מים אפורים – מהכביסה לאסלה

זהירות!
מידע כללי-
  • זמן השלמה: יום
  • רמת קושי: סביר
  • עלות: 300- 1000
  • ידע נדרש: שרברבות (מתקדם)
חומרים+
  • ברזי צנרת
  • חבית כחולה 220 ליטר
  • מחברים
  • משאבה
  • סליל טפלון
  • פנימית ישנה של אופניים
  • צנרת
כלי עבודה+
הדפסה

תחום המים האפורים הינו אפור ביותר גם הוא. מים אפורים ממקורות שונים מתאימים לשימושים שונים, במדריך זה אראה כיצד עשיתי שימוש חוזר במים לאחד מצרכני המים הרציניים ביותר בבית ממוצע –  השירותים.

אני גר בדירת 3 שותפים, כל אחד הולך בממוצע לשירותים ביום כשבע פעמים (אולי בגלל שבמדבר אנו שותים הרבה מים), נפח מיכל האגירה (הניאגרה) הוא 7 ליטר, אך צמצמתי אותו ל4.5 ולכן כמות המי שתייה ששוטפת את האסלה אצלנו בכל יום היא כ-95 ליטר.

מצד אחד מול מחירי המים הזולים (כן הזולים) שבארצנו, העלות זניחה כמעט: עלות קוב מים (1000 ליטר) היא 8.5 שקלים, כך שבסך הכל מדובר בפחות משקל ליום, (גם אתם ראיתם לרגע תמונה של קושניר בראש?), בהשוואה לאנרגיה שאני משקיע בהקמת המערכת ובשאיבת המים (תכף תראו במה מדובר). אך מצידו השני של המטבע, כאשר נפש ממוצעת שותה כ-2 ליטר ביממה, המחשבה כי 50 נפשות יכלו לשתות מהאסלה שלי, מעציבה אותי.

אז החלטנו להתחיל למחזר מים בבית. איפה נתחיל?

רשימה של כל מקורות המים האפורים בבית

הוכחה שניתן למחזר מים ולשמור על כיור נקי ומושך :)

הוכחה שניתן למחזר מים ולשמור על כיור נקי ומושך 🙂

ראשית ביצעתי רשימה של כל מקורות המים האפורים בבית ומהם ה"מזהמים" שבהם:

  1. מקלחת – הבעיה העיקרית במים אלו היא הסבון, אם נכנס קצת יותר לעומק, מדובר בדטריגנט וריכוז מלחים מומסים גבוה בתוספת שערות שנאספות על תחתית המקלחת. המקורות של השערות הם השותפה ו/או הקרקפת שלי שמתקרבת לגיל 30 בצעדי ענק. לכן מים אלו הנם אידאלים לשירותים, אך נדרש טיפול מקדים, ראשית הוצאת השערות שעלולות לתקוע את המשאבה, וטיפול בדטרגנט שיאכל ע"י חיידקים, יגרום לתנאים אנאיירובים (ללא חמצן) ולריח לא נעים.
  2. כיור המקלחת – האקסית המתולוגית שלי נהגה לכנות מים אלו כ"מיץ שיניים" ולא אהבה את העובדה כי אספתי אותם לדלי. מים אלו מכילים בעיקר סבון ידיים ופנים, משחת שיניים ממדריך זה, קצף גילוח עם הזקן שגילחתי בעקבות המדריך הזה, מעט דם מצחצוח שיניים לא נכון וגילוח גרוע. לכן גם פה הטיפול ידרוש סינון מכאני ראשוני וטיפול בעקבות החומר האורגני שעלול לגרום לריח במהרה.מיץ שיניים - כמה פשוט לאסוף מים אלו מבלי להרטיב את הריצפה והברכיים.
  3. מכונת הכביסה –  הבעיה העיקרית במים אלו היא ריכוז המלחים הגבוה, צבע שיצא מהבגד, מעט סיבי בד קצרים (לא מזיקים יותר מדי), אבק וחול מעבודה בגינה הבאר שבעית שלי  וחומר אורגני. בעקבות ריכוז המלחים הגבוה לא הייתי מפנה מים אלו ישירות לגינה, נזקי המלח (הנתרן והכלורידים) לקרקע הנו נזק ארוך טווח, כמו שניתן לקרוא במדריך זה ולכן נעדיף למנוע אותו ע"י המנעות מהפניית מים אלו לגינה, אך לשירותים ולביוב מים אלו מעולים.
  4. כיור המטבח – רבים נוהגים לכנות מים אלו כשחורים ולא אפורים, זאת בעקבות ריכוז החומר האורגני הגבוהה שבהם, מקור החומר האורגני הינו סבון הכלים ושאריות מזון ושמן. למרות זאת אני באופן אישי כן מנצל מים אלו לצרכי הגינה, אך זאת רק לאחר טיפול נכון במים!

במדריך זה אפרט את אופן מחזור מי מכונת הכביסה שלנו לשירותים:

מהר למעלה

איך עשיתי זאת לפני…

שיטת הדליים, מכונת הכביסה שלנו מוציאה כ110 ליטר מים ל5 ק"ג כביסה, השאלה האם כמות זאת גבוהה מדי או לא איננה רלוונטית מכיוון שאין ברצונינו לקנות מכונה אחרת, אך בכל זאת נעדיף לאסוף את המים ולשלוח אותם לניאגרה.

הבעיה בשיטה היא שכל הבית מתמלא דליים ואתה מרגיש כשוליית המכשף, היתרון הוא החסכון באנרגיה חשמלית, חיסכון בעלות המערכת, אנו השתמשנו בדלי טחינה ישנים שקיבלנו בחינם (20 ליטר כל דלי) לכן 6 דליים במרכז הבית זה אף פעם לא נעים.

מהר למעלה

איך אני עושה זאת היום

והנה, לאחר שהשכר התחיל להגיע, כך גם הרצון שלי לשפר את איכות החיים ולכן בניתי את המערכת הבאה:

20121206_205246

מהר למעלה

מיכל האגירה

פח שחור 80 ליטר

פח שחור 80 ליטר

אני השתמשתי בפח שחור בנפח 80 ליטר שמצאתי זרוק ברחוב (אל דאגה קרצפתי אותו לפני שהכנסתי אותו הביתה).

לכן המיכל יתמלא כפעם וחצי במהלך הכביסה, לכן כאשר המיכל יהיה מלא עד סופו, או קרוב מאוד לשם, נשאב אותו בתקווה המילוי החדש ימשך בזמן הריקון וכך לא נאלץ לכבות את המשאבה בזמן התהליך.

מהר למעלה

משאבה טבולה עם מצוף

המשאבה זהו החלק היקר ביותר במערכת, לכן יש לחשוב טוב לפני שרוכשים אחת.

משאבה של מכונת כביסה- נותנת מטר וחצי עד 2 מטר עומד ויותר חשוב, חינם! (ניתן לאסוף ממכונות כביסה ישנות הזרוקות ברחוב)

משאבה של מכונת כביסה- נותנת מטר וחצי עד 2 מטר עומד ויותר חשוב, חינם! (ניתן לאסוף ממכונות כביסה ישנות הזרוקות ברחוב)

תחום בחירת המשאבות הינו נושא למדריך בפני עצמו. בקצרה, יש לבחור את העומד (הגובה) שאליו רוצים לשאוב את המים והספיקה (קצב השאיבה). המטרה היא להספיק לרוקן את המיכל לפני שיגלוש על גדותיו, תוך שימוש במשאבה קטנה ככל האפשר על מנת לחסוך באנרגיה. בעבר במקום לקנות משאבה הייתי מפרק משאבות ממכונות כביסה ישנות, מחבר אותן בטור (כדי לקבל את העומד הדרוש, ובמקביל כדי לעלות את הספיקה) וחוסך את עלות הקניה, הדבר דורש עבודת צנרת וחשמל ברמה טובה ומדויקת, אולי אפילו אכתוב בעתיד מדריך על כך.

השיטה היא להפעיל את המשאבה כמה שפחות פעמיים מכיוון שהתנעת המשאבה דורשת אנרגיה רבה (הרי אנו ירוקים וקמצנים) וגם פוגעת במשאבה לאורך הזמן. לכן נשתדל להפעיל את המשאבה רק פעם אחת בזמן כל תהליך כביסה.

משאבה טבולה עם מצוף

משאבה טבולה עם מצוף

לגבי שאיבת שערות, חוטים, חול או כל הפרעה מכנית אחרת – פשוט כדאי לבחור משאבה שיודעת להתמודד עם מוצקים מרחפים (ככה זה נקרא), למרות זאת במשאבת אימפלר (משאבה עם רוטור מסתובב) קיימת הבעיה שהשערות יכולות להיתקע בציר המשאבה, ואז יש לפרק אותה, לנקות, כך נפגעת האטימות, היעילות יורדת… ולנו זה עולה עוד בצריכת החשמל בסופו של דבר.

במערכת שלי היה עלי לעבור כ4 מטר גובה בספיקה של 100 ליטר לשעה + אובדן אנרגיה מצנרת (כמו חיכוך), לכן קניתי משאבה שאפילו חזקה לי יותר ממה שהייתי צריך באמת, המערכת עובדת טוב אך חבל על הכסף שבזבזתי.

מהר למעלה

המצוף

מצוף עם מיקרוסוויץ בפנים

מצוף עם מיקרוסוויץ בפנים

המצוף אשר מחובר למשאבה מכיל בתוכו מיקרו-סוויץ (Mirco-Switch). כאשר המצוף מתוח כלפי מעלה נסגר מעגל חשמלי והמשאבה מתחילה לעבוד. כאשר המצוף רפוי, המשאבה מפסיקה לעבוד. הכל נשמע קסום ויפה, אך במציאות המצב רחוק מכך, יש להתאים את אורך הכבל של המצוף עם דיוק רב, צריך לשמור שהמצוף לא יתקע בשום צינור או כבל. אם המצוף נתקע, המשאבה שואבת את כל המים, ואז המשאבה מתחילה לשאוב אוויר והיא עלולה להישרף (המים מוליכים את החום שלה). כמובן – אם המצוף נתקע והמשאבה לא מתחילה לעבוד… הבית רטוב וחסכתם את השטיפה השבועית.

בנוסף לצערי מניסיון זהו הרכיב הראשון במערכת שמתקלקל, כתוצאה מכך יש להפעיל ולכבות את המשאבה ידנית, דבר אשר קצת פוגע באיכות החיים.

המשאבה במיכל

המשאבה במיכל

מהר למעלה

הצנרת

מכיוון שכעת המים מקבלים אנרגיה המתבטאת בלחץ גבוה (ברנולי חברינו מעולם המדע ישמח לפרט על כך לכל השואל), הצנרת חייבת להיות טובה מספיק וללא חורים, בעיות איטום או חיבורי קומבינה.

אני למשל ניסיתי לקמבן צנרת אחרת באיזור החלון כדי שאוכל לסגור את החלון כאשר המערכת לא בשימוש, לכן השתמשתי בפנימית של אופניים, הייתי בטוח שאני גאון עולם, אפילו אטמתי וחיזקתי עם אזיקונים אך המים השפריצו מכל עבר וגם על הכביסה של השכנה (תמרה סליחה). בסופו של דבר הייתי צריך להשקיע כ15 שקלים על מחבר מתאים כדי לתקן את הנזק בצנרת.

הקומבינה שכשלה

הקומבינה שכשלה

מהר למעלה

כלי הקיבול על הגג

חבית 220 ליטר

חבית 220 ליטר

אני השתמשתי בחבית כחולה בנפח 220 ליטר, מה שאומר שניתן להפעיל שתי מכונות כביסה ולאחסן שם את המים. חבית חדשה יקרה (300 שקלים) אך התמזל מזלי וקניתי אחת משומשת ב-80 שקלים (שקודם אוחסן שם קונדישינר לשיער ולכן ריח הבושם נשאר בה).

בתחתית החבית חיברתי מחבר פיטמה שממנה יורד צינור לכיוון השירותים (דרך חור אוורור בגג השירותים). בתור החבית חיברתי למחבר הפיטמה צינור מאריך באורך 5 ס"מ שבלט, כמובן, כלפי מעלה. התפקיד של תוספת הצינור הוא למנוע סתימות בצינור מחומר ששוקע בחבית.

החיבור בין החבית לצינור מתחתיה הוא חיבור "בעייתי" עם חשש לנזילות, לכן סליל טפלון זהו כלי שאין לחסוך עליו, בנוסף אוויר איננו רוצה לעבור את מחבר זה (מסיבה מוזרה שלא ניכנס להסבר מדוע) ולכן כאשר המיכל מתרוקן עד סופו מדי פעם יש לנקז משם את האוויר (לא כזה נורא).

מהחבית לכיוון הפתח איורור

מהר למעלה

מעמד לחבית

אני השתמשתי בשולחן מתכת ישן שמצאתי זרוק בחצר, אך אני בטוח כי יש אין ספור רעיונות העיקר שיהיה יציב וחזק מספיק למשקל מקסימאלי של מעל 220 ק"ג

מהר למעלה

הצנרת שיורדת לשירותים

20121130_181909
נזילות בלתי צפויות

נזילות בלתי צפויות

בעיקרון צנרת זאת לא אמורה להיות בעייתית מדי מכיוון שהמים הזורמים שם הם בלחץ אטמוספרי, אך למרות זאת יש לשים לב שלא תתקפל ואז הספיקה תרד, או חיבור בן הצנרות לא יהיה טוב ואז נזילות לא נעימות, הרי כל נזילה הכי קטנה על רצפת המטבח או השירותים תוכל לגרום לשותפים בדירה לרדת מהרעיון ולהגיד לי להעיף הכל…

מהר למעלה

החיבור לשירותים

הצנרת עברה לה בחור האוורור בתקרת השירותים, ומשם נכנסת לניאגרה. בכניסה לניאגרה חיברתי ברז כדורי כדי לשלוט על הזרימה. במצב הנוכחי מילוי הניאגרה איננו אוטומטי, אך בדירה קודמת שלי הכנסתי למיכל הניאגרה מצוף נוסף במקביל לזה של המים הנקיים כך ששתי הזרמים היו אוטומטים. כדי לעשות זאת יש צורך להביא מצוף נוסף ולהפוך אותו ע"י שינויי צד המצוף, פשוט וזול.

בחרתי שלא לנתק את קו המים הנקיים שנכנס מדאגה לכך שיגמרו לי המים האפורים ומכיוון שזוהי דירה שכורה. אך בכל זאת התקנתי ברזון קטן על הצינור של המים הנקיים אשר מאפשר לי "לנתק" את הזרם. למרות שהרכיב זול והשתמשתי במלא טפלון, תמיד יש נזילות וכאב ראש (אך בסוף זה מסתדר).

ברז לניתוב המים
מהר למעלה

אסור!

מחבר T2קיימת אפשרות של מחבר T על הצינור שנכנס לניאגרה, כך שמצד 1 יכנס מים נקיים, ומצד שני מים אפורים, וכמובן שלכל אחד מהם ברזון משלו. כאשר הצד השלישי יכנס לניאגרה ויחובר לברז האוטומטי עם המצוף שם.

אל תעשו זאת! חיבור צנרת של מים אפורים באופן ישיר לצנרת של מים מתוקים היא אסורה ביותר! בדיוק בגלל זה קיים חוק נגד מים אפורים בארץ!  קיימת תופעה לא מוכרת של זרימה הפוכה, בה מים זורמים לכיוון השני של הצינור עקב הפרשי לחצים בצנרת המים הנקיים. ע"י כך יתכן ומים אפורים יכנסו לצנרת מי השתיה ומשם אלוהים גדול. פעולה זאת לא תסכן רק אותנו אלא גם את שכינינו! לכן בבקשה, לא!

אביזר שמצאתי ברשת שמוכרים אותו כמתאים למים אפורים, אך ממש לא מתאים! א. הצד של הצנרת הביתית לא יעמוד בלחץ וישתחרר. ב. סכנת זיהום המים בצנרת הביתית בעקבות זרימה הפוכה.

אביזר שמצאתי ברשת שמוכרים אותו כמתאים למים אפורים, אך ממש לא מתאים! א. הצד של הצנרת הביתית לא יעמוד בלחץ וישתחרר. ב. סכנת זיהום המים בצנרת הביתית בעקבות זרימה הפוכה.

מהר למעלה

הטיפול במים

פקק אקונומיקה על 100 ליטר מים, וגם זה רק כשיש ריח

פקק אקונומיקה על 100 ליטר מים, וגם זה רק כשיש ריח

מכיוון שחישבתי כך שהמים לא יעמדו במיכל על הגג יותר מיום עד יום וחצי, אני לא רואה שום צורך לטפל במים ביולוגית, (את הטיפול הזה אני שומר למים שיורדים לגינה, ועל כך אסביר במדריך הבא). לכן אני שואב את המי כביסה פשוט כך.

מכיוון שלפעמיים אני מכניס למיכל המשאבה מי מקלחת או מיץ שיניים, אני פשוט שופך מעט אקונומיקה כדי להרוג כל יצור חיי שיתכן ויגדל בחבית. אני מודה לכך ששיטה זאת איננה "אורגנית" במיוחד, אך היא מתאימה ביותר למים שנשפכים כך או כך לביוב, ואל חשש, מכוני טיפול השפכים לא יפסיקו לעבוד בגלל פקק אקונומיקה שנמהל ב-100 ליטר.

מהר למעלה

הבעיות שמהן יש להיזהר במיוחד

  1. אוויר כלוא בצנרת.
  2. נזילות – אומנם מים לא למדו מכניקת נוזלים, אך מדהים איך הם שולטים בחומר ותמיד מוצאות כל פרצה לזרום ממנה החוצה.
  3. צנרת או מחברים רופפים אשר מתחברים למשאבה – בגלל הלחץ יכול להשתחרר צינור ו/או להישבר מחבר, בקיצור להרטיב אתכם ואת כביסת השכנים.
  4. ריח מהמים – שוב תרגישו חופשי להתחיל לטפל ביולוגית (פרטים במדריך הבא), אך אקונומיה (היפו כלוריד) עושה קסמים.
  5. מצוף המשאבה – תמיד נתקע באופן לא צפוי והתוצאה לא כיפית.
  6. שערות או לכלוך במשאבה.
  7. הצנרת הרכה יותר נוטה להתקפל ולהוריד את ספיקת המים.
החבית על הגג עם הצנרת והצעות ייעול ודגשים לזהירות

החבית על הגג עם הצנרת, הצעות ייעול ודגשים לזהירות

זהו התוצאה הסופית בדירה השכורה שלנו עובדת מעולה! אשמח ותשתפו אותי בתמונות מהמערכות שלכם, וכמובן… הצעות ייעול 🙂

זהירות!

מהר למעלה הדפסה

אודותי

פורסם ב מדריכים ומתוייג תחת , , , , , , , . שמור את הקישור הישיר.

31 תגובות למים אפורים – מהכביסה לאסלה

  1. נעמה:

    קבוצת תלמידים בכתות ה-ו, מעוניינת לשוחח עמך על נושא השימוש במים אפורים. האם אפשרי?

  2. ליאור זינגר:

    מקרה בוחן: מערכת טיפול פיזיקלית-כימית
    מערכות טיפול בסיסיות בדרך כלל מורכבות מטיפול פיזיקלי וטיפול משלים של חיטוי. לדוגמא מערכת
    :(March, Gual, and Orozco 2004) י"ע המתוארת הטיפול
    הכותבים מתארים מערכת טיפול לבית-מלון בעל 80 דירות בספרד, בה המים האפורים נאספו
    מאמבטיות וכיור שטיפת ידיים.
    מערך הטיפול כלל סינון באמצעות מסנן שק- נילון (nylon sack type filter) עם פתחים של 1.3 מ"מ
    ושטח פנים כולל של 0 מ"ר ולאחר מכן שיקוע וחיטוי באמצעות סודיום היפוכלוריט. המים האפורים
    המטופלים נאספו למיכל של 1.3 מ"ק, ומשם נשאבו לשישה מיכלי אגירה עליונים בנפח כולל של 1 מ"ק,
    עם חיבור למים-שפירים לגיבוי במקרה הצורך. מערך המיכלים אפשר שליטה על נפח האגירה, ובעקבות
    כך על זמן השהייה במיכלי האגירה.
    המים האפורים המטופלים שימשו לצורך הדחת אסלות. המים ממכלי האגירה זרמו בגרביטציה ישר
    למיכלי ההדחה. צריכת המים הממוצעת היתה 014 ל' לנפש ליום כאשר צריכת המים הממוצעת
    לשטיפת אסלות היתה 34 ל' לנפש ליום. זמן השהייה הממוצע במיכלי האגירה היה 38 שעות.
    חסרונות
    מכיוון שהטיפול לא הוריד בצורה משמעותית את העומס האורגני, צריכת הכלור היתה גבוהה מאד
    )צריכה של 34 מג"ל ב- 00 שעות(. מערך טיפול מסוג זה דורש מינון גבוה מאד של כלור ומיקר את
    הטיפול. בנוסף, בחדרים לא מאוכלסים היה צורך בריקון מיכל ההדחה אחת ליום.
    למרות הפשטות של המערכת נדרשו פעולות תחזוקה תכופות. נדרש לרוקן את המוצקים שהצטברו
    במסנן כאשר עברו במערכת בין 03 ל- 04 מ"ק מים אפורים, אחרת קצב הסינון היה נמוך מאד ולא
    הדביק את הדרישה למים אפורים מטופלים. את מיכלי האגירה ומיכל השיקוע נדרש לנקות אחת ל- 031
    ו- 31 מ"ק בהתאמה.
    הערכה היא שנדרשו 0.3 דקות עבודת תחזוקה לכל 0 מ"ק מים אפורים מטופלים.
    יתרונות
    המערכת עבדה במשך 5 חודשים מהשנה כאשר בית המלון היה בתפוסה של כ- %83. אולם מחוץ
    לעונת התיירות כאשר בית המלון לא היה פעיל לא נדרשה תחזוקה של המערכת. עובדה זו מהווה יתרון
    על מערכות טיפול ביולוגיות הדורשות תחזוקה גם כאשר בית-המלון לא פעיל.
    העלות של המערכת זולה יחסית: עלות המערכת וההקמה היתה 05,111 אירו ועלות ההפעלה
    והתחזוקה 1.53 אירו למ"ק. בסה"כ המערכת הובילה לחסכון של 0.12 אירו

  3. איתמר מגד איתמר מגד:

    אהלן, שאלה לגבי מכונת כביסה שעכשיו חיברתי וניקזתי לתוך דליים:
    זו מכונת פתח עליון של 5 ליטר, לא משהו ישן במיוחד אבל גם לא חדשה. בתכנית שטיפה מהירה של 40 דקות מילאתי 4 דליים של 18 ליטר (72 ליטר), ואז התייאשתי ונתתי למים לזרום חופשי אל הקוצים שבחוץ. אני מעריך שהיו שם לפחות 100 ליטר מים שנשפכו כמעט בלי הפסקה – זה הגיוני או שהמכונה שלי קצת משוגעת?

    תודה,
    איתמר

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      פתיע לראות כמה מים מבזבזים אהה… או שתאסוף יותר דליים או שתבנה מערכת.
      ליאור

      • איתמר מגד איתמר מגד:

        אכן מפתיע, הייתי בטוח שהמכונה מקולקלת. בנתיים אני אתחיל בניקוז לחבית גדולה, ובהמשך גם אבנה מערכת לסינון והשקיה עם זה. תודה ושנה טובה!

        • טל:

          ברוח הדברים שהגבתי בה על סבונים והמלחה, במקום לשבור את הראש, אפשר לשנות מהבסיס. אז לא בקיצוניות למי שלא מתאים, לוותר על מכונת הכביסה (אגב, מדיח הבנתי שחסך מיים לעומת שטיפה ידנית, אבל זה גם אם נכון, משווים לשטיפה הבזבזנית בה הורגלנו…ואשמח לתגובת יודעי דבר בעניין אם זה רק פרסומי, שלא לדבר על החומרים שנהוג לשים בו, עובדה שלא מוזכר ברמת הפניית מימיו למערכות מיים אפורים כי לרוב הם כימיים…).

          אלה לשקול השרייה בחומץ (יש תכנית השרייה אבל אולי עדיף מחוץ למכונה, ממילא אתה כבר מתעסק עם דליים…ואזז תכנית מהירה כמו של חצי כמות ויש יותר חסכוניות. או, רק שטיפה וסחיטה להפעיל במכונה, זה יש אפשרות גם בלא משוכללות. לא ידוע לי מה הסיבה – אולי למקרה של הפסקת חשמל, מעולם לא הבנתי את כל הכפתורים והתכניות…

          במקום דליים או אגן, גיגית גדולה, השרייה במי חומץ, ואז השרייה במיים. כל שלב יכול להיות מחצי שעה ועד כמה שעות (בתלות בנוחות של פניות המבצע ולגבי החומץ – בתלות ברמת הלכלוך. אפשר פעמיים חומץ – פעם ראשונה מיים אפוריםבלי יותר מדיי התעסקויות, כי ממילא החומץ הורג הכל. פעם שנייה חומץ נקי ואם נורא בא לכם אז מרכך כביסה, אבל חומץ ביתי אפשר לעשות מאוד ריחני בתלות בחומרי הגלם הנבחרים. או אפילו רק מי רוזמרין, פשוט תה רוזמרים מרוכז או עלי אקליפטוס, רק לשים לב שהרוזמרין מאדים כמו סלק ומכתים – מיועד לבגדי עבודה כהים, או להשרות זמן קצר ברוזמרים לפני שמאדים יש שעה "בטוחה" שזה מספיק לכבידה לבנה ובהירה. ואז כאמור רק שטיפה וסחיטה במכונה. ואם בשלב שני בחרתם במי רוזמרין – השטיפה מיותרת. רק סחיטה.

          כמו בכל כביסה יש הבדלים בין רמות הלכלוך וסוגי הבדים, פירטתי כמה אפשרויות ויוצא גם ריחני גם דוחה ברחשים, שוב, אם בוחרים במי רוזמרין. לילדים זה אפילו דוחה כינים ברמה קלה וגם זה תלוי בכמות ששמים. במצעים שלהם זה מרענן נשימה בדיוק כמו שמן אקליפטוס או רוזמרין שנהוג לטפטף להם על הכרית, רק הריכוזים אחרים אבל כשעושים זאת בשגרה נדיר שצריך "טיפול" כשקורה משהו…

          חומץ ביתי ניתן להכין משאריות או קליפות, כאמור, יש שנותנות תוצאות ריחניות במיוחד. רוזמרין ואקליפטוס ניתן לקטוף בר בכל מקום…זה לא לכרות עף ולא לקחת ענפים, אם זה שמורת אקליפטוס ואולי אסור, רק כמה עלים נחוצים ובטוח מותר כי זה עץ עם צימוח מהיר מאוד.

  4. מאירה דן:

    שלום, אנחנו התקנו בביתנו מכשיר למים אפורים עם כל המערכת עצמה, הבעיה הכי קשה זה שאין משהו מקצועי (לפחות אני לא מצאתי עד עכשיו) שיכול לטפל לי בבעיות, רוב האנשים רק מתקינים ומדברים על כמה כסף זה חוסך, בסופו של דבר זה צריך גם לעבוד. האם יש באפשרותך להמליץ לי על איש שרות בתחום זה?

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      מאירה שלום,

      נתקלתי בבעיה דומה במערכת שייעצתי בבנייתה (אסור לי למכור כי מערכות מים אפורים הן לא חוקיות בארץ), אותו גוף שהשתמש בשירות שלי מאוד התלהב מהמערכת, אך בחר שלא לעבוד לפי ההנחיות שנתתי.

      כתוצאה מכך נגרמו בעיות במערכת (שבדיוק מהן הזהרתי), ולאחר תקופה מסוימת הם בחרו לרדת מהנושא ולחזור לשירותים רגילים.
      אני לא מנסה להאשים כאן את הלקוח הספציפי, אך כן הנחיות העבודה מאוד חשובות, למרות שלפעמים נראה כאילו ניתן לעבוד מעבר לגבולות שהוגדרו למערכת (למשל למה לתת לחבית לעמוד ריקה 50% מהזמן אם אפשר למלא אותה כל הזמן?- אז זהו שיש סיבה).

      אני לא יודע איך בדיוק עובדת המערכת שלך, אולי מהתחלה תוכננה שלא כראוי ולכן את סובלת ממפגעים כגון- סתימות- ריח רע, נזילות ועוד. אם תשלחי לי הסברים אוכל להציע פתרונות, אגב מאיפה את בארץ? אולי אוכל למצוא קולגה באזור.

      אגב אני ממש ממש לא חושב שהן יחסכו הרבה כסף, להפך המים בארץ מאוד זולים ביחס לחשמל,ולכן אם מותקנת משאבה עלות החשמל+ עלות המשאבה לבטח יוצא יותר יקר לטווח הקצר ולארוך, אין מה לעשות המדינה המדברית שלנו מעודדת אותנו לבזבז מים מהבחינה הכלכלית.

  5. אור דובקובסקי:

    הי
    הקמתי מערכת קטנה למים אפורים בבית שלנו שהוקמה גם בהשראת המדריך הזה,
    וגם בהשראת העובדה שלא היה לנו פתח ניקוז למכונת כביסה 🙂

    מערכת פשוטה ונעימה
    רכיבי המערכת שלי –

    1 – מיכל אגירה צמוד למכונת הכביסה
    2- משאבה טבולה של אקווריום
    3 – צנרת של צינורות טפטפות ומחברים מתאימים עד לניאגרה

    השימוש פשוט מאוד
    אחרי הכביסה מיכל האגירה מלא מים
    סוגרים את ברז ההזנה הרגיל של הניאגרה
    עושים מה שצריך ומורידים מים
    מפעילים את המשאבה כפי הצורך עד שבניאגרה יש מספיק מים
    (ממש לא צריך ניאגרה מלאה לגמרי בד"כ )

    היתרונות כפי שאני רואה אותם
    פשטות בהרכבה (כ10 – 20 דקות)
    סיכוי נמוך מאוד לתקלות מבאסות
    עלות נמוכה
    הצינורות כבר היו לי, ואפשר למצוא די בקלות חתיכות באורך 2-3 מטר זרוקות במקומות שונים.
    מיכל מצאתי גם כן זרוק בפח
    המשאבה עלתה 80 ש"ח, אך כדאי להשקיע במשאבה מעט יותר חזקה (עלותה תהיה 100 -120 ש"ח)

    חסרונות
    צריך להפעיל את המשאבה למשך זמן של בין דקה לשתיים וחצי דקות, בנתיים לא מצאתי טיימר אלקטרוני שיעשה את זה אבל זה ממש לא נורא.
    עוצמת המשאבה – קניתי משאבה שאמורה לתת עמוד מים של עד 1.6 מטר
    בפועל היא נותנת בקושי 1.3 וגם ההספק יורד
    היה שווה להשקיע עוד כמה עשרות שקלים ולמלא את הניאגרה הרבה יותר מהר

    תודה על השיתוף במדריך שבהחלט נתן לי השראה ורעיונות איך לבצע את משאלת ליבי 🙂

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      שלום אור,
      אני שמח לשמוע כי המדריך תרם לך, זוהי מטרתו העיקרית.
      חבר טוב שלי בנה מערכת דומה, אך בנוסף הוא הרכיב טיימר של 2 דקות בערך ולחצן עם כיסוי נגד מים בחדר השירותים,
      בכל פעם שאתה מוריד את המים עליך גם ללחוץ על הלחצן.
      לצערי היום אנשים כה מפונקים כי פעולה זאת קשה להם מידי…

      דבר נוסף הוא כי עליך להשאיר את המיכל ללא מים מדי פעם כדי א לתת לחיידקים להתפתח בו.
      החיידקים יגרמו לריח לא נעים.
      פתרון אחר שלא הכי פופלארי כאן הוא- אקונומיקה! מאוד זול ומאוד יעיל.

      בהצלחה ושלח תמונות של המערכת.
      ליאור

  6. מיכאל:

    מדריך מצויין, יום יבוא, ואני אבנה מערכת בסגנון.
    כמה עצות לשיפור (מנקודת מבט הנדסית בלבד):
    1) המצוף של המשאבה אכן ממש בעייתי, אך לבעלי ידע בסיסי באלקטרוניקה ניתן לבנות שלושה מצופים ממש פשוטים, ומעגל שיפעיל את המשאבה בהתבסס על הרעיון "2 מתוך 3", כלאמר להתייחס לנתונים של שניים מהחיישנים מתוך ה3, כך שגם במקרא וחיישן אחד נתקע, עדיין המערכת עובדת תקין.
    ניתן להרחיב זאת עוד, לבעלי ידע נרחב יותר באלקטרוניקה, וברגע שחיישן אחד מזייף, למראת שהמערכת תפעל כראוי, היא אף תוציא אות אזהרה שתקרא למשתמש לבצע תיקון.
    2) לא משנה כמה טוב תוכננה המערכת, תקלות תמיד יהיו, לכן חובה(!) לבנות מערכת overflow פשוטה ביותר, ולא רק במיכל על הגג, אלה גם במיכל הצמוד למכונת הכביסה, למקרא של כשל במשאבה. מערכת זאת פשוטה ביותר, ואת יתרונותיה ניתן יהיה לראות ברגע שתקרא התקלה הראשונה!
    3) לא יודע מה קורא אצלך, אבל במקרים רבים, במיוחד כשמצרפים למערכת את הכיור/המקלחת, תמיד יהיה זבל ושער במים, ולכן שווה ביותר לדעתי לשקול פילטר חלקיקים פשוט (אורגני כמובן).
    4) לדעתי ממש לא נכון לחקות שיהיה ריח למים, על מנת לטפל בו, ועדיף להקדים תרופה למכה, לכן לדעתי מומלץ להוסיף מערכת שתוסיף אוטומטית כמות מזערית של אקונומיקה/חומר אחר לטיפול בריחות, המערכת תופעל במקביל למשאבה הטבולה, כמובן שנדרש לתאם ספיקות של שני המשאבות או לבנות מערכת יניקה שתינק את האקונומיקה בעזרת אותה הספיקה של המים האפורים בדרכם אל המיכל הכחול. את הטיפול באקונומיקה לאחר מכן תשאירו למכוני טיהור השפכים, הם יודעים להסתדר איתה.
    5) הברז שמזרים מים נקיים במקרא ונגמרים האפורים הוא רעיון מצויין, אך דורש מגע יד אדם, אני חובב מערכות אוטומטיות, לכן ממליץ בחום להוסיף מנגנון של ניאגרה לתוך המיכל הכחול, וברגע שיגמרו בו המים האפורים, הברז יפתח אוטומטית, והמיכל יתמלא במים נקיים.
    נקודת המים הנקיים תהיה גבוהה מנקודת הoverflow, וגם בלחץ, לכן אין שום סיכוי שבעולם(ישנה הגנה משולשת) שהמים האפורים יכנסו לתוך מערכת מי הברז.

    כל זה יוסיף ממש מעט לעלות המערכת, אך המערכת תהיה חסינה לרובם הגדול של כשלים אפשריים, ותהיה כמאט לגמרי אוטונומית, ללא מגע יד אדם.
    התארבות האדם תדרש רק בשלוש מקרים: ניקוי הפילטר, החלפת מיכל האקונומיקה, ותיקון תקלות וסתימות במערכת.
    לשיכולכם

    מיכאל

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      מיכאל תודה רבה על הטיפים הטובים!

      כמה סוגיות שעולות לי:
      1. כיצד תמנע מהמשאבות להתקעה אחת בשניה וע"י כך לא לפעול כראוי?

      2. מסכים איתך, אך במיכל הצמוד למכונת הכביסה כבר כלל אין הצפות (אחרי הרבה מאוד עבודת כיוון) אך על הגג באמת היה עוזר (רק חבל שלא בניתי זאת קודם). כיום המצב בדירה הגיעה למצב לא אידיאלי שכולנו עושים כביסה רק בסופ"ש, לכן פתאום יש עודף מים, מכיוון שאינני יכול להתאפק כל השבוע, אני נאלץ להזרים את עודף המים לגינה (ללא טיפול) או לביוב.

      3. אכן יש שם מסנן- מסנן גרב בגפה, מדהים כמה פשוט אך טוב הרעיון.

      4. מסובך מאוד, ניסיתי אך לרוב נוצרו רק תקלות נוספות בהזנה האוטומטית… אם תמצא דרך לגרום לזה לעבוד חלק- קניתי. אגב מה שהרבה עושים זה לשים טבלית כלור (נמכר לברכות שחייה), הטבליה מחוץ למים אך כאשר זורמים מים "חדשים" הם עוברים במגע איתה.

      5. אפשרי- באמת ייתן חיים קלים, אך לא פשוט כל כך לבנות וליישם מבלי שיהיו תקלות, אגב הזמן שהמערכת יבשה חיובי עבורי מכיוון שהחיידקים (ביופילים) שגדלו שם חוטפים סוג של עקה. אך גם שטיפה של המערכת במים נקיים מדי פעם בטוח יעזור.

      שוב, תודה רבה רבה על הטיפים הטובים!

      ויאללה שלח תמונות של המערכת (העתידית) שלך ברגע שתבנה 🙂

      • מיכאל:

        תודה על ההערות, זה גורם גם לי למחשבות בכיוונים שונים.
        1) אם הדלי מספיק רחב יחסית לגובהו, ניתן לחבר כל מצוף במרחק רב זה מזה, כך שפיזית הם לא יצליחו לגעת אחד בשני, אך זהוא לא המצב לרוב.
        פתרון הרבה יותר פרקטי יהיה לחבר 3 צינורות לתוך הדלי, ובכל צינור לשים קלקל, או חומר צף אחר, בכך אתה מאפשר למצוף תנוע אנכית בלבד. את הניתור לא ממש קשה לבנות מכאן והלהה.
        2) נדרשה לך המון עבודת כיוונון, ובנוסף כיום אתה בטח מזרים את העודפים ידנית לביוב/גינה.
        בעזרת שימוש במנגנון overflow, שלשם בנייתו נדרש חור בדלי, וצינור, זהוא, אתה מזרים אוטומטית את העודפים לביוב.
        אל תשכך שהיום המערכת עובדת טוב, אבל מחר, כשתשים כביסה בלילה, השערות יתפסו במשאבה, והיא תפסיק לשאוב, וכשתתעורר תצא לשחייה קלילה. לדעתי זוהיא מערכת חובה, שלא דורשת כמאט כלום לשם התקנתה.
        4) הפתרון הנ"ל נראה לי דיי טוב, אך אם תרצה להזרים חומר נוזלי כלשהוא, כך משאבת מים של אקווריום קטנטנה, ותחבר אותה לאותו המנגנון שמפעיל את משאבת הריקון של הדלי השחור, בעזרת ברז קטן תוכל לכוון ולשלוט בדיוק רב ביותר על כמות החומר, שיהיה גם יחסי לכמות המים האפורים. אמנם אין פה מנגנון אל-כשל, אבל זוהיא מערכת לא חיונית, לכן ניתן לקחת את הסיכון שיהיו שיבושים מעט לעט.
        5) נכון ששלב זה הוא הקשה מכולם לביצוע, אך יתן לך מענה מצויין למקרא שאתה בא להוריד מים לאחר מעשה, ואין תגובה….
        את המנגנון ניתן להתאים למאשל כך שישמור שהמים במיכל הכחול לא ירדו מ8 ליטר(הדחה אחת ועוד טיפה ספר), אך שיסגר ברגע שיש נגיד 10 ליטר, כך שלא יתמלאו מים סתם. זה גם נותן לך את האפקט של העקרה והשטיפה של המיכל(במידה מסויימת).
        זה יתן לך מענה מיטבי שאף פעם לא יגמרו המים באסלה, ומצד שני תמיד יהיו לך מספיק מים להדחה(8 ליטר במיכל על הגג ועוד מה שיש בניאגרה).

        שוב, הכל עיניין של כמה להשקיע בהקמה הראשונית לעומת כמה השקעה יומית תדרוש תחזוקת המערכת.

        מיכאל

  7. ליאור זינגר ליאור זינגר:

    גרף שמראה את מצב פילוג המים במגזר הביתי…

    תודה למשרד להגנת הסביבה.

  8. ליאור זינגר ליאור זינגר:

    וואלה וואלה, בזמן שחיפשתי חומר למדריך אחר נתקלתי במקרה בטבלה הזאת שפרסם המשרד להגנת הסביבה (בזמנו היה איכות):

  9. לבנה:

    שלום ליאור . ביכולתי לשים מיכל אחד בלבד בצמוד למכונת הכביסה וברצוני להזרים ישירות לניאגרה, כיצד?

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      לבנה שלום,

      יש לי חבר טוב שבונה מערכות כאלו, המערכת פשוטה ביותר,
      ראשית בחר מיכל שיתאים מבחינת נפחו לכמות המים המוזרמת החוצה ממכונת הכביסה.

      שנית, אתה יכול להשתמש במשאבה קטנה כך שבכל פעם שמישהו יוריד את המים הוא ילחץ על לחצן שיפעיל את המשאבה הקטנה עם טיימר בהתאם לזמן שלוקח למיכל הניאגרה להתמלא (בערך 60 שניות), משאבות מומלצות לכך אלו הן משאבות של אקווריומים, או משאבה ישנה של מכונת כביסה.
      זאת מערכת פשוטה ביותר רק יש לשים לב שלא יהיו נזילות.
      כמו כן אני ממליץ לשים עוברפלוו לביוב, כאשר החבית תתמלא, שארית המים תרד לביוב, בהצלחה ושלח תמונות,

      ליאור

  10. מתן יעקב גולן מתן יעקב גולן:

    מסכים עם אסף לגמרה
    אם כי יש לאפשר מגוון פתרונות לרצף התודעתי של אנשים
    והפתרון של ליאור מגניב וחוסך מים רבים (שלא יכבו את האהבה)
    הערות מספר –
    אמנם קוב עולה 8 וחצי שח אך יש לחשב ל13 שח. כי גם אם אתה לא משתמש בביוב. אתה משלם עליו

    אם כבר אקונומיקה לחיידקים. לך על מי חמצן. – ניתן לקנות מוצרי כמו-קונומיקה או להכין לבד. ואז לא צריך להתנצל בפני הפקק

  11. זיו זיווון:

    ליאור אתה גאון. מדהים לראות איך אתה מוצא פתרונות הנדסיים יצרתיים בהשקעה מינימלית.

  12. אהבתי את המדריך, אבל אני חושב שצריך להטיל ספק בכמה מהבחירות שלך (ושל כולנו) בעיקר בנוגע לזיהום המים מלכתחילה:

    • אם לא נזהם מלכתחילה לא נצטרך להשקיע כסף ואנרגיה בלטהר. ולצורך העניין אין שום בעיה סביבתית בחומר אורגני (מזון, זבלאנושי, דם וכו') במערכת המים האפורים בהנחה שהמים אינם באים במגע יד בעל חיים. מים אפורים עם חומרים אורגניים בסופו של דבר הופכים לדשן.
    • לא תמיד אפשר, אבל הרבה הרבה יותר מקיים, כמעט מכל בחינה, במקום להזרים את המים מהכביסה לגג ואז לאסלה, משאבות, מצופים, חשמל וכביסה מלוכלכת של שכנה (תמרה, סליחה), פשוט לא להשתמש במים באסלה מלכתחילה, או במילים אחרות להשתמש בשירותי קומפוסט (אפילו דלי, בשביל עיר). נכון. זאת בעיה להוריד קקי בדלי מקומה שלישית. ואני לא מצפה מאף אחד לעשות זאת, ועם זאת יש אנשים שעושים את זה. בכל מקרה, זה לגמרי ישים לכל מי שגר בבית צמוד קרקע. במקום לעשות שימוש חוזר במים, פשוט לא להשתמש בהם מלכתחילה
    • גם לגבי הדטרגנטים בכביסה. זה לגמרי פתיר. אגוזי כביסה עושים את העבודה מעולה לרוב הצרכים, מהניסיון שלי, והם בסך הכל משחררים טנינים למים שמסירים את הלכלוך. זיהום אדמה מטאנינים הוא כמעט בלתי אפשרי. אז תצאו מהסופר – והפעם סבון הכביסה!
    • יפה מאוד. גם המדריך, וגם התשובות של אסף שאיתן אני מזדהה.

      • ליאור זינגר ליאור זינגר:

        אסף אתה מכיר את דעתי לגבי התעסקות עם צואת אדם או מפיצי פתוגנים אחרים, ניתן לטפל ביולוגית, אך הדבר דורש טיפול מתאים! וכמה מאיתנו באמת עושים טיפול טוב שכזה?

        אגב, מתן יעקוב ואני עובדים כעת על מעכל אנאיירובי (ביו גז)- מדריך בהמשך. כאשר שותפתי לדירה ראתה את שירותי הקומפוסט שלו… לא יודע באיזה מילים לבחור כדי לתאר את המבט על פרצופה.

        לכן פתרונות שונים לאנשים שונים, הפתרון של המים האפורים מתאים למשל לכאלו הגרים בקומה גבוהה.

        ליאור

        • לגבי קומה גבוהה, אני מסכים.
          לגבי טיפול ביולוגי בצואת אדם, אתה נשמע כמו הברושור של משרד הבריאות.
          אפשר לומר אותו דבר גם על הכנת מזון, אבל אנחנו סומכים על האזרח במטבח שלו (או שאולי לא?!)

          מבט על הפרצוף זה עניין תרבותי. הבעיה היא כשמשתמשים בהצדקות רציונאליות כדי לתת מזור לאי קבלה של רעיונות חדשים, שלא לומר גועל.

          שותפתך לדירה גם כנראה מתי שהוא קיבלה קלקול כיבה מארוחה שאכלה אצל חברים (סטטיסטית זה כנראה נכון). היא לא הפסיקה לבשל בגלל זה, או להטיף לאנשים להפסיק לבשל ולעבור ל"מנחמה".

    • מיכאל:

      שאלה לגבי טיב לאחר שימוש באגוזי כביסה.

      האם ניתן במים האלו (ללא שום טיפול נוסף) להשקות צחיה בגינה? או רק צמחים מסוים מסוגלים לשרוד?

      מיכאל

      • הי מיכאל,
        במי אגוזי הכביסה יש בעיקר ספונינים "דמויי סבון". ספונינים הם חומרים שיש בהמון עלים וזרעים שאנחנו אוכלים ביום יום, ומשתמשים כצמחי מרפא ותבלין. כמויות גדולות של ספונינים אכן יכולות מזיקות לאדם ולבעל החיים, אך אנו מדברים על כמויות יוצאות דופן, כך שאם אתה לא שותה את המים שיוצאים ממכונת הכביסה, אין סיכוי להרעלת ספונינים. בנוסף, ספונינים הם חומרים פריקים באופן טבעי (בניגוד למולקולות מסונתזות במעבדה שמצוייות בכמויות במוצרי ההגיינה שלנו, שלעיתים אינן פריקות כלל ולעיתים לא יציבות באופן בלתי צפוי) והם חלק ממעגל החומרים הרחב בטבע.
        אני מאמין שאם תפזר מספיק את המים בגינה (באמצעות אגני חיפוי מסועפים) הספונינים מאגוזי הכביסה לא יפגעו כלל בשום צמח.

        • מיכאל:

          אסף, תודה לתגובה))

          בהמשך למה שכתבת,

          אני מתכוון שאם מים ממכונת כביסה (עם אגוזים) מכילה גם קצת לכלוך ואולי גם קצת צבע, זה יכול איכשהו להפריע?

          כמו שאומרים שמים של מטבח- לא טובים להשקיה ללא טיפול נוסף. (בגלל חיידקים או משהו כזה)

          מיכאל

          • זאת אסכולה מאוד מחמירה, האסכולה שמציג כאן ליאור, ואני לא מחסידיה.
            גם המים של המטבח וגם המים של מכונת הכביסה (כשמכבסים עם אגוזי סבון) טובים להשקיה כאשר המערכת מתאימה לכך, ומעבירה אותם ישר לאדמה, מבלי שיהיו חשופים לבני אדם או בעלי חיים בדרך לשם. כל עוד מפחיתים ככל הניתן את הזיהום במקור, האדמה עצמה עושה יופי של עבודת סינון ופירוק פתוגנים אפשריים ושאר ירקות (פשוטו כמשמעו, ירקות).

            • ליאור זינגר ליאור זינגר:

              מיכאל ואסף,

              הבעיה שאותה מיכאל מעלה איננה הבעיה של פתוגנים במקרה זה (אלה אם כן אתה מכבס חיתולי בד מלאים בצואת תינוקות, או כל דבר דומה אחר), הבעיה הינה בעיה של ריבוי חומר אורגני מומס במים (BOD).

              במקרה של כיור המטבח למשל, ריכוז החומר האורגני במים הנו מאות ppm (מילי גרם לליטר- מ"ג/ליטר) כאשר התקן המותר היום למי קולחין לצורכי השקיה הנו 10 ppm.

              לגבי מי הכביסה בשימוש באגוזי סבון, אינני יודע מה יהיה הריכוז, אך אני משער שבסביבות ה50 ppm. אינני יודע על איזה לכלוך מדובר, אך במקרה הנורמאלי מדובר באבק מדבר, זיעת גוף ואולי קצת חומר אורגני מנקיון המטבח… בקיצור ב'לכלוך' של הכביסה אינני רואה סיכון אמיתי של בעיות בעקבות החומר האורגני.

              במידה וריכוז החומר האורגני גבוה, מהן הבעיות הצפויות?במידה ואנו משקים בטפטפות, גדילה של ביופיילם (מושבות חיידקים) בצינורות וסתימת חורי ההשקייה, כיצד לפתור? או פתיחה ידנית (עם מסמר או סיכה) של כל החורים (בהצלחה אם יש לך גינה גדולה), פתיחה של סוף הצינור (שלרוב נעול ע"י מחבר 8 או אזיקון), פתיחה של המחבר והזרמת כמות מים גדולה בצינור שתסחוף את החומר החוצה- מדובר בחומר אורגני מוצק מרחף, סיבי הבד מהכביסה חול ואבק ששקע ועוד.

              השלב הבא לרוב הינו שטיפה כימית- לחלק זה אני מאמין שיפי נפש רבים יתנגדו (אולי אני אפילו בניהם), מדובר על שטיפה של מים בתוספת אקונומיקה (בריכוז נמוך), או מי חמצן (שמתפרק מהר ולא מזהם את הקרקע) כמו שמתן יעקוב הציע.

              במידה ואנו לא משקים בטפטפות, בעיות נוספות שיכולות להתרחש:
              זיהום הקרקע בחומר אורגני פריק, מה זה אומר?
              בשונה מחומר אורגני כמו זה הנשאר בקומפוסט, פה מדובר בחומר אורגני פריק, חומר זה נאכל ע"י חיידקים ופטריות (שזה כביכול טוב), אך הבעיה היא שאותם חיידקים ופטריות צורכים את הדישון שהוספנו לקרקע (למשל חנקן וזרחן) ועל ידי כך גוזלים את הדישון מהצמח ולכן יש לדשן בכמויות גדולות יותר.
              בנוסף מיקרואורגניזם אלו תופסים את "המקום" של מיקרואורגניזים אשר חיים עם הצמח בסמביוזה (הדס כתבה מאמר יפה בנושא), לכן אנו פוגעים בתנאי הגידול של הצמח.

              בעיה נוספת היא ע"י עידוד גידול מיקרואורגנים בקרקע, נוצרת שכבה אטימה בקרקע, השכבה פוגעת בהולכת המים בקרקע… שוב הצמח יסבול והקרקע פחות פורייה (ניתן לפתור בעיה זאת ע"י עירבוב הקרקע בין עונות הגידול).

              בעיה אחרונה אשר אנו יוצרים, זיהום מי התיהום!
              למרות כל יפות הנפש של השקייה במים ממוחזרים, רוב אוכלוסיית ישראל יושב מעל אקוויפרים (הגיוני- האדם התיישב איפה שיכל לחפור באר ולשתות ממנה), במקומות למשל כמו במישור החוף שם מי התהיום מגיעים אפילו לגובה של מטר וחצי עד 2 מטר מתחת לפני הקרקע. באיזור מישור החוף הקרקע גם כן חולית וחדירה מאוד למים.

              לא נראה לי הגון לזהם מים אקוויפרים אלו בעוד חומר אורגני מומס, זוהי בעיה קיימת ולא זניחה כלל. אם ברצוניינו לבחור בקיימות יש לחשוב אם כולם היו מתנהגים כמוני, איך היתה ההשפעה על העולם, ולכן אם כול מי שיש לו גינה באיזור האקוויפר יזהם את מי התיהום בחומר אורגני, דינינו רע ביותר.

              אז מיכאל ואסף אני מקווה שנתתי פה מספיק חומר למחשבה,
              ליאור

              • ליאור.
                1. הדרך היחידה בה אני ממליץ על שימוש חוזר במים אפורים היא באמצעות מניעת זיהום מקסימלית במקור ואגני חיפוי מסועפים. במצב כזה המים נשפכים לתוך אגן ניקוז מסביב לעץ או שיח מעוצה, כשהאגן מחופה, בעדיפות לחומר אורגני מעוצה כמו רסק גזם או בלוטים.
                2. תקנים לא מעניינים אותי כיוון שלרוב הם נכתבו ככסת"ח או אלף סיבות אחרות. גם הפלואוריד במים הוא תקן. בקיצור, תקן זה לא טיעון לכלום במערכת בירוקרטית כמו שלנו.
                3. חומר אורגני פריק, במצב של מניעת זיהום במקור, בטל בשישים לעומת כמויות הקומפוסט שלנו.
                4. לא כל מיקרואורגניזם ישר תופס מקום. התנאים צריכים להיות מטיבים איתו, והמקום צריך להיות "פנוי". התנאים המיטיבים הם רק בתוך אגן הניקוז. שם החומר האורגני נשאר, והמים מחלחלים דרך השורשים של העצים והשיחים אל תוך האדמה
                5. לדעתי הppm של האגוזים הוא נמוך בהרבה. אבל זה לא משנה. כי כל החומר האורגני הזה לא מוטל ישר על החול החשוף ונותנים לו לחלחל. כל המים נשפכים לתוך אגן ניקוז מלא בחומר אורגני פעיל ומלא חיים, שעושה, מכאנית וביוכימית, את פעולת הסינון. ולגבי איזור מישור החוף, לבן דוד של יואב היה פתרון מוצלח לדעתי.

                ולסיכום, אנחנו הולכים על הרע במיעוטו. (לדעתי, כמובן) כל הטיעונים שלך נגד השקייה במים אפורים הם כאין וכאפס לזיהום שיוצרת המערכת הכלכלית המטורפת שמסתובבת סביב המים שלנו, והזיהום שעושות אלף מכוניות של פקחים של רשות המים וטרקטורים של מקורות.
                Keep it close, Keep it simple.

    • טל:

      דברים כדורבנות אסף!!!! בנוסף, לא בעייה להוריד דלי עם קקי מכל קומה כי בשימוש נכון לא רק שלא מסריח – זה בדיוק כמו שמגדלים כלבים ואוספים עם עיתונים (בדומה לחומר היבש. מעולם לא הסריח ולא חסרים אנשים שמגדלים גם שני כלבים בדירה בקומות, ועובדים הרבה שעות ולא חסרות "תאונות" של צרכים בביית. עובדה שזה אפשרי. אצלנובבניים הייתה תקופה של 15 כלבים או יותר, בשבע קומות. זה המון כלבים יחסית. אז אין סםק שכל אלה שמגדלים כלבים יודעים להתמודד עם צרכים. ואם היה מסריח איש לא היה בא להתארח אצלם. זה ממש לא במצב. שמים בעיתונים (שבשירותים אלטרנטיביים זה מקביל לחומר היבש) וחסל. כנ"ל לגבי כמויות של טיטולים עם קקי – שלא העניין כרגע עצם השימוש בהם, אלה לעניין שהלית – עובדה שמסתדרים על דליים אינסוף וגם מקומה מעבר לשלישית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)