לחם שאור והשיר הפשוט של הלחם

רוצה להיות הראשון?
גוף בריא

את סיפורו של לחם השאור והמפגש עם אנומראל רותם עוגן פרסמנו לראשונה בינואר 2007. מאז השתנו כמה דברים – מאפיית ריפתא נסגרה, אנומראל בונה כלי נגינה, אני מתסיס גם שאור אבל גם בערך כל מה ש(לא) זז, אנשים שלמדו בקורסים שלנו כבר פתחו מאפיות ביתיות… על הכנת שאור ואפיית לחם שאור

את סיפורו של לחם השאור והמפגש עם אנומראל רותם עוגן פרסמנו לראשונה בינואר 2007. מאז השתנו כמה דברים – מאפיית ריפתא נסגרה, אנומראל בונה כלי נגינה, אני מתסיס גם שאור אבל גם בערך כל מה ש(לא) זז, אנשים שלמדו בקורסים שלנו כבר פתחו מאפיות ביתיות…

והחיידקים … הם ממשיכים להתסיס את העיסה.

שאור הוא עדיין הדרך הבריאה ביותר לצרוך קמח, והמתכון הזה כבר עבר כל-כך הרבה ידיים ואופים. אשמח לקרוא על מה שאתם תעשו איתו.

~~~

באחד הלילות הקרים ביותר השנה, סופת-שלגים בירושלים וקור חודר-עצמות בחוץ, שלחנו את טבח-הבית ואת אסף הצלם לבלות לילה של אפיית לחמי שאור בכליל שבגליל, עם אנומראל עוגן. אנומראל שייך לזן נכחד של בעלי מלאכה, העושים את מלאכתם עם ידע רב, מתוך אהבה למקצוע ורואים בה שליחות. הוא מספר שבגילדת האופים של אנגליה וצרפת, חניכה של אופה לקחה שבע שנים, אבל מעטים היום משקיעים זמן רב כל-כך בלימוד מלאכתם.

כשמציעים לאנומראל את המושג "בעל-מלאכה" הוא אינו מקבל אותו ואומר שסביר שההיפך הוא הנכון – המלאכה היא הבעלים שלו. איך שלא יהיה, הוא אומן בתחומו. הוא מבין ויודע כל צד ופן של עבודתו בין אם הוא פיזי, רוחני או מדעי.

אפייה היא מדע מדויק, שמבוסס על משקלים וכמויות מדויקות וכשאופים ככרות רבים באופן ידני קל מאוד להתבלבל. האורחים ששלחנו כמעט בלבלו את אנומרל מספר פעמים, אך למרות השעות המאוחרות הוא לא איבד את שליטתו בכמויות ובמספרים. מכיוון שהוא אינו גדל-גוף, פיתח אנומראל שיטת לישה הבנויה מתנועות ללא מאמץ, תנועות הלישה שהוא משתמש בהן מגיעות מאמנויות הלחימה הרכות, כמו הצ'י-קונג, וכשהוא לש נראה שהוא רוקד. כך הוא שורד לישה ידנית של כ-120 ככרות בערב אחד.

וכשהוא לש נראה שהוא רוקד (צילום: אסף רונן)

(צילום: אסף רונן)

לטעמו, התנועה החיצונית של הלישה היא ביטוי לתנועה הפנימית, החשובה יותר. על כן, כשמבקשים ממנו מתכון ללחם השאור המלא שהוא מכין הוא לא ממש יודע להגיד כמה מאיכותו של הלחם נובעת מטיבו של המתכון ועל כמה ממנה צריך להודות לדרך העבודה. הוא נהנה לפרש שאפיית לחם דורשת איזון ושילוב בין האינטיליגנציה של הלב לזו של הראש. גם לאיכות החומרים מהם עשוי הבצק ולזו של כלי האפיה מייחס אנומראל חשיבות רבה. הוא משתמש בקמח מלא אורגני מאיכות גבוהה ואופה בתנור אבן מקומי שבנה סתת-אומן. מכל מקום, הוא מצטנע ואומר בסופו של דבר לא משנה כמה יודע האופה על האפיה ועל הלחם, לפעמים הלחם לא יוצא כמו שרצינו ולא תמיד אפשר לדעת למה.

בשפות השמיות מייצג השורש ל.ח.מ. את המאכל החשוב ביותר – בערבית, שהתפתחה אצל עמים נוודים, משמעות השורש הוא בשר, באזור מכה המשמעות מתחדדת לבשר כבש. בעברית, שהתפתחה בישוב החקלאי בארץ-ישראל, משמעות השורש הוא לחם החיטה. בחיבור "הנהגת הבריאות" כותב הרמב"ם שהשימוש היחיד שמתאים לחיטה הוא לחם מחיטה שהבשילה כראוי ולא התיישנה, שהוא חמוץ (לחם שאור) ונלוש הרבה, שהוסף לו מלח במידה וכן שהותקן מקמח של חיטה מלאה שלא נופה. על-פי הרופאים, כך הרמב"ם, זהו הטוב במאכלים והוא ראוי למאכל, אולם כל מאכל אחר מחיטה (הוא מפרט על עוגות, אטריות וכדו') אינו בריא למאכל. כך שאפשר, לכל הפחות, להגיד על לחם השאור שהוא הטוב במוצרי הבצק.

לחם השאור, אותו מכינים ממחמצת שאור וללא שמרים, הוא הלחם הראשון שהכין האדם. תהליך הכנתו הטבעי נעזר בתסיסת העיסה המורכבת מקמח, מים ומלח. השמרים היבשים או הלחים שאנו מכירים, המשמשים להכנת לחם, הם שמרים שתורבתו בעת החדשה ומופקים באופן תעשייתי. הסיבה לכך שמשתמשים בשמרים אלו היא פעולתם המהירה והיעילה, אך בשל חוזקם וכמותם הרבה בלחם, גם תגובת הלוואי שפעולתם יוצרת בתוך הקיבה שלנו בעייתית (לא סתם אומרים לנשים החוות זיהום "קנדידה" או לילדים שיש להם תולעים להפסיק לאכול שמרים). הפעילות שיוצרים השמרים התעשייתים בלחם עלולה לפגוע במצע החיידקים הטובים במעיים ולהפריע לתהליכי העיכול. פעולת השאור במערכת העיכול עדינה בהרבה מזו של השמרים ואינה פוגעת בפלורה או בתהליכי העיכול. בנוסף, כמו בהנבטה של קטניות ודגנים, במהלכה מתפרקים חומרים המפריעים לתהליך העיכול, כך גם בתסיסת השאור – מתפרקים אותם החומרים הבעייתיים. ככל שהתסיסה ארוכה יותר כך התערובת בריאה יותר והוויטמינים והמינרלים שבקמח המלא זמינים יותר לגוף.

הכנת לחם שאור אינה משימה לעצלנים, אך היא בהחלט עניין ממכר. זאת, בנוסף למחויבות שמפתחים כלפי המחמצת מלאת-החיים שבמקרר.

לחם שאור מא' ועד ת'

אחד היתרונות העיקריים במתכון של אנומראל הוא השימוש בשאור יבש. אין כאן שאור דליל שצריך להאכיל ולטפל בו כל יום, השאור שלנו הוא פשוט חתיכת בצק שמוצאת בתהליך הכנת הלחם ומשמשת להכנתו בפעם הבאה. בינתיים היא מונחת במקרר ומחכה.

להוראות ההכנה שני שלבים עיקריים: הראשון הכנת השאור (שהוא שלב חד פעמי) והשני הכנת לחם השאור. לאחר התיאור כולו תמצאו גם הוראות איך לשלב ביניהם.

חשוב לציין כי איכות הלחם תלויה במרכיבים השונים ויכולה להשתנות. איכות הקמח, עונת השנה, גובה מקום האפיה ועוד… עשויים להשפיע על התפיחה. לכן, יש פה גם עניין של ניסוי וטעייה.

לחם שאור, מא' ועד ת' (צילום: אסף רונן)

לחם שאור, מא' ועד ת' (צילום: אסף רונן)

הכנת השאור (מחמצת)

לפני תחילת ההכנה, חשוב לציין שהכנת השאור לא תמיד מצליחה. הבעיות בדרך-כלל נובעות מכך שהבצק אינו מצליח לתפוס את שמרי הבר המתאימים. על-כן, אם לא יוצא לכם אל תתאכזבו – נסו שנית. אם אין לכם את הכוחות לשלב הזה תמיד תוכלו למצוא מישהו שייתן לכם חתיכה מהשאור שלו ולעבור הישר לשלב הכנת הלחם.

תהליך הכנת השאור אורך שישה ימים. לרוב הוא מתרחש בטמפרטורת החדר, אם כי טמפרטורה מעט גבוהה מכך, של כ-28 מעלות, היא האופטימאלית.

יום א': מערבבים היטב בקערה 50 גרם קמח מלא אורגני (עדיף טחון באבן ריחיים) עם 50 מ"ל מים עד ליצירת מרקם חלק ומכסים בבד או בניילון נצמד. במהלך היום מערבבים (ערבוב של כדקה, בכף עץ או ביד חשופה) פעמיים נוספות.

יום ב': מוסיפים לקערה 100 גרם קמח ו- 100 מ"ל מים, בוחשים היטב ומכסים. גם ביום הזה מערבבים עוד פעמיים במהלך היום.

יום ג': ביום השלישי מערבבים שלוש פעמים במהלך היום.

יום ד': מוסיפים לקערה 200 גרם קמח ו- 200 מ"ל מים, בוחשים היטב ומכסים. גם ביום הזה מערבבים עוד פעמיים במהלך היום.

יום ה': מערבבים שלוש פעמים במהלך היום.

יום ו': השאור מוכן. מכיוון שהשיטה בה אנו משתמשים בשאור להכנת הלחם נקראת בצק ישן, שאור יבש או בלועזית: Pate Fermante (לא שאור דליל כמו שמשמש פעמים רבות במאפיות), אנו ממליצים להכין בשלב הזה לחם מהבלילה שנוצרה (במקום להוסיף מים, בשיטת השאור הדליל). כדי לעשות זאת יש להתחיל מהשלב השני בהוראות הכנת לחם השאור ולחשב שבלילת השאור מתאימה לשני כיכרות. את השאור לפעם הבאה תוציאו מן הבצק של הלחם, כמתואר בסוף השלב השני. לחילופין, אפשר להשיג שאור יבש ממישהו ולהתחיל להכין לחם באופן שמתואר בהמשך.

לחם שאור

המרכיבים (לכיכר אחת של 750 גרם)

500 גרם קמח מלא אורגני מקומי טחון באבן ריחיים
375 גרם מים
12 גרם מלח
150 גרם שאור מוצק

אופן ההכנה

  1. מפוררים את השאור במים חמימים. מוסיפים את המלח ו-450 גרם מתוך הקמח. מערבבים היטב ומניחים לנוח כ-20 דקות.
  2. מקמחים את משטח העבודה (משתמשים ב-50 גרם קמח שהשארנו) וקצת את הבצק ומוציאים לשולחן.
  3. מקפלים כמו מעטפה מהחוץ לפנים מ-4 כיוונים ולשים עוד 8 פעמים בעדינות.
  4. לאחר הקיפול השני מניחים לתפוח עוד כ-6 עד 12 שעות עד להכפלה.
  5. בשלב זה מוציאים חתיכת בצק, אותה מניחים בקופסא מקומחת במקרר והיא תהיה השאור שלנו בפעם הבאה שנרצה לאפות לחם.
  6. מעצבים את הבצק שתפח לכיכר ומניחים לתפוח עוד כשעתיים. עדיף להתפיח בסלסלה עם בד מקומח כשהתפר של הכיכר למעלה והצד החלק כלפי מטה.
  7. אופים בתנור שחומם מראש ל-230 מעלות כ-10 דקות ואז מורידים את הטמפרטורה ל-200. בעשר הדקות הראשונות מוסיפים אדים לתנור 3 פעמים על ידי מזיגת מעט מים על רצפת התנור או על ידי הנחת קוביית קרח על קרקעית התנור.
  8. אופים עוד 30-40 דקות. סך כל זמן האפייה הוא בין 40 ל-50 דקות. לא אופים על טורבו!
  9. מצננים לפחות שעה על רשת.

באותו האופן ניתן להכין גם לחם שיפון, כוסמין או מעורב. ההבדל היחיד יהיה בסוג הקמח וטבעו. כדאי לדעת שלחם שיפון תופח פחות ומומלץ לחכות יום שלם לפני פתיחתו, לאחר הוצאתו מן התנור.

צילומים: אסף רונן, לאתר שלו הקליקו כאן .

לתוכן זה נכתבו 9 תגובות

  • אורי שלום,

    אשמח למספר הבהרות.
    אתה טוען שבמחמצת אין שמרים כלל?
    לפי דעתי, מחמצת פועלת בדיוק באותו אופן שלחם רגיל פועל. זאת ועוד, המין העיקרי שמצוי בתערובת "טבעית" של שמרים הינו Saccharomyces cerevisiae. מין זה ידוע גם בשם שמר האפיה, או שמר הבירה. כלומר אותו מין כמו שקונים בסופר.

    איך בדיוק שמרים לאחר אפיה יוצרים בעיות בקיבה?
    אפיה מתרחשת בטמפ' של כ 180 מעלות צלסיוס. טמפ' אשר יותר גבוהה מהטמפ' שמשמשת לעיקור (121 מעלות). לכן אין סיכוי ששמרים ישרדו את תהליך האפיה.

    אני מבטיח לך שזיהום של קנדידה (Candida albicans) לא מתרחש בצורה אורלית. אופן ההדבקות אם לנסח בעדינות, שונה מאוד.

  • Question.
    The flower in the first stage is 300g while the second one needs 450 should i add the remaining 150 in order to make the bread?
    To a raba

  • ממממממממ…. ריח הלחם היוצא מהתנור הוא אולי אחד הריחות הטובים בעולם……
    אני אופה לחמי שאור מזה כשנה למשפחתי ולחברי. רוצה להמליץ על ספר מדהים שהפך אותי מאמא למלכת הבית בזכות הלחמים… הספר באנגלית והוא נקרא BREAD MATTERS. הוא נכתב על ידי ANDREW WHITLEY מאנגליה. בספר הוא אומר שהסיבה שהיום אוכלים הרבה פחות לחם ממה שאכלו בעולם לפני מאה שנים היא שהלחם התעשייתי היום פשוט לא טעים. הסיבה לכך לדבריו היא תוספות אותן מכניסים ללחם הנובעות מרצון לזרז את זמן התפיחה, להאריך את חיי המדף, וכולי. לחם, מאז ימי הרומאים צריך להיות עשוי מקמח ממים ומטיפונת מלח. כל האנזימים, החומרים המשמרים, החומרים "משפרי הלחם" והמלבינים אינם תורמים כהוא זה לערך התזונתי של הלחם או לטעמו.
    כמה טיפים קטנים מהנסיון שלי (למרות שאין כמו התנסות אישית):
    1. כמה שיותר רטוב, יותר טוב. אם נדבק קצת לידים, להוריד עם רפרוף של קמח ולהמשיך ללוש.
    2. בזמן ההתפחה כדאי לשים את הלחם בקופסא אטומה לאויר על מנת שלא יווצר "קרום" המקשה על הבצק להמתח.
    3. שמרים אוהבים שלושים מעלות (27, ליתר דיוק). אם מצליחים ללוש בצק בטמפרטורה זו וגם לשמור עליה בטמפרטורה זו בזמן ההתפחה, ההתפחה מעט מהירה יותר ואז אפשר לסיים ככר באותו היום. מצד שני, אם עושים זאת בטמפרטורה נמוכה יותר או גבוהה יותר, לוקח יותר זמן וגם זה לטובה. אפשר ללוש בערב ולהכניס לתנור בבוקר לדוגמא. אפשר גם להתפיח לאט לאט לאט במקרר… גם עובד. ב-60 מעלות השמרים מתים..
    4. לישה מטרתה לפתח את הגלוטן שבקמח ולא להכניס אויר ללחם כמו שנהוג לחשוב. את האויר מכניסים השמרים בתהליך התפיחה. כל דרך לישה היא טובה. המטרה היא למסז' את הבצק. אני לשה בשיטה הודית בה אני מגלגלת את אגרופי הקמוצים והרטובים על פני הגוש, מקפלת ושוב מעסה. ויש עוד המון אופנים. לחם טוב אוהב לפחות 10-12 דקות של מסז'.
    5. כדי לדעת אם לחם מוכן או לא, אפשר לדפוק עליו עם כף היד הקמוצה כמו שדופקים על דלת. אם הצליל נשמע חלול, הלחם מוכן.
    מציעה למי שרוצה לנסות, להזהר. לישת לחם ממכרת!

  • היי,

    יופי שפירסמת את המתכון.
    לאור הפוסט שלך (אורי) בפייסבוק על קוצר הזמן כרגע בחייך, קצת לא נעים לבקש, אבל לא הביישן למד: אם תוכל, יהיה יעיל אם תפרסם סרטונון שבו אתה מדגים את טכניקת הלישה. הדיוטות שלא לשו כמעט מימיהם לא ברור להם איך כדאי ללוש את לחם השאור הזה (וסרטון יוטיוב אחד שווה אלף תמונות :-)

    תודה!
    בועז

  • שי פישר |

    כמה זמן אפשר להשאיר את השאור במקרר בין אפיה לאפיה? אם אני אופה פעם בשבועיים זה בסדר?

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן