בוא נתעלה לרגע מדיון הטבעונות, והאם כן או לא לאכול ביצים, בוא נאמר אפילו שלא אכלת אותם אך כדרך נס הגיעו לידך כמויות גדולות של קליפות ביצים. האם ניתן להוסיף את קליפת הביצה לקומפוסט? לא! על קליפת ביצה חיידק הסלמונלה יוכל להתרבות בקומפוסט ולהפוך לאיום תברואתי סביבתי, ואסביר לכם עתה איך ולמה…
בוא נתעלה לרגע מדיון הטבעונות, והאם כן או לא לאכול ביצים, בוא נאמר אפילו שלא אכלת אותם אך כדרך נס הגיעו לידך כמויות גדולות של קליפות ביצים.
ממה עשויה קליפת הביצה
קליפת הביצה עשויה מ-%95 עד-97% גבישי סידן פחמתי, אשר התייצבו ע”י מטריצה של חלבונים, בלי אותה מטריצה הקליפה הייתה שבירה מדי ולא מאפשרת את תפקיד הקליפה (למשל מעבר של גזים ושמירה על לחות). בגלל אותה מטריצה קשה ההפרדה בין החלבון לסידן (מבלי לפגוע בחלבון), לחלבון יש ערך מוסף עבור מדענים. לתרנגולת לוקח כ-20 שעות ליצור את קליפת הביצה.
האם ניתן להוסיף את קליפת הביצה לקומפוסט?
לא! בקליפת הביצה גדל חיידק בסלמונלה, החיידק הנו פתוגני (מסוכן לאדם) מיזופילי (אוהב לחיות באותם טמפרטורות של האדם), מכיוון שבקומפוסטר טוב נוצרים תהליכים אקסותרמים (פולטים חום), הטמפרטורה בערמת הקומפוסט נעה מטמפרטורת הסביבה עד 70 מעלות במרכז הערימה, בליבה, ועל כן באזורים מסוימים בין 30-40 מעלות. זוהי הטמפרטורה המושלמת לחיידק הסלמונלה, בית גידול אידיאלי עבורו! על קליפת ביצה חיידק הסלמונלה יוכל להתרבות בקומפוסט ולהפוך לאיום תברואתי סביבתי.
האם ניתן לאכול את קליפות הביצים כתוספת סידן?
מכיוון שאני לא רופא, אני אבחר לצטט את ד”ר נחשון רנד מקופת חולים כלל*ת:
שאלה: ד”ר, שלום דודתי סובלת מבריחת סידן מהעצם. היא נוהגת להמיס קליפות ביצים כתושות בתוך המים ולשתות את זה מכיוון ששמעה שזהו מקור לסידן. האם זה בסדר מה שהיא עושה? האם זה יכול לגרום לנזק כלשהו? השאלה האם סידן בצורה כזו מגיע בכלל ליעד? תודה
תשובה: זה חסר טעם לחלוטין, מדובר בסידן לא זמין שאינו נספג במערכת העיכול. מלבד זאת קימות מחלות זיהומיות עקב סלמונלה וחיידקים אחרים, לכן אין בזה כל תועלת
בברכה,
ד”ר נחשון רנד
מנתח בכיר ומומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה
60 שניות על סלמונלה:
מהי אותה סלמונלה אשר כל כך פוחדים ממנה? (תודה למשרד הבריאות).
הנם מתגים גרם-שליליים, ממשפחת הE-COLI. המחלה נגרמת מחדירת החיידק למעי, ובעלת סימנים קליניים כגון שלשולים, כאבי בטן מלווים בהתכווצויות, חום גבוה, כאבי ראש, בחילות והקאות.
יש לציין שחיידקי סלמונלה אינם מחוללי מחלה ע”י יצירת טוקסינים, כמו חיידקי סטפילוקוקוס, אלא ע”י התפתחות החיידקים במעי. לכן, התפתחות המחלה איטית יותר ונמשכת בין 6 ל- 72 שעות ובממוצע בין 12 ל- 36 שעות כאשר מסטפילוקוקוס או חיידקים אחרים המייצרים טוקסינים, התפתחות המחלה מהירה יותר ונעה בין שעה ל- 6 שעות. בנוסף לסימנים הקליניים האמורים, ישנן לפעמים תופעות חמורות יותר כמו אלח דם (ספטיצמיה) היכולה להסתיים במוות, במיוחד אצל ילדים.
על מנת שהסימנים הקליניים יתבטאו נדרשת נוכחות מינימום של חיידקים מחוללי המחלה. במחלת הסלמונלוזיס, על פי הספרות, הכמות המינימאלית של החיידקים הנדרשת הינה 10,000. ניתן למצוא את סימני המחלה גם בערכים נמוכים יותר (10 עד 100 חיידקים) כשאוכלים מזון עם ריכוז גבוה של שומן וריכוז נמוך של מים פעילים, כמו שוקולד או גבינה, שמגנים על החיידקים מחומצות הקיבה. כמו כן גם בחטיפים יבשים שבהם בתנאים מסוימים החיידק עמיד. אנשים שנדבקו במחלה יכולים להפריש את החיידק עד 6 חודשים לאחר היעלמות הסימנים הקלינים ובתקופה זו הם עלולים לזהם מזון אם לא מקפידים על תנאי היגיינה נאותים.
מה כן ניתן לעשות עם קליפות הביצים?
עקב ריכוז הסידן הגבוה נשתמש בקליפות הביצים למקומות בהם דרוש הסידן.
האכלה של תרנגולות
בעיה נפוצה אצל מגדלי התרנגולות החובבים היא ביצים שבירות מדי, לרוב הבעיה נובעת עקב מחסור בסידן. לכן יש לשטוף היטב את הביצים במים תוך כדי שפשוף, נשרה אותם במים רותחים, כאשר המטרה היא עיקור או הורדת ריכוז חיידק הסלמונלה בכמה סדרי גודל.אחר כך נפורר את הקליפות לאבקה, ניתן לעשות זאת בטוחן קפה (לעצלנים).
את האבקה יש לערבב עם תערובת ההזנה לתרנגולות. במידה והביצים הטריות עדין שבירות, יש לחפש מקור אחר לבעיה.
העשרת הקרקע
כאן אציג לכם את הפתרון שאני מיישם.
בעיה נפוצה של שימוש במים אפורים היא המלחת הקרקע, וניתן לקרוא על כך בהרחבה במאמר הבא. כימיה של הקרקע על רגל אחת – קרקע טובה היא קרקע חדירה למים, בעלת יכולות הולכת מים גבוהה (נימיות) ואחיזת מים גבוהה (שתי תכונות שונות שלא סותרות זאת את זאת). כאשר הקרקע חולית אין כלל בעיה, אך כאשר הקרקע חרסיתית או בעלת אחוז גבוה של טין במרקם, לקרקע יש נטייה להפוך להיות אטימה למים עקב המבנה הכימי של החרסית והטין (silt). הדרך להימנע מכך היא יצירת אגריגטים בקרקע (גושוני קרקע) המאפשרים למים לזרום בקלות לתוכם ולשורשי הצמח לעבור ביניהם ויחד עם זאת אוחזים מים במצב האידיאלי לצמח (קיבול שדה- בשפה המקצועית).
אז בפשטות: נעדיף בקרקע את יון הסידן המומס (++Ca), על פני יון הנתרן המומס (+Na) המגיע למשל ממים אפורים, כיוון שיון הנתרן גורם לאטימות של הקרקע, בעוד יון הסידן תופס את מקומות של הנתרן אך אינו פוגע בחדירות של הקרקע למים ושורשים, ולכן לא ממליח את הקרקע.
למתקדמים – ראו: העשרת קרקע למתקדמים
אופן הטיפול בקרקע מלוחה (נתרן כלורי)
נרצה להוציא עודפי מלחים (נתרן כלורי) מקרקע מלוחה כדי להתאימה לצרכים חקלאיים.
טיפול שגוי – שטיפת הקרקע במים דלים במלחים תגרום להרחקת חלק מהמלחים המסיסים, אך בנקודה מסויימת ירידת ריכוז המלח גורמת לאותה תפיחה ופיזור של הקרקע הנתרנית. לכן שטיפת הקרקע במים תגרום לאטימה של הקרקע והמשך תהליך השטיפה לא יועיל במאום.
טיפול נכון – יש לשמור על האגריגטים בקרקע בזמן השטיפה, נעשה זאת ע”י פיזור גבס או קליפות ביצים שמסיסותם במים מספקת סידן לקרקע ועל ידי כך שוטפת את הנתרן (דוחקת אותו החוצה).
למתקדמים – ראו: אופן הטיפול בקרקע מלוחה למתקדמים.
אז איך להעשיר את הקרקע בסידן?
הדרך היעילה ביותר למניעת הצטב
רות נתרן בקרקע היא ע”י פיזור אבקת גבס או קליפות ביצים בפני הקרקע, עם הזמן מי הגשם ממיסים אבקה זו בהדרגה דבר המגדיל את ריכוז הסידן בקרקע. איך בתכלס לעשות זאת? פשוט לשטוף את הקליפות במים, לשים לייבוש בשמש (אני שם על פני הקרקע) לאחר יומיים שלושה כאשר התייבש אני שובר ומפזר על פני הקרקע.
יתרונות בקליפות הביצים על פני הקרקע
- הצבע הלבן מחזיר את קרינת השמש ומוריד את רמת ההתחממות הגלובלית (ואת הטמפרטורה בבית השורשים) וע”י כך מקטין את תהליך האידוי.
- מבסיס את הקרקע (עושה אותה בסיסית יותר)
- עוזר ביצירת אגריגטים בקרקע.
- נפתר מפסולת של קליפות הביצים.
- חיידקי הסלמונלה לא יגדלו ויתרבו בקרקע מכיוון שלא נוצר בית גידול מתאים, השטיפה בשלב המקדים הורידה את ריכוז החיידקים משמעותית.
עד כאן, על ביצים בקומפוסט.

ביצים כהעשרת סידן
@ העשרת קרקע – למתקדמים
האגריגטים נוצרים בעקבות כוחות משיכה חשמליים, כאן מסתתרת לה תורה שלמה בשם השכבה החשמלית הכפולה (DLVO) אשר מתארת את היחסי כוחות של דחייה, משיכה ושיווי משקל בין שני חלקיקים טעונים.
מה שנובע מתאוריית DLVO הוא שיון הנתרן (+Na) המומס במים (למשל במים אפורים) פוגע קשות בתהליך הפלוקולציה (יצירת האגריגטים) ולכן הופך את הקרקע לאטימה למים, לכן עלינו להילחם בריכוז הנתרן הגבוה במים. הדרך הטובה ביותר שאנו יכולים לעשות זאת היא ע”י המסת סידן (Ca). ומאיפה הסידן? קליפות ביצים למשל.
למה המסת סידן מונעת המלחה?
הכל מסתתר במונח ‘קק”ח’ (קיבול קטיונים חלופים), שמתאר את סך כל הקטיונים החליפים הספוח למינרל. זוהי תכונה קבועה של המינרל הנובעת מהמטען השלילי שעל פניו. יחידות הקק”ח – meq/100 gr soil
נתרן בקרקע
כאשר הנתרן חודר לקומפלקס החילוף (השכבות החשמליות של הקרקע) בריכוזים גבוהים הוא גורם להרחבת השכבה החשמלית הכפולה => גוברים כוחות הדחייה בין החלקיקים=>הרס מבנה הקרקע עקב פיזורה.
- הקרקע תתפח בהרטבה
- חדירות הקרקע למים נמוכה
- כאשר קרקע זו מתייבשת היא מתכווצת ונסדקת
איך ניתן לבדוק את מנת ספיחת הנתרן?
א. בתמיסת מיצוי הקרקע – כדי לעמוד על מצב הנתרן של הקרקע.
ב. במי ההשקיה- כדי להעריך את סכנת הניתרון בעקבות השקיה במים.
כאשר מהווה הנתרן הספוח 10-15% ויותר מקיבול הקטיונים החליפים של הקרקע מתחילה ההשפעה השלילית של נתרן לבוא לידי ביטוי.
@ אופן הטיפול בקרקע מלוחה – למתקדמים
אפשרות נוספת היא לגרום לSAR גבוה במים.
SAR “מנת ספיחת נתרן”
לפי ערך זה ניתן לחזות את ספיחת הנתרן לקרקע. בעזרת ערך זה יכול החקלאי לדעת מהי מידת הנזק שנעשתה לקרקע בעקבות ריכוז הנתרן שנכנס לקרקע (למשל ע”י השקיה במים אפורים).:
SAR = Sodium Adsorption Ratio = מנת ספיחת נתרן.
תודה על המאמר המעניין והמעשיר .
זורק רעיון יש צמח בשם סילוקורניה שהוא מלוח במיוחד .
באם הוא לוקח את המלח שלו מהאדמה אולי זה רעיון להוריד מליחות מהאדמה .
לא מבין בזה לצערי רק זרקתי רעיון .
תודה על המידע המעניין. אהבנו את העיצוב המדליק של הבלוג!
נשמח לקרוא נושאים נוספים בנושא.
תודה על התגובה, נשמר לשמוע כאשר החברת ביצים שלכם תתחיל לשווק ביצי חופש, או מוצר מוסרי יותר מכלובי סוללה. אני בטוח שהקוראים באתר (50 אלף) ישמחו להתחיל לצרוך מכם ברגע שתתחילו לשווק ביצי חופש.
לא הבנתי איך לשים את הקליפות סתם באדמה לא גורם לסלמונלה ולשים בקומפוסטר כן גורם.
ניבה שלום,
אשמח אם תקראי את המאמר כדי להבין, אך בקצרה. לשים קליפות ביצים בקומפוסט לא יגרום לך לחלות בסלמונלה, אך יעלה את ההסתברות להתרבות חיידק הסלמונלה, מה שמעלה את הסיכון.
הסבר:
חיידק הסלמונלה זקוק לחום (35- 40 מעלות צלזיוס), לחות וחומר אורגני על מנת להתרבות. ערימת הקומפוסט עשירה בחומר אורגני, לחה מאוד ופולטת הרבה חום, לכן חיידק הסלמונלה אוהב את תנאים אלו ולכן יתרבה בהם.
אותה סיבה שאת לא זורקת עצמות, מוצרי חלב ושאריות בשר בקומפוסט.
ייבוש ופיזור קליפות הבייצים על פני הקרקע לא נותנים את תנאי הגידול האופטימלים לכן בתקווה שלא יגרמו להתרבות החיידק. על מנת להיות בטוח המלצתי על כמה דרכים לעקר את קליפות הביצים, למשל, לשים על מגש אפייה ובכל פעם שאת משתמשת בתנור פשוט תכניסי כדי לייבש ולחמם.
אני מקווה שזה ענה לך על השאלות,
ליאורא זינגר
תודה על המידע המעניין! נהנו מעיצוב הבלוג שלך ונשמח לקרוא עוד בנושאי ביצים
רציתי לשאול האם את הקליפות ביצים אני יכול לפזר מיד על האדמה, או עליי להניח אותם לייבוש בצד לכמה ימים?
תודה
!
רון שלום,
הכל שאלה של מקדמי ביטחון, אני כן הייתי ממליץ לך ליבש כמה ימים בשמש ואז לפורר, במיוחד אם האדמה עליה אתה מעוניין לפורר עשירה בחומר אורגני. אך שוב, הכל במטרה להוריד את ההסתברות לריבוי חיידקי הסלמונלה.
אני משתמשת בקליפה ובמים של ביצים שבושלו ומפזרת בגינה
תודה על המידע המעניין.
חיסרון שגיליתי – קליפות הביצים הופכות לפירסומת ליונים – “פה אפשר להטיל וזה גם בוקע בהצלחה”… קצת אחרי ששמתי אותן בעציצים, הגיעו יונים ובכוח ניסו לקנן במקומות בלתי אפשריים במרפסת שלי…
רעיון – אפשר לנקות את הקליפות עם מי חמצן וכדומה, מחטא מאוד חזק, לא סביר שיישאר בדל סלמונלה אחרי זה..
נעמה שלום,
מכת הקינון של היונים עכשיו קשה לכולנו :) יכול להיות שבאת קליפות הביצים מושכות אותם, אך לי התיישבה יונה באדנית שאין בה קליפות (במקרה כי צמחים אלו רגישים לסידן), אני גרשתי אותם משם ע”י שקית ניילון ששמתי איפה שישבה כך שהרעש יעצבן אותה, אגב משם היא עברה לגור בדיוק מעל המזגן (איפה שאין לי גישה)…
בעיקרון המי חמצן עשוי לעבוד, אך זה גם ימיס את הסידן וגם סתם יקר, חיטוי טוב אחר שניתן לעשות זה לרסק ושים בתבנית אפייה ולשכוח בתנור, כל פעם שתאפי בתנור גם הקליפות ביצים יזכו לחיטוי בחום על הדרך…
תודה ששיתפת :)
סתם לתשומת ליבך – פירסומת בצורת קליפות ביצים המיועדת ליונים, לא מתייחסת לאותו עציץ בהכרח… רק ש”זה הולך טוב להטיל פה באיזור וזה יבקע”… תחשוב על קליפות בננות שאתה רואה על הקרקע – לא בהכרח תחפש את עץ הבננות בדיוק מעל… היונים חכמות הרבה יותר ממה שנדמה לנו. אולי לייבש בשמש לשם חיטוי במקום אחר, ואז להעביר לעציצים…
אגב, למי שרוצה להשלים לעצמו סידן באמצעות קליפות ביצים, שווה לבדוק ערבוב שלהן עם חומץ תפוחים. אם לסלמונלה קשה עם חומציות הקיבה, סביר שחומץ תפוחים יהיה יעיל. החומציות גם עוזרת לספיגת הסידן.
בלי ספק, חרובים מומלצים מאוד.
כמובן, יש לבדוק את ערכי החומציות הנדרשים לטיפול בסלמונלה, לפני שמיישמים כל בוקר…
אני מחטא קליפות ביצים כל ידי הכנסתם למיקרוגל למשך דקה. עובד היטב.
אגב: ריסוק הקליפות בבלנדר והכנסתם לחומץ למשך כמה שעות מגדילה את הזמינות שלהם לקרקע.
שלום,
מקווה שלא פספסתי את ההזדמנות לשאול את השאלה הזאת, ראיתי את המאמר רק עכשיו.
לפני שקנינו את הקומפוסטר (לפני חודשיים בערך) קברתי את שאריות המזון (כולל קליפות הביצים) בשוחות הריקות שבגינת הירק שלנו.
לפני שבועיים, הפכתי את האדמה בשוחה הריקה ושתלתי ירקות שגדלים בינתיים יפה מאוד.
אתם חושבים שיש חשש שהירקות יהיו נגועים בסלמונלה?
תודה,
ישי
ישי שלום,
הירקות יגדלו מצוין, הסידן טוב להם. החשש האם אתה או משפחתך תדבקו בסלמונלה, זאת שאלה הסתברותית וככל הנראה שכלום לא יקרה, אך ההסתברות קיימת שם.
מה לעשות? פשוט שטוף את הירקות טוב עם סבון ופעם הבאה תפעל לפי המדריך… בכל מקרה לאכול ירקות זה תמיד בריא יותר מלפחד :-)
דיון מרתק, חברים. הסיכון לחטוף הרעלת סלמונלה באמצעות שימוש בקומפוסט ביתי המכיל קליפות ביצים טחונות הנו אפסי….הויכוח לגבי תנאי הגידול של חיידק הסלמונלה בקומפוסט (טמפ’ וחומר אורגני זמין) לא לוקח בחשבון את האינטרקציה של אותו חיידק עם אוכלוסיות חיידקים ומיקרו ומקרו-אורגניזמים אחרים בערמת קומפוסט המטופלת כיאות (השקיה סדירה, צל, אוורור, וכו’). בתנאים אלו הסלמונלה לא מצליחה להתחרות ולא שורדת יותר משבועיים. לכן המפתח לבטיחות כאן הנו טיפול נכון בקומפוסט וכן לתת לו ל”התבשל” ביולוגית מספיק זמן מאז הוספת החומרים האחרונה (כולל כמובן קליפות ביצים טחונות). אני נותן לערמות שלי לשבת ככה לפחות חצי שנה. אני משתמש באופן קבוע בקליפות ביצים- מייבש אותן היטב בשמש ואז טוחן במעבד מזון קטן המוקדש למטרה זו בלבד. את האבקה (אני קורא לה “אבקת פיות”) אני מפזר בערמות הקומפוסט שלי, יחד עם אבקת בזלת.
בהצלחה ואל פחד.
אלכס שלום,
ראשית אומר כי הרצתי את השם שלך בגוגל ומצאתי יופי של דברים :)
אותה “אבק פיות” שאתה מכין אפשר באותה מידה לפזר על פני השטח ולא בתוך החומר האורגני, ע”י כך להרוויח פעמים, ראשית להימנע מהסיכון של סלמונלה, שנית להעשיר את המים המזוקקים (מהמזגן או הגשם) בסידן וכתוצאה מכך לדחוק את הסודיום (נתרן) החוצה (בעצם לשטוף את הקרקע ממנו).
בכל מקרה יופי של הפתעות פיזרת באינטרנט, אז תודה על השיתוף:)
ליאור
ליאור, במטוטא ממך,
אולי תואיל בטובה להפנות אותי למקרים, אפילו אחד בודד, שתועד בהיסטוריה הרפואית של מישהו שחטף סלמונלה מהקומפוסט שלו?
ביקשת קיבלת! חפש מאמרים למשל בGoogle Scholar
http://scholar.google.com
של פרופ’ סימה ירון מהטכניון,
היא בכירה בהנדסת ביוטכנולוגיה, עובדת עם רוב חברות המזון הגדולות בארץ, ובעלת רקע מרשים בסלמונלה, מהתפתחות סלמונלה בחמאת בוטנים ועד לקומפוסט שעבר לחסה ולבזיליקום (ונשאר שם לאורך זמן).
הנה קישור לדף ישן שלה בטכניון:
http://gwri-ic.technion.ac.il/pdf/Professors/Sima_Yaron/Sima_Yaron.pdf
בהזדמנות אתרגם מאמר שלה ואפרסם באתר.
אגב אתה/ם מוזמנים לפנות אליה, היא מאוד מאוד נחמדה (גם עסוקה) אך היא תספר לך דברים שלא העזת לחלום על סלמונלה…
תודה, אבל תחסוך לי את החיפוש, אם אפשר (:
האם יש מחקר סטטיסטי רחב שבוחן אחוזי המצאות ושרידות לאורך זמן סלמונלה בקומפוסט ביתי? אשמח לקרוא אותו. גם לפני תרגום (:
אסף,
אז בוא נהפוך את זה למעניין, התערבות?
הי ליאור,
תודה רבה. משתדלים….
בהחלט אפשר וטוב להשתמש ב’אבקת הפיות בדרכים שהצעת.
עוד נקודה כללית ומוכחת מדעית לגבי חשיבות הסידן בקרקע- נוכחותו עוזרת ליסודות הזנה אחרים להיות זמינים יותר לקליטה ע”י שורשי הצמחים.
ישר כוח לכולנו ובמיוחד לאסף על האתר המדהים והמצויין הזה,
אלכס