מסקנות מאירוע סיום דיפלומה בפרמקלצ’ר

פרמקלצ'ר

ביום שני ה-26.12, השתתפתי באירוע הצגת הדיפלומה בפרמקלצ’ר של יותם קיי, עידו הרפז ורוני אשור בכפר הנוער מוסינזון, הוד השרון. בעקבות היותי דיפלומט מתחיל בעצמי, החלטתי לשתף אתכם באירוע ובמחשבות אודותיו. כולל סיור מצולם בהנחיית עידו הרפז במרכז לאגרואקולוגיה אשר בכפר הנוער.

שני משפטים על תהליך הדיפלומה בפרמקלצ’ר

אני בטוח שלפחות מעטים מכם שואלים את עצמכם שאלה מאוד בסיסית – “מה זה פרמקלצ’ר?”. על השאלה הזאת לא אענה כיוון שרבים וטובים ממני כבר ענו לה (למשל כאן – “פרמקלצ’ר” בוויקיפדיה הבין-לאומית). אם נניח את השאלה הזו בצד, השאלה הבאה בתור אחריה תהיה “מה זה דיפלומה?”. על השאלה הזאת כן אענה, בשני משפטים.

הדיפלומה הינה גושפנקא מקהילת הפרמקלצ’ר המעידה כי הדיפלומט ראוי לתכנן ולהורות פרמקלצ’ר, וכי מעבר להסמכה, הוא רכש גם נסיון מעשי ועבודה משמעותית וארוכת טווח עם כלי התכנון, לאור הערכים והעקרונות.

בשונה מהמחשבה הרווחת כי קורס המבוא (Permaculture Design Course, או PDC, של 72 שעות) “מקנה” את ההכרה אודות כישורי התכנון של בוגריו, קורס המבוא הוא בסופו של דבר רק מבוא. תכנון פרמקלצ’ר נמדד במעשים איטיים עם קורטוב הגון של משוב והתבוננות על התהליך לאורך שנים, וכאן נכנסת הדיפלומה לתמונה – היא מאפשרת ליחידים המעוניינים להעמיק את תהליך הלמידה ולהטמיע את תפיסת העולם של הפרמקלצ’ר והכלים שלה בכל אורחות חייהם, בתהליך ארוך של מספר שנים, המכיל לפחות עשרה תכנונים מתועדים לפרוטרוט, כשלפחות חמישה מהם הגיעו לשלב היישום. עוד על תהליך הדיפלומה, אפשר לקרוא כאן, באתר של גלעד מרגלית.

אירוע הסיום

ביום שני האחרון התקיים בכפר הנוער מוסינזון בהוד השרון אירוע סיום הדיפלומה בפרמקלצ’ר של עידו הרפז, רוני אשור ויותם קיי. מתוקף היותי תלמיד דיפלומה בתחילת דרכי, החלטתי כי השתתפות באירוע תעניק לי פרספקטיבה נוספת על תהליך הדיפלומה האישי שבו הלכו שלושת הדיפלומטים החדשים, ועל תהליך הדיפלומה כולו.

אל האירוע הגעתי באיחור (בעקבות חישוב מוטעה של זמני אוטובוסים וזמן ההמתנה הדרוש), והספקתי לעמוד בדלת של חדר קטן אך מלא בקהל, בעת שיותם קיי מסיים את הצגת התהליך שלו במצגת פרזי עמוסה כל טוב, ומשאיר זמן לשאלות. לאחר מספר שאלות מהקהל, הציגו קרן יעבץ וגלעד מרגלית את הזווית שלהם על התהליך של יותם, קרן כמנחה הישירה של יותם לאורך התהליך, וגלעד בתור המורה המסמיך (כדיפלומט פרמקלצ’ר שמתפקד כמעין “בוחן חיצוני”).

קרן ליוותה את יותם במהלך שלוש השנים של תהליך הדיפלומה. מתוך מה שהיא סיפרה על התהליך והעבודה עם יותם נחקקו לי בזכרון בעיקר שני דברים משמעותיים.

ראשית, קרן תיארה את המורכבות שנוצרה עקב הניידות הפיזית של יותם – תהליך דיפלומה התרחש לאורך שלוש שנים בשלוש מדינות (אם זכרוני אינו מטעה אותי). יחד עם זאת, ציינה קרן את היכולת, המסירות והמחוייבות של יותם לבחון איך אפשר לתכנן תכנון פרמקלצ’ר לכל דבר – סביבת הבית, הגן, התזונה, החתונה ואפילו דרך הגידול של לילי, בתו. כמובן שבאותה נשימה היה ראוי לציין כי לצעוד בדרך כזאת שבה כל תחום בחי היום-יום עשוי ורצוי להפוך לתכנון פרמקלצ’ר מחייב מסירות של כל בני הבית, ואפשר לומר כי ניבה, זוגתו של יותם, עברה את תהליך הדיפלומה יחד עם יותם באופן בלתי ניתן להפרדה.

בעוד שלאופן ההצגה של יותם (מההתרשמות הקצרה שלי ממנה, עקב האיחור) אפשר לקרוא “קלאסי” יחסית – וכוונתי היא שהיה מקרן והייתה מצגת שהציגה תמונות ושרטוטים שליוו את ההצגה הווקאלית של יותם – עידו הרפז, המציג השני הציג את הדיפלומה שלו דרך סיור בפרוייקט המרכזי שלו – המרכז לאגרואקולוגיה עירונית שבכפר הנוער מוסינזון, הוד השרון.

את הסיור שעידו העביר, צלמתי במלואו (ללא עריכה משמעותית), כך שלא אוסיף הרבה על הסיור עצמו ואתן לכם לצפות בסרטון.

 

הסיור היה מדהים. בעוד שיותם דיבר על תכנונים שנעשו במקום אחר ובזמן אחר, לעידו הייתה הזכות לקחת אותנו ממש לקרביים של יישום תכנון הפרמקלצ’ר שיישם ממש שם בכפר הנוער. במקום שנדבר ונראה תמונות, נגענו, טעמנו וצפינו בפרוייקים השונים במרכז וחווינו את השינוי שהוא מעביר למשתתפים כאילו אנחנו היינו “הלקוחות” של התכנון עצמו.

לכאורה אפשר לומר שהסיור לא התייחס לתהליך הדיפלומה כשלעצמו, אלא יותר לעשייה של עידו, סביב המרכז לאגרואקולוגיה עירונית. בוודאות שהתכנון של המרכז הוא תכנון מאוד מרכזי מבין התכנונים של עידו, אך מהצגת הדיפלומה שלו לא היו ברורים כל עשרת התכנונים, או אפילו אלו וכמה מן התכנונים מוצגים בסיור עצמו.

לאחר הסיור של עידו, וארוחת הצהריים, הציגה רוני אשור את תהליך הדיפלומה שלה. רוני התחילה בסוג של התנצלות ואמרה שהגיעה אל היום הזה, יום סיום תהליך הדיפלומה, כשאת רוב התכנונים המתועדים בקלסר הדיפלומה שלה היא עזבה לא מזמן, ועברה לדרום הרחוק לזמן של התבוננות פנימית. את הצגת הדיפלומה שלה היא המשיכה עם קטע מתוך הצגה אקולוגית שהיא כתבה, ביימה ומשחקת בתיאטרון “פרא”, שגם תוכנן בזמן תהליך הדיפלומה של רוני. את ההצגה התחלתי לצלם, אך מכיוון שלא התבקשתי לצלם או קיבלתי אישור לעשות כך, ומכיוון שחשתי שההצגה מאוד אישית, מהר מאוד הפסקתי את הצילום.מ

מסקנות

  • היה מגוון גדול בדרכי ההצגה, לפחות כלפי חוץ ביום האירוע. אם זאת, אני די בטוח שקלסרי הדיפלומה המכילים את עשרת התכנונים של כל דיפלומט כן נבנו לפי איזה שהם קריטריונים אחידים. אם זה נכון, אפשר להתייחס להצגה עצמה ביום אירוע הסיום כחלק האישי יותר בתוך הגשת העבודה לצורך קבלת הדיפלומה, ולקלסרים בתור המשותף, שבו הדיפלומטים נמדדים על פי אותם קריטריונים, פחות או יותר.
  • מה שהיה ברור ואחיד אצל שלושת הדיפלומטים היו הלהט והעומק שכל אדם הביא את עצמו פנימה, לתוך התהליך באופן כללי, ולהצגת הדיפלומה באופן ספציפי. כל אחד הביא את הזווית המאוד אישית שלו, וזה נתן תחושה של ייחודיות לכל הצגה והצגה – לעיתים אפילו במידה שמקשה על אותה ההשוואה אל מול הדיפלומה, שהיא תעודה אחת שאמורה לומר הכל בנוגע להכשרתו של אותו דיפלומט – עניין שמדגיש כמה תהליך הדיפלומה הוא אישי עבור כל אחד ואחד.
  • למרות ובנוסף למה שנאמר לעיל, נראה כי עדיין אין ממש סטנדרט לדיפלומה, לטוב ולרע – מצד אחד, אין אחידות בצורת ההגשה וברמת התיעוד, מה שמאפשר ליותר אנשים להתחבר באופן אישי לדיפלומה שלהם. מצד שני המחסור בסטנדרט שכזה (אולי) פוגע ברמת היכולת של הבוחנים להבין את התהליך שעבר על הדיפלומט. אפשר לומר בוודאות שעל כולם עבר תהליך חיובי ומשמעותי כל שהוא, אך לא בהכרח ברור מהו.

לתוכן זה נכתבו 5 תגובות

  • עדו הרפז |

    ואוו רק עכשיו ראיתי
    קודם כל כל הכבוד
    עכשיו אחרי התבוננות אני אחשוב ואתן בעתיד הקרוב תגובה
    תודה ענקית על ההשקעה שלך
    תודה ענקית לך קרן על הנחיה מדויקת והיכרות נהדרת
    עדו

  • אהלן קרן, גם אני עושה דיפלומה בקבוצה שגלעד מנחה
    רציתי ממש להודות לך על התגובה המפורטת, כי היא ממש חידדה אצלי דברים.
    הדיפלומה הזו היא תהליך מורכב שקל ללכת בו לאיבוד- טוב… לפחות לי :-)
    נראה לי ששווה לאסוף את התובנות של מנחי הדיפלומה לתוך איזה שהוא מיכל אגירה, לא?

    תחילת סופשבוע טוב
    עדית

  • הי אסף

    אני שמחה על הסיקור שלך.
    כמה תגובות:
    1. מאחר והגעת באיחור, אז פספסת את מה שאמרתי בהתחלה על תהליך הדיפלומה שלהם. תהליך הדיפלומה שליוויתי אותם היה לפי הקריטריונים והסגנון של הדיפלומה שסיימנו ששת הדיפלומטיות עם טליה שניידר לפני שלוש וחצי שנים. עבדנו לפי ההנחיות של הארגון הבריטי לפרמקלצ’ר. יש הנחיות מאוד ברורות להנחייה ולהסמכה. זה כולל:
    לפחות שנתיים של מסלול למידה פעילה, שזה כולל: ארבע שיחות פנים אל פנים, ארבע שיחות אינטרנט, השתתפות בקבוצת למידה פעילה, 10 תכנונים שחמישה מהם לפחות צריכים להיות מבוצעים, 60% מהדיפלומה זה שינויים באורח החיים האישי- תזונה, צרכנות, מגורים, תחבורה ונושאי 00. בנוסף על מנת לסיים את התהליך המועמד/ת צריכים לעמוד בקריטריונים הבאים הנוספים:

    א. הפצת פ”ק- כתיבה, סדנאות, הרצאות וכו’
    ב. עבודה קהילתית- יצירת אדווה שתשפיע הלאה
    ג. הדדיות, סימטריות- מעבר מתלות באנשי פ”ק לקבלת פונים להתייעץ, מקבלה לנתינה.
    ד. הערכה ועלויות- השקעה מול תנובה של זמן, כסף ומאמצים.
    ה. וכמובן- בקיאות במגוןן שיטות תכנון.

    טליה שניידר רואה בדיפלומה מקום לתמוך בעשייה של אנשי פרמקלצ’ר, לחזק אותם ללכת בדרכם, לחלום, להשפיע ולעשות בכל המעגלים. אירוע ההסמכה הוא חגיגה וטפיחה על השכם לאנשים ההולכים בדרך הזאת.

    אני רואה בדיפלומה מסגרת עדינה, שמסייעת לאנשים ללכת בדרכם האישית, להגשים את חלומותיהם הפרמקלצ’ריים, ולהיות בלמידה ובמשוב עם המנחה ועם קבוצת העמיתים.

    2. מלבד גלעד גם ענת גלנץ בחנה את העבודות ונתנה משוב. 2 בעלי דיפלומה לצורך העניין.
    3. מבחינת ההגשה נתנו להם אופק יצירתי לבטא את עצמם. הקלסר אמור לבטא את העמידה בדרישות של הדיפלומה. מסכימה איתך שההגשה של עדו ,מעבר לסיור המהמם ולעשייה היפה, היה קשה להבדיל מה פרויקט שלו, מה הוא עשה, מה חלק מהדיפלומה. אכן פידבק לשיפור. אני ממליצה לך מאוד להשקיע ולקרוא את הקלסר של יותם. הוא ישמח לשלוח לך אותו. הוא ממש מפרט שם על כל קריטריון וגם על רוב התכנונים. עבודה יסודית.
    לגבי רוני. היא עברה לגור במצפה רמון לפני כשנה ובכך הסתיימה הדיפלומה שלה, שליוותה תהליך של שנתיים בכפר מל”ל. היא לה נתק מסוים מפרויקטים שהסתיימו. לכן זה היה לא הכי ברור, איפה עשרת הפרויקטים וכו’.

    4. תיעוד ברמה גבוהה. זה משהו שלא שמנו עליו מספיק דגש בהנחיית הדיפלומה שלנו, ואני מקווה שאצלכם הוא ישתפר וישתבח. אצלכם זה גם ממש מוגדר כחלק מהדרישה. אני מאוד מקווה שכל אחד מהם, ישלח לך תכנון אחד מוצלח בפורמט אלקטרוני לפרסום באתר המאגד את עבודת הדיפלומה בישראל ( שהוא אחד מהפרויקטים שלך?) . אשמח אם תשלח לי את כתובת המייל שלך שנוכל להתכתב עם הדיפלומטים בנושא זה.

    5. היה די בודד להנחות דיפלומה בלי חברותא של מנחים ותמיכה של הארגון. אני מקווה שגם התהליך הזה ישתפר וגם המנחים יקבלו תמיכה ופידבק

    6. ובכלל, נראה שבתהליך שלכם הדיפלומה הולך עוד צעד קדימה , וצריך ללמוד ולהשתפר כל הזמן וחוזר חלילה. אשמח להפיק לקחים במרוכז לרווחת כולנו.

    יום נעים
    קרן

    • הי קרן,
      תודה רבה על ההערות שלך. מאוד חשובות.
      כמובן שמה שכתבתי צמח מראות עיני בלבד, ולא היה לי ספק שיש תשובות לחלק גדול מהשאלות ששאלתי, ושהרבה מהדברים קורים מאחורי הקלעים ואלו לא עולים לפני השטח ביום כל-כך אינטנסיבי ומרוכז.
      שוב – תודה, מה שכתבת הרחיב את היריעה, וסגר (לפחות עבורי) כמה פינות.

      אסף.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן