הנבטים למעשה, הם ה”פגייה” לגן הירק שלנו – אבל עוד לפני זה הם מזון עשיר ומשובח כתוספת לסלט, סנדוויץ’ או כל תבשיל. הנבטים הם אחד מהמקורות העשירים והאיכותיים ביותר למינרלים, וויטמינים, וחומצות אמינו חיוניות. יש להם ערך תזונתי גבוהה יותר מאשר לירקות שיגדלו להיות, מוזר? זו רק ההתחלה.
כל ההתחלות קשות – אבל עם סבלנות ומקלחות – אפשר גם לצמוח מזה!
מים, סבלנות ופוטנציאל בצורת דגנים וקטניות – זה כל מה שצריך כדי להוסיף לתפריט היומיומי עשרות מינרלים, ויטמינים, אבץ, ברזל ובקיצור – כל מה שחסר לנו באופן קבוע בגוף…
כשלוקחים דגנים וקטניות (או במילה אחת, זרעים) ונותנים להם בסיס לנבוט ולצמוח (מים+נחת ), מתעוררים לחיים שפע של אנזימים, חלבונים, פחמימות ושומנים (3 אבות המזון!) הפועלים בתוך הזרע בכדי לבצע פירוק של חומרי המזון המצויים בו.
הנבטים למעשה, הם ה”פגייה” לגן הירק שלנו – אבל עוד לפני זה הם מזון עשיר ומשובח כתוספת לסלט, סנדוויץ’ או כל תבשיל. הנבטים הם אחד מהמקורות העשירים והאיכותיים ביותר למינרלים, וויטמינים, וחומצות אמינו חיוניות. יש להם ערך תזונתי גבוהה יותר מאשר לירקות שיגדלו להיות, מוזר? זו רק ההתחלה:
כשזרעים נשמרים יבשים הם מחזיקים בתוכם ערך תזונתי עצום – שלא כולו יבוא לידי ביטוי אם מיד נבשל אותם – הבישול בעצם מפרק חלק מן האנזימים והחלבונים בזרעים וכך אנו מפספסים את האוצר הגלטם בהם.
לעומת זאת, ברגע שהזרעים באים במגע עם מים – מתעורר כוח החיות שאצור בהם – אלה הם החומרים שיתנו להם הזנה מתחת לאדמה עד שהצמח יגיע לאור שעל פני השטח ויוכל להזין את עצמו ממערכת השורשים שיפתח ומהשמש שתזין את עליו – כל זה נכון במידה ושתלנו את הזרע – אך במדריך הזה אנחנו בעצם פותחים את הזרעים, מנביטים אותם – וכשהם נמצאים בשיאם, נשתמש בהם כמזון.
את סוד ההנבטה הכירו היטב תרבויות קדומות, ובעיקר נוודים, שיכלו להצטייד בזרעים יבשים לאורך תקופת נדודים ממושכת, וברגע שהגיעו למקור מים הנביטו את הזרעים וניזונו מהערך העצום שהם מכילים. נשים בזמן הריון – וכמובן בתקופת ההנקה הקפידו להזין עצמן בנבטים – ודימו אותם לנבט הצומח בתוכן.
באופן מוזר נבטים של ברוקולי, לדוגמא, יכילו כמות גדולה יותר של ויטמין A מאשר בברוקולי עצמו – וכך גם זרעי חילבה, גזר ואספסת. אנחנו בד”כ מכירים 2-3 סוגי נבטים – הלבנים הארוכים שבסופר, אבל ברגע שמתחילים לשחק עם ההנבטה, המגוון הוא אינסופי. פתאום תגלו סביבכם – בבית, במטבח, בגינה ובארון התבלינים אוצרות ואפשרויות אינסופיות. לאחרונה אנחנו גילינו לאחרונה את זרעי החרדל שהיו במדף התבלינים. לפני כן את זרעי החמניה – מהגינה. וכמובן את העדשים – כתומות, חומות, שחורות – כולם משנים את טעמם והופכים לתוספת בריאה זמינה ופשוטה לסנדוויצ’ים, סלטים, תבשילים, ובעצם ברגע שהמקרר מתמלא צנצנות נבטים, הם מגיעים לכל דבר – לפעמים בכלל לא מורגשים ולפעמים הם העיקר, אצלנו זו תוספת הברזל היומית לילדים ולמניקה:)
אז אם לא עפתם על זה עד עכשיו, תנו לזה נסיון, ומקווה שתתמכרו מהפשטות והקלות שבעניין.
שלבים פשוטים להנבטה מוצלחת
מה דרוש?
קערית מרק
- דגנים או קטניות כמו: מש ירוק, כוסמת, עדשים שחורות\ירוקות\כתומות, גרעיני חמניות, גרעיני דלעת, זרעי חרדל, זרעי ברוקולי, זרעי אספסת- ובעצם כל מה שניתן לזרוע בגינה! (נסו בעצמכם לגילוי המגוון הטעמים והגדלים)
- מסננת – כל כלי מחורר שהמים יוכלו להתנקז החוצה בזמן השטיפה, גם שקית בד כותנה שאפשר לתלות תעבוד טוב.
4. מים
מה עושים?
ההנבטה מחולקת לשני שלבים עיקריים – ה”אמבטיה” וה”מקלחות” (הנבטים המוכנים אחרי 3-4 ימים של מקלחות במסננת):
- ניקח קערית מרק בינונית ונמלא רבע ממנה בזרעים (מש / עדשים ירוקות / שחורות / כוסמת…)
- ה”אמבטיה” – נמלא את הקערה במים כמעט עד הקצה – ונניח לה למשך 8-12 שעות – הכי טוב לעשות את זה בערב ולהניח להם ב”אמבטיה” למשך הלילה!
- בבוקר נשפוך את תכולת הקערה (את המים שמכילים חומר נוגד נביטה) ואת המש (או כל זרע אחר) נשפוך לתוך מסננת – (חשוב שחורי המסננת יהיו קטנים מהזרע)
- שלב ה”מקלחות” – במשך היומיים-שלושה הקרובים נעביר את המסננת עם הנבטים מתחת לברז מים זורמים ונעשה מקלחות פעמיים ביום – (כמו עם ילדים, אל תהיו קשים עם עצמכם אם פיספסתם פה ושם מקלחת…). חשוב שזה יהיה לח אבל לא מידי – עם הזמן תגלו את המינון המדוייק – אחרי יומיים ה”מש” יוציא זנבון קטן-שימשיך לצמוח, המלצה אישית – אחרי 4-5 ימים כבר להעביר לצנצנת ולמקרר – זה השלב הטעים ביותר שלהם!
נביטה סבלנית ונעימה!
ועשו טובה – תתחילו…..מה כבר יכול לקרות?
מקסימום – תצמחו מזה:)
היי רציתי לדעת אם נבטים של ברוקולי וקייל טובים כחומצה פולית לפני ותוך כדי הריון. קראתי שכן אבל אז קראתי שגם מסוכן בגללתבקטריות סלמונלה ואי קולי. בעלי עובד בנבטים ועם זה עניין של טריות אז לי אין בעיה אני כולה לקפוץ לחממה ולאכול ישר מהמגש יענו לחתוך אותם במקום. אז אשמח לתשובה בעניין. רוב תודות מתקה
לא מדעי אך מניסיון, כל מצע הנבטה יכול להזדהם, מכאן החשיבות בעשיה בתנאים תואמים כאשר שטיפה והחלפת מים, שימוש בכמויות מים תואמות חשוב מעין כמוהו, כמו גם איכסון המוצר הגמור במקרר עם סופג לחות ולזמן קצר בלבד.
באשר לערכים תזונתיים, אני מאמין שיש טבלאות בגוגל בנושא.
קראתי שלא מומלץ להנביט כוסמת ויש עוד שלא כדאי
היי
עדשים כתומות שלמות כמה זמן להשרות לפני הנבטה?
תודה
עדשים כתומות לא מתאימות להנבטה, מהניסיון שלי.
עדשים כתומות, להבדיל מאסף, כן ניתנות להנבטה,
חייב להיות אורגני ושלימות (זה יותר קשה למצא, רובן כבר מופרדות), אין צורך להשרות, רק לשטוף ולהניח בכלי עם שמירת לחות קלה, לא יותר מידי בערימה , אחרי פחות מיממה יש כבר נבט קטן ולטעמי זה מצב הכי טעים, אפשר לנביט מעט יותר אבל לא כדאי, אני מעביר לכלי עם נייר מטבח בתחתיתו ולמקרר, מוציא כל פעם שמעוניין לנשנש או לשים על סלט,
מעורב עם מונגו או עדשים ירוקות, סלט בפני עצמו.
רציתי לדעת אם עדשים שחורות ינבטו גם אם רק אניח אותן בצלחת וארטיב מדי כמה שעות? כלומר בלי “מקלחות”
עדיף להניח על צמר גפן או גאזא לשמירת הלחות,,,
שלום!
אני לא מצליחה להנביט חיטה. ניסיתי לשנות כל מיני תנאים בתהליך אבל בד”כ באיזשהו שלב מתחילות לגדול לי על הגרעינים נקודות לבנות (פטריה?) וכל הסיפור מתחיל להסריח.
מישהו מנביט חיטה בהצלחה? אני אשמח לשמוע איזה חיטה אתם קונים (יצרן או סוג או מאיפה אפשר לקנות, או איך מזהים חיטה שנוח להנביט). או בכלל אם יש לכם דרך להאיר את עיניי
1. חיטה מלאה אורגנית
2. דגנים יותר קשה להנביט מקטניות, צריך להפריד אותם בהנבטה (אפשר לערבב אחרי הצלחה)
3. לשטוף יותר מפעם ביום ולא להטביע אותם במים ולהשתמש מהר
אני לא מצפה לנבט גדול מחיטה, מספיק בנבטון קטן כדי להנות מטעם מצויין, מתאים מאוד לאפיית לחם חי.
תודה!
האמת היא שאני מנסה לגדל עשב חיטה, אז נקווה שאני אצליח להשיג יותר מנבטון קטנטון : ]
כן בהחלט, אין בעייה לגדל עשב חיטה כאשר הוא מבודד מנבטים אחרים, בחרי בחיטה אורגנית שימי אות על מצע המאפשר לך שטיפה והחלפת המים לעיתים קרובות
http://infarm.de/projects/
כדאי לראות אתר זה, אלו ישראלים שעושים חייל בפיתוח חקלאות עירונית תוך ביתית בברלין, ביקרתי אצלם, מאד מעניין,
שלום,
אם אני מעוניין להנביט סוגים שונים של קטניות/דגנים.
מותר לערבב אותם באותה קערה או שמותב להפריד?
שלום לך,
אישית ולאחר ניסיון מה , אני מנסה להפריד בן קיטניות לדגנים למעט כאשר אני עושה זאת להכנת לחם,. הדגנים מפרישים נוזל ג’לטיני בעת ההנבטה אשר חונק את הקיטניות וגם אינו נעים למראה ומגע. כאשר מנביטים קטניות לבד מקבלים מוצר מאד נאה ונעים למגע גם בידיים.
אם אתה מעוניין להנביט דגנים לשם אכילה טרייה, נסה לעשות כל דגן לחוד, אתה כבר תראה איזה מהם נובטים יפה ויכולים להיות מעורבים עם קטניות ואלו אשר יצאו יפה מול עצמם.
בהצלחה
אז אני שואלת למה? פשוט אמרו לי שזה מקצר את זמן הבישול. ואני לא אוהבת בישולים של שעות. השרתי אותו לילה אבל עדיין זה שעות לבשל.
בקשר להנבטות אם אני מנביטה חומוס האם אני יכולה לאכול אותו מונבט חי? (זה לא עושה כאבי בטן?). ואם אני לא מבשלת אותו אני יכולה לשים כפית סודה לשתייה במי ההשריה? כי הבנתי שזה גורם לו להתרכך מהר יותר…אבל אני לא בטוחה.
ובקשר לשאר הקיטניות היותר קטנות נגיד מש ועדשים אחרי שסיימתי להנביט. רשמת לשים בקופסא סגורה במקרר. השאלה אם אני צריכה להרטיב אותם מדי כמה ימים כדי שישמרו לכמה זמן הם בכלל מחזיקות במקרר? ולמה לא ממליצים לשים בפריזר מה ההבדל?
שלום לך,
אני מציע לך לקרוא הכל מחדש כולל תגובות,
באופן כללי , כל קיטנית וחלק מהדגנים ניתנים לאכילה במצב מונבט בלי בישול , גם חומוס!!!!
שמירה על נבטים במקרר יעילה על מצע של נייר סופג יבש ובקופסא מכוסה , לא בהכרח הרמטית, אם הלחות גבוהה מידי , יעלה עובש מהר יותר, לכן כדאי ללמוד לעשות את הכמויות הדרושות.
הנבטה יכולה אפילו להאריך את זמן הבישול,,,,,, לעומת השרייה בלבד, קצת ארוך מידי להסביר מדוע ולמה.
בישול עם סודה לשתייה מאיץ את תנועת החלקיקים בסיר ולכן גורם לריכוך נוסף אך גם לשינוי בטעם, מאחר ואינו מזיק בתחום הכמות הסבירה, זה נושא שנשאר לבחירה אישית אך רק לבישול!
לא ניסיתי אף פעם להקפיא נבטים לאכילה , לעומת זאת חומס מושרה הקפאתי מטעמי עודפי כמות ולא הייתה כל בעייה לבשלו אחרי הקפאה.
אילן הצלחת למתוח אותי – איך יתכן שהנבטה יכולה להאריך את משך הבישול?
מכיון שזה ארוך מדאי, נודה אם תוכל בהזדמנות, או אולי תשלח קישור טוב לכך.
אצלי זה לא רק סקרנות, אלא מידע שדי קשור לבריאותי. מכיון שהנבטוטים הינם המרכיב היסודי ביותר בתזונתי, וכל מידע בנושא יכול להיות חשוב ומועיל מאוד.
אני רואה שיש לך הבנה בכימיה. איך סודה לשתיה מאיצה את החלקיקים? אשמח לתשובה רק אם זה לא מדי ארוך לך.
הי אביב
לא אהיה ארוך כרגע ומסיבות טריוויליות של “עסוק”, דרך אגב, כנראה שיש סוף לשרשור ולא יכולתי להוסיף על הקודם,,, אני עדיין מחפש בזמן פנוי תוספת מידע לגבי השאלות שלך, אשמח אם תפנה אלי בהודעה פרטית בפייסבוק למשל או דרך הקבוצה של GOOGLE+ של ביידיים או GMAIL, כך נוכל להעביר מידע מבלי לעייף את הקוראים.
באשר לשתי שאלותיך הענייניות מאד:
1. תחשוב על עצמך מיובש,,,,,, אתה מוחלש ופחות מעניין ,,כאשר אתה רווי , אתה חי ובועט, כך גם הקיטניות וזרעים אחרים, מיובשים , נשמרים טוב אך שומרים גם את האנרגייה לעצמם, על מנת לשמר את העיקר. ברגע שיש מגע עם מים ,סם החיים, הכל מתעורר ורקמות מתחזקות וכן גם העמידות בפני תוקפנות מבחוץ , חום למשל, לעומת זאת , בגלל החיוּת , ניתן לאוכלן חי . תופעה מעניינת …..
2. הנושא של סודה לשתייה בדומה למלח וחומץ גורם לשינוי המסה של מי הבישול, מאחר וסודה לשתייה במגע עם מים פולטת דו תחמוצת הפחמן היא גם גורמת לתנועה מאד חזקה של הנוזל , במגע עם חומוס מושרה (חימצה!) יש פגישה עם חומציות והפעולה אגרסיבית יותר, מזמין אותך לנסות לבד בבית,,,,,
תודה מאוד.
אולי זה יראה מוזר, אך לצערי עדיין לא יצא לי ללמוד להשתמש טוב בפייסבוק (הסתבכתי שם, ולא ברור לי מה זה בדיוק..), ולא ברור לי מהם אופני ההתקשרות האחרים שהזכרת. במייל אצלי מופיעה ההודעה שהגיעה תגובה בקיימות. האם כתובת שולח ההודעה זו כתובת המייל שלך?
תכתוב לי ל- ilanhop@gmail.com
אשתדל לעזור לך, עד כמה שאוכל גם בהתמצאות במחשב, אני מדריך לנושא,,,,