הזמן לא לאכול, השאיפה לאיזון.

גוף בריא

ישנן הרבה גישות תרבותיות ובריאותיות הנוגעות לא רק בשאלה ”מה לאכול?” אלא גם בשאלות: ”מתי? כיצד? ואף מדוע בכלל אוכלים?”. אולי תפתיע העובדה שיש לא פחות גישות כאשר מדובר בסוגית ההימנעות מאוכל. יש כל מיני סוגים של הימנעות ממזון: צום אידאולוגי או שביתת רעב, צום דתי-פולחני, צום רוחני, צום למען שיפור הבריאות, צום לשם בקשה או אבל. כל סוגי ההימנעות הללו שונים זה מזה לא רק בשאלת ה”מדוע” שלהם אלא גם בשאלות ה”מתי” וה”כיצד”.

ישנן הרבה גישות תרבותיות ובריאותיות הנוגעות לא רק בשאלה “מה לאכול?” אלא גם בשאלות: “מתי? כיצד? ואף מדוע בכלל אוכלים?”. אולי תפתיע העובדה שיש לא פחות גישות כאשר מדובר בסוגית ההימנעות מאוכל. יש כל מיני סוגים של הימנעות ממזון: צום אידאולוגי או שביתת רעב, צום דתי-פולחני, צום רוחני, צום למען שיפור הבריאות, צום לשם בקשה או אבל. כל סוגי ההימנעות הללו שונים זה מזה לא רק בשאלת ה”מדוע” שלהם אלא גם בשאלות ה”מתי” וה”כיצד”.

לאוזניהם של תושבי ישראל המילה צום אינה זרה – מגוון התרבויות והמגזרים החיים כאן מכירים את הצום כחלק מהמסורות התרבותית שלהם.

ישנן דתות בהן נהוג לצום במועדים מסוימים בשנה.
באיסלם, במשך חודש הרמאדן המאמינים, גברים ונשים, צמים מזריחת השמש עד לשקיעתה. מדובר על צום מלא, שמשמעו הימנעות מאכילה ומשתיה ויחסי אישות. מטרת הצום היא לחזק את האמונה המוסלמית ולכפר על העוונות. לאחר שקיעת השמש מקיימים סעודה חגיגית (אפטאר).

אצל הבודהיסטים ההמלצה הפוכה מזו הנוהגת בצום הרמדן. בספר הבודהיסטי “וויניאנה” מסביר בודהה לנזירים ולנזירות שלא לאכול לאחר השקיעה. זאת, כדי להיטיב עם המדיטציה ועם הבריאות. גם היום המלצה זו מקובלת בקרב אלו הדוגלים באורח חיים בריא ותזונה נכונה.
בדת הנוצרית אין ציווי לצום מלא של אכילה ושתיה. עם זאת, הצום נתפס כאקט ראוי של המאמין, ביטוי של הסתגפות, צער ואבל. אצל הקתולים והאורתודוקסים מתנזרים מאכילת בשר במשך 40 יום לפני חג הפסחא כזכר לצום שצם ישו במשך 40 יום ולילה. יש אזורים בעולם בהם המאמינים הנוצרים נמנעים מאכילת מוצרים מהחי, אחרים נמנעים רק מאכילת ביצים ויש הנמנעים ממזונות חגיגיים וממתקים. באתיופיה למשל, האוכלוסיה המקומית קוראת למאכלים שנאכלים ב-40 הימים שלפני חג הפסחא fasting food” ” בתרגום חופשי “אוכל של צום” שמשמעו אוכל טבעוני.
ב”דרך האדומה” אצל בני תרבויות צפון אמריקה, ובמיוחד אצל בני “הלקוטס” (los lakotas) נוהגים להתבודד מרצון בהרים ולצום. הצם יושב מתחת לעץ לא זז משם ולא אוכל ולא שותה דבר במשך מספר ימים, בהם הוא מבקש להגיע לידי צניעות, נתינה ואמונה. המטרה היא להביא את הצם למצב תודעה שבו יחווה סוג של חיזיון שיתן מענה לספקותיו על ההווה והעתיד, ומכאן השם באנגלית VisionQuest. טקס ההתבודות הרצונית מתרחש פעם בשנה, בשנה הראשונה הצום נמשך 4 ימים ו4 לילות ללא מים וללא מזון. בסוף התקופה ה”מחפש” יורד מההר ושב לקהילתו, חבורה של חברים ותומכים מלווים את הצמים בהתכנסות סביב מדורת ה”אש הקדושה”, שם מתפללים ותומכים בצמים. בשנים שאחרי הצום הראשון מספר הימים הולך ורב, עד שבשנה הרביעית מגיע הצום לכדי 14 יום שבמהלכם מקבל הצם פעם אחת כליטר מים ומספר פירות.

