אם אין מים אין חיים. גם בעיר – תתפלאו. במדריך הזה נעבור על שימוש נכון במים עם דגשים עירוניים. נשתמש בכלי הקיימות המפורסם של שלושת הR-ים: להפחית, להשתמש שוב, למחזר. כאשר בפעם הבאה נדבר על גם על יצור מים.
אם אין מים אין חיים. גם בעיר – תתפלאו. במדריך הזה נעבור על שימוש נכון במים עם דגשים עירוניים. נשתמש בכלי הקיימות המפורסם של שלושת הR-ים: להפחית, להשתמש שוב, למחזר. כאשר בפעם הבאה נדבר על גם על יצור מים.
אדם ממוצע בארץ צורך כ-140 ליטר ליום. משפחה ממוצעת צורכת קוב ביומיים (קוב = מטר מעוקב = 1000 ליטר). המטרה העיקרית שלנו תהיה להפחית עד כמה שניתן את הצריכה והמטרה המשנית להשאיר את המים שהשתמשנו בהם נקיים ככל הניתן לצורך שימושחוזר ומיחזור. למרות שתמיד בנושאי מים וקיימות מדובר רבות על מים אפורים – אבל כפי שאנחנו כבר יודעים מיחזור הוא החלק האחרון והפחות חשוב או נכון יותר הרע במיעוטו.
חלאס הקדמות – לעסק.
יומיים ללא כלים. בלאגן
נתחיל במטבח. דקה של ברז פתוח תשאיר אותכם אם כ- 10 ליטר פחות (תלוי בכמה פתחתם, בלחץ בצינור, ואם התקנתם או לא חסכם). אסף טוען ש-10 ליטר זה מה שאדם צורך ליום במטבח. מסופקני. יש מעטים שמנקים בדקה את כל הכלים. חסכם יכול לחסוך שליש מההוצאות (ומבזבוז המים) או יותר (הסתכלו באתר). אז אנחנו צריכים להשתדל לשטוף הכלים בכמה שפחות דקות שהברז פתוח. פשוט! הכי טוב לשטוף מיד בתום האוכל או הבישול. האוכל לא נדבק. לצערי אני לא עומד בכלל הזה. אז האופציה השנייה היא השרייה.
סיימת עם הכלי – השרה אותו במים. את רדיקלית במחשבתך – השרי הכלים במים שחסכת מהאמבטיה. את הכלים אני עורם אחד בתוך השני כדי לחסוך במים ובמקום בכיור.
כלים בהשרייה
מים לקומפוסט
בבואי לרחוץ הכלים (הילדים כבר ישנים או עדיין לא התעוררו) אני מוריד את הליכלוך הגס באמצעות ברזלית (סקוטש מג’דייף מהר מדי) ואת הג’יפה ומי ההשרייה מעביר לדלי הקומפוסט. בדרך זו אני גם חוסך את תוספת המים לקומפוסטר הקהילתי שלנו, וגם מונע מראש (פתרון במעלה הצינור – בשתי המשמעויות) הכנסת מים מזוהמים קשות במוצקים אורגניים, שמנים ושאר בישין למערכת המים האפורים שלי.
האם המים האלה לא יפגעו בחיי בקומפסטר שלי? אז ראשית מה שלא טוב לקומפוסטר שלכם כדאי שגם לא יגיע לגוף שלכם. קחו רגע לחשוב על זה – זה נכון. שנית, לקומפוסט יש יכולות פירוק נפלאות. תשאלו את חברינו ג’נקינס.
סיימנו את תהליך הקרצוף הראשוני
כלים אחרי קרצוף ראשוני
נשארנו עם כלים נקיים מלכלוך גס. עתה נתחיל לסבנם. את הסבון אני מוהל עם מים בקערה (קרוב לוודאי בפלסטיק שאני מעוניין לעשות לו טיפול יסודי) כדי לחסוך בסבון. את הכלים המסובנים אני מכניס לכיור כאשר הגדול מבינהם נמצא מטה ובסדר יורד. זאת כדי ללכוד את המים בזמן השטיפה. לאחר סיבון כל הכלים נתחיל בשטיפה.
נשטוף בזרם חלש ככל שסבלנותינו מאפשרת ונשתדל לסגור בין כלי לכלי את הברז בזמן סידור הכלים ביבשן. את המים שבכלי המתנקה אני מוזג לכלים שתחתיו ומקל על שטיפתם. כאשר הכלים כבר מלאים אני מעביר את המים לדלי נוסף. דלי זה ילך למטרות נקיות יותר – השקייה של אדניות, סיבוב ראשון של הכביסה או השריית הכלים העתידיים.
כלים של יומיים לקחו לי כ-20 ליטר. אבל כשאני רואה את חמותי שוטפת כלים זה נראה אחרת לגמרי.
אחרי הסיבון
מי הכביסה הולכים למערכת מים אפורים פשוטה של אגנים ירוקים. אני מוותר על השטיפה המוקדמת בתכנות (וגם על החימום של המים) אני מפחית ככל הניתן בריכוז הסבון (תלוי באף של אישתי). תתפלאו כמה הריח של הכביסה יכול להיות דוחה אחרי שהתרגלתם לריחות עדינים.
מי השטיפה משקים אדניות
על השירותים גם כבר נאמר הכל. המשכילים יעשו את מה שהם עושים בשירותי קומפוסט. ואני אכתוב כמה דברים על מה ניתן לעשות בבית קומות במאמר אחר. את השתן נשתדל לא להדיח, את ההדחה נשתדל להקטין על ידי מנגנון או הטבעת בקבוק בניאגרה (או צנצנת עם בטטה או דגים!).
ומה לגבי המקלחת. אז מים אפורים בבית פרטי ומתוכנן מראש זה יפה. אבל הבית הכי מקיים הוא הבית הקיים. איך עושים מים אפורים, ממי המקלחת בבית קיים. אסף אמר זה מסובך. ואני אספר במדריך נפרד איך עושים את זה.
בבית שלנו – ארבע נפשות ואנו צורכים כ-150 ליטר מים, ליום, לכולנו. כל המים, פרט לשירותים, משומשים פעמיים (מקצתם שלוש פעמים). זה עדיין מותרות. ובקרוב נתקין את שירותי הקומפוסט כדי לצמצם בצורה משמעותית. כי תמיד יש לאן לשאוף אבל אנחנו בכיוון הנכון.
שימוש מים בזמן המצור ביירושלים
כיור לשטיפת ידיים בניאגרה.
אני רוצה לעשות כזה!
מי רוצה לעזור לי ולהכין לעצמו גם?
http://www.apartmenttherapy.com/wash-your-hands-with-toilet-wa-111125
https://www.google.com/search?q=washing+hands+in+toilet+water+tank&rlz=1C1AVSX_enIL410IL410&espv=2&biw=1093&bih=534&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ei=B1QuVc2zFY7vasKVgfgC&ved=0CAYQ_AUoAQ
סלחו לי על השאלה, אולי היא מין בדיחה פרטית, אבל לא הבנתי למה הכוונה ב”צנצנת עם [בטטה או] דגים” שאמורים להכניס למיכל ההדחה של האסלה כדי להפחית את כמות המים שמתבזבזת בכל הדחה. התכוונת לדגים חיים, שוחים, נושמים? את הבטטה אני בהחלט יכולה לראות צומחת ומשגשגת, מוציאה עלים, נהנית מהלחות במיכל ומקשטת את השירותים, אבל הדגים?
פגשתי ניאגרה אחת שבתוך הצנצנת הם גדלו דגים
האם זה מוסרי לגדל דגים באקווריום – זו שאלה שכל אחד יצטרך לענות עליה
ובככל מי צריך סבון
מי קליפות הדרים, גם מנקים גם לא ממליחים וגם מיצור ביתי
תודה מתן!
אצלנו בנוסף –
* המקלחת שלנו היא מעל לאמבטיה אז בזמן מקלחת אני סוגרת את פקק האמבטיה ואוגרת את המים להדחת השירותים או להשרייה של כביסה מלוכלכת במיוחד (אצלנו יש הרבה בוץ על הבגדים…)
*מים שנאגרים בקערות שמתחת לשטיפת הכלים משמשים לניקיון המטבח
* המים של מכונת הכביסה זורמים לכיור, ולפעמים אני סותמת בכוונה את הכיור כשאני עושה כביסה ונותנת למים לזרום מהכיור ולהציף את הרצפה ואני והילדים עושים איתם ספונג’ה ענקית
. זו גם שיטה מעולה לגרום להם לאסוף את הצעצועים שלהם – “עוד 2 דקות המים מגיעים!!!”
עוד כמה דברים שאפשר לעשות…
* במטבח- כששוטפים ירקות אז עדיף למלא כלי במים ולעשות להם אמבטיה ואז אפשר להשקות את הגינה או לשפוך לדלי הקומפוסט.
* במקלחת- עד שהמים החמים מגיעים מומלץ לשים דלי מתחת לזרם ולאסוף את המים ואפשר להדיח איתם את האסלה או להשקות איתם או לשטוף איתם רצפה או מה שבא.
* עוד במקלחת- ראיתי את חברתי ענת עושה זאת השבוע, את במים מהאמבטיה של הקטנטנה היא משתמשת שוב להשקייה או לשטיפה.
היו עוד כמה… אני צריכה להיזכר בהם :)
תוספת ליעול ברחיצת כלים (או כמו שסבא שלי נהג לומר “הדחת כלים”): את נוזל הסבון אני שמה בכלי עם משאבה לחיצה. שמה קצת נוזל סבון (אקולוגי) כ10% והשאר מים. אם הסבון טוב הוא נמהל טוב במים. אני משתמשת בכמות של מיכל במשך כשבוע. ככה חסכתי בסבון, נוח מאוד לשימוש וגם הסבון נשמר נקי מטבילות של סקוץ’ משומש. הדחה נעימה לכולם :)
מתן, איזה שהן תשובות ל”אסף אמר” (; –
א.1. החישוב של כמות המים לאדם לכיור, הוא חישוב ממוצע, ולא אני עשיתי אותו. לקחתי אותו אי אז מחישוב ממוצע של רשות המים. ברור לי שאם אדם מאוד מעוניין לחסוך הוא יבזבז פחות מהממוצע.
א.2. הייתי חייב לציין את הממוצע, כי כל מספר אחר יהיה מוזר לציין: אם אציין נניח – 6 ליטר, (כי אני יודע שאפשר לשטוף כלים עם שישה ליטר) אז אנשים היו אומרים – נו, אז בשביל 6 ליטר להשקיע במערכת מים אפורים, או לעבוד מאוד קשה לחסוך עוד?
א.3. אני ציינתי שצריכת המים לאדם אחד בכיור ביתי לשימושי מטבח – “כיור לשימושי מטבח בו שוטפים כלים מוערך בכ- 6-10 ליטרים. בנוסף לשטיפת הכלים שימושי הכיור הם : שטיפת מוצרי מזון, היגיינה ומי בישול.” 6 זה כמעט חצי מעשר. רק ליתר דיוק.
ב. אמרת שציינתי שמים אפורים מהמקלחת בבית קיים זה מסובך. ובכן, אסביר למה כוונתי:
1. מערכות מים אפורים (כשעושים אותן כמו שצריך) דורשות משאבים. הן תעננה על אחת או יותר מן ההגדרות הבאות: Labor Intensive, Design Intensive, Money Intensive.
Labor Intensive – עבודה מרובה: לסחוב דליים פנימה החוצה וכל זה.
Money Intensive – כסף רב: עבודת ריצוף ושרברבות חדשה, או בכלל להזמין קבלן שמביא מערכת מים אפורים מוכנה ב30 אלף ש”ח (תתפלאו, יש כאלו בשוק, ולא מעט)
Design Intensive – תכנון רב: למצוא בדיוק את הפתרון הספציפי בתכנון (כמו Permaculture Design) שלא יעלה כסף רב, ויחסל את העבודה הרבה. מערכת שתחזיק שנים רבות ללא תחזוקה, ללא תשומות (אנרגיה למשאבות וכל זה), וללא בלאי.
2. מכיוון שרבים מאיתנו גרים בדירות שכורות, בדרך כלל האפשרויות השנייה והשלישית לא רלוונטיות, ואנחנו נשארים עם עבודה רבה.
זאת הכוונה.
אלא אם כן יש לך איזו מערכת קסם שמעבירה את המים מצד אחד של הקיר לצד השני בלי לעשות חור, בלי להציף את האמבטחה, בלי משאבות ובלי לסחוב דליים (:
אז יש למה לחכות לפוסט הבא…. מים אפורים בבית שכור ללא תשומות כלכליות או של עבודה או של אנרגיה.
ובעייניין כמות המים בכיור. לדעתי זה 10 ליטר לאדם ליום. כלומר משפחה של ארבעה נפשות תוציא 40 ליטר ליום בכיור המטבח. וזה שונה מ10 ליטר ומ6 ליטר שאני חישבתי בכיור שלי.
לא מדדתי אבל כשאני רואה אנשים מהשורה שוטפים כלים זה נראה יותר דומה למפל תנור מלזרזיף המדברי של הכיור שלי
אני שונא להיות פלוץ שמתקן… אך מי סבון שלא טופלו כלל וכלל לא טובים לקרקע ולמי התהום,
ראשית הם הורסים את הקרקע (איזור בית השורשים) והופכים את הקרקע להידרופובית (שונאת מים) ולכן לא חדירה למים.
המים עם הסבון והחומר האורגני יורדים לאקוויפר ומזהמים את מי התהום שכולנו שותים.
כדי שאחסוך במילים ותיאורים אני מצרף לינק לוידיאו פה באתר
http://www.bayadaim.org.il/2011/07/%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9-%d7%90/
הוידיאו הראשונים של פרופ’ ערן פרידלר (שהיה המנחה שלי בטכניון) ודר עמית גרוס (קולגה לעבודה בבן גוריון) נותנים שם הרצאה מעולה של ממה יש להיזהר במערכת מים אפורים!
ליאור, הבעיה היא, וכבר דיברנו על זה, שכל הפרופים והדרים מעולם לא שמעו על הפחתת זיהום במקור. כשאני מדבר איתם על סבונים אשלגניים ומביא להם רפרנס, הם מעקמים את הפרצוף ושואלים אותי איפה הדרגות. ככה זה (רוב) האקדמאים בארצנו, אולי זה כי כולם עשו צבא… לא יודע.
בכל מקרה, המילה סבון היום היא מאוד מטעה, כי כמעט אין קשר בין הסבון שאנשים קונים בסופר (תצאו מהסופר!) ובין סבון אמיתי. סבון אמיתי מכיל רק שמן (כלשהו) מלח (הידרוקסיד כלשהו, שזה תכל’ס או נתרן או אשלגן) וחומרי ריח, נניח שמנים אתריים.
נתרן ממליח קרקע. אשלגן, לפי הסקירות האין סופיות שערכתי, בריכוזים נורמליים לא רק שלא ימליח את הקרקע, אלא אף ידשן אותה (אשלגן הוא חומר שבחקלאות נמצא תמיד בחוסר).
דוגמא נוספת היא אגוזי הסבון, שלי בכביסה הם עובדים נפלא, ותכל’ס בריכוז של האגוזים במים בכלל אין סיבה לקרוא למים “מים אפורים”. אין בהם זיהום או פתוגנים כלל.
הפרופים והדרים פשוט לא מוכנים לקבל שאפשר למצוא פתרונות פחות טכנולוגיים, אם רק עושים הפחתת זיהום במקור, קרי במעלה הזרם.
מוזמנים לקרוא עוד על סבונים, כאן.
סבון אשלגן- חפש את פרופ’ אבי שביב מהטכניון, הוא מומחה לכימיה של הקרקע ושם דגש על השקיה בקולחים, ובניהם מדבר על סבון אשלגני, (אגב שמעתי גם הרצאה בפקולטה החקלאית על נזקים העלולים להיגרם מעודף אשלגן בקרקע).
וגישת טיפול במעלה הזרם או הפחתת הזיהום במקור היא גישה מאוד מקובלת בעולם המדע שכולם כאחד דובקים בה.
למשל פרופ’ ערן פרידלר מהטכניון, שמדבר על כך בכל הקורסים שלו.
ופרופ’ אשר ברנר מבן גוריון- שגם חוזר ומדגיש על כך בכל הקורסים.
לגבי הנזק הנראה, כמובן שהנזק לא נראה ביום אחד, אלא נבנה לאורך תקופת זמן.
והסבון האקולוגי, מבלי להכנס לכימיה של דטרגנטים זמן מחציית החיים היא ימים ולא שעות, אך זהו עדיין שינוי משמעותי מסבון רגיל
מולקולה של דטרגנט,
ניתן לראות את הטבעת הארומטית ההידרופילית (אוהב מים) והשייר הפחממתי ההידרופובי (שונא מים).
כאשר החלק ההידרופובי נצמד לליכלוך השומני שלא נמאס במים ונצמד לדפנות הכלי,
ואילו החלק ההידרופילי גורם לקומפלקס המולקולות להינמס במים.
וזה במשפט אחד.
א. סתם סמנטי, אבל שים לב להבדלים בין דטרגנט לסבון בערך בוויקיפדיה – http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98. סבון הוא רק אחד מסוגי הדטרגנטים. גם חומרי ניקוי לא סבוניים נקראים דטרגנטיים לפי הגדרה זו. למשל כדור הכביסה שאמור לשנות את הPH של המים, הוא דטרגנט.
ב. זיהום אשלגני – לפי סקר מקיף שנערך ע”י ברוך ובר, אושיה בתחום, מספר שהזיהום האשלגני הוא שישית מהזיהום הנתרני. – http://www.snunit.k12.il/heb_journals/biosfera/220809.html
ג. באירוע ששמת אליו קישור להרצאה, אני ניסיתי להגן על גישה לא מקובלת (בארץ) למים אפורים (אגני חיפוי מסועפים) וטענתי כי את רוב הבעיות שבגללן משרד הבריאות מתנגד לשמוע בכלל על הטכניקה הזאת ניתן לפתור ע”י הפחתת הזיהום במקור. פרופ’ פרידלנדר ודר’ גרוס גיחחו כל פעם שניסיתי לשאול שאלה שרמזה לכיוון.
אני דיברתי עם פרופ גרוס (נדמה לי שהוא כבר קיבל פרופ…)
הסבון ה”אקולוגי” מתפרק תוך כמה שעות .
תן לסבון לשבת והוא אמור להתפרק. בכל מקרה הצמחים באדניות שלי גדלים
והקומפוסטר שותה את כל המים בלי יותר מידי מי תהום מעורבים בעניין
כמובן שלמלח זה לא עוזר. אבל כלום לא עוזר למלח. חוצ ממלח אשלגן. וגם זה לא בכמויות גדולות מידי.
ועוד עצה.
אני שם פקק בכיור כשאני מסיים לעשות כלים, והכיור מתמלא מהמים שמשתמשים בהם במשך כל היום (שטיפת ידיים בישול וכו’). ככה הכלים שהיו בכיור כל היום, גם הושרו. אפשר לסחוט פנימה לימון ואז הכיור נהיה לבן בסוף.
רותם תודה
קניתי.
אם הולכים בשיטה שלך
אז כדאי להוריד את הסיפון מתחת לכיור ולאסוף את המים מלמטה בסוף התהליך
או כמובן מערכת מים אפורים מהכיור…