בניית קמין כיס (Pocket Rocket)

תנור גמור
מידע כללי-
  • זמן השלמה: כמה שעות
  • רמת קושי: סביר
  • עלות: תלוי כמה ממחזרים :)
  • ידע נדרש: אין
חומרים+
  • זווית נירוסטה 6 צול
  • חבית כחולה 220 ליטר
  • פרלייט
  • צינור נירוסטה 6 צול
כלי עבודה+
  • דיסק
  • מספרי פח
  • עיפרון
הדפסה

קמין כיס או באנגלית pocket rocket הוא קמין פשוט מאוד להכנה ובעל יכולות חימום יוצאות דופן. הקמין שהכנתי כאן הוא גירסה משופרת של קמין הכיס שמתאר יאנטו אוונס בסיפרו המעולה rocket mass heaters. אבל קודם כל, למה אני חושב שצריך להתקדם הלאה מהקמינים שאנחנו רגילים להשתמש בהם?

החסרונות הבולטים בקמין רגיל הם

  • שהוא מעלה (ומבריח) את החום למעלה בארובה. למעשה זאת הדרך שבה הוא עובד.
  • שהוא "אוכל" המון עץ. במיוחד כשהוא עובד יחסית נקי.
  • שהדרך שלו לשמור על החום לאורך זמן היא לעשות בו תהליך של פיחום. מלא גאזים רעילים שזה אללה יסטור אלא אם משתמשים בתוצרים כדי להסיע מכוניות.

לעומת זאת, קמין כיס מוריד את החום כלפי מטה וכך משחרר המון חום לחלל לפני שהוא עולה בארובה. הוא עושה את זה בזכות הארובה הגבוהה שלו והיחסים הספציפיים בקוטר הצינורות. בנוסף, הוא יחסית חסכוני בעץ. אמנם לא חסכוני כמו קמין מסה (בזה נדון בפעם אחרת), אבל בהחלט חסכוני כשמשווים אותו לקמין רגיל. וגם קל להזין אותו בקורות ארוכות.

בדרך כלל אין אפשרות לשמור על חום בקמין כיס, אבל בגירסה הזו הוספתי מסה וזה ממש עושה טוב. רוקט (ס)טוב. מה שבטוח זה שאחרי הדלקה הוא עובד מאוד נקי בהשוואה לקמין רגיל.

תמיד כדאי שהקמין שלכם יהיה בעל שלושה מאפיינים – טמפרטורה גבוהה, מערבולות של גזי הבעירה שמשתחררים מהעץ, ומספיק זמן שבו הגאזים יכולים לבעור.

  • טמפרטורה גבוהה נוצרת כשהחלל בתוך הארובה מתחמם.
  • מערבולות נוצרות בזכות הזווית החדה שבה נתקלים הגאזים כשהם יורדים כלפי מטה וגם בקיר שעולה לארובה.
  • אורך הזמן מתאפשר כי החום יורד כלפי מטה וכי הארובה גבוהה.

חשוב לציין שהקמין הזה לא אידאלי לבית עם ילדים. הוא מתחמם מאוד מהר ובפתאומיות, ויכול להגיע לטמפרטורות גבהות. במקור יאנטו אוונס כיוון אותו לתחליף לחביות שמחממות הומלסים ברחובות. מין מקור חום עוצמתי ודי נייד. עם התוספות שלי הוא הרבה יותר מתאים לבית.

את החומרים לבניית הקמין אפשר למצוא, ברובם. אני השתמשתי בחומרים קנוים כדי ליצור במהירות בדיוק את מה שבא לי.

מתחילים מ…

חבית. ככל שהחבית גדולה יותר, כך תהיה יותר רדיאציה (radiation – הקרנה של חום) לחלל. הגודל שבחרתי היה כמעט שישים ס"מ גובה (57 ס"מ אם מחשבים גם את השפה העליונה) על שלושים ושמונה ס"מ בקוטר. גודל טוב.

חבית

בחרתי צינור 6 צול (15 ס"מ) לכניסה וצינור 6 צול ליציאה. אם הייתי מגדיל את הקוטר אז הבעירה היתה יותר חזקה. אבל אין בכך צורך. אם הייתי מקטין זה היה עלול לא לסחוב. אני לא ממליץ לרדת מ-5 צול במערכת הזאת.

קניתי צינור נירוסטה 50 ס"מ. נירוסטה – כי האיזור למטה הוא האיזור הכי חם וצינור פח היה פשוט נאכל. מה שלא נורא למי שבא לו לאסוף מידי פעם צינור. 50 ס"מ – כי אני רוצה 1"0 סמ בין הצינור לבין תחתית החבית.

צינור חמישיםסימון כניסהסימנתי לחיתוך של הצינור, וחתכתי. חתכתי עם דיסק כי אני אוהב דיסק. אפשר עם ג'יגסו, עם מסור חרב והאמת שגם מספרי פח עובדות. אפשר לחתוך בדיוק בדיוק ואז לעשות לשוניות קטנות על כל ההיקף לאיטום יותר טוב.

לצינור עשיתי מין לשוניות שיורדות כלפי מטה כדי להחזיק אותו במקום וגם כדי להגביה אותו. להגביה – כי אני יכול לשים מסה תרמית בתחתית החבית בפנים. החום שיורד למטה יחמם מאוד את המסה הזו והיא תשחרר לאט את החום לחלל גם אחרי שהקמין כבה.

אותו דבר עשיתי גם לזוית תשעים מעלות שקניתי. בדרך כלל יוצאים עם הארובה ליד הכניסה. אבל החלטתי לאפשר בחלק העליון שטח לבישול. שוב – החום האמיתי הוא למטה, דווקא לא בחלק העליון. זה הקטע של הקמין הזה. אבל זה עדיין יכול בהחלט להרתיח גם למעלה.

קיפולים לזויתהכנסת זויתקיצרתי את הזוית לפני שהכנסתי אותה ועשיתי לה לשונית כדי לתפוס אותה במקום. חיברתי את הארובה. הארובה צריכה להיות לפחות פי שלוש יותר גבוהה מצינור הכניסה. שמתי שני מטר.

ואז הבערתי עיתונים וקרטונים (בלי צינור הכניסה) כדי לשרוף את הצבע של החבית. זה תהליך מאוד לא נעים. יש שיחרור של רעלים שממש עדיף לא לנשום. אם רוצים, אפשר לעשות תערובת של חרסית עם מים, לטבול בה מלא עיתונים ולצפות את החבית במעין עיסת נייר שכזו ואז לשרוף. הרעלים יספגו ברובם בחרסית. אפשר גם לעשות קש קל.

שריפת צבעחבית חיצונית
לקחתי חבית גדולה יותר וחתכתי אותה לחצי. היה כדאי לקחת חבית הרבה יותר גדולה. אבל לקחת את מה שהיה לי זמין. שמתי בידוד בתחתית. אני משתמש בפרלייט שזה מחצב שמשתמשים בו לגינון גגות. הוא קל מאוד ועמיד בטמפרטורות מאוד גבוהות. מספיק 3 ס"מ של פרלייט בשביל לבודד מצוין.

מעל הבידוד הוספתי מסה תרמית. אני הכי ממליץ על חול מחצבה בזלתי או חצץ בזלת מעורב באדמה, אנחנו קוראים לזה קוב תרמי. לי פשוט יש מחצבת בזלת קרוב לבית. מה שחשוב זה שהחומר יהיה כבד, כלומר – אוגר חום. קל אומר מונע מהחום לעבור. חצץ בזלתי זה אחד החומרים הכבדים.

מסה תרמית

הכנסתי את צינור הכניסה ואת החבית לתוך החבית. עטפתי את החבית הפנימית במסה… והנה קמין כיס עם מסה!

תנור גמור

איך מדליקים?

מה שאנחנו בעצם בנינו זה תרמו-סיפון. זה כמו שרוצים לרוקן מים מהאקוריום עם צינור. מכניסים את הצינור פנימה ושואבים כשהקצה החיצוני נמוך יותר מהקצה הפנימי של הצינור. המים עולים למעלה (נגד כח הכבידה), פונים הצידה ואז יורדים. גם בקמין כיס זה מה שקורה. האש יורדת למטה (למרות שהיא הרבה יותר קלה מהאוויר), פונה הצידה ואז עולה למעלה. וכמו בסיפון, כדי להתחיל את התהליך צריך שהצינור הארוך ידע מה עושים.

מה שאני עושה זה לוקח עיתון מכווץ ומניח אותו מתחת לארובה שעולה. אח"כ אני מניח עוד עיתון ליד העיתון הקודם אבל ככה שאני אראה אותו מתחת לצינור ההזנה. אני לוקח עוד חתיכונת, מדליק אותה ושם אותה כמה שיותר בניהם (סוג של פתיל בין צינור ההזנה לארובה). לפעמים אני נותן נשיפה קטנה. מבעוד מועד אני מכין המון (המון) קיסמים. מעץ יבש וקל כמו אורן למשל בעובי של סנטימטר מקסימום ובאורך של 30 סנטימטר. מיד אחרי שאני רואה שהעיתונים נדלקו אני מניח אותם על העיתון שמתחת לצינור ההזנה. במידה והם נתפסו אני ממשיך להזין בקיסמים עד שהאש מתחזקת. אז אני יכול להכניס קורות אפילו של 10/10. לגבי אורך הקורות – אם רוצים להכניס קורות שבולטות יותר 10 סנימטר מעל הכניסה אז צריך להשגיח.

כיצד מנקים

פשוט מכניסים את היד מידי פעם ומנקים. אפשר גם עם שואב אבק.

הדפסה

אודותי

פורסם ב מדריכים ומתוייג תחת , , , . שמור את הקישור הישיר.

51 תגובות לבניית קמין כיס (Pocket Rocket)

  1. עוזי:

    היי
    זה נראה אחלה ובא לי לבנות..
    רק לא הבנתי איך עושים כזה דבר באופן עצמאי?
    לא צריך ארובה ארוכה שתצא מהתקרה בבית?

  2. דני:

    רציתי לדעת אם זה אפשרי, מהו גובה הארובה המקסימלי שניתן לעשות לקמין?
    האם ארובה באורך כולל של 10 מ', בקוטר של 22 ס"מ ,כש- 4 מ' ממנה בולטים מחוץ לגג תגרום ליניקה טובה של אויר, או שגובה כזה יגרום לירידת אויר קר למטה וכתוצאה מכך יכנסו גזים לתוך הבית?
    מקווה לתשובה מיודעי הדבר ובעלי הניסיון

    בתודה
    דני

  3. תום:

    שלום,
    תודה רבה על המדריך היפה.
    מה המרחק המינמלי/מקסימלי שצריך להיות בין תחתית החבית לצינור הכניסה?
    העלתה אפשרות להכניס מסה תרמית גם לתוך החבית. איזה חומר כדאי להכניס? האם אדמת חמרה יכולה לתפקד טוב כמסה תרמית?

  4. סהר:

    מישהוא יודע עים הצינור ארובה בתשעים מעלות ניקנה בצורה הזו או שיש דרך לתת לו זוית?

  5. גיל:

    תודה על ההדרכה והמידע.
    היכן ניתן להשיג זוויות של 45/90 מעלות?
    תודה

  6. מיכאל:

    מצטער להרוס את החגיגה, אבל אני היחיד שסובל ממגורים ליד אנשים שיש להם קמין?
    אני לא יכול לפתוח חלון בלילה יותר בגלל ריח תמידי של מדורה (כן, אני אוהב חלון פתוח גם בחורף, לפחות לאיוורור מדי פעם), וזה לא שאני גר ליד ארובה, מריחים את זה בשטח דיי נרחב. זו לא פעם ראשונה שנתקלתי בבעיה הזו, כשלקרוב משפחה שלי היה קמין יכולתי להריח אותו מהרחוב כל פעם שבאתי אליו.
    קראתי באינטרנט שמדידות מראות שקמין מזהם בסביבות פי אלף יותר מאשר חימום בגז או נפט וזה נחשב מאוד לא בריא סביבתי. שיפור ניצולת מעשרים לשמונים אחוז במקרה הטוב תקתין את הזיהום לפי מאתיים וחמישים מאשר שיטות אחרות, זה עדיין דיי נוראי. חימום בחשמל נחשב הרבה יותר יעיל אנרגטית – למרות שתחנות כח שורפות דלק פחמני הן עושות את זה בניצולת הרבה יותר גבוהה, וגם יש להם מסננים על הארובות (שגובהן הרב מקטין את הנזק לשכנים).
    בנוסף, אין בארץ הרבה שטחים פתוחים ואנו גוזלים ככה ביומסה מהסביבה הגם ככה בסכנת הכחדה שלנו. וגם יש בעיה של כריתת עצים לא חוקית (למי שקונה עץ שזה לא הרבה פה אני מניח). ולידיעתכם לא חוקי בארץ לאסוף עצים (חיים או מתים!) משמורות טבע או יערות קק"ל.
    אז נכון, בנייה עצמאית של קמין זה דבר ממש מגניב, וזו טכנולוגיה מעניינת וגם רומנטית שגם נותנת עצמאות כלשהי. אבל עושה רושם שהיא לא סביבתית, אנטי-סוציאלית (אם אתם גורמים לשכניכם סבל, כמו שלי נגרם) ולכן פחותה מוסרית.
    אם מישהו גר בהרים בורמונט ומנותק מחשמל איזה חודש כל חורף בזמן סופות שלג, אז ברור שקמין זה הפתרון הכי טוב. אבל אנחנו בישראל, ארץ דיי צפופה ובעלת תשתיות שעדיין לרוב מתפקדות (להוציא סופה של פעם בכמה עשורים כמו שהיתה לנו) ומזג אויר יחסית טוב. אולי תשקלו את העניין שוב?
    מצטער להרוס לכם את המצב רוח, אני ממש אוהב את האתר, את הפרוייקטים והידע שאתם חולקים ואהבתי לקרוא על הקמין הנ"ל והקודמים שפורסמו פה.

    • כשהקמין עובד על שאריות גזם (וזאת המטרה) הוא סביבתי הרבה יותר מלחמם עם כל דלק פוסילי אחר – פחם, גז, נפט והשאר. אנרגיה מתחדשת בעלת ערך אנרגטי נמוך הופכת בתנור עם נצולת גבוהה למשאב בר-קיימא, כמובן שהכל תלוי בהיקף התופעה. אבל כל עוד יהיה גזם, יש מקום לתנורי רקטה.
      מה גם שככל שהתנור יעיל הוא שורף יותר אחוזים מהפחמן שבעץ ופחות נפלט לאוויר.
      הריח שאתה מריח הוא מקמינים לא יעילים, שלא מצליחים לשרוף הרבה מהפחמן ואז הוא פשוט מתפזר באטמוספירה. זאת בדיוק התופעה שהגישה הזו מנסה לפתור.

    • עץ זה חומר שתרם לסביבה בפירוק פחמן כאשר היה ירוק. וכאשר מחממים איתו הוא מזהם . יש איזון . ויש סיכוי שהעץ תורם יותר … כל יתר החומרים שאנחנו מוצאים מהאדמה רק מזהמים.

      • שלום יהודה.
        1. בהנחה לרגע שלעיתים אין ברירה וצריך לחמם איכשהו את הבית – כל חומר שנשרוף – נפט, גז, פחם בתחנת הכוח שיומר לחשמל, או עץ – כל חומר יזהם בשריפה. הזיהום יכול להיות גם בעת השימוש וגם לפני בשלב ההפקה. מה שכן, יש שוני ברמת הזיהום של החומרים השונים.
        2. עץ הוא חומר מתחדש. זאת אומרת, עץ הוא אחד מהחומרים היחידים שבאמת מתחדש בצורה מלאה. אפשר לדבר גם על רוח בטורבינות רוח ושמש באנרגיה סולארית, אבל גם ברוח וגם בסולארי חומרי הגלם שנדרשים להפקת הפאנלים ו/או הטורבינות ברוב המוחלט הם חומרים מתכלים. הווה אומר לא מתחדשים.
        3. לפחות במצב הנוכחי ברוב הפריפריה בישראל, גם בלי להוריד אף עץ במיוחד בשביל הסקה, יש המון המון המון גזם שמשקיעים המון המון המון אנרגיה בלהוביל ולגרוס ולפזר ולהשתמש בו, כשפשוט אפשר לקחת את הגזם הזה, ולהמיר אותו בצורה מאוד נקודתית ממש במקום שבו הוא נוצר, לאנרגיה רצויה – חום להסקה. כמות האנרגיה שנחסכת כאן בהובלות והפקות של חומרי גלם ואנרגיה היא עצומה.

  7. אבירם כהן:

    איזה מדליק כל הדיון הזה 🙂
    אז אני רוצה להקים דבר כזה בסלון, השגתי דוד ישן ועוד כמה שעות יהיה לי גם מסור דיסק כדי לעבוד עליו – יש הנחיות אחרות לדוד ?
    אם אני רוצה קמין שאני יכול לראות את האש, מ"קדימה" ולא מלמעלה, אפשרי ?

    והאם יש מישהו עם ניסיון שבא לו להגיע לאזור נתניה ולעבוד על זה יחד איתי ?
    ארוחה, בירה, מוזיקה גינה ובמבה עליי 🙂

  8. דותן:

    עדיאל איזה כיף לראות אותך פורח…. בהצלחה! נראה שאתה מבין קצת בדברים האלו;)

  9. אהלן קראתי את כל הכתבה והתגובות ,אין בזה שום רעיון חדשני וקמין זה לא שונה מכל קמין מיצור מקומי מדוד שמש או מסגרות פשוטה או אח פתוח – ניצולת של קמין סוג זה תהה בסביבותיה 20%, מסופקני אם קמין זה יעבור דרישת תקן מינימלית, למרות שלך ולמשתמש הפשוט קמין עצים נראה מתקן פשוט יש מאחוריו המון טכנולוגיה, באירופה וארצות הברית הבינו מזמן שגם עץ הוא משאב מתכלה ועם העלייה בתקנות איכות הסביבה והזיהום בעולם שם המשחק בקמין היום הוא נצילות ויעילות, בשנים האחרונות כל יצרני הקמין החשובים בעולם שיפרו את הקמינים שהם מייצרים על מנת לעמוד בתקני איכות הסביבה ולהשיג יעילות גבוה יותר וניצלות של 70 – 80 אחוז, זה שהקמין שבנית שומר על החום היא לא בגלל שהקמין עובד בעילות אלה בגלל שהמסה אוגרת חום, אם אתה רוצה לשפר אתה חייב לאטום את המתקן, להוסיף וסת אוויר לבעירה ראשית ולעבירה משנית ולהתקין צמצם ארובה.

  10. תגידו, קמין הכיס התפתח באוסטרליה? שווה לשאול את ניבה ויותם אם קמיני הכיס נודדים גם לניוזילנד לפעמים.

  11. רינה:

    אהלן,
    אני בתכנונים לבנות משהו מאולתר בתוך הדום שלי…
    רציתי לדעת אם אתה חושב שבוץ יכול להיות מסה תרמית טובה וגם איטום לעשן? – יש לי חבית בלי מכסה והרעיון זה לצפות את החבית כולה וגם קצת מהארובה בבוץ…
    ושאלה שנייה, האם צינור הכניסה צריכה להיות באותו גודל של הארובה? מה יקרה עם הארובה שלי קטנה יותר?
    תודה על ההשראה:)

    • עדיאל שניאור עדיאל:

      הי
      אני לא ממש מבין מה את מתכוונת לעשות. הבוץ יכול לאטום אם עושים אותו נכון ובשכבות. יש פה באתר מאמרים על בוץ. אבל בלי מכסה? אולי תהפכי אותה? אשמח להבין מה את מתכוונת.
      הכניסה והיציאה צריכות להיות אותו דבר.
      בהצלחה

  12. ירון אלגזי ירון:

    הי עדיאל,

    נאמר לי ש ״עץ יבש (שעמד ליבוש שנתיים). אין בעיה שיעמוד בחוץ בגשם, כיוון שמה שחשוב זה שהוא יבש ולא טרי.״

    האם זה נכון, או שצריך לשמור את העצים יבשים ?

    תודה

    ירון

    • עדיאל שניאור עדיאל:

      זה נכון חלקית.
      עץ יבש קל יותר ליבש מעץ טרי. אבל אם תספיג אותו מים ותנסה לשרוף אותו הוא בהחלט ישבש לך את העבודה של התנור – התנור יצטרך להשקיע הרבה אנרגיה שאתה היית רוצה לחימום ביבוש של העץ.
      כמה שיותר יבש יותר טוב ולא משנה מאיזה סוג יבש. יבש טרי, יבש מגשם.
      מה שכדאי זה לעשות גגון בחוץ לעצים ולהשאיר אויר בינם לבין הגגון כי ניילון לדוגמא יכול ממש להשאיר את הלחות בתוכם. אפילו להעלות אליהם לחות מהאדמה ולאפשר ריקבון. אויר מיבש.

      • ירון אלגזי ירון:

        תודה רבה על התשובה.

        האם יש חשיבות לסוג העץ ( זית, הדרים, פיקוס…) ?

      • קונילמל:

        למיטב ידיעתי בעץ טרי ישנם חומרים נוגדי בעירה, מלבד הלחות, והם הגורם העיקרי שמשבש את הדלקתם. עץ ישן, גם אם רטוב, בד"כ נדלק טוב יותר מעץ טרי, גם אם האחרון עמד יומיים ליד התנור.

    • עודד:

      הכי טוב שיהיה גם יבש

  13. כפיר:

    רעיון מעולה.
    אך סליחה על הבורות, איך חיברת את הזוית של ה90 מעלות ? איך זה מחובר וזה לא נופל מהמשקל של הארובה ?
    לפי מה שהבנתי מהכתוב עשית לשוניות אך מן הסתם ישארו רווחים בין הזוית לבין החבית מה שיגרום לעשן לצאת משם, האם אטמת זאת איכשהו ?

    תודה מראש
    כפיר

    • עדיאל שניאור עדיאל:

      הי
      הלשוניות יוכלו להחזיק יפה וביוחד אם תעשה אותם מדויוק. אבל גם החור בגג ייצב את הארובה. ושני אלה יספיקו כדי לתת מענה.
      אני לא אוטם בהכרח את החריצים שנשארים כי לעשן יש דרך לנוע לאן שקל לו והוא יוצר לו מסלול. אבל אפשר לאטום עם חומר איטום לטמפ' גבוהות. יש כאלה ל 1200. לא כדאי חומר לפחות מזה.
      בכיף

  14. כמה דברים:
    א. מודה ומתוודה שלקח לי קצת זמן להבין את הקונספט של דרך החימום הזאת. אחרי שהפנמתי דווקא נראה די מדליק 🙂

    ב. הבעייתיות כמו שאני רואה אותה היא בשאיבת האוויר העצומה שהתנור הזה צריך/צורך.
    כשנשאב אוויר מחלל הבית הוא לא יוצר וואקום. אוויר קר נשאב מבחוץ אל תוך הבית (בטמפ' ממוצעת של 6-7-8 מעלות בלילות החורף הממוצעים) ומקרר את הבית מאוד מהר כך שבכל חימום מחדש של המערכת הבית מאבד המון המון חום…

    ג. אני מתקשה להאמין שצינור הנירוסטה יחזיק מעמד לאורך העונה במפג תמידי עם להבה חיה.

    ד. כל הגזעים העבים שמתייבשים כבר שנתיים בשמש לא יעילים לתנור הזה

    ה. חלקה של הארובה שנמצא מחוץ לבית תמיד צריך להיות מבודד. יש להשיג ארובות מבודדות מהיצרן (כ-350 ש"ח ל-1 מטר ארובה מבודדת). הבידוד נועד למנוע מכת קור לארובה ובכך למנוע התעבות נוזלים בתוך הארובה ונזילתם בחזרה אל תוך הקמין (מנסיון זה יכול להיות מאוד מעיק ומסריח, בעיקר בשימוש עם עץ לא מספיק יבש)

    ו. דוד של 150 ליטר לאחר קילוף הכיסוי והבידוד לא כבד הרבה יותר מחבית פח והדופן שלו הרבה יותר עבה ועמידה מדופן של חבית. ממליץ להשקיע ולחפש דוד ישן.

    זה מה שאני זוכר עד כה, אם יהיו עוד תובנות בהמשך מבטיח לשתף 🙂

    • עדיאל שניאור עדיאל:

      הי איתי.
      אני אנסה לענות כמיטב ידיעתי על הנושאים שהעלת. ברור שיש כאן דעות לכאן ולכאן.
      ב. האויר שנכנס הביתה הוא אויר נקי. זה טוב מאוד שבעלי הבית ינשמו אויר נקי. עדיף שהתנור יעבוד קצת יותר קשה כדי לשמור על הבית חם. והאמת שלתנור הזה זה לא כזה קשה. ובמקרה של קמין מסה זה הרבה יותר אפקטיבי.
      ג. אתה צודק לגבי הצינור נירוסטה. בכלל ברזל בשלב מסוים נאכל. בתקציב קטן זה הפתרון הכי טוב וקל להחלפה שמצאתי.
      ד. למה לא יעילים? אפשר לפצל עם גרזן ואז זה ממש מצוין.
      ה. מסכים שארובה מבודדת יכולה לעזור תמיד. זה עניין של תקציב.
      ו. מממ. לדעתי יהיה לך כבד. אבל אשמח לראות תמונות של כזה!
      תודה על ההתעניינות 🙂

  15. נמרוד איילי נמרוד:

    יפה ומעניין!
    שאלותיים:
    1. הפח של חבית כזו לא דק מדי כדי להחזיק לאורך זמן בלי להיאכל מהחום? לא עדיף דוד או משהו כזה?
    2. בתחילת ההדלקה לא נכנס עשן הביתה? לפני שמתחילה שאיבה של ממש, כוונתי.

    תודה רבה!

    • עדיאל שניאור עדיאל:

      אני מאמין שאורך החיים של החבית הוא לא קטן כמו שנראה. צריך לנסות לא להביא את המערכת להיות אדומה יותר מידי.
      דוד זה אפשרות אבל זה כבד וריתוכים. חבית זה מהיר ואפשר להעביר ממקום למקום

      • נמרוד איילי נמרוד:

        תודה
        ולגבי כניסת העשן בתחילת ההדלקה? יש פתרון? אני לא מתכוון להציק, פשוט עומד להכניס לראשונה תנור לבית חדש ומתלבט איזה, מתחיל להיות קר, והגברת מטילה וטו על בגדים בניחוח ארובה.

        • עדיאל שניאור עדיאל:

          תסתכל על החלק של ההדלקה בסוף הפוסט. יש שם תיאור די מדויק של איך להדליק בלי שיכנס עשן בשלב הזה.
          כמובן שבקמין מסה יש הרבה פחות בעיות בעניין הזה.

  16. טל:

    עדיאל, תודה על המדריך.
    יש מצב שאתה מעלה שרטוט? או נותן קישור לשרטוט.
    תנור כזה יעבוד בגודל יותר קטן?
    ואם כן מה היחס בין קוטר החבית לקוטר הצינור?
    תודה,
    טל

    • עדיאל שניאור עדיאל:

      סורי אין לי שרטוט. ֿ
      תנור כזה יעבוד יותר קטן. אני לא הייתי יורד מעשרים וחמש ליטר בחבית. ובקשר לצינור לא הייתי יורד מחמש צול.

  17. דן:

    מרשים יותר. האם אפשר לבנות דגם קטן יותר לחימום הבית?

    האם אפשר להתקין בתוך קמין קיר שלא כל כך מחמם כך שיעבוד במקומו?

    • עדיאל שניאור עדיאל:

      דגם קטן – לא פחות מעשרים וחמש ליטר.
      קמין קיר? לא מבין. נשמע מעניין.

      • דן:

        התכוונתי שיש לי תנור עצים בקיר בין חדר שינה לסלון מברזל יצוק, שכל החום עובר ללבנים שבקיר והוא ממש לא מחמם טוב את הבית. האם אפשר לחבר אל הארובה שלו את החבית הקטנה של ה 25 ליטר של קמין כיס?

        • עדיאל שניאור עדיאל:

          קשה לי להגיד איך זה יעבוד במובן של החימום. זה תלוי בהמון גורמים של תנועת החום בתוך הבית שלך. באופן עקרוני אתה יכול לקחת ארובה קימת ולשים בתחתית שלה קמין כיס. אבל אם קמין מברזל יצוק לא חימם טוב את הבית הייתי חושב על קמין מסה או מיקום חדש.

          • דן:

            תודה עדיאל, מעריך את הנדיבות שלך והנכונות לסייע.

            א. האם אני יכול לבנות קמין מסה שאינו מתחבר לארובה? (סטייל זה של יבניאל?)
            ב. פשוט לבנות בסלון?
            ג. אין סכנה של עשן ? גזים רעילים?
            ד. מאיזה לבנים אפשר לבנות קמין כזה?

            תודה

            • עדיאל שניאור עדיאל:

              בשמחה!
              א. הקמין ביבניאל וקמין מסה בכלל חייב ארובה. בדגמים שאני עושה אני גם מאוד ממליץ לעשות ארובה שעולה למעלה כמו מקמין רגיל ועוברת את החלונות הגבוהים של הבית כדי למנוע מהבית לשאוב אויר דרך הארובה.
              ב. כן. לבנות בסלון. למה לא?
              ג. לא אמורים להיות גזים רעילים ועשן. אלא אם יש בעיה.
              ד. למה לבנות מלבנים? היתרון של החבית הוא במחיר שלה וגם בזה שהיא מעבירה חום מאוד מהר ובקלות.

              בכיף

              • דן:

                תודה עדיאל.

                מאיפה אני משיג/ קונה חבית של 25 ליטר?

                ואיזה נפח חבית מתאימה לתושבת?

                תודה דן

  18. ירון אלגזי ירון:

    מדריך מאוד מעניין ומפרה.

    מתנצל על הבורות, האם החבית הגבוהה (עם צינור הכניסה והארובה) יכולה להיות פתוחה בחלקה התחתון, כך שהאפר/העץ הבוער יבוא במגע עם המסה הטרמית שעל הפרלייט, או שמא יש סיכוי שעשן יעבור למסה הטרמית של החבית הגדולה/החצויה ומשם לחלל החדר ? כיצד מנקים את האפר מתחתית החבית/צינור ההזנה של העצים ?

    תודה רבה.

    • עדיאל שניאור עדיאל:

      אין בעיה שהחבית תהיה פתוחה למטה מצד העשן. אבל למה? לא מבין.

      • ירון אלגזי ירון:

        השאלה היתה כיוון שיש ברשותי חבית שהחלק העליון שלה פתוח לגמרי ( ממש כמו קופסת שימורים פתוחה ). וחשבתי אם אוכל לעשות בה שימוש…

  19. אייל ברקן אייל ברקן:

    מעולה מעולה תודה, אני הולך על זה אבל…

    יש לי בבית גג איזכורית בידודית בשיפוע, האם יש סכנה של שריפה בקלקר של הגג עקב החום של הארובה ?
    האם כדאי לצאת דרך הקיר בזווית 90 או 45 ואז שוב להתיישר למעלה מחוץ לגג, האם צריך להאריך במקרה זה את הארובה

    ועוד שאלה, איפה אתה ממליץ לחפש חביות כאלה

    תודה

    • עדיאל שניאור עדיאל:

      בידוד – כן! ממש להזהר! זה לא קמין מסה. הארובה שלו חמה. לפעמים מאוד. לעשות חור באיזכורית, לשים חישוק עם ברגים מלמטה, למלא בין הארובה לאיזכורית בבידוד איכותי (פרלייט עם מיץ חרסית למשל) ולסגור מלמעלה עם חישוק פח נוסף.
      לצאת מהקיר – ארובה קרה בקמין בחוץ זה תמיד פחות עדיף. אבל רוב הסיכויים שזה רק יאיט לך את ההדלקה.
      חביות – אני קונה אצל סעיד בואדי ערה. אבל בטח יש עוד מקומות.
      תהנה

  20. נעמה:

    בדיוק השבוע היה לנו פה דיבור עם קמין מסה מעדות הרוקט. שצריך כזה.
    משום מה, למרות שהרב המוחלט פה מחמם בעץ, לא שמעתי דיבורים על קמינים מהסוג הזה. מוזר, הא? זה היה אמור להיות סטנדרטי במקום בו הקמין עובד בערך 10 ח' בשנה…

    אם יש לך חברים שבונים תנורים כאלה במערב קנדה, אני אשמח להכיר אותם 🙂

    • עדיאל שניאור עדיאל:

      הי נעמה! מה שלומכם?
      מאוד ממליץ לך לדבר עם ארני ואריקה. אצלם למדתי בארצות הברית והם בפירוש המסטרים של העניין. יש להם אתר. פשוט תגגלי ארני ואריקה רוקט מאס היטר.
      בהצלחה!

  21. עידן בן יעקב עידן בן יעקב:

    איזה מדליק! (חחח)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)