קפה מקומי

גוף בריא

אפתח בוידוי אישי: תמיד אהבתי קפה. אני לא ממש יודע להסביר למה, אבל כשאני עובר ליד בית קפה ומריח את הריח משהו בי ממש מתכווץ בנוסטלגיה. עם הקפה הקבוע הפסקתי מזמן, לפני כעשור, אבל עד השנה המקומית הייתי לוגם מידי פעם כוס אספרסו, כשהמצב ממש דרש זאת. השנה המקומית עזרה לי להיגמל גם מההרגל הזה – אין בארץ קפה מקומי.

אפתח בוידוי אישי: תמיד אהבתי קפה. אני לא ממש יודע להסביר למה, אבל כשאני עובר ליד בית קפה ומריח את הריח משהו בי ממש מתכווץ בנוסטלגיה. עם הקפה הקבוע הפסקתי מזמן, לפני כעשור, אבל עד השנה המקומית הייתי לוגם מידי פעם כוס אספרסו, כשהמצב ממש דרש זאת. השנה המקומית עזרה לי להיגמל גם מההרגל הזה – אין בארץ קפה מקומי.

היסטוריה

מבחינה היסטורית הקפה משתייך לאותה קטגוריה כמו הסוכר, הקקאו, התה – חומרים ממריצים שלאורך ההיסטוריה היו יקרים ושימשו בעיקר לשימושים רפואיים וטקסיים, אך אחרי המהפכה התעשייתית הפכו למוצרי צריכה, וכיום רוב העולם המערבי מכור להם. מבחינת מיקום, מקורו של הקפה הוא, ככל הנראה, באפריקה.

האגדות האפריקאיות מספרות על רועה צאן, ככל הנראה באתיופיה, שראה את העיזים שלו אוכלות פרי אדום ועסיסי שהפך אותן ליותר עירניות וזריזות, והחליט לנסות גם הוא. התפשטות הקפה בעולם היתה איטית, כי הוא לא טעים. ברוב המקומות התייחסו בחשדנות למשקה המר והשחור, וקיבלו אותו רק בהדרגה בשל התכונות הממכרות והמעוררות שלו.

קל לגלות אם אתם מהמכורים לקפה – תפסיקו לשתות קפה לשבוע, אם הצלחתם אתם בסדר. מכורים "כבדים" יחושו ברע ויקבלו מיגרנות.
הסם הממריץ הזה – קפה – תפס תפקיד מאוד חשוב ובעייתי בחברה המודרני שלנו בה הכל רץ מהר. כדי לעמוד בקצב אנחנו צורכים סמי המרצה, אנחנו רוצים לקום בבוקר, ליום עבודה מעייף אחרי לילה קצר ולהרגיש בעננים.

 

גם אתם מכורים לקפה? נסו קפה תמרים (צילום: אסף רונן )
(צילום: אסף רונן )

הקפאין שאנחנו שותים אמנם נותן לנו הרגשה טובה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך גורם נזק רציני ומגוון תופעות בעייתיות, החל מכאבי ווסת עזים לנשים, דרך דיכאון ועד עייפות.

מה-גם שהקפאין מהקפה הוא לא הקפאין היחיד שאנחנו צורכים בחברה המערבית המודרנית, להרבה מהמשקאות הממותקים (ובראשם הקולה) וגם למוצרי מזון וממתקים שונים מוסיפים קפאין, וכמובן, משקאות האנרגיה. לאחרונה ראיתי באחת מתחנות הדלק שמוכרים בקבוקון קטנטן שנותן אנרגיה, היו בו חומרים מזיקים רבים אך המרכזי היה קפאין. הקפאין ממכר, מזיק ומשווק לכל גיל.

תרבות

אחרי שכבר נגמלנו גילינו את החלק המעניין של הקפה – הוא לא רק משקה, הוא עניין תרבותי. אנחנו אוהבים לשבת ביחד עם שתייה חמה ולדבר, אנחנו קובעים פגישות בבתי-קפה ואנחנו חייבים כוס קפה על הבוקר.

בתחילת הדרך במקום לשתות קפה הייתי מסתובב עם כוס מים רותחים, בהתחלה היו קצת צוחקים עלי, אבל זה עבד. וכמובן היה גם את הצ'יקו, תחליף קפה עשוי משורש של עולש, המשקה ששתיתי בתור ילד כשהורי לא רצו שאשתה קפה ושאליו חזרתי כחלק מתהליך הגמילה. היום חנויות הטבע מלאות בתחליפי קפה טובים ללא קפאין מסוגים שונים. אבל בשנה המקומית אני צריך משהו אחר, מקומי.

התחליף המקומי הראשון ששימש אותי היה קפה בלוטים, קפה מריר מאוד מבלוטי עץ האלון. הבלוטים של אלון התבור לוקטו ונאכלו לאורך ההיסטוריה, ממש עכשיו בעונה הזו, כשהם מבשילים.

את הבלוטים היו קולים עם קליפתם במדורה ואוכלים את תוכנם האגוזי, אך בגלל מרירותם לעיתים היו קולים את התוכן קלייה נוספת, טוחנים אותו ומכינים ממנו משקה מריר. בלוטים של אלון תבור אפשר ללקט למאכל כיום ביערות המעטים שנשארו מעץ זה בארץ, בעיקר ביער בית קשת ובאלוני יצחק.

את קפה הבלוטים הכרתי ממחקרי בתחום צמחי-הבר למאכל, אבל השנה מצאתי תחליף חדש – קפה התמרים. אני לא מכיר לו עדויות היסטוריות, אך אני יכול להעיד שהוא נראה ומריח ממש כמו קפה שחור (הטעם שונה). מכיוון שקפה הוא עניין חברתי, מצאתי לי גם שותפה מקומית להכנת קפה התמרים, חניתה חברתי ושכנתי מכינה לי מידי פעם קפה תמרים. אז אנו יושבים יחד, מרכלים ושותים קפה מקומי. בלי קפאין, בלי נדודי שינה.

 

חניתה וקפה התמרים (צילום: אסף רונן )
חניתה וקפה התמרים (צילום: אסף רונן )

קפה תמרים:

  1. אוספים את גרעיני התמרים שאנו אוכלים.
  2. כאשר מצטברת כמות מספקת (ככוס) קולים את הגרעינים במחבת כחצי שעה על אש לא גבוהה מידי עד שהם משחימים.
  3. אחרי שהם מתקררים טוחנים אותם במעבד מזון לאבקה שחורה דמוית קפה.
  4. את הקפה מכינים בפינג'אן ממש כמו קפה שחור רגיל.
  5. בהגשה אפשר להוסיף תמר לכוס הקפה, להמתקה.

 

קפה מקומי (צילום: אסף רונן )
קפה מקומי (צילום: אסף רונן )

 

  • צילומים: אסף רונן
  • סטיילינג: שרון טמיר 052-8393236

לתוכן זה נכתבו 16 תגובות

  • אנחנו לא שותים קפה, אבל… דוקא יש קפה מקומי. יש בארץ אנשים שמגדלים קפה בקנה מידה קטן, בעיקר לשימוש עצמי, למשל במושב מולדת.

  • עודד גלעד |

    הפה הוא אחד האזורים הרגישים ביותר והעשירים בעצבים. האדם הוא החיה היחידה שמכניסה לפה שלה משקאות ומאכלים בטמפרטורה שעל סף הכוויה. כמו המרירות, כמו עשן הסיגריות, כמו רעש חזק בדיסקוטק, כמו תבלינים חריפים וכמו משקאות חריפים – הלהט גורם לפרץ אדרנלין וחומרי פחד ולחץ מגזע המוח (החייתי), ולפרץ נגדי של חומרי הרגעה מצד הקורטקס (האנושי), שכן השכל מבין ויודע שאין כאן סכנה אמיתית ושהכל בשליטה.
    משחקי השליטה האלו הם גם מבחנים חברתיים, ומבחן של האדם כלפי עצמו.

    טביעת הרגל האקולוגית של משקה חם, כמובן, גבוהה בהרבה מזו של משקה בטמפרטורת החדר.

    רצוי, ככל שניתן, להיגמל מהדברים החמים. ולמצוא הנאה בדברים אחרים.

    • אלעד ציפיס מאיר

      אני מסכים כמובן עם העובדה כי משקה חם הוא בעל טביעת רגל אקולוגית גבוהה יותר מאשר משקה בטמפרטורת החדר.

      יחד עם זאת, אני רוצה לציין שהעובדה ש"האדם הוא החיה היחידה שמכניסה לפה שלה משקאות ומאכלים בטמפרטורה שעל סף הכוויה" היא לא בהכרח כי האדם הוא בעל נטיות אובדניות, כמו שמשתמע מהדברים (סיגריות, רעש, אלכוהול), אלא בראש ובראשונה כי האדם הוא החיה היחידה שמסוגלת לעשות זאת (אלא אם אתם מכירים חיה אחרת שיודעת להבעיר אש בכוחות עצמה).

      האדם עושה עוד המון דברים שאף חיה אחרת לא עושה- הוא עושה ספורט מתוך הנאה, הוא שוחה בים על אף שהוא חיה יבשתית לחלוטין, הוא מטפס על הרים שכמעט אף חיה אחרת לא חיה שם ומסכן את חייו ברצון בקפיצת בנג'י, צניחה, צלילה מצוק גבוה וכו'.

      האדם מצא לעצמו הרבה דרכים להקל על עצמו, לנוח מהמרדף האינסופי אחר מזון, מהחרדה שכל רגע הוא יכול להפוך לטרף של חיה אחרת ולהינות מהחיים עצמם, דבר שבעלי החיים האחרים בטבע לא יכולים לעשות (מותר האדם מן הבהמה). חלק מהדרכים האלה פוגעות בטבע ובסופו של דבר עלולות להביא לפגיעה באדם עצמו, אך חלקן יכולות להשתלב ולהביא לסינרגיה. זה היופי (לטעמי) בקיימות.

      הציפיה שהאדם ימנע מעצמו את כל הנאות החיים היא לא במקומה, ומשמעותה (בקיצוניות) היא חזרה לעידן האדם הקדמון- לא לבנות בתים, אלא להסתתר במערות, לנדוד אחר מזון במקום לעבד את האדמה, ובאופן כללי לא לעסוק בדבר פרט להישרדות. אני מאמין כי אף חיה לא רוצה חיים כאלה, אבל רק לאדם ניתנה הזכות והיכולת להחליט ולשנות זאת. רק צריך לעשות את זה נכון, בתבונה ושיתוף פעולה עם הטבע.

      ואם אני מרשה לעצמי להפליג בתיאוריות (ואני מרשה :) ) אז יכול להיות שאותם דברים שאינם טבעיים וגורמים לנו לפחד ולחץ שמשחרר אדרנלין, הם למעשה פיצוי הכרחי (כלומר, טבעי) לחוסר האדרנלין של האדם בעולם בו אין דבר שמאיים עליו. אולי אנחנו פשוט צריכים קצת ריגושים מלאכותיים כדי להרגיש שאנחנו בחיים. ומי אמר שזה בכרח רע?

      חומר למחשבה,
      אלעד.

      • אלעד יקר, אני לא מנסה להצביע על נטיות אובדניות אלא לשאול ולתהות אחר הסיבות שדברים מסוימים גורמים לנו עונג ומושכים אותנו. עשן הסיגריות מבהיל מאוד את החיה שבנו, אבל האדם הפנימי מרגיע אותה ומסביר כי האש הזו היא בשליטה שלנו, וזה כיף. אבל הסיגריות המענגות והממכרות הן דבר רע מהמון בחינות. חוץ מהנזק הגופני למערכות רבות, גידול הסיגריות נעשה בעולם השלישי על אדמות שיכלו לשמש לגידול מזון בריא למקומיים, אבל במערכת הכלכלית החולה שיצר הפוסט-קולוניאליזם, גידול עלי הטבק הוא רווחי עבורם יותר. אותו דבר נכון לגידול עצי הקפה והקקאו, מטעי הסוכר העצומים, ועוד לא התחלתי לדבר על הטבע שהיה שם קודם.
        כמובן שאי אפשר להיות קיצוניים ולא לצרוך שום משאב ולא ליצור שום זיהום אבל כיום חוסר האיזון הוא קיצוני, והביקורת הזאת יכולה לעזור לנו לחזור לאיזון טוב יותר.
        בחיי שטיפוס על הרים גבוהים ולקפוץ מבנג'י זה כיף גדול, אבל האמת היא שאנחנו לא חיים בעולם מנותק. מאות מליוני אנשים סובלים בגלל מערכות חברתיות, פוליטיות וצרכניות נצלניות שיצרנו, וההתעסקות האובססיבית בענפי ספורט שונים – שחלק גדול מהם הוא בכלל עניין של סמלי סטאטוס, מעמד ולאום – היא בחירה למקד את התודעה בדברים הקלים והנוצצים (שהם גם די רעים – ספורט מקצועני, למשל, כמעט תמיד פוגע בגוף של הספורטאים.) מה שאני אומר זה שאנחנו צריכים להיות ביקורתיים כלפי מנגנוני העונג שלנו, ולתרגל הפקת עונג מעשיית טוב, לגוף שלנו ולחברה ולסביבה שלנו.

      • אלעד ציפיס מאיר

        עודד,
        עם המשפט האחרון שלך אני מסכים לחלוטין!

        גם בנוגע לחוסר האיזון אני כמובן מסכים ואין ספק שכיום העולם שלנו (בעיקר בתרבות המערבית) הוא הרבה יותר רע לאדם ולסביבה מאשר טוב.
        הביקורת העצמית חשובה ובלעדיה כלום לא ישתנה. יחד עם זאת, לעיתים אני חש שאנחנו מקצינים ומגזימים, רואים את הכל בשחור ולבן ומצרים על היותו של האדם אדם.
        חשוב גם להזכיר לעצמנו שטבע האדם הוא לא רק רע מנעוריו, והוא יודע לעשות גם דברים יפים וטובים (כמו אתר "בידיים" :))

        שנזכה לעשות עוד הרבה דברים טובים ויפים,
        אלעד.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן