכלי האגירה.
    המים האפורים המטופלים שימשו לצורך הדחת אסלות. המים ממכלי האגירה זרמו בגרביטציה ישר
    למיכלי ההדחה. צריכת המים הממוצעת היתה 014 ל' לנפש ליום כאשר צריכת המים הממוצעת
    לשטיפת אסלות היתה 34 ל' לנפש ליום. זמן השהייה הממוצע במיכלי האגירה היה 38 שעות.
    חסרונות
    מכיוון שהטיפול לא הוריד בצורה משמעותית את העומס האורגני, צריכת הכלור היתה גבוהה מאד
    )צריכה של 34 מג"ל ב- 00 שעות(. מערך טיפול מסוג זה דורש מינון גבוה מאד של כלור ומיקר את
    הטיפול. בנוסף, בחדרים לא מאוכלסים היה צורך בריקון מיכל ההדחה אחת ליום.
    למרות הפשטות של המערכת נדרשו פעולות תחזוקה תכופות. נדרש לרוקן את המוצקים שהצטברו
    במסנן כאשר עברו במערכת בין 03 ל- 04 מ"ק מים אפורים, אחרת קצב הסינון היה נמוך מאד ולא
    הדביק את הדרישה למים אפורים מטופלים. את מיכלי האגירה ומיכל השיקוע נדרש לנקות אחת ל- 031
    ו- 31 מ"ק בהתאמה.
    הערכה היא שנדרשו 0.3 דקות עבודת תחזוקה לכל 0 מ"ק מים אפורים מטופלים.
    יתרונות
    המערכת עבדה במשך 5 חודשים מהשנה כאשר בית המלון היה בתפוסה של כ- %83. אולם מחוץ
    לעונת התיירות כאשר בית המלון לא היה פעיל לא נדרשה תחזוקה של המערכת. עובדה זו מהווה יתרון
    על מערכות טיפול ביולוגיות הדורשות תחזוקה גם כאשר בית-המלון לא פעיל.
    העלות של המערכת זולה יחסית: עלות המערכת וההקמה היתה 05,111 אירו ועלות ההפעלה
    והתחזוקה 1.53 אירו למ"ק. בסה"כ המערכת הובילה לחסכון של 0.12 אירו

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות