הערה

מטעמי חיסכון באנרגיה, דוד השמש שהתקנו אינו מחובר לחשמל ולכן מוזן באנרגיה אך ורק מהשמש. לשמחתנו, בכל החורף האחרון, רק בכ-20 יום (לא רצופים) דוד השמש לא ייצר מספיק מים חמים.

רקע

הוראס דה-ססר השוויצרי המציא את דוד השמש הראשון בשנת 1777. דוד השמש כפי שאנו מכירים אותו היום הינו פיתוח ישראלי של ד”ר צבי תבור. הרעיון הגאוני הוא זה: דוד השמש עובד על העיקרון שהצפיפות של חומר כלשהו קטנה ככל שהטמפרטורה עולה. על כן הדוד יוצב מעל קצה הקולט העליון. כשהמים בצינורות הקולט מתחממים (ראו שרטוט) הם “מחפשים דרך לעלות” ו”צפים” מעל המים הקרים. כך המים החמים זורמים לתוך הדוד ומשתכבים באזור החם (החלק העליון של הדוד). מכיוון שמים חמים יוצאים מחלקו העליון של הקולט (דרך יציאה (3B)) אל הדוד, מים קרים זורמים לתוך הקולט מהאזור הקר בתחתית הדוד (דרך כניסה (4B)), וחוזר חלילה. ככל שהשמש מחממת את הקולט כך התהליך ממשיך לכיוון מצב בו כל המים בדוד חמים, והזרימה נפסקת. כשמים זורמים החוצה מהדוד (כשמישהו מתקלח לדוגמה) דרך יציאה (1), מים קרים חדשים נכנסים מצינור אספקת המים המחובר לכניסה (2). במידה והשמש מחממת את הקולט, הזרימה תתחדש. גאוני נכון?

הכנות

כדאי לרכוש מבעוד מועד את כל המחברים והצינורות הדרושים. וודאו את הקוטר המדויק של כל יציאה מהדוד, על מנת להתאים את המחבר והצינור לקוטר המצוי.

בניית הקונסטרוקציה

כפי שציינו, הדוד צריך להיות ממוקם מעל הקולט, ולכן כשבונים את הקונסטרוקציה לדוד יש להתחשב בכך. כשהדוד מלא הוא שוקל הרבה, מה שמצריך קונסטרוקציה חזקה דיה היכולה לעמוד במשקל.
בנוסף, יש לזכור שעל הקולט להיות מוצב בזווית של 45 מעלות (פחות או יותר, זה לא כזה משנה) לכיוון דרום (הכיוון מאוד משנה, בעיקר בחורף). מלבד ההנחיות הללו, תרגישו חופשיים ליצור איזו קונסטרוקציה שבא לכם. כיוון שאנחנו בנינו בעיקר מהחומרים שהיו זמינים, הקולט שלנו הונח כמעט על הקרקע (החלל שנוצר מתחתיו משמש כמחסן קטן). כדי לדאוג שדוד השמש יהיה כולו מעל הקולט הנחנו אותו על ארון עץ ישן, שהוגבה מעט על ידי שלד ברזל (שאריות משולחן ישן).

יציאות וכניסות

אחרי שדוד השמש מונח במקום, הגיע הזמן לבצע את החיבורים. בשרטוט (שוב) ניתן לראות כי בדרך כלל ישנן 3 יציאות בתחתית הדוד, ואחת בצד הדוד, בחלקו העליון. ננסה לעשות סדר כדי לזהות את הכניסות והיציאות. מה אנחנו יודעים?

1. מים קרים מהמערכת צריכים להיכנס אל הדוד.
2. מים חמים צריכים לצאת מהדוד אל המקלחת (ו/או שימושים אחרים).
3. מים חמים צריכים להיכנס אל הדוד מהקולט.
4. מים קרים צריכים לצאת מהדוד אל הקולט.

במקרה שלנו, זיהינו את היציאות החמות כך: היציאה הבודדת בצד הדוד למעלה (3) (שכן לא הגיוני שתהיה כניסה בחלק העליון של הדוד לצורך הכנסת מים קרים) והיציאה ה”אדומה” (1) מבין שתי היציאות המסומנות בצבעים בתחתית המיכל. אם כך, אפשר גם לזהות שהיציאה הקרה ה”כחולה” (2) בתחתית המיכל היא בת הזוג של היציאה ה”אדומה” (1). היציאה שנשארה, ללא הצבע (4), היא היציאה הקרה שמצומדת ליציאה החמה בצד הדוד בחלקו העליון (3), והיא מכניסה מים קרים מתחתית הדוד אל הקולט.
ניחוש מלומד נוסף שעזר לנו – הנחנו כי היציאה החמה בתחתית הדוד (1) הולכת לאספקת המים, וזאת על מנת לחסוך באורך הצינור המוביל מים חמים, ולהובילם מתחתית הדוד היישר למערכת הביתית. אם כן, יציאה (2) הקרה היא בת זוגה והולכת אף היא למערכת הביתית. יציאות (3) ו-(4) לקולט. הניחוש הצליח.

חיבור לקולט

כמובן שהיציאה הגבוהה צריכה להתחבר ל(3B) והנמוכה ל(4B) כמו בשרטוט , וזאת כיוון שהמים החמים יוצאים מחלקו העליון של הקולט . חוץ מזה, אין כיוון נכון וכיוון לא נכון לקולט – גם אם נהפוך את הקולט, ובלבד שנניח אותו ב 45 מעלות, היציאה הגבוהה שבו היא למים חמים והנמוכה ובאלכסון – כניסה לקרים.

בידוד, בידוד ובידוד

כדאי לבודד את הצינור החם מהקולט לדוד. כדאי לבודד גם, ככל האפשר, את הצינור של המים החמים שיוצא מהדוד למערכת. הבידוד אמנם מעלה את היעילות במעט, אך כל תרומה נחשבת. הבידוד פשוט להכנה, וביום מעונן כשהמים במקלחת יהיו בטמפרטורה סבירה, תגידו תודה על כך שהשקעתם חצי שעה נוספת בבידוד הצינורות.

סיכום

בניגוד למחשבה המקובלת, להרכיב דוד שמש זה לא כל כך מסובך. כמובן שאם אתם מתקינים את הדוד על הגג או במקום גבוה אחר, כדאי לחשוב טוב טוב על הקיבוע.