“העבריים מדימונה” (או “הכושים העבריים”) הם קהילה דתית שיתופית קטנה-יחסית של כ-2,000 נפשות. הם טבעוניים ואורח החיים שלהם מבוסס על חוקי התורה ולא על מסורות חז”ל (בדומה לקראים). בשבת נהוג אצלם לצום: כפי שנחים מכל עיסוק כך גם על הקיבה ועל מערכת העיכול לנוח. ילדים יכולים להתחיל לצום מגיל 7, אם כי זו לא חובה. הכושים העבריים צמים גם פעם בשלושה חודשים, בחילופי העונות, למשך 24 שעות.
בהאייאצל הבהאיים הצום חל בחודש האחרון של לוח השנה הבהאי. במשך 19 יום צמים צום מלא מהזריחה עד השקיעה. הימנעות מאוכל ושתייה מהווה מבחן לדיציפלינה עצמית, אך בעיקר הצום הוא פרקטיקה רוחנית. לפי דעתם, הצום עצמו היא פרקטיקה פיזית שמסמלת ומהווה תזכורת לאמיתות רוחניות. הבהאיים טוענים שכאשר מתרגלים את ההיפרדות מהעולם הפיזי ומהרצונות שלנו כיצורים חומריים, מתחבר האדם להיותו יצור רוחני.

ביהדות קיימות שתי יממות של צום מלא: יום הכיפורים, הנחשב כיום גזירת הדין וכיום הקדוש בשנה; ותשעה באב, שמציין את חורבן ירושלים ושני בתי המקדש. בנוסף להם, יש עוד ארבעה צומות קצרים יותר שמתחילים בזריחה: תענית אסתר בי”ג אדר, ושלושה צומות הקשורים לחורבן: שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת.
יום כיפוריהודים שונים מתיחסים באופן שונה ליום הכיפורים. נראה שעבור רובנו המאפיין העיקרי של יום הכיפורים הוא הצום. בשביל אחרים עיקר היום הוא התפילה ובקשת המחילה, שהצום הוא חלק מהם. יש כאלה שפחות מזדהים עם המשמעות הדתית, ומתיחסים לצום כטקס המחבר אותם לקולקטיב. יהודים רבים בחו”ל מתחברים להרגשת שורשיהם היהודיים דרך חווית הצום. עבור חלק מתלווה ליום גם עבודה רוחנית המבדילה את היום משאר ימי השנה, ואצל אחרים הצום אינו יותר מאתגר פיזי להימנע ממזון למשך 25 שעות. לעומתם יש את המסרבים לצום ביום כיפור, בגלל צורך לבטא את חופשיותם ובחירתם החילונית, וכך להיבדל מהאוכלוסיה הצמה ומכבלי היהדות במדינה דתית לאומית. יש שאינם מיחסים ליום זה משמעות מיוחדת. אין ספק שעבור כולם יום זה טעון בזיכרונות ילדות ומשפחה.

הצום בעולם החי

חיות שונות נמנעות מלאכול, במצבים שונים. הדוגמאות המפורסמות ביותר הן החיות שנכנסות ל”שינת חורף” (היברנציה), כגון עטלפים ודובים שמסתגרים במקום חשוך ונמנעים מתנועה ומזון במשך חודשים. לא אחת חיות בר הנשבות ע”י בני האדם מפסיקות לאכול, לעיתים עד מוות. ישנן חיות שבעת סכנה, נדידה, עונת היחום או הדגירה, וכמובן בעת מחסור במזון, נמנעות מלאכול במשך תקופות ממושכות. יותר על נושא מרתק זה מומלץ לקרוא כאן (2) . כמו שאר בעלי החיים יכול גוף האדם להתקיים תקופה ארוכה ללא מזון, בתנאי שמסופקים לו מי שתיה וטמפרטורה שמאפשרת הישרדות.

מעניינת במיוחד היא העובדה שחיות רבות נמנעות מלאכול כאשר אינן חשות בטוב. ד”ר פליקס אוסוולד כותב: “מחלה רצינית מנחה את כל החיות לצום. צבי פצוע יפרוש למקום מבודד ויצום לשבועות מספר”. כל מי שגידל חיית מחמד ודאי הבחין שבעת מחלה או לאחר חבלה החייה מצמצמת את פעילותה למינימום, כולל אכילה. ד”ר ארווין ליק, התומך בצום כדרך טבעית לריפוי, מציין כי: “בעת מחלה או פגיעה ילדים קטנים כמו בעלי חיים, פועלים על פי האינסטינקט הבריא שלהם ומצמצמים למינימום את כמות המזון שהם צורכים”.

צמחים מסויימים נמנעים מהזנה לתקופות מסויימות המכונה “תרדמת חורף”. עם בואו של הסתיו נושרים העלים מהעצים והצמח כמעט ומפסיק את חילוף החומרים עד האביב. ניתן לדמות את הפסקת הזרימה של שרף בעצים בעונת החורף להפסקת זרימת הדם אצל חיות במשך שינת החורף. סוגים שונים של פקעות ושורשים אוגרים במהלך הקיץ אספקה גדולה של מזון, לקראת החורף נופם מתייבש ונובל. צמחים אלו “צמים” במשך כל חודשי החורף.

אוטוליזה

לגוף חי דרוש מזון ממקור חיצוני לסיפוק צרכים של אנרגיה וחומרים לבניית ריקמות. בזמן צום ממושך מתרחש תהליך הפוך, בו הגוף מפרק בעזרת אנזימים רקמות של תאים (שנבנו ממזון) ומשחרר אנרגיה וחומרי גלם לשם הזנת הגוף ותיקון רקמות פגועות. מנגנון זה נקרא אוטוליזה, שפירושו “פירוק עצמי”. תהליך מסובך זה מתחיל ברגע שאין מעבר או שארית של מזון במערכת העיכול כולה (כ-48 שעות לאחר התחלת הצום). בשעת הצום הגוף הבריא שומר על שני כללים בסיסיים: 1. ככל שאיבר הוא יותר חשוב מבחינה ביולוגית ההפסד שלו במסה הוא יותר קטן. הרקמות שמצטמצמות ביותר הם רקמות שומן ושריר. 2. הגוף לא מפרק תאים שלמים לשם אוטוליזה אלא רק חלקים מהם.

הצום הרפואי

פרקטיקת הצום אינה חדשה למין האנושי, והיא מוזכרת בכתבים העתיקים של תרבויות שונות. קיימות סיבות והסברים שונים שהמסורות השונות נתנו להימנעות מאכילה. בנוסף על ההצדקות הדתיות רוחניות הנעות בין: היטהרות, כפרה, סיגוף, התעלות, התחדשות וכו’, ניתן למצוא גם הסברים בריאותיים.
כך מיוחס להיפוקרטס, אבי הרפואה, המשפט הבא: “מזוננו הוא תרופתינו, אך לאכול כאשר חולים משמע להאכיל את המחלה”. הצום נשכח מהתרבות המערבית במשך כמה מאות שנים. הספר הראשון על צום (1) פורסם בארצות הברית בשנת 1900 על ידי רופא בשם Dewey. הוא תיאר ותיעד גם את הצומות שצם בעצמו וגם את שעבר על מטופליו. דר’ שלטון הפיץ את נושא הצום והקים ב-1930 מוסד בטקסס, בשם “Health School” בו צמו והבריאו תחת השגחתו אלפי אנשים. הוא גם יסד ב-1948 את התנועה הטבעונית בשם “איגוד ההיגיינה הטבעית”. בצום רפואי נמנעים מהמזונות כולם והמטופל שותה מים בלבד. תהליך זה חשוב לבצע במצב אופטימלי בו לגוף ניתנת מנוחה ולנפש מרגוע, ובליווי תמיכה ריגשית ומקצועית. ברחבי העולם כיום ישנם מספר בתי-הבראה המנוהלים ע”י רופאים המלווים ומדריכים חולים בתהליך של צום רפואי.

עם הפסקת האכילה מופנת האנרגיה להפרשה אינטנסיבית של חומרים פסולת שהצטברו במשך השנים. הצום מאפשר מנוחה כמעט מוחלטת למערכות השונות, ומאפשר להם להתחדש ולהחלים יותר מהר. צום רפואי יכול להיות קצר לימים ספורים, או להתארך עד לכדי למעלה משלושה שבועות. פרקטיקה זו מתאפשרת תודות לעובדה שלאחר שלושה ימים האדם הצם אינו חש ברעב, חזרת תחושת הרעב מסמנת את סוף תהליך הניקוי וההבראה ושניתן לחזור בהדרגתיות רבה לאכול.

בספרו “הצום כדרך ריפוי”, מונה יצחק בן אורי כמה סיבות לצום:

  1. הגוף צובר רעלים במשך הזמן, דרך האוויר, המים והמזון. בשעת הצום נפלטים רעלים ותרופות שנכנסו לגוף במהלך השנים ומתקיים תהליך של ניקוי והבראה.
  2. המערכות השונות שבגוף זקוקות למנוחה. אנחנו מעבידים יתר על המידה את הלב, מע’ העצבים, מע’ העיכול ומערכות ההפרשה. צום מאפשר מנוחה פיזיולוגית ונפשית, הגוף נח ומחדש את האנרגיה שלו.
  3. שיפור היכולת הקוגניטיבית. ניקוי הדם בצום מסייע גם בניקוי כלי הדם במוח.
  4. גמילה מהרגלים רעים. הצום יכול להיות תמריץ טוב לשיפור אורח החיים, להיגמל מקפה, עישון, אלכוהול, תרופות ועוד.
  5. דחיית הזדקנות. עודף חומרי פסולת בתאי הגוף מאיץ הזדקנות. הצום מסייע להתחדשות הגוף בדחיית הזיקנה גם במראה החיצוני (עור, עיניים, שיער) וגם בשיפור התפקוד של מערכות הגוף כגון מערכת העיכול, הנשימה, הלב, מערכת העצבים וכושר הגופני.

לאלו הדוגלים בשיטות הריפואי הטבעי של הגוף הצום הוא מעין “סכין המנתחים של הטבע” – מנגנון מורכב מאוד ויעיל ביותר המאפשר ריפוי והקלה במצב של מגוון רחב של מכאובים ותחלואות, החל ממחלות אקוטיות ועד למחלות מערכת העיכול, יתר לחץ דם, אסטמה ארטריטיס ועוד.

הבדל בין צום להרעבה

צום והרעבה הם שני מצבים מאוד שונים. במשך הצום הגוף ניזון באוטוליזה מרקמות לא חיוניות ולא ניגרם שום נזק לגוף. לעומת זאת, בעת הרעבה הגוף מפרק ריקמות חיוניות. בניגוד לצום, בהרעבה האדם מרגיש חלש מאוד, רעב ועייף, ואם הוא נמשך מצב זה עלול לגרום למוות! הרעבה יכולה להיגרם מביצוע לא נכון של צום. חשוב לי לציין שאין לבצע צום אלא בהשגחה מקצועית.

למרות העובדה שהראשונים שחזרו לפרקטיקה של צום כדרך ריפו ושיקום רקמות היו רופאים – הממסד הרפואי הנורמטיבי אינו מייחס לצום משמעות של ריפוי והבראה. השקעה אדירה נעשית בפיתוח של תרופות למינן שמטרתן להקל על הסימפטומים של הבעיה תוך התעלמות מוחלטת מגורמי המחלה ומכוח הריפוי הטבעי של הגוף.

ברור שבמצבי חירום הטיפול הנמרץ של הרפואה המערבית הוא ממש פלאי, אבל לאותם האנשים הנתקלים במחלות פשוטות ו/או חולים במחלות כרוניות לרפואה המודרנית אין לרוב מענה בר-קיימא השוקל את גורמי המחלה וסילוקם, יש בעיקר ניסיון לטפל בהשקטת הסימפטומים.

אם בבתי חולים עצמם יש סניפים של מק-המבורגר ופרסומות לחנויות בהן מוכרים ממתקים וסיגריות, אני חושבת שהגיע הזמן לתת מקום גם להתבוננות מסוג אחר. לזו שרוצה להצמיח בריאות ולא רק לטפל סימפטומטית בתופעות לא נעימות. למרבה הצער גם הרפואה האלטרנטיבית מתעלמת מהפרקטיקה הטבעית של צום רפואי (כלומר, להפעיל את מנגנון ההבראה המובנה שלנו). הגישות התומכות בצום רפואי וריפוי טבעי שונות מגישות אחרות בדרך הבנתן מהו התפקוד הבריא של גוף האדם, גורמי המחלה, מהות המחלה והמלצות טיפוליות.

מה שאני בעצם רוצה לומר זה שהגוף שלנו הוא מערכת אקולוגית בת קיימא השואפת והיודעת לאזן את עצמה. זאת בתנאי שנאפשר את התנאים הבסיסים להחלמה. בדיוק כמו לכל סביבה אקולוגית בריאה ברגע של חוסר איזון כלשהו דרושה התבוננות אכפתית ורצון לבצע את השינויים הנחוצים בכדי להחזיר את המצב לאיזון.

דיאטת מיצים או פירות

צום מיציםהרבה פעמים שומעים על “צום מיצים” או “צום פירות”. יותר נכון לכנות את השיטות הללו – ‘כתזונת מיצים’ או ‘תזונה מוגבלת בהן ניזונים ממיצים בלבד או פירות בלבד או פרי מסוג אחד’ (מונודיאט) כגון אבטיח, ענבים או מי תמרים. לתזונה זו אין את האפקט החזק שיש לצום מוחלט, הניקוי הוא יותר איטי. היתרון הוא שאפשר להיזון מתזונה זו ללא השגחה רפואית וגם אין צורך להפסיק את פעילויות היומיום. הזנה ממי תמרים מומלצת במיוחד בעת מחלה אקוטית. פשוט משרים תמרים (עדיף אורגנים) במים מסוננים במשך כמה שעות ושותים את הנוזלים.

יש אנשים הנוהגים לעשות פעם בחודש או פעם בשבוע יום אחד של תזונת מיצים בלבד או פירות בלבד. התחושה היא של התחדשות, התחזקות והגברת היכולות.

מאחלת לכם בחירה בבריאות ושמחה בדרך.
ואם כבר מדברים על שמחה, הסברסים בשיאם, הגויאבות מבשילות להן ועוד מאט יגיע תורה של מלכת האנונה!

(1) The No-Breakfast Plan and the fasting cure, Dr Edward Dewey
(2) Fasting Among the Lower Animals, Herbert M. Shelton

ביבליוגרפיה מעניינת בנושא צום

– הצום כדרך ריפוי, יצחק בן אורי
– Fasting can save your life, Dr. Herbert Shelton
– Fasting-And Eating-For Health : A Medical Doctor’s Program for Conquering Disease
by Joel Fuhrman
צום ואכילה לבריאות טובה, ד”ר ג`ואל פורמן
– Fasting for Renewal of Life, Herbert Shelton
– “הרעלה עצמית”, דר’ טילדן
Fasting Among the Lower Animals, Herbert Shelton עם לינק

לתוכן זה נכתבו 7 תגובות

  • ממליצה בחום על צום מיצים בבית עם MISOGY .. טעים מרענן והרגשתי אחכ נפלא .. וגם היחס שלהם כל כך אישי … חוויה נהדרת ובריאה .

    • אסף צ'רטקוף

      ממליץ בחום על להפסיק לחשוב כמו צרכנים פסיביים, ולבלוע כל מה שארוז באריזה יפה עם חותמת של משרד הבריאות (או בלי) שמוכרים בסופר.

  • יש חברה חדשה בתל אביב (למי שמעוניין) שמאפשרת בפעם הראשונה בישראל, לעשות ניקוי מיצים (צום מיצים) בבית. הם סוחטים בכל בוקר את המיצים מפירות וירקות לפי תפריטים ברורים של נטורופטית ומביאים לך את זה עד הבית. יש גם נבט חיטה וגם מי קוקוס, תלוי במארז.
    מקבלים מארז של שישה מיצים טעימים עם חוברת הסברים וקישור לתפריט היומי באתר שלהם וזהו. אפשר לבחור כמה ימים רוצים, יש אפשרות ליום אחד, שלושה ימים וחמישה ימים.
    בקיצור, במקום לשלם מלא כסף על חופשה בשביל צום מיצים, אפשר בנוחות הבית בעלות סבירה לעשות את הצום. בלי כל הכאב ראש של התכנונים, הקניות והסחיטה המלכלכת שתמיד מתרחשת כשסוחטים מיצים בבית… :)
    זה הלינק לאתר שלהם http://www.misogijuice.com/#!home/mainPage
    קוראים להם MISOGI JUICE

    בהצלחה
    אביגייל

    • שלום אביגייל, תודה על תגובתך,
      אני רוצה להזכיר ששתיית מיצים זה לא צום אלא תזונת מיצים כך שהבן אדם אינו מוגבל ביכולת מעשית.
      חשוב לי להדגיש שהיופי בלאפשר לעצמינו שינוי, למשל בבחירה בתזונת מיצים לפרק זמן מסויים, הוא גם מתבטא בעשייה שלנו כלפי עצמנו, לא להיות תלויים במישהו חיצוני שיעשה את עבודת ה”ניקוי” בניקוי שאנחנו בעצמינו רוצים לעבור. התכנונים, הקניות הם בעיני חלק בלתי ניפרד מהתהליך – לקחת אחריות על מה שאני מעוניינת להוביל, על המעשים שלי.
      לדעת מאין מגיעים הפירות והירקות שסוחטים, למשל, נותן לנו אמון וביטחון שאנחנו ניזונים מחומרי גלם איכותיים. לתכנן בעצמנו מאפשר להתאים את התכנית באופן הכי מדויק לנו וגם לקחת בחשבון את מה שחשוב לנו כערך מוסף לתהליך שאנחנו עוברים (שהקליפות ילכו לקומפוסט? (:, לתמוך ולתגמל באופן ראוי את מגדלי המזון המקומיים, ללמוד ולהנות מלעשות בעצמנו ועוד). כאשר את מכינה את המיץ של עצמך, אתפתאום מבינה ומגלה איך את אוהבת אותו, ומה הטכניקה ההכי נכונה לך להכין אותו, מן מסע הכרות מחודשת.
      מבחינת הערך התזונתי אין מה להשוות בין מיץ ששותים מייד לאחרי הסחיטה לבין מיץ ששותים כמה שעות אחרי. במיוחד כאשר בוחרים בתזונת מיצים במטרה לשפר את הבריאות שלנו הנושא הזה הוא די קריטי, את המיץ הסחוט אמורים לשתות עד 15 דקות אחרי שנסחט, לאחר מכן רוב הויטמינים מתחמצנים מהר, אפשר להבחין בצבע של המיץ ההולך ומשתנה- המזון שהיה אמור להיות משובח הופך להיות לגורם מחמצן.

      בסיכום, אם ברצוננו לעבור תהליך, אין דרכי קיצור מוצלחים. לדעתי לקיחת האחריות מההתחלה עד הסוף מעשירה אותנו ואת הסביבה שלנו בחוויות משמעותיות ובלמידה שבדרך.
      תודה רבה ושיהיה בהצלחה!
      דבי.

  • כתוב בפשטות מובנת לכל .מתאים לאווירת הסתיו שבין הכיפור למחזור=חג סוכות .תודה על הקישורים למקורות.
    יופי.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן