מיקרואורגניזמים מן הבר – מחזירים את החיים לאדמה

רוצה להיות הראשון?
גינון וחקלאות

אדמה פורייה היא תהליך ותוצאה של פעילות מיליוני צורות חיים מאקרו ומיקרוסקופיות, לצורות חיים אלו יש היכולת לשפר את איכות האדמה ברמה הביולוגית, הכימית והפיזיקאלית. כל מי שעתיד המזון בעולם יקר לו, מוזמן לאמץ את השיטות שבכוחן להחזיר את היצורים הקטנטנים, שאינם נראים אך משקלם בבניית בריאות הקרקע – עצום ורב. אלו הם המיקרואורגניזמים.

אדמה פורייה היא תהליך ותוצאה של פעילות מיליוני צורות חיים מאקרו ומיקרוסקופיות, לצורות חיים אלו יש היכולת לשפר את איכות האדמה ברמה הביולוגית, הכימית והפיזיקאלית.

שיטות חקלאות קונבנציונאליות, חריש עמוק, דישונים וריסוסים קוטלי חיים, המלחת קרקעות, כריתת עצים שגוררת אובדן האדמה העילית ואיתה כל שפע הויטאליות שהיא נושאת בתוכה והחשיפה לשמש, כל אלו מותירים את האדמה תשושה וחולה. כל היצורים הגדולים והקטנים שמעשירים אותה נעלמים. התוצאה: התפשטות המדבר.

לפיכך כל מי שעתיד המזון בעולם יקר לו, מוזמן לאמץ את השיטות שבכוחן להחזיר את היצורים הקטנטנים, שאינם נראים אך משקלם בבניית בריאות הקרקע – עצום ורב. אלו הם המיקרואורגניזמים.

מי הם ומה הם מיקרואורגניזמים מן הבר?

שמרים, פטריות, ובקטריות מיקרוסקופיות, נקראים מיקרואורגניזמים. אלו נמצאים בכל סביבה טבעית, כולל בתוך גופנו. יש ביניהם תועלתיים ויש מזיקים (פתוגניים). החומר אותו נייצר בכוחו להרבות את המיקרואורגניזמים התועלתיים ולנטרל את הפתוגניים.

התוצר יהיה מורכב ממיקרואורגניזמים שבאים ממקור טבעי ומקומי (אנדמי לאזור השימוש) ובזה כוחם. ניתן היום לרכוש תמיסה נוזלית (EM) שיעילותה ללא ספק גדולה, אלא שהחומר הזה מיוצר ביפן, על כל המשתמע מכך מבחינת טביעת הרגל האקולוגית.

ישנן ארבע משפחות מיקרוביולוגיות עיקריות, שהשילוב ביניהן יבנה חומר בעל תכונה סינרגטית, שכוחו גדול מסך חלקיו. עצמתו באיזון המיקרוביולוגי שהוא מחולל באדמה. בכוחו לשפר ולזרז את התפרקות החומר האורגני, להגדיל את כמות ההומוס באדמה העילית, להפוך ויטמינים, מינראלים, חומצות הומיות, חומצות אמינו ואנטיאוקסידנטים, זמינים לשורשים. התוצאה: אדמה בריאה שתגדל מזון בריא!

ואלו המשפחות שבהן נשתמש ליצירת החומר:

  • פוטוטרופיים (פוטו-סינטתיים)– מצויים באדמה, מקור האנרגיה שלהם הוא חום האדמה ופוטוסינתזה. בעלי יכולת לספוח חומרי פסולת ורעלים מסביבת השורשים ומהפרשות בעלי חיים וכן מזהמים מהאוויר ולפרק אותם למולקולות פשוטות ובלתי מזיקות הזמינות לצמח.
  • לקטובצילוס – מצויים בחלב לא מפוסטר ובמוצריו. הם מייצרים חומצת חלב אנטיאוקסידנטית, חומר נוגד חמצון, המדכא פתוגניים ומזרז את התפרקות החומר האורגני, משמש לייצור גבינות ויוגורט בתעשיית החלב.
  • שמרים – מצויים באוויר ובאדמה. מפרקים עמלנים וסוכרים, הופכים חומרי תזונה מורכבים לפשוטים. יוצרים תרכובות המדכאות פתוגנים, מייצרים אנזימים והורמונים שמשפרים את חלוקת התאים הבריאה וע”י כך מסייעים לצמיחה. כמובן משמשים בתעשיית הלחם.
  • אקטינומיציטים – מגוון בקטריות של האדמה. תועלתם בדיכוי פתוגנים, פעולתם כאנטיביוטיקה טבעית, מצויים באדמות פוריות. תפקידם רב בפירוק חומרים אורגניים.

תאאורו היג’ה

בשנות ה-80 פרופ’ יפני בשם תאאורו היג’ה, עסק בחקר המיקרואורגניזמים. הוא חקר כל אחת מהמשפחות בנפרד ובתום יום מחקר, שפך את תכולת המבחנות לפינה בגינה שליד המעבדה. אחרי תקופה ארוכה שהתוצאות לא סיפקו את מחקרו, התגלה להפתעתו שבאותה פינה, לשם נשפכו תכולות המבחנות, הגינה שגשגה. מתוך ההתבוננות בתופעה שנקרתה בדרכו נולדה ההבנה שכוחם של המיקרואורגניזמים הוא בסינרגיה שביניהם. החומר בעל היכולת להרחיק ולנטרל את גורמי המחלות דומה לפעילות מעיים, שם כשמונים סוגים של מיקרואורגניזמים עוזרים בפעולת העיכול, בלעדיהם לא ייתכן תהליך זה בגופנו. כשהמיקרואורגניזמים ייחלשו הקנדידה או כל פתוגן אחר יתחזק.

היום למעלה מ-180 מדינות משתמשות בידע ובתוצרים של אותם ניסויים.

תהליך הכנת מיקרואורגניזמים מן הבר

הגרסה כאן היא גרסה ביתית של התהליך. נשתמש בחומרים מקומיים הכמויות לא מדויקות אבל התוצאות מרשימות.

לצורך הכנת התרבית, אנחנו זקוקים למצע של אדמה עשירה במיקרואורגניזמים.

היכן נמצא אדמה כזאת?

גזע עם שכבת מיקרואורגניזמים

גזע עם שכבת מיקרואורגניזמים

בחלקות לא פגועות, אזורים בגינה שמחופים היטב, או בתוך ערימות הקומפוסט, קל לזהות מושבות של מיקרואורגניזמים. אם נסיר את מעטה החיפוי העליון שבגינה, במקומות שנשמרת בהם לחות, נגלה עלים שמכוסים במעטה דק לבנבן או צהבהב (צבע ירוק מעיד על המצאות פתוגנים), זוהי מושבה של מיקרואורגניזמים. ביערות-עד כשהלחות מרובה, ניתן לראותם זוהרים בלילה. מכאן ברור ששמירה על חיפוי עשיר בגינה מזמין שגשוג של אוכלוסיית המיקרואורגניזמים.

אזור נוסף שמעודד התפתחות של מיקרואורגניזמים, מתחת לגזעי עצים מתים. אני מקפידה לפזר בגינה בולי עץ, מתחתם מזדמנים יחד שלל יצורים קטנטנים ומבורכים שעושים שם חיל.

דרך נוספת להזמין מיקרואורגניזמים לגינה, לאסוף מבין שאריות המטבח, פרות מתוקים: אבטיח על קליפותיו, מלון, פפאיה, ענבים וכו’ להוסיף שאריות לחם (לשמרים) להרטיב ולערבב היטב ולטמון באדמה מתחת לחיפוי, כעבור שבועות מספר תיווצר במקום מושבה של מיקרואורגניזמים.

וניגש למלאכה

החומרים הדרושים להכנת דלי של 18 ליטר. דלי כזה יכול להספיק לשימושים שונים, לתקופה של כמה חודשים (על השימושים בהמשך):

  1. כק”ג מיקרואורגניזמים ממקור מקומי, כפי שתואר למעלה. נשיג אותם מחלקה בגינה שנזהה בה המצאות של מיקרואורגניזמים, נאסוף בתשומת לב, עלים, ענפים דקים עם מעטה לבן, או נגרד מתחת לבולי עץ שכבה דשנה, הכמות לא דורשת דיוק.
  2. אפשרות אחרת למצוא באזור המגורים מקום שלא ננגע, לרגלי עץ עתיק שלא מפנים את העלים מסביבו, פינוי השכבה העליונה יגלה מצע עם נקודות לבנות – מיקרואורגניזמים! מצאתם? קחו כרבע דלי, תגידו יפה תודה לעץ וחזרה לעבודה.
  3. כחצי דלי אדמה מקומית. (אם היא עשירה במיקרואורגניזמים, אפשר לוותר על סעיפים 1 ו-2) או להוסיף את המיקרואורגניזמים לאדמה מקומית לכדי סך כולל של חצי דלי.

    אדמה עשירה במיקרו'

    אדמה עשירה במיקרו’

  4. כחצי דלי של סובין חיטה (אפשר להשיג בטחנות קמח, באזורנו יש ב’אזור התעשייה של חדרה’ או בכפר ויתקין ליד הסילו), אם יש קושי להשיג, אפשר להשתמש גם בכסחת דשא יבשה (שימוש בכסחת – בכמות של 1/2 דלי דחוס!), או בנסורת של עץ טבעי (שלא עבר כל עיבוד!)
  5. כחצי קג’ סוכר חום (חום כהה!) או מולסה לעידוד פעולת השמרים
  6. כ-150 גר’ שמרים רטובים או יבשים
  7. כ-3/4 ל’ חלב לא מפוסטר רצוי אורגני, או 1 ל’ מי גבן (המים שנותרים מעשיית גבינה). אם אין דרך להשיג חלב לא מפוסטר, ניקח 1 ל’ חלב אורגני.

התהליך

  1. מערבבים את היבשים: אדמה מקומית + מצע של מיקרואורגניזמים עם הסובין (או תחליפו, אם משתמשים בכסחת דשא)

    החומרים היבשים: אדמה + סובין + שברי גזע עץ מתפורר

    החומרים היבשים: אדמה + סובין + שברי גזע עץ מתפורר

  2. בקערה נפרדת ממיסים את הסוכר בליטר מים חמים, מערבבים עד המסתו. ממיסים את הסוכר בליטר מים חמים, מערבבים עד המסת
  3. מוסיפים שמרים לתערובת הסוכר ונותנים להם לתסוס, עד קבלת שכבת קצף על מי הסוכר
  4. מוסיפים את החלב או מי גבן תוך כדי ערבוב החומרים הרטובים

    ערבוב החומרים הרטובים

    ערבוב החומרים הרטובים

  5. בקערה או על משטח ניילון מערבבים היטב את היבשים עם הרטובים. בודקים: לוקחים חופן בכף היד וסוחטים, מידת הלחות של החומר צריכה להגיר טיפה אחת מבין האצבעות. אם יבש מידי, להוסיף מים. את המים נוסיף לאט, ובכל שלב נבדוק שוב, כדי שהתוצר לא יהיה רטוב מידי 
  6. את החומר שקיבלנו מכניסים לדלי ודוחסים, הכמות צריכה להיות פחות מתכולת הדלי.
  7. מכסים. המכסה חייב להיות אטום. במכסה מנקבים חור אליו מחדירים צינורית, גם מקום החיבור צריך להיות אטום. את הקצה השני של הצינורית מכניסים לבקבוק עם מעט מים, מעמידים את הדלי בצל ומחכים, כעבור כשעה המכסה מתנפח ובועות משתחררות מהדלי למים. ניתן לתהליך לעבוד מספר ימים עד שתפיחת המכסה או הבעבוע יפסקו. או אז החומר מוכן.

    הכנסת צינורית לדלי אטום, הקצה השני בתוך מים

    הכנסת צינורית לדלי אטום, הקצה השני בתוך מים

  8. עם תום ימי התסיסה, פורשים את החומר על משטח בשמש, ריחו כריח יין. נותנים לו להתייבש מספר ימים, צבעו החום הופך לאפור. אפשר לאחסן אותו, ככל שהוא עומד יותר – צבעו מאפיר.

שמושים

  1. להשתמש בחומר שהתקבל כחלק מהתה לחיסון הגינה, כפי שהוסבר במאמר הקודם.
  2. לפזר בשרותי קומפוסט יחד עם הכיסוי. תהליך הקומפוסטציה של הזבלאנושי, מתחיל באותו רגע וכמובן מונע ריחות!
  3. לפזר על ערימות הקומפוסט – לזירוז הפעילות.
  4. לפזר ב”מפריד שומנים” או ב WETLAND, המיקרואורגניזמים יעשו את מלאכת פירוק השומנים קלה יותר ויורידו את הריחות במפריד.
  5. למגדלי תרנגולות (או כל בעל חיים אחר), לפזר על אדמת הלול, התרנגולות ניזונות מזה בשמחה וכמובן הריחות נעלמים
  6. בטח יש עוד שימושים שאולי שכחתי לציין… מוזמנים לבדוק ולהעשיר את הידע של כולם

אנחנו יכולים להעיד שמאז שלמדנו ליצור מיקרואורגניזמים מן הבר, שרותי הקומפוסט שלנו שמצויים בתוך הבית, הם חסרי ריח לחלוטין ולכן גם ידידותיים יותר למשתמש המצוי.

לא נותר לי אלא להודות למלינה, כלתי המדהימה, שהובילה אותי יד ביד מסביב לבית, הראתה לי איך מזהים מיקרואורגניזמים, וכמובן לימדה אותנו את ייצור החומר הנפלא, שמאז הוא ממלא תפקיד משמעותי מאד בביתנו.

לתוכן זה נכתבו 19 תגובות

  • שלום מאשה,

    אני מעוניין לקרוא ממחקריו של תאאורו היג’ה אך אינני מצליח (כנראה שאני כותב את שמו לא נכון באנגלית).
    תוכלי לעזור באיות שמו או בלינק למחקריו.
    תודה רבה, עמרי

  • האם הדלי בעת התסיסה , צריך להיות במקום חמים או שאפשר להשאיר אותו בחוץ? כרגע הלילות מגיעים גם ל6 מעלות אצלי האם זה פוגע בתסיסה?

  • גל פרידמן |

    שלום מאשה, תודה על הידע המבורך! אשמח לדעת מה בדיוק כדאי לקחת כתחליף לרכיב החלבי (מטעמי טבעונות). תודה רבה :)

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן