הגשם הראשון פקד אותנו לפני כשבוע והוא מסמל עבור רבים את תחילת עונת מסיק הזיתים. אני יוצאת יחד איתכם למסע, הפעם האחרונה שכבשתי זיתים הייתה בגן. השנה החלטתי שאני עושה מעשה ומכינה זיתים כבושים. קראתי באינטרנט ובספרי בישול רבות על אופן ההכנה ואני הציג בפניכם את הדרך שאני בחרתי לעשות. אשמח לקבל עוד מתכונים ושכלולים.
הגשם הראשון פקד אותנו לפני כשבוע והוא מסמל עבור רבים את תחילת עונת מסיק הזיתים. מקורו של עץ הזית הוא במזרח התיכון והוא נפוץ מאוד במדינות אגן הים התיכון. עצי הזית נותנים פירות כל שנה בערך בחודשים ספטמבר עד דצמבר. עץ הזית, לרוב, מניב לסירוגין – כאשר בשנה אחת תנובת הייבול גדולה בשנה שלאחריה תנובת הייבול קטנה.
מפירות עץ הזית, הזיתים, ניתן להכין מוצרים רבים: זיתים כבושים, שמן זית, מוצרים קוסמטיים שונים, ממרח זיתים ותבשילים רבים. בנוסף, לאחר כבישת השמן מהזיתים אף נותרת הגפת, שהינה חומר בעירה איכותי.
וחוץ מזה, עץ זית הוא עץ מאוד יפה בעיני. רבים מהעצים חלולים, מה שמוסיף לקסם שלהם ומונע מאיתנו את האפשרות להעריך את גילם (כי אין טבעות גדילה).
מסיק גרילה
אנקדוטה מעניינת בנוגע לעצי זית – במדינת ישראל אסור לעקור אותם. אם עוקרים עצי זית חייבים למצוא להם מקום שתילה חלופי. אם או בלי קשר לכך אפשר למצוא הרבה מאוד עצי זית. שותלים אותם בגינות ציבוריות, בשדרות בכניסה ליישובים או בחצרות בתים.
מחלון ביתי הקט נשקף עץ זית של השכנים שפשוט עומד ומחכה שמישהו יתייחס אליו, אז אני עשיתי מעשה ופשוט מסקתי אותו (או לפחות את החלקים שאני יכולה להגיע אליהם). להרבה מאוד עצים אין בעלים או שבעליהם רכשו אותם (לעיתים כעצים בוגרים) כסמל סטטוס בלבד והם פשוט עומדים עם ייבול פורה ללא אף מוסק לרפואה שימסוק אותם. במקום שהפירות פשוט ייפלו על האדמה ויתבזבזו אני מזמינה אתכם לצאת לעשות מסיק גרילה. לא צריך הרבה לטובת העניין: דלי, יריעה שאפשר לפרוס מתחת לעץ (סדין, ניילון או כל דבר אחר), שק גדול, מקל לחבוט בענפים, במידת הצורך סולם ויאללה להתחיל למסוק!

מסיק זיתים באמצעות ניעור ענפי העץ (צילום אלעד גרשגורן)
מסיק בשטחים
חקלאות כרמי זיתים קיימת כבר אלפי שנים ותושבי ארצנו לאורך ההיסטוריה שתלו כרמי זיתים רבים ברוב חלקי הארץ. לצערי, איננו מצליחים לחיות בשלום עם כל תושבי הארץ ויש אלו שאינם נותנים לשגרת החקלאות להתקיים בשקט. עונת המסיק אינה מכירה בקווים כאלו או אחרים שבחרנו לצייר על המפה והיא מתקיימת גם בגדה המערבית. משפחות שלמות יוצאות למסוק את כרמי הזיתים שבבעלותן, אך המתנחלים בגדה המערבית פוגעים בפרנסתם ואף בשלומם. אתם מוזמנים/ות לקרוא עוד על מקרים בהם הושחתו מאות עצי זית בשבוע האחרון בלבד באתר של שומרי משפט.
לאור המקרים האלו ומקרים בהם מתנחלים תוקפים את התושבים הפלסטינים בזמן המסיק, קבוצות רבות של ישראלים מתארגנות בכדי לבוא לעזור ולהראות נוכחות יהודית במסיק. אתם מוזמנים להצטרף למסיק בכפר אל-ואלג’ה יחד עם דהרמה מעורבות חברתית ולוחמים לשלום או להירשם למסיק יחד עם שומרי משפט. אני משערת שיש עוד קבוצות שמתארגנות ואני מזמינה אתכם להצטרף ולעזור.


מסיק זיתים משותף בכפר אל וואלאג’ה (מתוך אתר לוחמים לשלום)
(אציין ואומר שאני לא חושבת שכל המתנחלים מתנכלים לפלסטינים, אבל לצערי יש גם כאלו שכן…)
כובשים את הסורים
ואחרי ההקדמה הזאת, קדימה לכבוש את (הזיתים) הסורים!
אני יוצאת יחד איתכם למסע, הפעם האחרונה שכבשתי זיתים הייתה בגן. השנה החלטתי שאני עושה מעשה ומכינה זיתים כבושים. קראתי באינטרנט ובספרי בישול רבים על אופן ההכנה ואני הציג בפניכם את הדרך שאני בחרתי לעשות. אשמח לקבל עוד מתכונים ושכלולים.
כמובן, מבטיחה שאני אספר איך הם יצאו!
ההכנה לכבישה
אחרי שמסקתם את הזיתים, מומלץ להעביר עליהם שטיפה קלה, להוריד את האבק והלכלוך שמצטברים עליהם. כאשר הם מקולחים ונקיים, ישנן שתי אופציות:
- לחרוץ אותם – פשוט לעשות שניים או שלושה חריצים לאורך כל זית.
- לדפוק אותם – הכוונה היא להכות בהם קלות בעזרת פטיש עץ או מקל.
לא צריך לבכות על מים שנשפכו – עם המים של הזיתים, אפשר להשקות את הגינה. אם אתם חוששים שהצמחים שלכם לא יאהבו את מה שיוצא מהזיתים אל המים (בעת ההשריה) אתם יכולים לבחור להשקות עצים או שיחים, או לחילופין להשקות כל יום צמח אחר.
מעקרים את הכלים
- ליצוק מים חמים בתוך הצנצנת ולנער היטב.
- לשים 10 דקות בתנור.
- לשים 2 דקות במיקרוגל.
עכשיו כובשים!
אחרי שנקשרנו אישית לכל זית וזית, הכנסנו בלו”ז את החלפת המים והתרגלנו לכך, הזמן חולף ומגיע שלב הכבישה. ישנם מתכונים רבים מאוד על אופן הכבישה אך בבסיסם מספר דברים שחזרו על עצמם בכל המתכונים שמצאתי:
- שוטפים קלות את הזיתים.
- שמים בצנצנת שכבה של זיתים, שכבה של תיבלונים (מיד אפרט), שכבה של זיתים, שכבה של תיבלונים שתי וערב, חוזר חלילה.
- ממלאים את הצנצנת עד כ3-5 ס”מ מגובה המכסה.
- ממלאים את הצנצנת במים וביחס של 1:10 מוסיפים מלח, כלומר על כל 10 כוסות מים מוסיפים כוס מלח. המחמירים יגידו שצריך להוסיף מלח עד מצב שנשים ביצה בתוך המים היא תצוף. אני ממליצה פשוט להכין תמיסה בקערה, להמיס את המלח תוך כדי ערבוב, ולמזוג לתוך הצנצנת כמה שרק נכנס.
- לאחר שמילאנו את הצנצנת בכל טוב, יוצקים שמן זית בכדי להגן ממיקרואורגניזמים ומחמצון מיותר.
התיבלונים
אוי, האפשרויות! מגוון התבלינים האפשרי הוא רב, כמובן. הרי על טעם וריח אין להתווכח. ובכל זאת, כמה אפשרויות:
- התיבלון הקלאסי הוא שמיניות לימון עם הקליפה ו-7-8 שיני שום.
- התיבלון לאלו מבנינו שמעוניינים בחריפות הוא להוסיף פלפל חריף.
- התיבלון המתובלן הוא להוסיף עלי תבלין כמו: מרווה, עלי דפנה אורגנו, רוזמרין, כוסברה, זעתר.
- התיבלון המפתיע הוא הוספת חצי כפית דבש לכל ליטר מים.
וכל שנותר עכשיו הוא – לחכות!
גם כאן הדעות כמספר הזיתים על העץ – יש אומרים שתוך חודש הזיתים יהיו מוכנים, יש אומרים שתוך שלושה חודשים ויש כאלו שאומרים שצריך לתת להם “לשבת” שנה.
אין תשובת קסם אחת. יש כאן כל-כך הרבה משתנים, שזה מאוד תלוי. הכי פשוט זה לטעום זית כל כמה שבועות ולהחליט אם הזיתים מספיק רכים ומספיק טעימים עבורכם. זהירות לא לגמור את כל הצנצנת לפני סיום ראוי לכבישה.
שיהיה בתיאבון!
יש הרבה יותר פגיעות של ערבים ביהודים מאשר להיפך. השאלה על מה רוצים להסתכל?
ואת בוחרת להסתכל עלינו כתוקפים ועל הצורך להגן על הערבים החלשים.
כתוצאה מהסתכלות זו את גורמת המון נזק לאחים שלך שהם הנפגעים האמיתים ואת מפנה כוחות אדירים לטיפול בבעיות זניחות מול אתגרים הרבה יותר גדולים.
השנאה של היהודים לערבים צמחה רק בעקבות מעשי הרצח שהם טבחו בנו ושחטו אותנו.
אם נטפל בשנאה הערבית כלפי היהודים הבעיות שהצגת יפתרו מאליהן.
חבל חבל חבל
נורא אהבתי את האתר הזה עד ש…נתקלתי במאמר המביש הזה.
ניאלץ להיפרד.לא אתן יד למי שתומך באוייבים שלנו.
המתנחלים שומרים על הארץ שלנו, על המסורת ועל הצומח. האמירה המטופשת והאומללה שלכם באתר רק מורידה מערכו וטוב היה אם הייתם מסירים אותה כמו שאר דעות פוליטיות אחרות מהאתר.
שלום אבי,
זאת נקודה רגישה בימינו, ולכן אומר את זה בצורה הכי רגישה שאני יכול (גילוי נאות: לא אני כתבתי את המאמר, אבל אני מייסד האתר, אז אני מרגיש בנוח לענות לך). קיימות היא פוליטית. היא פוליטית בזה שהיא מדברת על שוויון ערך האדם ושאר היצורים החיים, ולא רק בנקודת זמן ספציפית אלא גם אחורה וקדימה בזמן. היא פוליטית בזה שתחת כנפיה, אנחנו מבינים שהבעיות שאנחנו מתמודדים איתן כיום ברמה הגלובאלית לא ניתנות למיגור אל מחוץ לגבולות שרירותיים כמו גבול מדיני או הגדרה של עם זה או אחר. אפשר להמשיך לירות טילים אחד על השני עוד שנים, אבל כשתיגמר התחמושת (והנפט), נצטרך להתחיל לאגור מים ולגדל מזון בכל המכתשים שהטילים השאירו אחריהם. גם “אנחנו” וגם “הם”. מסורת שלוקחת אותנו אל האבדון (ושים לב שיש עוד המון אוכלוסיות יהודיות בארץ ששומרות על המסורת, מבלי לחרוט על דגליהן את ארץ ישראל השלמה, תחשוב על זה טוב או רע כרצונך) היא פשוט אינה מסוגלת לקיים אותנו, את עצמה, לאורך זמן.
והאתר הזה עוסק בקיימות. על כן, הוא פוליטי. הוא פוליטי כשהוא עוזר לנו לעשות דברים בעצמנו ולהפסיק להסתמך על הממסד (ולזה אני בטוח שמתנחלים רבים מתחברים מאוד) והוא פוליטי כשבאותו הזמן הוא דורש שנשים בצד את המחלוקות ונדבר על המשותף. מי שלא מוכן לקבל את זה שקיימות (במשפקיים אנושיים) היא פוליטית, זה עניין שלו.
הידע, אותו אנחנו משתפים כאן חינם, כתנועת בעד מול ההפרד ומשול שהורגלנו אליו כמין בשלוש-מאות שנים האחרונות, הוא חינם כמו בירה וחופשי כמו חופש הדיבור (free as in beer & free as in speech), ויישאר חינם גם למי שחושב שקיימות אינה פוליטית.
ואם אנחנו כבר כאן – גם קוד פתוח הוא פוליטי. באסה.
יופי של כתבה! גם אני מסקתי קערה של זיתים. חלקם שחורים וחלקם חצי שחורים-חצי ירוקים. מעניין מה יצאה לי. רכשתי כמה צנצנות ועוד יש לי כמה מי אלה של דבש דבורים ודבש תמרים. אני מקווה שאסיק עוד קצת. הסקתי גם מסקנות של מגיבים. תודה לכולם.
בנוגע למסיק גרילה
אכן יש המון עצי זית לא מסוקים במקומות שנחשבים רשות הרבים. אני מוסק רבים מהעצים האלה מדי שנה. בעיקר לשמן. אבל צריך להביא בחשבון שהרבה פעמים לאחר כרבע -חצי שעה של מסיק, מגיע מישהו שהוא או בעל אינטרס זיתים משל עצמו, או פקח משועמם של המועצה המקומית או מגבנ”יק עוד יותר משועמם, כמו שקרה לי לפני כמה ימים, שהגיע לעצים שמסקתי באיזה גן ציבורי בישוב לא גדול בצפון וכל כך התאכזב שאני לא ערבי שאפשר לגרש בבושת פנים אם לא למטה מזה, עד שהכריח אותי לקפל את הרשתות שלי באמצע העבודה ולהתחפף משם בכל מקרה. לא עזר שהראיתי לו שהמון מהפרי כבר היה על הארץ עוד לפני שהגעתי ומן הסתם אין אף אחד אחר שיגאל את העצים האלה מפריים הנושר. זה היה די מבאס אבל מקרים מהסוג הזה קורים לפעמים וכדי לצמצם אותם, מניסיוני, ככל האפשר כדאי לנסות לדבר עם הרשות המקומית ולבקש למסוק את העצים ואם לא הולך (כי לפעמים אין אף אחד במועצה שרוצה לקחת אחריות על אישור מוזר שכזה) לפחות תוכלו להגיד שניסיתם. במקרה כזה ההמלצה היא לעבוד במהירות ויעילות. ולהמשיך הלאה לעץ הבא.
תוכלו לפרט יותר לגבי הכנת “זיתי שמש”?
מסקתי זיתים שחורים. האם עלי לשטוף, לחרוץ ולהשרות?
שמעתי שהדרך המסורתית להכנת זיתים שחורים מצומקים (מזיתים סורים בשלים ושחורים או מזיתים מזן נבאלי) היא לייבש אותם בשמש (“זיתי שמש”) ואז להעביר לצנצנת עם שמן זית ועלי פיגם.
אגב, מענין שהשם סורי הוא שיבוש של “צורי” מצור שבלבנון… אז בעצם זה “כובשת את הלבנונים…”
אלינה
הלימון איננו מקומי – הגיע לכאן מאסיה.
מענין איך היו כובשים זיתים לפני כן, האם לדעתכם עם סומאק (שטעמו חמוץ)?
על הסומאק כאן: http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=1122
אלינה