קומפוסט פרמידה – גם זו שיטה

פרמקלצ'ר

בעקבות סיקור המשטחים המוצלח בשבוע שעבר, שלח לי גל לוין באדיבות רבה כמה תמונות של דרך מעניינת לסדר את ערימת הקומופסט הביתית – מעניינת מספיק עד שהחלטתי להקדיש לה סיקור משלה. קומפוסט בפרמידה בנוייה מעץ משטחים מפורק – מבנה אחד לערימות מרובות, שווה צפייה.

לבנות פעם אחת, להשתמש כל החיים

טוב, כל החיים זאת הגזמה. אבל כמה שנים טובות בהחלט. את הביצוע הזה ללקומפוסטר אני מכיר עוד מאדמאמא (קישור) מלפני כמה שנים טובות (ואני לא אתפלא אם גם שם הפרמידה הייתה באחריות גל). הרעיון פשוט עד מאוד.

קומפוסט - פשוט וקלבדרך-כלל, את המבנה הקלאסי לקומפוסטרים המרובעים כמו זה שאנו רואים כאן, בונים מארבעה משטחים, המחוברים אחד לשני במסמרים או אפילו בחבל. הבנייה היא מאוד מהירה, אך בזמן שהקומפוסט מתבשל, חייבים לבנות עוד קומפוסטר, כי אם נסיר את קירות הקומופוסטר הערימה תתפרק.

קומפוסטר הפרמידה שונה בכך שצריך לבנות אותו רק פעם אחת ודי. הקומפוסטר בנוי כפרמידה עם ארבע צלעות, כשבין הקרשים האופקיים יש רווח, לא גדול כמו במשטח המקורי, אלא רווח של 2-3 סנטימטר, שמספיק לאוורור, אך מונע בריחה של פסולת אורגנית דרך החריצים. באופן עקרוני, 2-3 ס”מ הם עדיפים על הריווח המקורי של המשטחים, אבל כדי לחסוך בעבודה, בקומפוסטר המרובע פשוט משתמשים במשטחים כמו שהם.

קומפוסטר הפרמידה, ופרמידת הקומפוסט שנולדה ממנוכך אנו ממלאים את הקומפוסטר פרמידה, כמו כל קומפוסטר אחר, עד שהוא מתמלא – וכאן מגיע היתרון המעניין של הפרמידה. את הפרמידה ניתן פשוט להרים מעל הערימה (לא יותר מדי כבר, שני אנשים יכולים לעשות זאת בקלות) מבלי לפגוע במבנה הערימה, שיכולה עכשיו להמשיך ולהתבשל עד שנחליט שהגיע הזמן לערבב אותה ונפרק את פרמידת הקומפוסט.

את הקומפוסטר פשוט נעביר למקום הבא שבו הוא יישב, ונתחיל מהתחלה-לה-לה, בדיוק כמו שבפתיחת קומפוסטר חדש. כך אפשר לבנות פרמידה אחת ולהשתמש בה שוב ושוב ושוב…

והנה הקומפוסטר זז, ואפשר להתחיל מחדשאני רואה שני חסרונות לקומפוסטר הפרמידה –

  1. אי יכולת לערבב את הערימה – את הערימה בתוך הפרמידה אי אפשר ממש לערבב, כי אין מקום לתמרן עם כלי עבודה, ואת הערימה לאחר שהפרמידה עברה מקום, גם לא כדאי לערבב כיוון שלא נוכל לשמור על הצורה שלה ואז לא הרווחנו כלום בשימוש בקומפוסטר פרמידה. מה שכן, גם די מסובך לערבב את הקומפוסט בקומפוסטר המרובע, כך שזה לא חיסרון מאוד גדול. הקומפוסט עובד יפה גם בלי ערבוב, וזה מה שחשוב.
  2. במידה ואתם מייצרים כמות גדולה של זבל אורגני, ומהר, לא תוכלו ממש לנצל את היתרונות של קומפוסטר הפרמידה, כיוון שהקומפוסטר יתמלא מהר, ולא יהיה יפה ודחוס ומוכן בחלקו הגדול כמו שרואים בתמונה היפיפיה הזאת שגל שלח. מה שיקרה כשתרימו את הפרמידה זה שתשאר לכם חצי פרמידה עם הרבה זבל אורגני לא מוכן מפוזר מסביב לערימה.
  3. וגל לוין מוסיף עוד עניין – בפינוי זבל אנושי מדלי לקומפוסטר פרמידה, כדאי ללבוש מגפייםכי ריקושטים עפים שם. או פשוט לעשות קומפוסטר מרובע, כמובן.

אז הנה, עוד דרך להכין קומפוסטר, עם היתרונות שלה, ותוך כדי לעשות שימושאחר בעץ ממשטחים. שוב תודה לגל לוין, שעזר בהכנת הסיקור.

לתוכן זה נכתבו 10 תגובות

  • אני עושה קומפוסט כבר חצי שנה בערך בשני בורות שחפרתי בגינה – בור אחד לקומפוסט חדש ובור שני לקומפוסט מתבשל. כשרציתי להתחיל לעשות קומפוסט, היה חשוב לי לבחור שיטה שתשמור על החום של הקומפוסט כדי שהוא יתבשל מהר יותר. בינתיים, בחצי שנה הזאת כבר סיימתי שני “קצירים” של קומפוסט שעברו לשתילים בגינה שלי. אני גרה בדרום ובקיץ היה כאן חם, ולכן הקומפוסט הבשיל מהר, אבל לדעתי גם העובדה שהקומפוסט התבשל בתוך בור תרמה להבשלה.

    בתוך בור גם קל לערבב את הקומפוסט והוא מניב יותר ממה שהייתי מצפה – מתוך בור לא גדול במיוחד באדמה (בערך חצי מטר עומק וחצי מטר רוחב) הפקתי לאחרונה עשרות ליטרים של קומפוסט.

  • תודה רבה על הסיקור. נראה שאנסה לבנות כזו פירמידה.
    בינתיים יש לי כמה משטחים שאני צריכה לפרק.
    זה הופך אצלי תמיד לפרוייקט שמצריך המון מאמץ פיזי….
    אשמח לשמוע מהנסיון שלך על שיטות לפירוק משטחים בצורה יעילה (כך שהקרשים לא יתפרקו…) כי מבחינתי זו ממש קריעת ת…. והפרוייקטים תמיד נעצרים בנקודה הזו!
    (-: עינב

    • אסף צ'רטקוף

      הי עינב,
      שימי לב במאמר קצת השראה: משטחים אנחנו דנים בבעיית פירוק המשטחים בתגובות.
      אם אין לך כוח להתחיל לבנות משהו, וזה מונע ממך לעשות קומפוסט, אז תלכי על הכי פשוט – ריבוע ממשטחים. זה גם מה שאני משתמש בו כבר כמה שנים.
      הכי פשוט, הכי מעט עבודה ומלא מקום בשביל הרבה קומפוסט.
      גם זה מסוקר באותו מאמר.
      להית,
      אסף.

  • אסכולת הלא- מערבבים

    כיאה למתכננת פרמקלצ’ר ואשה עם מימדים מצומצמים, אני לא נוהגת לערבב את ערימות הקומפוסט שלי.
    מעבר לזה שזו חתיכת עבודה (!) יש הטוענים שזה יפגע גם במיקרואורגניזמים שחיים בו,
    כשבבת-אחת הם נחשפים לכמות חמצן אדירה, ויש מצב שמאבדים כך יותר חנקן (צריך לודא את האימרה הזו שלי)
    אחרי שנת קימפוסט של זבל אנושי, הכל מתפורר ומתפרק לקומפוסט משובח.

    גם בסדנאות שאני מעבירה אני לא מעודדת להפוך ולערבב, אלא אם קיים איזה שהוא צורך (פטיש) לעבודה קשה
    :)

    Pees

    • אסף צ'רטקוף

      אני גם נוטה לא לערבב. כמה שפחות עבודה, I’ll say!
      אבל לאלו שרוצים לערבב, שידעו שזה ממש קשה בקומפוסט פרמידה.
      אני חושב שזה רעיון די מדליק בסה”כ, פשוט צריך להיות מודעים לחסרונות.

    • לא מערבבת! ויש לי גושפנקה משוויצרי המקמפסט 40 שנה. מאז שהכרתי אותו השתחררתי מרגשות האשם ומהקלשון. מה שכן, בקומפוסטר תולעים זה קצת שונה וברק אומר שלקבור ולכסות בבור במרכז יעזור.

  • היי אסף.

    במקומות שבהם ראיתי קומפוסט פירמידה מילאו את הקומפוסטר כל הזמן. הייחוד שלו היה שזרעו ושתלו צמחים בתוך הקומפוסטר. מבנה הפירמידה אפשר לקומפוסט שבתוך הדומפוסטר בשלביו השונים לשמש כהסיס לזריעה ושתילה של צמחים ואל תוך העציץ הענק הזה נכנס כל הזמן חומר אורגני נוסף.

    אני בטוח שיש הבדל עצום בין שתי הצורות השונות.
    אשמח אם תוכל לכתוב גם על הצורה שהזכרתי כרגע

    • אסף צ'רטקוף

      הי מור,
      יש לך בלבול בין פרמידת הוכברג, שניתן לראות בסיקור הסיור דיפלומה של עידו הרפז בקישור המצורף , לקומפוסט פרמידה שמדובר עליו כאן.
      פרמידת הוכברג היא שיטה להגדלת שטח הפנים לגידול מזון, בעיקרה. זה נכון שהמרכז שלה משמש כקומפוסטר, אך זה קצת יותר רחב מרק המבנה. בכלל, אני מציע לך לראות את הסיור, יש שם מלא דברים מגניבים לגמרי!
      אסף.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן