על מדד בריקס שמעתי בפעם הראשונה בהרצאה בכנס הפרמקלצ’ר הבינלאומי שהיה בירדן ב2011. אני ממש לא מומחה, אלא חוקר מתחיל שרוצה לשתף איתכם את הכלי הזה, שיכול לעזור לנו (מאוד לעזור לנו) לגדל מזון עתיר נוטרינטים.

אז ככה, מדד הבריקס נותן לנו אינדקציה לגבי כמות הסוכרים הנמצאה בנוזל הצמח, הנמדדת על ידי רפרקטומטר (Refrectometer), ושבעצם נותנת לנו אינדקציה על כמות המינרלים או “עתירות הנוטרינטים” של הצמחים שלנו. תעשיית היין משתמשת בו למדידת כמות הסוכר בענבים בכדי לקבל אינדקציה לכמות האלכוהול שתתקבל. אנחנו משתמשים בו למדידת הנוזל שיוצא מהעלים על ידי מעיכת כמה עלים בידיים ושימוש בכותש שום להוצאת טיפה שאותה אנחנו מניחים על הרפרקטומטר.

כך נראה רפרקטומטר אופטי ידני

מדד בריקס נע בין 0 ל 30 כאשר לכל ירק מספר שונה המעיד על רמה גבוהה של נוטרינטים. באופן גס, מדד בריקס מעל 12 מעיד על כך שהסוכרים בצמח הם סוכרים מורכבים בניגוד לסוכרים פשוטים (מתחת למדד 12), ושיש בצמח יותר חלבונים מלאים מאשר חומצות אמינו בודדות. חלבונים וסוכרים מורכבים הם המזון שהתאים שלנו צריכים, בניגוד לפשוטים, שהם המזון לחיידקים, חרקים, פטריות ווירוסים. כך שבעצם, התורה גורסת, שאם יש לנו בעיית מזיקים, אין לנו מחסור בחומרי ריסוס, אלא שיש מחסור במינרלים ביחסים הטובים שלהם ובאופן שבו הם יקלטו הכי טוב בקרקע.

אם המדד מתחת ל12, זה אומר שאנחנו לא מספקים לצמחים את המינרלים שהם צריכים, הצמחים שלנו, ואוכלוסיות המיקרואורגניזמים שבקרקע לא יוכלו לשגשג, ובוודאי שלא נוכל לקבל מהם תזונה מלאה עתירת מינרלים שתוכל להזין אותנו. מדד 25 נחשב למעולה!

בסרטון, ג’ון פרנק מהאתר highbrixgardens.com מראה איך הוא מודד בריקס של גזר גם באמצעות רפרקטומטר דיגיטלי וגם באמצעות רפרקטומטר אופטי ידני.

אני מאוד ממליץ לקרוא ולהעמיק בתובנות של דר. ווסטון פרייס בקשר לתזונה עתירת נוטריינטים, וההידרדרות הפיזית שנובעת מחסרון במינרלים. טיזר קטן – לכמה מכם היה צריך להוציא את שיני הבינה כי הלסת קטנה מידי מלהכיל אותם? הנה קצת חומר לקריאה על בריקס בהקשר של ווסטון פרייס.

זאת קריאה מתוך רפרקטומטר אופטי (כך זה נראה)

בספר Nourishment Home Grown, סנדי בדואה מספר בהרחבה על המדע שמאחורי כל הסיפור הזה ועל איך מיישמים חקלאות עתירת נוטריינטים הנמדדת בעזרת בריקס. אם תחכו בסבלנות, אכתוב עליו במדריך אחר, יחד עם רעיונות החקלאות הביולוגית של Dr Carey Reams.

כמה דרכים בכדי להעלות את הבריקס בירקות שלכם – או “איך לטפח מיקרואורגניזמים ומינרלים”

1. להשתמש ברפרקטומטר J ולמדוד את הבריקס שלכם לפני, ואחרי כל שינוי שאתם עושים, חצי שעה אחרי פעולה מיטבה כבר ניתן למדוד עליה אדירה בבריקס. אים אין עלייה זה לא אפקטיבי. וכך לעקוב על מה שעובד בקרקע שלכם, לצמחים הספציפיים שאותם אתם מגדלים.
2. אוורור מיטבי של הקרקע. כאן אנחנו משתמשים בעקרון החקלאות הביואינטנסיבית.
3. לחות אידיאלית של כ 30% בקרקע. להשקות בעדינות כדי לא לדחוס את הקרקע.
4. יצירת הומוס וקיבוע פחמן בקרקע על ידי יצירת קומפוסט איכותי, אם עדיפות ליחסים גבוהים של פחמן לחנקן, בכיוון 1/60.
5. אחרי כל אלה, הוספת מינרלים (לא צריך לפחד להוסיף באופן חד/דו פעמי מינרלים שדולדלו מהקרקע ושלא נמצאים בה יותר) למערכת. ספציפית סידן ביחס של 1:7 למגנזיום. אפשר לעשות זאת על ידי הוספת אבקות סלעים מדויקות ישירות לקרקע או להוסיף לערימת הקומפוסט את החומרים הבאים –

• אצות מהים
• יוד
• עפר עצמות בעלי חיים (זורקים את העצמות למדורה, אוספים את השאריות וטוחנים)
• עפר מדורה (רק אם מוספים גם עפר בעלי חיים, אחרת מופר איזון)
• אבקת פיות (קליפות ביצים טחונות)
• צמחים שמעלים מינרלים מעומק הקרקע (בעלי שורשים ארוכים- עולש, קומפרי)
• צמחים שמקבעים אשלגן מהאוויר (כמו תורמוסים, אספסת, שיבולת שועל)
• מי ים מדוללים ביחס של 1:10 (ממש מצויין, חוץ מהזיהום, כיוון שמי הים איזון מושלם של 84 הנוטרינטים החיוניים לנו ולצמחים)
• זבל אנושי
• מיקרואורגניזמים מועלים לסוגיהן,
• תה קומפוסט, בוקאשי
• הומוס תולעים
• חלב נא
• ועוד…

אנחנו חייבים להבין ששנים רבות של חקלאות לא מקיימת דלדלו את האדמה באופן חמור מאוד, ושהמזון שאנחנו מקבלים חסר מינרלים החיוניים למימוש בריאות פיזית ונפשית תקינה, שלנו ושל הצאצאים שלנו.

 אקנח במשפט מפתח מפיה של קיי בקסטר, ממנה אני לומד את הנושא –

We are the Ancestors…. It is our Responsibility!