בנייה באדובה – לבני אדמה

רוצה להיות הראשון?
טכנולוגיה נאותה

בעת השתתפותי בפרוייקט הרחבת בית בכפר ollius d’agua (עניים של מים) במדינת גויאס בברזיל, הזדמן לי לתכנן ולבצע פתרונות שונים בתחום הבנייה בלבני אדמה שיובשו בשמש. המדריך הבא יקיף את הטכניקות והפתרונות בהם נקטנו בעת הבנייה, בתמונות ובוידאו.

הכנת הלבנים

המקומיים פשוט חופרים בור באדמה ומכינים לבנים בתוך מסגרות, בלי קש, בלי חול ובלי בלגאניםבפרוייקט המדובר לא אנחנו הכנו את הלבנים, אלא שני חברה מקומיים. לא הייתה זאת הפתעה לראות כיצד הם מכינים את הלבנים – ממש שם, בחצר הפרוייקט פשוט מורידים את השכבה הראשונה של העלים ומתחילים להכין עיסה ללבנים בלי להוסיף חול או קש, ממש מאותה האדמה, ותוך כדי מתחיל להיווצר בור (אותו הבור שאתם רואים בתמונה מצד שמאל).

גודל הלבנים שהחבר’ה מייצרים הוא לא אידיאלי. הפאה הארוכה – אורך הלבנה –  יצאה 26 סנטימטר לערך, ופאת הצד – הגובה על העומק – נמדדה כ- 12 על 10 סנטימטר, ממדים שמקשים לבנות כל דבר אחר חוץ מקיר בעל עובי לבנה אחת.

על צורת הכנת הלבנים שאני ממליץ עליה תוכלו לקרוא כאן, במדריך “יציקת לבני אדמה” שפורסם לפני יותר משנה באתר.

יסודות

מאחור ניתן לראות יסודות מוכנים, ובמרכז יסודות בתהליך הבנייהעל היסודות לקיר הלבנים, כמו יסודות לכל קיר אדמה בכל אחת מהטכניקות השונות, להגן על הקיר מפני רטיבות אפשרית מהקרקע בתקופות הרטובות, וככל שהאזור בו בונים נוטה לכמויות משקעים גדולות יותר כך הסכנה לרטיבות מהאדמה היא גדולה יותר. במקרה של הפרוייקט הנוכחי, היסודות נבנו מלבני חימר שרופות (שאינן מתמוססות בגשם) בטיט מלט קונבנציונאלי להחריד. ישנן אפשרויות יותר יצירתיות, אך לעיתים הלקוחות הקונבציונאלים הם שקובעים את הקווים האדומים.

לצורך פילוס היסודות השתמשנו בשטיכמוס, עליו תוכלו לקרוא במדריך “לבנות ולהשתמש נכונה בשטימוס”, שפורסם לפני כחודש כאן באתר.

תערובת הטיט

לערבב טיט כמו המקומיים, קצת מים בתוך הבורבעקרון השאיפה היא ליצור קיר מונוליטי, שכולו חומר אחד, ובתחילה אכן כך עשינו. ישר בבור כמו המקומיים, פוררנו מעט את האדמה, הוספנו מים וערבבנו ברגליים יחפות בתוך הבור.

לאחר יום בנייה, כשהטיט התייבש ניתן היה לראות שהוא נסדק משמעותית. לשאלה כיצד הלבנים עצמן לא נסדקו באותו אופן, אענה שבעוד הלבנים התייבשו לאט, הטיט נמרח על ובין לבנים יבשות לחלוטין, ועל אף שהרטבנו אותן (ראו: בנייה בלבנים) בזמן הבנייה, המים מהטיט נספגו לתוך הלבנים מהר מדי, וייבשו את האדמה החרסיתית מהר מדי.

כאן תוכלו לצפות בקובי שליו מדגים שיטה נוספת לערבוב הטיט בכמויות גדולות יותר, מעתה תקרא בפינו “השיטה הברזילאית”.

 

חיתוך לבנים ידני

לא מעט פעמים, לפחות פעמיים כל שורה שנייה, יש להשתמש בחצי לבנה על מנת לסיים את השורה בקו העמוד. לצורךף זה יש לחתוך לבנה לחצי. החוכמה היא לחתוך את הלבנה בחיתוך נקי כך שנוכל להשתמש בשני החלקים. על כך בסרטון הבא.

 

בנייה בלבנים

כל מה שהיה לי לומר על הבנייה אמרתי כאן בסרטון, לנוחיותינו.

 

חיבור לעמודים וחיזוק הקירות

שימו לב כיצד כל קיר בנוי בנפרד, ללא חפיפה בין כל פאה - עמוד מפריד באמצע.בשיטת הבנייה המקומית, קיר הלבנים אינו נושא גג, כך שבין הקירות מפרידים עמודים. שיטה זאת אמנם מפחיתה את העומס על הקירות, כיוון שהם אינם נושאים את משקל הגג, אך היא גם מחלישה את הקירות מכיוון שבצורה כזאת הקיר נבנה תמיד כחתיכה אחת ישרה ללא פינות או קימורים. בעיקרון, חפיפה בין שני קירות שיוצרת פינה, הייתה מחזקת מאוד את הקיר.

מעבר להמלצה כן לבנות קירות עם חפיפה בינהם, ופשוט לבנות גגות קלים מספיק כדי שנשיאת הגג לא תרתיע אותנו, אם בכל מקרה אנחנו הולכים לפי הצו המקומי, חשוב לשים לב לחזק את הקיר בכמה שיותר דרכים.

דד-מנים מחברים את העמוד ללבנים בעזרת הטיטאם כך, דבר ראשון, חשוב לדאוג לחיבור משמעותי בין קיר הלבנים לעמודים, בעזרת “דד-מנים” (בתרגום ישיר “אנשים מתים”, אבל זה סתם שם), שהם בעצם מסמרים עקומים (כן, צריך לעקם אותם בכוונה), והם מחברים את הטיט אל העמוד, ולכן את העמוד אל הלבנים. חשוב לשים כמות נכבדה של “דד-מנים”, ולדאוג לחיבור מלא בין הלבנים והטיט אל המסמרים, ללא יצירת חללי אוויר במילוי ותוך דאגה שכל שטח הפנים של הלבנה נוגע בטיט.

עוד ניתן ליצור נישות של ארונות, שידות ומיטות שמוסיפות עובי וקושרות את הקירות בעוד צירים חוץ מהציר שבו הקיר הולך. בתמונות שמתחת ניתן לראות עמוד שמוסיף עובי לקיר לכל הגובה, שבעתיד יהיה חלק מארון בגדים, ומסגרת למיטה, שאמנם עשוייה במקרה זה מלבנים שרופות רגילות אך מחוברות לכל גובה המיטה אל הקירות החיצוניים של החדר, ומעניקות לקירות רגליים רחבות.

העמוד שנותן לקיר בנקודה אחת קצת יותר עובי, וכך מחזק אותו בציר החלשמסגרת של מיטה מלבנים שרופות באמצע החדר שמחזקת את שני הקירות החיצוניים

 

 

 

 

עוד דרך לחזק קיר גבוה היא באמצעות קשירה של כל הקיר אל העמודים על ידי ברזל בניין ארוך אותו נלביש בתוך שני חורים, אחד בכל קצה של קיר. בסרטון הבא קובי קודח את החורים שאליהם יכנס ברזל הבניין, ומשכיב אותו שטוח ככל האפשר כך שבסופו של דבר לא נשים לב אפילו בעובי הטיט במבט על הקיר הגמור.

 

מסגרת חלון

המרווח למסגרת החלון. גדול בחמישה סנטימטרים מכל ארבעת הכיוונים ממסגרת החלון שעתידה להכנס ברווחלחדר נדרש חלון רחב שמשקיף החוצה. במקרה זה, החלון בא במסגרת שלמה, שיורכב בסוף תהליך הבנייה. בשלב בניית הקיר היה עלינו להשאיר חלל מספיק על מנת להכניס את החלון מאוחר יותר. החלל אותו השארנו גדול ב-5 סנטימטרים מכל ארבעת הכיוונים (שני הצדדים, מלמעלה ומלמטה). על מנת ליצור את החלל יש להשתמש ב”לינטל” – קורה ארוכה מרוחב החלון, שתשב מעל החלון ותעניק תמיכה מלמטה עבור הלבנים שמעליה, וזאת על מנת שמסגרת החלון לא תשא במשקל בעצמה.

הלינטל במבט על, על האדמה, עוד לפני ההטמעהבמהקורה תבלוט לפחות 10-20 סנטימטר מכל צד של המרווח שמעליו היא צריכה לגשרקרה זה הקורה (הלינטל) עשויה מקורת עץ קשה מאוד (מהסוג שהוא מקומי בברזיל,  אך שבארץ לא ממש מכירים) מלאה ב”דד-מנים” מלמעלה ומלמטה, כדי להטיב לתפוס את הטיט, ומעליה שני ברזלי בניין שתפקידם להוסיף כוח מתיחה לקורה, כוח שהעץ חסר בו.

מתחת ללבנה ניתן לראות את לבנה שרופה שמחלקת את המשקל על פני כל לבנת האדובהאת הקורה, שבולטת לפחות ב-10-20 סנטימטר מכל צד של החלל אותו אנחנו משאירים לחלון, נניח על חומר בעל עמידות גבוה בכוח לחיצה, עמידות שלבני האדובה חסרות בו, ובמקרה הזה השתמשנו בלבני החימר השרופות. הלבנים יחלקו את שטח הפנים של משקל הלבנים שמעל הקורה על פני כל לבנת האדובה, במקום ללחוץ רק על קצה הלבנה, במידה והיינו מניחים את הקורה ישירות על לבנת האדובה.

 

התחלת הנחת הלבנים על הלינטל, כשהטיט קצת בולט מתחת ללבנים. הטיט מעט גבוה יותר מבשאר שורות הלבניםהקורה חייבה אותנו לשים כמות טיט גדולה יותר מבשאר שורות הלבנים, כך ששמים לב, אך מעבר לנושא האסטטי, הטיט חזק לפחות כמו לבני האדמה (ובמקרה הזה יותר מכיוון שהוספנו חול לתערובת המקורית כמו שציינו בסרטון שלעיל על בנייה בלבני אדובה).

בסופו של דבר כשהטיט בין הלבנים מעל הקורה מתייבש, ללבנים יש גם כוח עצמאי שמחזיק אותן בין שני העמודים הקיצוניים כך שהלחץ מלמעלה על הקורה יורד לאחר הייבוש.

המשך הבנייה של חלל החלון בעזרת הלינטל, במבט מבפנים

המשך בנייה - שורה שנייה מעל הלינטליום אחרי הייבוש הראשון של הטיט, כבר נוגעים עם הקיר בקורה העליונהכמעט סוף הקיר, והלינטל נראה טוב

 

 

סיום הקיר (בקורה העליונה)

חתיכות משולשות של לבנים עוזרות לסגור את הרווחים בין הקיר לקורה העליונה המשופעתבמקרה של פרוייקט זה, הקורה שבסוף הקיר הגבוה הינה משופעת, כך שהיה עלינו להמשיך ולעלות עם הקיר כשרוחב השורה הולך וקטן. ברווחים המשולשים הנחנו לבנים החתוכות במשולש כדי למלא מרווח גדול כל האפשר בלבנה. את המשולשים חתכנו באותה שיטה שניתן לצפות בה בחיתוך לבנה (ראו לעיל) אך ביתר זהירות מכיוון שהלבנים נוטות להשבר בשפיץ של המשולש בקלות.

לקורה העליונה גם הוספנו “דד-מנים” שעזרו לחבר את הלבנים לקורה בעזרת טיט. שוב, חשוב להשקיע מחשבה בחיבורים לעמודים כיוון שהם נותנים לקיר את הכוח בצירים החלשים.

גימור

את הגימור של קיר הלבנים אפשר לבצע במספר דרכים. ניתן לטייח את כל הקיר כך שיימחה כל זכר לכך שהקיר הינו קיר לבנים, ניתן לדאוג לחרסית בצבעים שונים לטיט וללבנים כך שיווצר ניגוד מכוון בין הלבנים לטיט, ועוד.

האצבע מסדרת את הטיט ליצירת המרקם הרצוי, כשהטיט שקוע מעט ומבליט את הלבנים החוצהבמקרה זה, בחרנו לעשות גימור כשהטיט שקוע מעט בין הלבנים ומבליט את הלבנה החוצה. מכיוון שמנחים את הלבנים בטיט יחסית רך, את הגימור עלינו לעשות רק כמה שעות לאחר שהלבנים מונחות. כמובן, שבעקרון גימור הוא העדפה אסטטית כך שתוכלו לעשות כל דבר כל עוד הוא אינו פוגע בחוזק המבני של הקיר.

סיכום

תודה לקובי שליו, מבצע הפרוייקט, שאיפשר לי להצטרף לעבודתו, וללמוד בעשייה עוד קצת על בנייה בלבני אדמה ותוך כדי גם על החיים בברזיל והתרבות הברזילאית בעיניים ישראליות (:

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן