נובמבר הוא חודש השפם הבינלאומי, הידוע גם בשם ”מובמבר” (Moustache + November), בו גברי העולם מוזמנים לגדל שפם לתפארת, שנועד לתמוך ולעורר מודעות לאותם גברים שנפגעו מסרטן הערמונית ולבריאות הגבר באופן כללי. בהזדמנות חגיגית זאת רציתי לשתף באפשרות הגילוח הרב פעמי שנמצאות ממש בהישג ידינו.
נובמבר הוא חודש השפם הבינלאומי, הידוע גם בשם “מובמבר” (Moustache + November), בו גברי העולם מוזמנים לגדל שפם לתפארת, שנועד לתמוך ולעורר מודעות לאותם גברים שנפגעו מסרטן הערמונית ולבריאות הגבר באופן כללי.
שפמים עם כבוד
גם אני!
לכבוד מובמבר, גם אני הצטיידתי בשפם מביך למדי, כמו שאר גברברי הקהילה בה אני נמצא.
בהזדמנות חגיגית זאת רציתי לשתף באפשרות הגילוח הרב פעמי שנמצאות ממש בהישג ידינו, ולא, אני לא מדבר על סכיני המאך 3 לדגמיהם, שאיכשהו זכו לשם סכינים רב פעמיות, למרות שאחרי מספר מועט של גילוחים הן כבר לא ראויות לשימוש, ובעצם הן חד פעמיות, ועולות הרבה מאוד כסף לאורך זמן.
להלן סכיני גילוח רב פעמיות אמיתיות!!
אלה הסכינים שעד לפני מהפיכת הפלסטיק של המאה האחרונה שימשו כאמצעי הגילוח העיקרי לגברים ונערים מתבגרים בכל רחבי העולם, על ידי הספר השכונתי או בגילוח עצמי. בשנים האחרונות נפגשתי במספר ספרים שעוד מגלחים איתם, אם כי בעיקר בחו”ל (אנגליה, תאילנד, ירדן).
מסע החיפוש שלי לפתרונות מקיימים יותר מסכיני הגילוח החד פעמיים, הוביל אותי לשני פתרונות – האחד היה למצוא סכין רב פעמית אמיתית, זה לא היה פשוט, כיוון שהן לא נפוצות במיוחד, לא התמצאתי בדגמים השונים, ולא היה לי מושג איך להשתמש בהן. והשני היה שינוי תפיסה, להתגלח פחות, שיער פנים זה דבר יפה, וגילוח תדיר פוצע את העור.
את הסכין שלי מצאתי בחנות הסכינים, “לובלינסקי”, שברחוב המלך ג’ורג’ 14 בתל אביב. במחזיקה גם סכינים חדשות וגם משומשות. שלי הייתה מיד שנייה, מהזולות אבל באיכות טובה, בלי מותג ועלתה 140 ₪. הם נתנו לי גם שירות השחזה מספר חודשים אחר כך, כשהסכין שלי החלידה כיוון שלא יבשתי אותה כראוי לפני אחסון.
גילוח יכול להיות עניין טקסי למדי, וזה הטקס האישי שלי:
- אני לוקח את הזמן. לא משנה איך מתגלחים, מומלץ לעשות זאת ברוגע. חיפזון עם סכין רב פעמית זה ממש לא לעניין. אני אף פעם לא מתגלח כשאני ממהר. אני מפנה כחצי שעה לכל הסיפור.
- לרוב אני מתגלח לפני המקלחת, ותמיד מול המראה.
- אני מתחיל את הגילוח עם שטיפה של הפנים במים חמים וסבון שמנקה את הפנים.
אני מאוד אוהב את השימוש במברשת דורבנים טבולה בקרם גילוח של ולדה (שפופרת אחת מחזיקה לי לשלוש שנים). את המברשת אני שוטף במים חמים, ואז לתוך קערה קטנה אני מוציא קצת קרם שאותו אני מקציף בעזרת המברשת.
- החלק המהנה ביותר, עם הקרם והמברשת אני עושה קרצוף יסודי לזקן, שמרים את השערות ומכין אותן לגילוח.
- הגילוח. אני מעדיף להתחיל מהפאות למטה. מצאתי שגילוח עם כיוון השערות מפחית באופן משמעותי את הגירוי של העור ואת פצעי הגילוח והחתכים.
- תוך כדי הגילוח אני מנקה את הסכין עם מגבת, כך שהלהב נשאר חשוף וחד לחיתוך השערות הבאות. את השיער אני מעביר לקומפוסט ואת המגבת אני מכבס.
- אחרי הגילוח הראשוני, אני שוטף את הפנים ובוחן איפה צריך עוד עבודה.
- הסבב השני כולל קרצוף מקדים (כמובן), וגילוח האזורים שסימנתי לעצמי קודם.
- הערה – בשנה הראשונה, שבה אחרי גילוח בסכין רב פעמית עדיין היה לי מה לגלח, נעזרתי בסכין המאך 3 הישנה שלי לפיניש שאליו שאפתי. שימוש בסכין חד פעמית באופן כזה עדיין שווה את המאמץ כיוון שהלהב נשאר חד לממש הרבה יותר זמן.
- לאחר הגילוח ושטיפת הפנים, אני משתמש באבן מלח שנקראת אלומניום אלום, שנפוצה כיום בתור דאודורנט טבעי. סבתא שלי סיפרה לי שהיא זוכרת את אבא שלה בעירק משתמש באבן כזאת לאחר כל גילוח. האבן נועדה לסגור את החתכים והיא עושה עבודה מצוינת. אפשר לקנות אותה בזול בצורתה הגולמית. סבתא שלי מצאה מישהי שמוכרת גוש יפה ב-20 ש”ח, או ביוקר בכל חנות טבע במחלקת הדאודורנטים. כאן המקום לציין, שבניגוד למצופה, כמות חתכים שעור הפנים שלי חווה, התמעטה מאוד, ואני כמעט ולא נחתך עם הסכין הזאת. אני חושב שזה קשור לזהירות ולזמן, מה שקוראים – תשומת לב
- בשלב זה אני בדרך כלל מתקלח ומוריד את השכבה המייבשת שהאבן יצרה.
לאחר כל גילוח אני מקדיש מספר דקות להשחזה. את הלהב אני משחיז בשני שלבים. א. בעזרת אבן משחזת או שיש, שאותה אני מרטיב ומשחיז את הסכין בתנועות סיבוביות בזוית של הלהב. ב. שימוש ברצועת עור (שהשגתי מסנדלרייה), בתנועות איטיות (המהירות היא רק עניין של סטייל ובדרך כלל מניבה תוצאה פחות טובה) ממני והלאה.
- ייבוש מלא של הסכין.
- שימון עדין של הלהב לאחר כל גילוח על מנת למנוע חלודה לפני האחסון.
להעמקה
הדגמה – ככה עושים גילוח בלהב “אמיתי” (תער)
איך מתחזקים תער גילוח
הדרכה על גילוח בתער
סרטון הדרכה נוסף
וכמובן, איך אפשר בלי ויקיפדיה? על סכיני תער בויקיפדיה באנגלית
גילוח נעים!
ואיך יוצא הגילוח? באותה רמה של סכין חדש?
מאמר מעולה!
שתי הערות מנסיוני הדל והידע המוגבל שלי:
1. רצוי להתגלח אחרי מקלחת, כך הנקבוביות פתוחות. לחילופין – אפשר לעטוף את הפנים במגבת שהושרתה במים חמים. אותו אפקט.
2. שמן לפני גילוח עושה המון.
3. משחה לאחר גילוח ללא אלכוהול עושה המון גם היא.
4. לאחר גילוח עם כיוון הזיפים אפשר להתגלח שוב כנגדם. העור בקושי מגורה והתוצאה מדהימה.
אני מוצא שתי בעיות עיקריות בשיטה:
1. ברור שגילוח כל כמה ימים יפחית את הפצעים ויהיה הרבה יותר נוח לסכין. השערות רכות יותר מאשר זיפים בני יום, וכך גם ישנה פחות התנגדות מצד העור. עם זאת, יש אנשים שאוהבים ו/או צריכים להתגלח בכל יום.
2. גילוח עם כיוון השערות משאיר זיפים קצרים. הפנים לא נראות חלקות, ואך חשוב מכך לא מרגישות חלקות. לכן כדי להשיג גילוח טוב, יש לגלח נגד כיוון השערות.
אליהו- בטח שכן, זה גורם לאלצהיימר, הוכח מדעית … אם זה באמת חשוב אוכל לחפש את המאמר בנושא.
שמן זית הוא קרם הגילוח המושלם, רק לשטוף את הפנים במים חמים ולמרוח שכבה דקה של שמן זית.
יאללה מכאן הייש למדריך של יוצאים מהסופר
שניים במכה גם סכיני גילוח וגם דיאורדורנט…
מקסים, מפחיד, אבל מקסים
הזכיר לי את קטע של הגילוח מ”הדיקטטור הגדול”
http://www.youtube.com/watch?v=BZk-nIy9RY8
זה עובד טוב גם עם זקן זקן?? אם כן אימצתי, המון אהבה וחום בטח קר אצלכם! יואבי
בדיוק התחלתי לחשוב בכיוון השבוע. תודה רבה!
ובהזדמנות זאת, אולי לך או למישהו אחר מהקוראים/חוקרים יש פתרון לסוגייה של השימוש באבן אלומניום כזו מצד אחד, אל מול הקריאות החוזרות להימנע משימוש בדיאודורנטים וחומרים מכילים אלומיניום מצד שני. האם מדובר בתרכובות שונות או שזה אותו דבר?
גם אני חששתי משימוש בדאודורנט הזה, ומכיוון שיש מוצרים אחרים טבעיים מאוד טובים פשוט לא חקרתי לעומק.
אבל אם בכל זאת מנסים להבין:
דאודורנט-קריסטל, הוא בעצם אותו המינרל שיותם הזכיר – אלום, שהוא שם קיצור ל- Potassium aluminium sulfate. כלומר, מלח אשלגני של אלומיניום ופוספט.
החברות המייצרות את הדאודורנטים האלה טוענות שמכיוון שיוני האלומיניום קשורים ל- 2 או 3 יונים של סולפט, כל הקומפלקס הגדול הזה לא נספג בגוף. אבל הקומפלקס הזה הוא קשר יוני, כלומר קשר מלח. כמו מלח בישול (קשר יוני בין נתרן וכלור), גם מלח האלום מומס במים ונותן את היונים הנפרדים.
אז כשמורחים אלום על עור רטוב, מקבלים יוני אשלגן ויוני אלומיניום פוספט שבתורם מתפרקים ליוני אלומיניום ויוני סולפט.
ניסיתי לקרוא קצת באינטרנט, אבל בתור בוגר תואר שני בכימיה, לא מצאתי סיבה למה שלא נקבל יוני אלומיניום על עור רטוב, לכן הטענה לגבי הקומפלקס הגדול די מופרכת.
אני לא יודע לחשב במדויק כמה רטוב צריך להיות העור כדי לקבל פירוק מלא אבל המסיסות של אלום היא לא נמוכה (מספר גרמים ל- 100 גרם מים בטמפ’ החדר), ובכל מקרה המלח חייב להיות מומס כדי להימרח מהקריסטל לעור שלנו, אז הנחת העבודה היא שהמלח מומס ויוני האלומיניום מגיעים לעור שלנו.
לכן למיטב הבנתי, מי שנמנע מדאודורנטים המכילים אלומיניום צריך גם להימנע מאלום.
הוא אמנם מינרל שנמצא בטבע ולכן הוא “טבעי”, אבל מה שקונים בחנויות זה אלום שסונטז אז כבר לא ממש טבעי.
דרך אגב, אלום עובד טוב אחרי גילוח כי הוא גורם לכלי דם להתכווץ ומונע זרימת דם מחתכים חדשים. כלומר החתכים עדיין שם אבל הם פשוט לא מדממים יותר.
עוד מחשבה, חבל שאין סכינים כאלו שמסוגלים מראש לחתוך קצת רחוק מהעור כדי לקבל פשוט זיפים קצרים. זה היה יכול להיות תחליף טוב למכונת התספורת שאני משתמש בה כדי “להתגלח” או יותר נכון לקצר את הזקן לרמות לא מגרדות.
זה בסדר.
מעולם לא הוכח שאלומיניום פוגע באדם.
אליהו- בטח שכן, זה גורם לאלצהיימר, הוכח מדעית … אם זה באמת חשוב אוכל לחפש את המאמר בנושא.
מצויין, פרסם לינק.
תודה מדהים המאמר והתגובה יואל, נשמע מאוד הגיוני.
גיליתי עכשיו שאני משתמש בדאודורדורנט שקניתי לפני שנתיים בעדן טבע מרקט, שמכיל את האלום. וחשבתי שאני משתמש במוצר בריא…
ככימאי, מה דעתך על שימוש בסודיום ביקרבונט מעורבב במים עם כמה טיפות של שמן אתרי לריח? זה נוגד את הריח מבית השחי לכמה שעות טובות, אבל מה לגבי מידת הבריאות של זה?
תודה מראש!
הי ארנאלדו,
למיטב ידיעתי אין ממש בעיה עם סודה, ובטח לא עם שמנים אתריים.
כמובן שכל דבר בפרופורציה וכל חומר יכול לגרום רגישות אם שמים יותר מדי.
מצאתי מישהו שמרחיב קצת על שימוש בסודה (ממש קצר):
http://www.mit.edu/~rei/deodorant.html
תודה רבה!
בנוגע לריח רע מהפה, אני יכול להמליץ גם על לשים על הלשון טיפה אחת של שמן אתרי של מנטה (או לרגישים, לשים טיפה אחת על האצבע ולהעביר את הלשון על האצבע).