חורף חם בבית

טכנולוגיה נאותה

ההוצאות האנרגטיות על תחזוק הדירה הם בין סעיפי ההוצאה האנרגטית הגבוהה ביותר שקיימות. רבות נכתב על בתים מתוכננים אקלימית, מסה תרמית, בידוד וכיווני רוח. אממה. בבית השכור או אפילו הקנוי מן המוכן עלינו לנסות ולעשות את המירב עם הקיים. במאמר זה ננסה לענות על הדרכים הישירות והפשוטות להתנהלות אנרגטית נכונה בחורף. אם בוא הקיץ נשקול לעדכן מאמר זה בשנית…

ההוצאות האנרגטיות על תחזוק הדירה הם בין סעיפי ההוצאה האנרגטית הגבוהה ביותר שקיימות. רבות נכתב על בתים מתוכננים אקלימית, מסה תרמית, בידוד וכיווני רוח. אממה. בבית השכור או אפילו הקנוי מן המוכן עלינו לנסות ולעשות את המירב עם הקיים. במאמר זה ננסה לענות על הדרכים הישירות והפשוטות להתנהלות אנרגטית נכונה בחורף. אם בוא הקיץ נשקול לעדכן מאמר זה בשנית…

בכל זאת לא נוכל לדלג על כמה הגדרות.

מסה תרמית הכוונה היא ליכולת של גוף "להחזיק" חום. אם תרצו, חישבו על תפוח אדמה. כאשר מבשלים אותו הוא חם, והוא שומר על חומו לאורך זמן. ככל שהמסה התרמית גדולה יותר לוקח לה זמן רב יותר לשנות טמפרטורה. היא נטענת במשך זמן ארוך יותר ופורקת את האנרגייה לאורך יותר זמן. לצורך הדוגמא החומר שמהווה את המסה התרמית בתפוח האדמה הם המים האצורים בו.

אם נרצה להאט את איבוד החום נוסיף למערכת שלנו גם בידוד. למשל נעטוף את תפוח האדמה שלנו במספר מגבות. המגבות יעכבו את איבוד החום לסביבה. צידנית תסייע בכך גם כן. למעשה החומר המבודד, הנגיש לנו ביותר הוא האויר סביבנו. לכן צמר סלעים מבודד קירות כי הוא מחזיק אויר כלוא. פוליסטרן מוקצף (קלקר) גם כן.

שימו לב! הסדר כן קובע. על המסה התרמית להיות בתוך הבית ועל הבידוד לעטוף מבחוץ. נשמע ברור? טוב לעטוף מגבת בתפוח אדמה באמת לא נשמע כמו משהו סביר. אבל כבר נתקלתי בבתים שיש להם חיפוי אבן מבחוץ (מסה טרמית) וצמר סלעים בתוך.

מצויידים בידע קל זה נצא לטיול בביתנו החורפי. ונתחיל כמובן בחלונות.

השמש היא הגורם הראשון במעלה לחימום בתנו. לפחות בבאר שבע, ברוב החורף יש שמש. לכן נשאף להכניס את מירב השמש שנוכל פנימה. נקצוץ שיחים ועצים המסתירים את השמש (למחכימים יש עצי תאנה מול החלון ולהם לא צריך להסביר מה לעשות באיזו עונה… ). ננקה האבק מהחלונות, נפתח הוילונות.

כאשר סוער וקר בחוץ נסגור החלנות. אם כי שווה תמיד להשאיר קצת אורור. יודעי דבר אומרים כי בחורף אנו משופעים יותר לא מוירוסים רבים יותר כי אם מחללים סגורים יותר המעודדים ריכוזי וירוסים גדולים. עתה החלונות הופכים ממשאב אנרגטי לגנב אנרגיה.

איטום מרווחים בין משקוף לחלון

סיליקון, אצבע (עדיף מכופכפת) וזו כל התורה

"הרוח נושבת בחרירים" בעיקר במסגרות העץ, בחיבור בין המשקופים לקיר ובין המשקופים למסגרות החלון עובר קור. נושבת רוח. אם אתם לא בטוחים אם זה המצב אצלכם בחלון שבו לידו קצת בשעת לילה קרה. אם תרגישו רוח נושבת אתם בבעיה. אל חשש, שום דבר שאקדח סיליקון לא יכול לפתור. לא אקולוגי סיליקון? גם גבס יעשה את העבודה. גם גבס הוא מחצב…. תעשו בצק.

אבל גם אחרי שאטמנו את החרירים עדין קר לייד החלון. לזה קוראים גשר קור. גם כשהבית מבודד היטב, יש נקודות שבהן הקור חודר בקלות רבה יותר. מסגרות אלומיניום וזגוגיות הן מוליכות קור מעולות. ניתן לרכוש חלונות מבודדים כמובן. אבל למי יש כסף. איך לעשות את זה בעצמנו? תאלצו לחכות עוד קצת עם התשובה לזה…

מאיפה עוד חודר קור? מהקירות והרצפה. לכן כדאי מאוד לבודד את הרצפה. קוראים לזה גם שטיח. את השטיחים נניח בכל מקום חוץ אולי מהמקומות בהם השמש פוגעת בריצפה. שם נרצה להשאיר מסה תרמית חשופה לקלוט את האנרגיה.

שטיחשטיח

לחמם או לא לחמם? זו השאלה!

לא לחמם כי הגוף צריך לייצר בעצמו את האיזון טמפרטורה עם הסביבה. לקחת לו את המקום הזה יחליש אותו ובעיקר מאוד יבלבל אותו במעבר מהחוץ לפנים ובחזרה. הפתרון. מסה טרמית – תאכלו הרבה. ואם פחות מתחברים לזה… בידוד. עכשיו לבידוד קוראים סוודר. כן, גם לסוודר יש הרבה אוויר בין חור לחור. ולכן הוא מבודד. כדאי ללבוש בגדים רבים ובשכבות כדי ליצור שכבות בידוד. אישתי מספרת על ילדות בערד עם שמונה (8!) שכבות. אנחנו עם הקטנה שלנו מגיעים לארבע בימים קשים.

בחרו לבשל את המרקים והחמין בזמן שהמשפחה בבית ולא כשכולם בעבודה ובבית הספר. הריח, והחום, יעשו את ההבדל.

אני גם נוהג להשאיר את מי האמבטיה באמבטיה עד שיתקררו לחלוטין לפני שמפנה אותם לגינה. סוחט את טיפת האנרגיה האחרונה לפני השחרור.

כאשר כבר מוכרחים לחמם

דאגו לחמם חללים כמה שיותר קטנים. קרוב לוודאי שלא תצליחו לחמם את הקירות והרצפה (אלא אם כן יש לכם מחמם תת רצפתי) לכן אין מה לחמם שעה מראש את הבית. חממו 5 דקות לפני הכניסה לחדר. שימרו על מרחב מצומצם ככל הניתן. סיגרו חדרים, חלונות כדי ליעל את תהליך החימום. זה ישמור על סביבה חמימה ומשפחה מלוכדת.

מזגן יעיל אנרגטית ממפזרי חום ותנורי להט. כוונו אותו על הטמפרטורה המינימאלית שעושה לכם טוב. אין תועלת בהפעלתו מעבר לצורך. הטרמוסטט של המזגן יפסיק את המזגן כאשר החדר הגיע לטמפרטורה שהגדרתם לו. וכך תחסכו חשמל רב.

גז אקולוגי מחשמל (שמעתי גם סברות אחרות). ואני אישית מוצא את תנורי הגז מלבבים הרבה יותר מהחשמליים למיניהם, שלא נאמר מזגן.

תנורי עץ הכי רומנטיים. לגבי זיהום האוויר והמצאות חומר בערה מקיים, יש לבדוק כל מקרה לגופו.

נשאר לנו דוד השמש. אסף כתב במאמר שלו שכיוון הקולט צריך להיות דרומה. וזה נכון כי אנחנו בחצי הכדור הצפוני. אך לקח את הזוית אל מול הזנית בצורה מעט כללית. אז מה צריכה להיות זוית הקולט בדוד השמש. מתקיני דודים ששואלים אותם אומרים 45 מעלות. בעקרון המדקדקים מכוונים את הקולט למצב שיקלוט מקסימום חום – במצב קבוע. כלומר במצב שבקיץ בזמן הזנית הזוית בין הקולט לשמש תהיה 90 מעלות. זה נכון אם היה זה תא פוטו-וולטאי המייצר חשמל עבור חברת החשמל. זה פחות נכון כאשר אנו מייצרים מים חמים לביתנו. הסיבה היא כי בקיץ אנו לרוב בעודף מים חמים ואילו בחורף אנו בחוסר. מאמר יפה שמצאתי של גי. א. פולינג (J.E.Poling) מקליפורניה (Vol.15, 3/4 "Physics Society") מציע לכוון את הזוית למייטבית לימי השיוויון. בארץ שלנו זה אומר משהו בסגנון 30 מעלות. ואת ההבדל האנרגטי תוכלו לראות בדיון בדף הזה . המשקיענים יחליפו את הזוית 4 פעמים בשנה,

18 לאפריל

זוית קיץ

5 מעלות

24 באוגוסט

זוית סתיו

30 מעלות

7 באוקטובר

זוית חורף

50 מעלות

5 במרץ

זוית אביב

30 מעלות

מקור [http://www.macslab.com/optsolar.html] הקו הירוק לא מעניין אותנו. הוא לפאנל העוקב אחרי השמש בשני מישורים. האדום הוא פאנל ש4 פעמים בשנה עדכנו את הזוית שלו. הסגול מכוון לזיוית מיטבית ביום הקצר של השנה והכחול לזוית מיטבית ביום הארוך של השנה. הכחול מייצר המון חשמל בקיץ אך דל בחורף לעומת הסגול.

מקור [http://www.macslab.com/optsolar.html] הקו הירוק לא מעניין אותנו. הוא לפאנל העוקב אחרי השמש בשני מישורים. האדום הוא פאנל ש4 פעמים בשנה עדכנו את הזוית שלו. הסגול מכוון לזיוית מיטבית ביום הקצר של השנה והכחול לזוית מיטבית ביום הארוך של השנה. הכחול מייצר המון חשמל בקיץ אך דל בחורף לעומת הסגול.

השלב הבא. ביידים ממציא לנו פטנטים. מעמד קולט דוד מתכוונן. מי לוקח את האחריות לפיתוח? אם זה נראה לכם פרט קטן תחשבו בגדול. תכפילו את מספר שעות הדוד שתחסכו במספר הדודים בארץ ותבדקו מה עשיתם לפליטות הפחמן. ויעקב בזמנו הציע וצדק גם להוסיף טיימר לדוד כדי לא לשכוח אותו ומאיץ לגוף חימום.
חורף חם וחסכוני.

לתוכן זה נכתבו 23 תגובות

  • תודה ומעניין מאוד .
    בדירה שלנו יש בעיה שהקירות מאוד קרים …כנראה סוג הבניה גורמת לזה. כמובן גם הריצפה…אבל בריצפה אפשר לשים שטיח.
    אין לנו שמש על הקירות כמעט במהלך היום.
    איך כדאי לבודד את הקירות ? כדאי לתלות דברים? איך אפשר בצורה יחסית פשוטה לגרום לבידוד ? איך אפשר לנסות למדוד את ההבדל? למשל למדוד את הטמפרטורה ב6:00 AM לפני הבידוד ולאחר הבידוד ?

    תודה רבה
    מתי

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן