מערכת סולארית 1.5 Kw

הפאנלים מונחים בזווית, קולטים אור שמש
מידע כללי-
  • זמן השלמה: שבועיים
  • רמת קושי: סביר
  • עלות: מעל 20000 ש"ח
  • ידע נדרש: חשמל (מתקדם)
חומרים+
  • ארון חשמל
  • בקר סולארי
  • ברגים
  • ברזל לא מגולוון
  • כבל חשמל רגיל (ל-220v)
  • כבלי חשמל 16 מ"מ
  • ממיר מתח
  • מפסק מאמ"ת - 16A
  • מפסק פחת
  • מפסקי מאמ"ת - 63A
  • מצבר
  • נעלי כבל - 16 מ"מ
  • פנלים סולאריים
  • צינור ברזל 70 ס"מ
  • קופסאות חשמל
כלי עבודה+
  • זווית נגרים
  • מברג פיליפס
  • מברגה
  • מסור שורף
  • מקדחה / מקדחה ידנית
  • מקדחים
  • משחזת זווית
  • סכין יפנית / מנתחים
הדפסה

רקע

בביתי החדש לא היה חשמל, וביישוב בו אני גר אין רשת חשמל. האפשרויות שהיו בפני היו – להפעיל גנרטור בכל רגע נתון (ממש לא!); למשוך כבל מהשכנים ולשלם להם על החשמל (עדיף שלא…); לקנות מערכת מוכנה (תלוי במחיר); או לבנות מערכת בעצמי (הממ… מעניין ומלחיץ בו זמנית).

החלטתי לבדוק כמה תעלה לי מערכת מוכנה שתספק את צריכת החשמל המשוערת שלי. התקשרתי לחברת solarpower, וביקשתי הצעת מחיר. חשכו עיני! 70,000 ש"ח! אבוי. מיד התקשרתי לאחד שמבין, וסיפרתי לו על הצעת המחיר. הוא הופתע בעצמו, אמר שכנראה זאת טעות, והציע לשלוח הצעת מחיר לאינטרדן ולדעת כמה יעלו לי רק הרכיבים ללא העבודה (אינטרדן הם כמו ACE לצורך העניין – הם לא קבלנים אלא חנות מכולת; אתה מרכיב לבד, ואין אחריות על שימוש לא יאה).

אחרי חודש של פקסים ושיחות טלפון תוך כדי ניסיון להבין אלו רכיבים אני צריך לקנות, קיבלתי את הצעת המחיר מאינטרדן (ראו הערה ראשונה ב"הערות") על סך של 16,000 ש"ח. בסופו של תהליך, ביחד עם מחיר המצבר ומחיר הברזל למתקן שמחזיק את הפנלים, עגלתי ל-20,000.

הממ… 20,000 (+/-) מול 70,000…חסכון לא קטן. חזרתי ל-solarpower וסיפרתי להם על המחיר, אמרתי שבהצעה הקודמת בוודאי נפלה טעות. בנחמדותם הם אמרו שאין כאן כל טעות, ועוד הוסיפו שהם מוכרים שירות עם התקנה ואחריות, ולא רכיבים.

חשבתי על העובדה שההפרש במחירים נובע מקושי אמתי בהקמת המערכת, וזה אכן קצת גרם לי לחשוש. גם הביקור באינטרדן כעבור שבועיים, כשבאתי לאסוף את המוצרים, בוודאי לא עזר לחששות שלי. לאחר ההעמסה, שאל אותי איש המשרד מי יתקין לי את המערכת. כשאמרתי שאני אתקין לבד, הוא חייך לעצמו, זרק איזו הערה לזה שעמד מאחוריו, והחזיר אלי "בהצלחה" כזה של גבר-גבר. מאותו הרגע, כבר לא הייתה דרך חזרה. זאת הייתה רק שאלה של כמה דם, יזע ודמעות ישפכו כאן.

מהר למעלה

הערות

בעצה של שניים שמבינים החלטתי לשלם מעט יותר כדי להקים מערכת שיש לה יכולת צמיחה. הגורמים המגבילים את צמיחת המערכת הם בקר סולארי, ממיר מתח ומצבר, לעומת זאת פנלים תמיד אפשר להוסיף למערכת (ראו הבהרות לכך בשלבים 1 ו-2).

על מנת לכתוב מדריך קריא ולעניין, השתדלתי לצמצם בכמות ההרחבות. אי לכך יש סיכוי שהמדריך הזה הוא בסינית בשבילכם. אם כך הדבר, אנא חפשו חבר או מכר שיש לו ידיים טובות וקצת ניסיון בחשמל. אם אתם לא מבינים הערה מסוימת, או מעוניינים לדון על שלב מסוים במדריך, אנא הגיבו למדריך באתר, וננסה לפתור את הבעיה On-line לרווחת כולנו.

מלבד העובדה שהכל כאן על אחריות המשתמש (קראו את התקנון אם זה לאה ברור), אני מזכיר: אני לא חשמלאי, וגם האנשים שהתייעצתי אתם הם לא חשמלאים במובן המלא של המילה. אמנם המערכת הזאת עובדת, ועובדת יפה, אבל אני לא בטוח שאני יכול לענות על כל השאלות שיתעוררו מסביב לה (אם כי אשמח לנסות).

התנצלות – המערכת הזאת נבנתה לפני שחשבתי לצלם תמונות לצורכי כתיבת מדריכי "עשה-זאת-בעצמך", על כן יש לי רק תמונות של המערכת בדיעבד, ובזה אשתמש.

מהר למעלה

ספרות רלוונטית

ספר אלקטרוני שעזר לי מעט (באנגלית) נמכר כאן במחיר של 20 דולר, ואולי יכול קצת לעזור (הכותב עזר לי קצת גם בהתכתבות בדואר האלקטרוני). לעומת זאת, כשתחפשו תוכן בעברית תגיעו אל ספר אלקטרוני בעברית לקנייה בשם "המדריך לבניית מערכת סולארית ביתית". אני מפציר בכם, המדריך כתוב ברמה נמוכה מאוד, ואני בספק אם מישהו שממש מעוניין להקים מערכת סולארית בעצמו יוכל להעזר בו. אני יודע זאת, כי רכשתי אותו בעצמי, והתאכזבתי. אותה ההערכה תופסת גם לגבי המדריך "בניית טורבינת רוח". על אחריותכם.

מהר למעלה

הכנות

צריך לדעת לכל הפחות תאורטית איך עובדים מעגלים חשמליים בכלל, ואיך באופן תאורטי עובד המעגל החשמלי הספציפי של מערכת סולארית מנותקת רשת. אם אין לכם מושג בזה, אז כנראה שהמדריך הזה לא בשבילכם.

כדאי להעריך את צריכת החשמל שלכם לפני התחלת העבודה על המערכת. ניתן כמובן לתכנן מערכת חשמל שתענה רק על חלק מהצריכה שלכם. למדריך כיצד להעריך את צריכת החשמל שלכם, לחצו כאן קישור.

צריכת החשמל שהמערכת המסוימת הזאת תתמודד אתה היא פשוטה מאוד לחישוב וכדלקמן: 6 שעות אור נורה אחת של 20Wh = צריכה של 200W~(עם עיגול כלפי מעלה) + עשר שעות מחשב נייד המדורג כ-80wh = צריכה של 800W. סה"כ = 1000W.

אם כן, 1500W (שזה 1.5KW) נותנים קצת אקסטרה לימי החורף. אחרי כמעט שנה שלמה של שימוש אפשר לומר שדי קלענו בהערכת הצריכה ובבחירת הרכיבים. רוב השנה אנחנו ממלאים במהלך היום בלי קושי את מה שחסר במצבר, ובחורף היו בערך 15-20 יום בהם היינו צריכים לצמצם בצריכה לכדי נורה אחת בלבד, כדי לא לפגוע בטעינה של המצבר.

מהר למעלה

תכנון המערכת – כללי

עכשיו, כשאנחנו יודעים את הצריכה שלנו, יש להבין עקרונית איך עובדת מערכת סולארית מנותקת רשת. מה שנקרא, crash course או בעברית "קורס בָזָק". כל מערכת מנותקת רשת צריכה להכיל את הרכיבים הבאים: פנל/ים, בקר סולארי, סוללה, ממיר מתח, ארון נתיכים והארקה. בשרטוט אנחנו יכולים לראות את כל הרכיבים והחיבורים החשמליים הסכמטיים ביניהם.

  • השרטוט מתייחס לכל הדרך שבה "נוסע" החשמל, מהפנלים ועד השקע בבית. חשוב להבדיל בין החלק במערכת שהינו בזרם ישיר (DC) ובמתח של 24V, הווה אומר – פנלים, בקר סולארי, מצבר ועד לממיר המתח, כולל כל המפסקים שביניהם, לבין החלק במערכת שהינו בזרם חילופין (AC) ובמתח של 220V, מהממיר ועד השקע הסופי, כולל כל המפסקים שביניהם.
  • סימונים – הארקה מסומנת בירוק. בזרם ישיר – שחור ואדום מסמנים מינוס ופלוס בהתאמה. בזרם החילופין – כחול וחום מסמנים "0” (אפס, גם N) ו-"~” (מופע, פאזה) בהתאמה.
  • המספרים מסמנים את המפסקים. בשרטוט הסכמטי המפסקים נראים רחוקים אחד מהשני, אך בפועל הם כולם נכנסים לתוך אותו ארון נתיכים (הכוונה לארון החשמל שגם אותו רואים בתמונות שבשרטוט).

שרטוט המערכת

חשוב לדעת – אנחנו בחרנו להקים מערכת במתח של 24V, למרות שרבים מקימים מערכות של 12V, וזאת מכמה סיבות:

  1. ככל שמתח המערכת גבוה יותר, הזרם יהיה קטן יותר, ועקב כך עובי הכבלים הנדרש הוא קטן יותר. עובי הכבלים של מערכת 12V יהיה כפול מעובי הכבלים של מערכת 24V אם כל שאר המשתנים נשארים אותו הדבר. ההבדל במחיר בין הכבלים הוא יותר מכפול.
  2. כפועל יוצא, ככל שזרם המערכת קטן יותר, כך אבדן האנרגיה על חום שמתבזבז על הכבלים קטן יותר.
  3. שתי הסיבות לעיל (ואפשר שעוד סיבות שנעלמו מעיני), גורמות לבוני טורבינות רוח להעדיף מערכות עם מתח גבוה. מכיוון שיש לי עדיין חלום לבנות יום אחד טורבינה, החלטתי שהמערכת לא תהיה הגורם שיגביל אותי, ומראש הכנתי אותה ל-24V.

כפי שציינתי לעיל, אנחנו רכשנו את כל הרכיבים מאינטרדן, לאחר בירור ארוך וליווי יד ביד מחבר. זאת כיוון שאצל אינטרדן אפשר לקנות רק רכיבים בעלות נמוכה, וללא תלות בספק. אם קנית פנלים לא מתאימים, או ששרפת את הבקר בהתקנה, זאת כבר הבעיה שלך.

בשלבים הבאים נפרט את סוגיות התכנון שכל רכיב דורש, ומה בסופו של דבר אנחנו רכשנו.

מהר למעלה

תכנון המערכת – פנלים

הפנלים הם מייצרי האנרגיה. לצורך הבנת המעגל החשמלי הם מתפקדים כמו מקור מתח בזרם ישר – סוללה פשוטה עם פלוס ומינוס (רק שכאן אחרי ממיר המתח אנחנו מתחילים לעבוד בזרם חילופין).

ניתן להסביר את מתח הייצור של הפנלים באנלוגיה הבאה. על מנת למלא בריכה בגובה 10 מטרים, ללא לחץ מלאכותי, נזדקק לבריכה בגובה של יותר מ – 10 מטרים. לעולם לא נוכל למלא את הבריכה הריקה באמצעות בריכה באותו הגובה (10 מטרים), או באמצעות בריכה נמוכה ממנה. באותו האופן, לעולם לא נוכל למלא מצבר בעל מתח של 24v עם מקור כוח בעל מתח של 24v או בעל מתח נמוך ממנו. על סמך העיקרון התאורטי הזה, הגדרות היצרן לפנלים ולבקר הסולארי הן כי מתח הייצור של הפנלים יהיה בסביבות 35-40V במערכת בעלת 24v.

הבקר הסולארי יודע להמיר את המתח הריאלי (35-40V) למתח המתאים לטעינת הסוללה. בנוסף, צריך לבחור כמות פנלים שתספק את הצריכה שלנו (1.5KW ביום), כשאנחנו מעריכים כ-6 שעות של שמש מלאה ביום (08:30-14:30).

אנחנו רכשנו שני פנלים של 180Wh ברגע שיא (SW 180 mono – מיוצרים על ידי חברת sunmodule). מה שאומר שבפוטנציאל, הפנלים יכולים לייצר 180x2x6 (שני פנלים כפול שש שעות שמש) = 2160W. בפועל, ההספק אינו מגיע לפוטנציאל, לפחות לא לאורך זמן (ובטח שלא במהלך שש שעות רצופות).

אנחנו תכננו מערכת שתנצל רק 70% מהפוטנציאל (מה שמביא אותנו ל-1512W – שזה בדיוק הייצור היומי המשוער).

שימו לב, הזרם שכל פנל מייצר הוא סביב ה-5A. בשרטוט של החיווט (שעוד נדבר עליו) תוכלו לראות שהפנלים מחוברים בחיבור מקביל, מה שאומר שהזרם שיגיע מהפנלים הוא סביב ה-10A. זכרו זאת בסוף כשנדבר על טעינת הסוללה.

קוריוז – פעמיים, בימים הכי קשים בחורף, המערכת שלנו הגיעה לשיאים של 430W (לרגעים קלים). זה הרבה יותר מהמקסימום! הסיבות לתופעה הן שתיים: האחת, העננים מחזירים קרינה שמגבירה את הקליטה של הפנלים, והשנייה היא העובדה שטמפרטורה מעל ערך מסוים מפריעה לקליטת הפנלים.

אם כן, נראה שיש עדיפות מסוימת דווקא לעונות המעבר בהן הטמפרטורה נוחה יותר ועדיין זווית השמש גבוהה.

הפאנלים מונחים בזווית, קולטים אור שמש

מהר למעלה

תכנון המערכת – בקר סולארי

הבקר הסולארי מקבל זרם ממערך של פנלים, ויודע כיצד להזרים אותו לסוללה בצורה כזאת שישמר אורך חיי הסוללה לאורך זמן. בקר MPPT, כמו שאנחנו בחרנו, בתיאוריה יכול להוציא בין 20%-30% יותר אנרגיה מהפנלים. חשוב לציין כי כשקונים בקר סולארי, יש להתחשב במתח והזרם המקסימלי שהוא יכול לקבל מהפנלים ולהתאימו לתכנון.

הבקר שרכשנו הוא XANTREX XW-MPPT 60-150 . הmppt פירושו: Maximum Power Point Tracking – כלומר מכשיר המספק את האנרגיה המקסימלית האפשרית בכל רגע נתון מהפנלים לסוללה. הבקר יכול לקבל עד 60A זרם כניסה מקסימלי מהפנלים, ועד 60V מתח מערכת מקסימלי.

אם כך, מבחינת המתח המערכת היא באזור הבטוח. מבחינת הזרם, אנחנו מנצלים במצב הנוכחי (10A זרם הכניסה לבקר) רק שישית(!) מהמקסימום של הבקר. זאת כיוון שהבקר הזה יכול להחזיק גם מערכת של 9KWh, או במילים אחרות מערכת של 12 פנלים כמו אלו שחיברנו כאן.

האקסטרה המשמעותי הלז ביכולתו של הבקר הוא בכוונה, ומתוך הסתכלות קדימה על ימים בהם נרצה להגדיל את המערכת.

כשנדבר על חיווט ארון החשמל זכרו שעלינו להגן על הבקר עם מאמ"תים של 60A.

הבקר הסולארי - XANTREX XW-MPPT 60-150

מהר למעלה

תכנון המערכת – מצבר

ישנם שני סוגי מצברים רלוונטיים למערכות סולאריות מנותקות רשת. אטומים (sealed), או בשם השני שלהם "ללא תחזוקה" (maintenance free), ו"רטובים" או "מוצפים" (wet, flooded). האטומים (מכל הסוגים – ג'ל, AGM וכו') קלים יותר לתפעול, אך בעלי רק כרבע ממספר מחזורי טעינה של מצבר "רטוב" אמתי, כזה שמוגדר כמצבר "פריקה עמוקה" (deep cycle). משמעות הפריקה העמוקה היא שלמצבר יש יכולת להתפרק עד ל50% אחוז מהקיבולת שלו, ולהיטען מחדש ללא נזק לאורך חייו. תכונה זו מאוד חשובה במערכות סולאריות מנותקות רשת, שכן יהיו ימים שללא מקור כוח נוסף (נניח גנרטור) לא יוזן כמעט זרם למערכת בשל עננות כבדה. עוד קצת מידע על מצברי פריקה עמוקה, כאן.

אם כן, אנו כבר יודעים שיקול אחד בבחירת קיבולת המצבר (האמפר/שעה) שהוא מכיל. לצורך העניין, מצבר בעל קיבולת של 240Ah במתח של 24v (כמו זה שאנחנו רכשנו), מכיל 24*240 = 5760W. במבט ראשון זה נראה הרבה מעל צרכי המערכת, אך בחישוב של צריכת 1.5Kw ליום, המערכת יכולה להתמודד עם צריכה של יותר מיום וחצי לפחות ללא שמש, לפני שנגיע ל-50% פריקה של הסוללה. וכמובן, שאפשר פשוט להקטין צריכה בימים אלו, ובכך להקל על המצבר.

יחד עם יתרונותיו חשוב לדעת שמצבר פריקה עמוקה לא מחזיק טוב טעינה לאורך זמן (זאת אומרת שהוא מתרוקן לאט לאט לאורך ימים ושבועות). אולם, זאת אינה בעיה גדולה כאשר גרים בישראל שטופת השמש. למשל, בשנה שעברה, כאן בישראל, לא היו יותר מיומיים וחצי רצופים ללא שמש. בנוסף, מצבר פריקה עמוקה דורש הוספת מים כשהם הולכים ואוזלים.

המצבר היה הרכיב היחידי שלא קנינו מאינטרדן, אלא ישירות מהיצרן (מצברי תעשייה לישראל), בעלות של 30% פחות מהמחיר של אינטרדן למצבר באותו סדר גודל.

מצבר רטוב עפרת-חומצה, 240AH-24V

מהר למעלה

תכנון המערכת – ממיר מתח

בעקרון, ממיר מתח הוא שנאי משוכלל (הוא לא באמת שנאי במובן הטכני). הממיר לוקח את המתח הישר מהסוללה (24v במקרה שלנו) וממיר אותו למתח 220v בזרם חילופין, כזה שמתאים למכשירי חשמל ביתיים.

הממיר שבחרנו הנו ממיר יחסית חלש אך איכותי, של חברת studer (הדגם AJ1300-24). הממיר מתאים למערכת 24v ומספק 1000w באופן עקבי, ועד 2800w לשניות ספורות (נדרש להפעלת מכשירים בעלי מנועים, למשל כאשר ההספק של המנוע בשתי השניות הראשונות גבוה ב 300% מההספק הממוצע). יש לדאוג שהממיר מייצר מתח סינוסוידאלי טהור (חובה בהפעלת מכשירים אלקטרוניים עדינים).

ממיר מתח סינוס טהור, 1000W, studer, AJ1300-24

מהר למעלה

תכנון המערכת – ארון נתיכים והארקה

לכל רכיב אלקטרוני במערכת שלנו יש יכולת להיפגע מזרם גבוה פתאומי, אם כתקלה במערכת, חיבור לקוי, או מכת ברק. אי לכך, ארון נתיכים ובו מאמ"תים (מפסק אוטומטי מגנטי תרמי) ומפסק פחת, הוא חשוב ביותר. לכל רכיב יש את הזרם המקסימלי שבאפשרותו להתמודד עמו (למשל במקרה שלנו הבקר מתמודד עם 60A). על מנת לדעת באילו זרמים יש להגן על רכיבי המערכת יש לעיין בחוברות ההדרכה של כל רכיב ורכיב. המאמ"תים הם מפסקים ש"קופצים" ומנתקים את המעגל כשהזרם שעובר דרכם גבוה מהמותר. חשוב לציין כי את המאמ"תים נהוג לחבר על ההדק החיובי. לא יודע למה, ככה קראתי.

בתמונה תוכלו לראות בצד שמאל (מתח ישר) את מאמ"תים 1+2 בזרם מותר של 63A מגנים שניהם על הבקר, בפעם הראשונה מפני הפנלים, ובפעם השנייה מפני המצבר. המאמ"ת בין הבקר למצבר קיים ליתר ביטחון, על אף שלא אמור לחזור זרם מהמצבר לבקר. מאמ"ת 3 בזרם מותר של 40A מגן על ממיר המתח מהמצבר (40*24=960w). בעיקרון לפי היכולת של הממיר, צריך לשים כאן מאמ"ת של 116A~, אבל מכיוון שבשימוש הנוכחי אין דרישה להספקים גבוהים, אין טעם למאמ"ת גבוה מזה.

בצד ימין (מתח חילופין), תוכלו לראות מפסק פחת (4) שתפקידו למנוע זליגה של זרם מהמערכת, דבר שבדרך כלל מעיד על כך שמישהו או משהו "מתחשמל". מפסק הפחת קופץ ברגע שהוא "מבחין" שהזרם שחוזר אליו על ה"0” קטן מהזרם שיוצא ממנו על ה"~” . ואחרון חביב, מאמ"ת 5 בזרם מותר של 16A המגן על הכבלים שמובילים לתוך הבית.

במקרה שלנו, מאמ"תים של זרם חילופין משמשים ככאלו של זרם ישר, כיוון שקשה למצוא מאמ"תים של זרם ישר (ואם תמצאו הם בטח לא יהיו זולים). לפי ספר שקראתי על התקנות פנלים סולאריים בזרמים נמוכים, אפשר להסתפק במאמ"תים של זרם חילופין עבור זרם ישר, ולהתחשב בכך שהם יקפצו בזרם שהוא מעט נמוך מהדירוג שלהם, כיוון שזרם ישר מחמם יותר מזרם חילופין.

הארקה – לא אוכל לפרוס כאן את התאוריה המורכבת הנמצאת מאחורי מושג ההארקה. אוכל רק לציין כי תפקידה של ההארקה הוא לפרוק זרם חזק עודף המגיע ממקור חיצוני (לדוגמה ברק) במסלול החשמלי הקצר ביותר אל האדמה. אם זרם זה לא יוארק כראוי, הוא עשוי לגרום נזק לאדם או למכשיר אלקטרוני.

אנחנו הארקנו בעזרת צינור ברזל שתקוע 50 ס"מ באדמה, אליו מחוברות כל ההארקות. זאת אינה הארקה תקנית (הארקה תקנית עושים עם מוט הארקה מנחושת), אך מקורות מוסמכים שכנעו אותי לחשוב שהיא מספיקה במקרה זה.

פנים לוח החשמל, מאמ"תים ומספק פחתהארקה מצינור ברזל מגולוון, תקוע באדמה

 

 

מהר למעלה

תכנון המערכת – בחירת הכבלים

חשוב להבין כיצד נבחר את עובי הכבלים (או בעגה המקצועית – שטח החתך) שיחברו בין כל שני אלמנטים במערכת.

כלל אצבע חשוב – ככל שהמתח גבוה יותר, כך ניתן להשתמש בכבל בעל שטח חתך קטן יותר לאותה פעולה. זאת אומרת, שבמערכת בעלת מתח 12v נצטרך כבלים בעובי x, ואילו במערכת בעלת מתח 24v נצטרך כבלים בעובי 1/2x. במערכות קטנות יהיו יחסית מעט כבלים, כך שזה לא יורגש כמעט במחיר, אבל כשמחווטים מערכות של 10Kw ומעלה, העניין כבר משמעותי.

בנוסף, חשוב לדעת שככל ששטח החתך קטן יותר כך ההתנגדות שלו עולה, מה שמשפיע על הטמפרטורה, ובעומס יתר יכול להוביל לכבל שרוף. לכן כדי למנוע מצבי סיכון, כדאי תמיד להשתמש בכבל שגדול "במידה אחת" מהנדרש.

אם כך, איך בוחרים כבל חשמל מתאים לכל חלק מהדרך? כדי לחסוך חישובים יחסית מורכבים (במיוחד אם אין לכם רקע) אפשר להשתמש בטבלה הבאה אשר נותנת מידע בעבור שטחי חתך סטנדרטיים. בכל מקרה אלה הם גם עוביי הכבלים הקיימים בחנויות.

לפי הטבלה, בין הבקר הסולארי לבין הפנלים, וכמו כן בין הבקר לבין המצבר, הכבל המתאים יהיה 16 ממ"ר (שטח חתך). בין הממיר לסוללה, בהנחה שאין כוונה להעביר יותר מ-40A (המאמ"ת יקפוץ אם הזרם יהיה גבוה מזה), מספיק כבל בשטח חתך של 10 ממ"ר (בריבוע, שוב שטח חתך).

חשוב: קראו את ההוראות שימוש בטבלה עד הסוף כדי שלא תקנו בסוף כבל ממש לא מתאים. כבלים יכול להיות נושא יקר כשמדובר בכבלים למתחים נמוכים (הרבה נחושת).

מהר למעלה

התקנת הפנלים

קיים וויכוח אודות השפעת זווית השמש על יכולת קליטת הפנלים. מהנדסים שהתעסקו בתחום טענו כי הזווית האופטימלית של פנלים סולאריים בישראל הנה 15 מעלות מהרצפה. אדם אחר שמבין אמר לי שיעילות מערכת עקיבה (מערכת שעוקבת אחר אור השמש לאורך היום, ומזיזה את הפנלים בהתאמה) היא נמוכה, כיוון שכשהשמש חותכת זווית גדולה יותר באטמוספירה (לפני שמונה בבוקר ואחרי חמש בערב בקיץ) הרבה פחות אנרגיה עוברת את האטמוספירה (זאת גם הסיבה לצבעים היפים בשקיעה ובזריחה). אנחנו הכנו את הפנלים להזזה אחת בשנה, מ-15 מעלות בקיץ ל40 מעלות בחורף. אולם, בהמשך הבנו שזה לא חשוב, לכן הפנלים נשארים בזווית של 15~ מעלות. לגבי המיקום בשטח, חשוב שהפנלים יהיו ממוקמים כך שלא ייווצר עליהם צל במהלך השעות החשובות (8:30-14:30).

אנחנו הרכבנו את הפנלים על מסגרת ברזל בנויה מברזל זווית. השתמשנו בברזל בעובי 5 מ"מ וברוחב 5 ס"מ, וזה בהחלט הרבה מעל ההכרחי. אפשר להסתפק ב4 מ"מ, ואולי אף בפחות.

חשוב להבין את מערך החיווט של הפנלים. במקרה שלנו, הפנלים צריכים להיות מחוברים במקביל אחד לשני, וכך הם יתנו בכל רגע (פחות או יותר) את אותו מתח המתאים לדרישות המערכת. מכיוון שהם מחוברים במקביל, ועל פי חוק קירכהוף לזרמים, הזרם יהיה כסכום הזרמים (10A).

את מסגרת הפנלים יש להאריק לאדמה לצורך מניעת נזק במקרה של מכת ברק (ראו שלב 6).

החיבור המקביל של שני הפאנלים בתוך קופסת חשמל קטנה

מהר למעלה

בניית ארון החיפוי

ארון החיפוי שבנינו הוא מקרה ספציפי, ועל כן לא נרחיב אודותיו הרבה. הארון מכיל בקר, ממיר, ארון נתיכים ומצבר. בדרך כלל אנשים נוטים להתקין את הפנלים על הגג, ואת כל שאר המערכת ממקמים במרפסת מוגנת מגשם ומשמש ישירה. בכל מקרה, חשוב לשים לב לכמה פרטים כשבוחרים היכן להניח את כל הבלגן:

1. פילוס המשטח – חשוב מאוד שהמשטח עליו מונח המצבר יהיה מפולס, שכן המצבר נפגע אם הוא עומד בשיפוע. חשוב גם לקרוא בספרי ההדרכה של הממיר והבקר את ההערות לגבי הדרך למקם ולקבע את המכשירים. ייתכן ואחדים מהם לא אוהבים להיות ממוקמים הפוך, למשל.

2. אוורור – מצברי פריקה עמוקה פולטים מימן שיוצר סביבה דליקה ואף פציצה סביב המצבר. יש לדאוג לאוורור מספק למצבר כדי למנוע בעיות.

3. הגנה מגשם – כידוע גשם לא הולך טוב עם חשמל ואלקטרוניקה.

4. קרבה לפנלים וריחוק מהבית – ארון חיפוי העומד קרוב לפנלים ורחוק מהבית הוא יתרון כיוון שככל שהמרחק בין הפנלים לממיר קצר יותר, אבדן ההספק על התנגדות הכבלים קטן יותר (האבדן משמעותי יותר ככל שהמתח נמוך יותר ו/או ככל שהכבל דק יותר). הפנלים עומדים רחוק מהבית מאילוצי שמש וקונסטרוקציה.

5.נעילה במנעול – אני בחרתי לנעול את דלתות ארון החיפוי עם מנעולים, בעיקר כדי למנוע התחשמלות או פגיעה של אדם סקרן ולא מיומן.

ארון החיפוי, מבט כללי, דלת לוח בקרהארון החיפוי, מבט מרחוק, דלת מצברים פתוחה

 

 

מהר למעלה

חיבור הפנלים לבקר הסולארי

חיבור הפנלים לבקר הסולארי נעשה דרך מאמ"ת של 60A. אמנם הזרם המקסימלי של שני הפנלים הוא 10A ובפועל הוא עוד יותר נמוך (8-9A בשיא), אולם המאמ"ת ששמנו חשוב כדי להגן על הבקר מזרמים לא צפויים כגון מכות ברקים. הצלחתו של המאמ"ת להגן על הבקר עדיין לא נבדקה, כיוון שהמאמ”ת לא קפץ עד כה, גם לא בסופות הברקים שהיו.

כפי שציינו בשלב 2 הפנלים מחוברים במקביל.

מהר למעלה

חיבור הבקר, הסוללה וממיר המתח

על מנת להקל בכמות החיבורים ישירות לסוללה, חיברתי בצומת את הבקר, ממיר המתח והסוללה (כמובן שדרך המאמ"תים הרלוונטיים). בתמונה לא רואים את החיבור עצמו, אבל אפשר להבין למה הכוונה לפי הסכימה שמצוירת על הקופסה.

הצומת בין הבקר, המצבר והממיר

מהר למעלה

חיבור הממיר למפסק פחת

מהיציאה של הממיר אנחנו כבר מקבלים 230V במתח חילופין כמו בשקע בבית. גם כאן, כמו בארון חשמל ביתי, חשוב למקם מפסק פחת. כאמור, תפקיד מפסק הפחת הוא לקפוץ ברגע שכמות הזרם שיוצאת ממנו גדולה מכמות הזרם שחוזרת אליו.

מפסק פחת

מהר למעלה

חיווט סופי

אחרי הרכבת מפסק הפחת, העברנו דרך מאמ"ת 16A את מתח ההזנה לבית. מאמ"ת זה מחובר רק לשם הגנה נוספת, שכן ממיר המתח עצמו לא יעביר יותר מ 4.5A לאורך זמן (1000w/220v=4.5A).

מאמ"ת 16 אמפר

מהר למעלה

הארקה

ההארקה היא בעצם מוט מחומר בעל מוליכות גבוהה אשר תקוע עמוק באדמה. הארקות מקצועיות עושים עם מוט הארקה מנחושת. אחרי התייעצות החלטתי להאריק באופן הבא – לקחתי צינור ברזל, קדחתי בו חור, אליו קיבעתי את נעלי הכבל בעזרת בורג, ותקעתי את הצינור 50 ס"מ באדמה.
הארקה מצינור ברזל מגולוון, תקוע באדמה

מהר למעלה

הפעלה

זהו, הגיע הזמן להפעיל. סדר ההפעלה הוא כדלקמן: מאמ"ת בין הפנלים לבקר, מאמ"ת בין הבקר לסוללה, מאמ"ת בין הסוללה לממיר, מפסק פחת, מאמ"ת 16A, ולבדוק אם יש חשמל בקיר. אם יש, הצלחנו.

ארון החיפוי, מבט כללי, דלת לוח בקרה

מהר למעלה

תחזוקה

מה, חשבתם שזהו? שאפשר לנוח? ובכן, בגדול כן, אבל יש גם תחזוקה.

  • פנלים – יש לנקות את הפנלים בערך פעם בחודש, מספיק עם מטלית רכה ומים. למה רכה? כל שריטה קטנה בזכוכית מורידה את קליטת האור על ידי התאים הפוטו-וולטאים. יש לשמור על הזכוכית החיצונית ללא שריטות ככל האפשר.
  • סוללה – כדאי ורצוי לבצע טעינת השוואה שבועית לפחות, השומרת על אורך חייה של הסוללה. טעינת השוואה היא תכנית טעינה אותה הבקר מבצע ומיועדת לרענן את הסוללה. אנחנו גילינו שכדאי לנו לעשות שתי טעינות השוואה עוקבות, וזאת משום שטעינות השוואה בדרך כלל צריכות להתבצע בזרם גבוה מהזרם שהפנלים מספקים במערכת שלנו – 10A. אחרי שתי טעינות השוואה עוקבות, רמת האלקטרוליטים בסוללה קרובה יותר לערכים המומלצים על ידי היצרן.
  • לא ברור לי אם כל בקר סולארי יודע לעשות טעינות השוואה (כיוון שאני רכשתי רק אחד כזה בחיי), אז מומלץ לבדוק זאת לפני שרוכשים.
  • בעת רכישת הסוללה הכרחי לבקש מד אלקטרוליטים יחד עם הנחיות לשימוש. השימוש במד זה איננו אינטואיטיבי.
  • לאחר טעינות ההשוואה, כדאי לוודא שהמים המזוקקים בסוללה נמצאים ברמה המקסימלית. ברכישת הסוללה, מומלץ לשאול גם על המים שצריך למלא.
  • הסיבה שרכשנו סוללה בעלת נפח גדול כל-כך היא המלצה של אדם שצבר ניסיון של סוללות ש"נסתמו" עקב ריקונים תכופים, וטעינות לא מספקות בתדירות גבוהה מדי (פריקות מוגזמת של המצבר גורמות לסולפציה, תהליך של הצטברות עופרת גופרתית (PbSO4) על לוח המצבר). הוא מצא לנכון לדאוג לכך שהשימוש בסוללה "ישחק" רק על 30%-40% מהקיבולת של הסוללה, בהנחה שברוב המוחלט של ימות השנה בישראל 30 האחוזים הללו יתמלאו ביום שאחרי ללא כל חשש. בצורה כזאת, הסוללה לא תגיע למצבי סיכון. כדאי לחשוב על כך ביום רכישת הסוללה.
מהר למעלה

סיכום

ובכן, שנה ו-350KW אחרי, אפשר לומר שהמערכת עובדת, ודי כמו שציפינו. אבל עכשיו, מסיבות שונות, עלתה צריכת החשמל שלנו. מה עושים? על זה כבר נדבר במדריך אחר.

מהר למעלה הדפסה

אודותי

פורסם ב מדריכים ומתוייג תחת , , , , , , . שמור את הקישור הישיר.

157 תגובות למערכת סולארית 1.5 Kw

  1. חיים:

    פאנל לוח סולארי של 280v האם אפשר להפעיל 2 בקרים על אותו קולט?

  2. מנחם:

    אסף שלום
    אני מעוניין להתקין מערכת כזו אצלי
    האם יותר זול משמעותית לןהתקין לבד או שאפשר להעזר בחברות התקנה?<?

  3. אחלה ממש נותן השראה!

  4. אופיר:

    שלום רציתי להתייעץ דחוף בבקשה,
    אני מעוניין לקנות למערכת סולרית שאני בונה
    2 מצברים רטובים פריקה עמוקה 6V 260AH איך אני מחבר אותם
    הבנתי שאם אני מחבר במקביל או בטור אני לא זוכר כרגע,
    אז יש לי 12V ו האמפר נשאר אותו דבר,
    האם זה לא גורם לאיבוד אמפר במקום להכפיל אותו ל 520 אמפר,
    התבלבלתי כבר מה לעשות????

    • הספק המצברים תלוי בכל מיני גדלים, אבל יכול להסתכם במכפלה של המתח בזרם.
      המתח שרצוי לך לארגן את הסוללות בו תלוי בשאר הרכיבים שלך, ובעובי הכבלים שאתה מעוניין לעבוד איתם (כי ככל שהמתח נמוך יותר נדרשים כבלים עבים יותר).
      קרא עוד כאן – http://www.freesunpower.com/battery_diagrams.php
      אבל בכל מקרה, אם אני מחבר בטור, המערכת תהיה 6v והזרם השעתי מכפיל את עצמו = 6V * 520AH שזה שווה 3120Wh
      ואם אני מחבר במקביל המערכת תהיה 12vבמתח כפול והזרם השעתי "רגיל" = 12V * 260AH וזה שווה,… אותו הדבר! 3120Wh
      כך או כך מה שחשוב הוא שההספק של המערכת, נשאר באופן עקרוני אותו הדבר לא משנה באיזו תצורה תרכיב את הסוללות שלך (שוב בהסתייגות של איבוד אנרגיה על הולכה והתאמה למערכת שממלאת את המצברים וכל זה).

      • אופיר:

        אוקי הבנתי אז זה יהיה אותו דבר מבחינת האנרגיה עם אני יחבר כך או כך לדוגמא:[

        מנורה תחזיק לי את אותו זמן שעות דלוקה בכל חיבור בין עם הוא 12V או
        תודה6V

      • איציק:

        לא הפוך?
        חיבור בטור יתן 12 וולט על 260 אמפר-שעה
        וחיבור במקביל יתן 6 וולט על 520 אמפר-שעה?

        • כן, לגמרי. הייתי עייף. תיקון:
          מקביל = שומר על אותו המתח, הזרם מכפיל את עצמו.
          בטור = שומר על אותו הזרם, המתח מכפיל את עצמו

          • דניאל:

            שלום אסף, שמי דניאל אני ועוד כמה משפחות מעוניינים לבנות מערכת סולארי לבית שמח לדעת מאיפה יכולים לקנות פנלים, ממיר, בקר ומצברים במחיר זול ואיזה חברת אתה ממליץ לנו שמח שתחזור אלי 0548057212

  5. יואב:

    תודה אסף, שש שנים עברו ועדיין רלוונטי!
    יש לי שאלה בעניין הכבלים:
    הסתכלתי בטבלה וחישוב הקוטר ברור.
    השאלה היא לגבי סוג הכבל, חד גידי כמו של חשמל רגיל בבית מתאים ל DC או שצריך משהו מיוחד? והאם יש הבדל בין כבל גמיש לחד גידי? 2.5מ"מ חד גידי = ל 2.5 מ"מ גמיש?

    תודה!
    יואב

    דרך אגב אינטרדן כנראה כבר לא קיימים, הלינקים שמקשרים למוצרים באתר שלהם לא עובדים.

    • הי יואב.
      הכל תלוי בשטח החתך, חוץ מזה כל השאר לא חשוב – שיהיה כבל נחושת עם שטח חתך מתאים ובידוד טוב. כבל חשמל "רגיל" בעיקרון לא יתאים למערכת גדולה כי שטח החתך שלו זעיר.
      לא מכיר את ההבדל בין גמיש לחד גידי, או שאני לא מבין לא אתה מתכוון.
      לגבי אינטרדן, הם קיימים – התאחדו /נקנו על ידי מותג אחר. לא בא לי לתת להם פרסומת חינם יותר, אז תחפש קצת טוב יותר (גוגל נגיד) אם אתה ממש צריך (:

      • יואב:

        תודה,

        לגבי אינטרדן זה לא אישי (: אני פשוט מחפש חנויות לרכיבים – בסגנון ACE. ורוב מה שמוצאים בגוגל זה עסקים שמבצעים את כל העבודה.

  6. יוסף:

    שלום לך אסף
    היה לי כיף לרכוש כאן ידע ולהתקדם בפרוייקט שלי
    עד כה יצא לי כחלק מניסוי ותהייה לחבר מערכות קטנות למרפסת שלי
    חיבור של פאנל סולארי 60W לבקר 10A עם טיימר וכו , מצבר 30A , תאורת LED 10WX@
    וחיבורי USB לטעינה תוך כדי שאני יושב לקרוא עיתון 🙂

    היום אני מעוניין לחבר לקראוון של חבר שלי מערכת מעניינת יותר
    מרכיבי מערכת
    פאנלים סולאריים 295 וואט 24V של SUNLINK – 3 יחידות
    ממיר מתח 1500 וואט 12V של חברת SAKAL
    מצבר – 2 יחידות 12V 200 אמפר ג'ל פריקה עמוקה.
    בקר – כזה שיש עליו חיבור לתאורת LED , מצבר ו-2 מצברים
    * חשוב לציין עד כה לא חיברתי ממיר מתח והכיצד ניתן לחברם
    * יש גם גנרטור שאמור להיות מחובר למערכת בשילוב בקר (עדיין לא הבנתי איך)

    1. הפאנלים הבנתי מכל הרשום כי חשוב לחברם מקבלי.מקובל
    2. המצברים האם לחבר טורי או מקבילי בהתאם למערכת לא ממש הב
    3. אם יש לי חיבור לשני פאנלים האם ניתן לחבר טורי ולבסוף להתחבר ב +ו – רק לבקר
    4. הממיר האם לחבר ישירות למצברים כפי שנכתב כאן (12V להזכירך) או לחבר לבקרה היכן שמתחברת תאורת הLED עד כה
    *צרפתי תמונה של הבקר
    5.הגנרטור אסביר לאחר קבלת התשובות

  7. יורם:

    שלום חובבי טבע וחשמל חינם
    אתמול 8.8.15 הייתי באיקאה אמסטרדאם.בכניסה למסעדה בפינה עומדת בחורה ומוכרת מערכות סולריות מחיר למערכת בת 10 פנלים עם ממיר שמתחבר לרשת החשמל (וגורם לשעון החשמל להסתובב אחורה) שמספקת 1250 וואט בשיא שמש הוא 2850 יורו כולל הרכבה ואחריות לא כולל 21% מע,מ.
    אני כותב זאת כדי שיהיה לכם מושג על מחירים ושלא יקרעו אותכם.

    היתרון של המערכת הזאת שמיצרת מתח 230 וולט שהוא מסונכרן עם הרשת של חברת חשמל הוא שכאשר העולם חשוך אפשר להשתמש בחשמל של חשברת חשמל וביום שעון החשמל מסתובב אלחורה ומקזז מהצריכה של הערב והלילה. עוד יתרון הוא בעובדה שאין צורך במצברים שהם יקרים וגם לא חיוביים לסביבה.

    בהצלחה למי שהעומד להתקין מערכת סולרית בהולנד וגרמניה זה להיט בשנים האחרונות .

    • גור רתם:

      ירידת המחירים מהירה! מערכת כזו נמכרת כעת בסולר פוינט ב8750 ש"ח=~ 2200 יורו

  8. ניר:

    אהלן אסף,
    תמיד כיף לקרוא את המדריכים שלך. תמיד הכל מונח בצורה ברורה ומסודרת.

    האמת שבנושא החשמל אני דיי חדש והייתי צריך לקרוא את המדריך לפחות 10 פעמים כדי להבין הכל 🙂
    אני מתכנן לבנות מערכת המבוססת על טעינה ע"י גנרטור ואולי בהמשך אוסיף לה גם פאנלים סולארים. המערכת אמורה להיות בערך בגודל של המערכת שלך לדעתי.
    המדריך שלך מאוד עזר לי להבין כמה דברים בסיסיים וכבר יש לי כמעט את כל החלקים, אני רק עדיין מתלבט לגבי איזה מצבר לקנות, התקציב שלי מוגבל והמצבר הוא אחד החלקים הכי יקרים במערכת.
    הצריכה של המערכת היא במקסימום 1.7 קוט"ש ו7.5 קילו וואט ליום. כלומר אם אני קונה מצבר של 12V הצריכה תעמוד על בערך 170Ah. ראיתי שאתה משתמש בשני מצברים של 240 אמפר, האם באמת צריך כל כך הרבה? למה העדפת לקנות שניים קטנים במקום אחד גדול?

    • ניר:

      לא משנה, קראתי שוב והבנתי שטעיתי בנתונים, תודה בכל מקרה 🙂
      אך אם יש לך עוד טיפים לקניית מצבר אשמח

  9. שלום לך. שאלה לי בבקשה.

    יש לי 2 פאנלים סולארים כל אחד 140 וואט 8.14 אמפר.

    אם אני מחבר אותם במקביל. אז אני מקבל 8 אמפר משניהם יחד. ? במערכת 12 וולט.

    ואם אני מחבר אותם בטור. אז אני מקבל משניהם 16 אמפר[ כפול ]. במערכת 24 וולט

    כך שהמצבר נטען יותר מהר

    האם אני צודק או טועה

    תודה לך

    • להפך. לכל פאנל יש את זרם מקסימלי אותו הוא מייצר למתח מסויים (בדרך כלל או 12 או 24 וולט, לא שניהם).
      אם אתה מחבר אותם במקביל, אתה מקבל ביציאה מהצומת זרם כפול (16 במקרה הזה, פוטנציאלית) במתח המקורי (12 או 24 או יותר, תלוי בפאנל)
      אם אתה מחבר אותם בטור, אתה מקבל זרם אחד (8 אמפר במקרה זה) במתח כפול (אם הפאנל הוא 12 וולט, אז 24; אם הפאנל הוא 24 וולט אז 48).

      • סמיר:

        שלום אסף. יש לי שאלה בבקשה.
        איזו מערכת אני צריך להתקין לבית של 100 מטר כולל 2 מזגנים 1.5 כ"חס כל אחד?
        ותודה

  10. שמואל:

    שלום!

    ראשית, ניכרת השקעה בכתיבת המדריך, תודה.

    1. האם המערכת עדיין פועלת?
    2. האם ניתן להגיע לראות את המערכת?
    3. אם אפשר עדכון על מרכיבי המערכת, האם היה צורך להחליף רכיבים כל שהם עלויות ונצילות לאורך זמן.

    בברכה, שמואל.

  11. ירון קראוסר:

    שלום אסף

    קודם כל מדריך מעולה לפי דעתי, נעזרתי בוא על מנת לתכנן מערכת פאנלים סולרים עבור חממה מבוקרת אקלים שאני מתכנן במסגרת הלימודים, ישנם 2 דברים שלא הצלחתי להיסגר עליהם סופית:
    1) אם אני בוחר כמות מצברים בעלי הספק גדול יותר מהספק הפאנלים כמו שבחרת האם אז הפנלים יצליחו להטעין אותם?

    • הי ירון,
      הנתון שחסר כדי לענות על השאלה שלך היא מה הצריכה היומית המשוערת. אם אני מבין נכון, בחממה תהיה צריכה קבועה נתונה בדיוק מירבי. נניח שהצריכה של החממה היא 50Wh (ובעשרים וארבע שעות = 1200W). זאת הצריכה שלך.
      אם הפאנלים מייצרים במשך 6 שעות עבודה 250Wh במקרה ממוצע, התוצרת היומית היא 1500W.
      זה אומר שיש לך יותר תוצרת מצריכה. שזה טוב בסה"כ. אבל,…
      במצב כזה, המצבר שלך אמור להתפרק במשך הלילה (12 שעות, נניח 18:30 עד 6:30 למחרת) עד למצב של 60% פריקה, כל יום, וזה עוד ביום טוב. מה יקרה נניח ביומיים מעוננים למחצה רודפים? המצבר שלך יתפרק ל-0% תוך יום-יומיים, וזה מצב שאנחנו לא רוצים להגיע אליו כדי לשמור על חיי מצבר ארוכים (בעיקר אם אתה עובד עם מצברי עופרת חומצה כמוני. יש מצברים אחרים, יקרים יותר שיכולים לעמוד באחוזי פריקה גבוהים יותר לאורך יותר פריקות).
      נניח שאני רוצה שגם אחרי יומיים מעוננים (שבהם הייצור של הפנלים הוא 25% מהייצור הממוצע, לצורך העניין)1 המצבר עדיין יהיה ב50% בבוקר היום השלישי. כן?
      בתמונה המצורפת (ובקובץ הזה תוכל לשחק קצת עם הנתונים) אני מראה איך מחשבים את פריקת המצבר לאורך זמן.
      אחוז הפריקה אחרי יומיים עבודה מעוננת

  12. ירון קראוסר:

    שאני בוחר פאנלים סולרים, כמה אחוז מההספק שלהם אני צריך להוריד אם זוית הפאנלים שלי קבועה?

    • שלום ירון,
      לפאנלים סולאריים יש הספק נקוב שהוא הספק מקסימלי מדוד במעבדה.
      זווית קבועה, איכות הבקר, לחות וטמפרטורה ברמת המיקרו, תדירות ניקיון הפאנלים,… (בטח יש עוד). כל אלו הן תכונות שמורידות מההספק המדוד הראשוני. עד כמה הן מורידות, זה כבר משתנה.
      במקרה שלי, בחרתי בקר שנקרא MPPT (ראה בסעיף על הבקר). בדרך כלל נהוג לדבר על טכנולוגית MPPT כמתקזזת עם הנייחות של הפאנלים, ומוערכת בכ-30% מההספק בפועל, שזה לא מעט. אבל אני לא מתחייב על כך.
      במקרה שלי, שני הפאנלים היו מדורגים 180w, ובפועל בין 10:00 ל-14:00 הם נתנו 145w אפקטיבית.
      כשאני אומר אפקטיבית אני מתכוון שיש קפיצות כלפי מעלה, ואפילו ביום מעונן חלקית תוכל לחזור בפיקים שעוברים את ההספק המדוד במעבדה, אבל אי אפשר להחזיק בהספק הזה לאורך זמן, וזה מה שמשנה.
      מקווה שעזרתי.
      אסף.

  13. ליאור:

    שאלה לגבי חוקיות ההצבה על גג בניין משותף,,
    כתחביב בניתי מערכת סולארית של פחות מ1 קילו וואט, אשר מפעילה צרכנים של 12 וולט בתוך ביתי,
    הצבתי שני פאנלים על גג הבניין במקום שלא מפריע, אך לאחר שנה וחצי אחד הדיירים עלה לגג ( בגלל בעיה לא קשורה, במשאבות המים של הבניין) וביקש ממני להוריד את הפאנלים כי לטענתו זה לא חוקי.

    מה אומר החוק?

    • בפשט (לפי חוק החשמל) השכן שלך טועה.
      הוא טועה כיוון שהחוק מוציא מן הכלל "מתקן חשמלי" סולארי במתח שווה או נמוך מ-24V. ציטוט:

      "(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על מתקן חשמלי שהותקן כדין לפי פקודת זכיונות החשמל, או לפי פקודת זכיונות החשמל (ירושלים), או הניזון כדין מחשמל המסופק לפי הפקודות האמורות, ולא על מתקן הניזון מעצמו ומתחו אינו עולה על עשרים וארבעה וולט ובלבד שהותקן ערב תחילתו של חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996."

      הבעיה היא שלך בעצמך אסור לעשות את עבודת ההתקנה או הפירוק, כך שגם אם המערכת חוקית ותקנית (זה אתה היחיד שיודע כרגע), עדיין ההקמה שלה הייתה לא חוקית. וזה שאתה חי בבניין משותף מסבך את העניינים.
      אבל בשורה התחתונה – המצאותה של המערכת לפחות מבחינת חוק החשמל אינה עבירה על החוק. אולי יש חוקים שעוסקים בדיור משותף בהם יש הגבלות על הצבת חפצים פרטיים קבועים על גג הבניין מבלי לקבל אישור?

  14. בילי לייבל:

    יש היום פתרונות רבים לצריכה חסכונית ומחושבת של חשמל…
    אפשר לבנות מנורות "לדים" (דיודות לדים בעלי עוצמת תאורה מאוד חזקה אך צריכת חשמל אפסית) במחיר זעום! (1000 דיודות + נגדים + לוחות = 10$)…
    אפשר להתקים את כל המערכת תחת סככה או מקום מוצל ומוגן אחר ולשים מעל הפנלים תאורה חזקה (יעיל אם אתה משתמש בפנלי פולי ולא בפנלי מונו)…
    בגדול, כל מפסק או פחת שאתה שם, רק מוריד את עוצמת המתח הישיר! יש היום ממירי מתח הכוללים גם מטעני מצברים חכמים, ויסות חשמל והגנה מפני מתחים העולים על 5A למעלה או למטה (מה שמביא אותך למתח מאוד יציב… אפילו יותר יציב משל חברת החשמל)…
    בקיצור, מערכת שכזו כדאי מאוד לרענן כל כמה שנים עם החידושים הטכנולוגיים!

  15. יורם:

    יש לי רעיון הרבה יותר זול
    אבל זאת בתנאי שאתה צריך זאת רק למחשב ותאורה (במקרה שלנו תאורת לד)
    אני השתמשתי בתצורה הזו להפעיל מחשב נייד מודם וראוטר כיבוי להפסקות חשמל.

    הרעיון הוא להחליף את כל המערכת היקרה והמסובכת יחסית בדברים יותר פשוטים (לדעתי)

    את התאורה יתי מארגן מנוריות לד של 12 וולט ומחבר אותם ישירות למצבר
    (במקרה שלי יש עדיפות למצברי 12 וולט).כך שאת בעית התאורה פתרנו.
    למחשב היתי משתמש ב UPS של 750 וואט עולה כ400 שקל ובמקום הבטריה הקטנה שלו היתי מחבר אותו לבנק הסוללות של ה 12 וולט.
    חיסכון בלוח ממטים וכל שאר ההתקנים בתוך הUPS יש מתקן ממיר מ12 וולט ל 220 וולט סינוס וניתן למשוך ממנו עד ההספק הנקוב יש שם הגנות בפני קצר וכדומה.

    מערכת טעינה למצברים היתי מוותר על המערכת הסולרית היקרה והיתי מארגן הטענה מהאלטרנטור ברכב שבוודאי יש לך.

    להערכתי פעם בשבוע כמה שעות הטענה יספיקו.

    אם יש צרכים נוספים תמיד אפשר להשתמש בגנרטור לזמנים קצרים.
    אשמח לשמוע מה דעתך ?

    היום יש פתרונות מעולים וזולים לי למשל יש בטריה עם פנל סולרי להטענה של טלפונים ניידים.

    • סה"כ רעיון נחמד. תאורת לד היא בהחלט אפשרית. וגם הקונפיגורציה של לחבר אותה למצברי 12 וולט עם אינטרוואלים של טעינה.
      אך זה לא עונה על צרכי מחשב באמת, או על צרכי תאורה מעבר לתאורת חירום. הפסקות חשמל של כמה שעות אולי (וגם זה גומר די מהר את המצבר), אבל לא יותר מזה.
      מחשב צורך בין 60-90 וואט/שעה, ותאורה ביתית, ובו נניח לרגע את התאורה הכי חסכונית בנמצא, תצרוך עוד כ-25 וואט/שעה מינימום. סה"כ סביב ה-100-120 וואט שעה. מדובר על כמעט 2 אמפר/שעה ב220 וולט.
      צריכה יומית של מערכת כזאת תהיה סביב ה-1200 וואט במינימום (כשמדובר על 10 שעות מחשב ותאורה), ולכן מצבר הרכב הממוצע, קרי 12 וולט 65Ah, (שזה 780 וואט/שעה) יתרוקן ל-0% תוך 5-6 שעות. מצברי רכב לא מתוכננים להתפרק פירוק איטי ולהשאר זמן רב במצב הזה כך שהמערכת עתידה להכשל לעיתים קרובות.

      • יורם:

        כנראה לא הסברתי את עצמי ממש טוב.

        אם אני היתי צריך להקים דבר דומה היתי משתמש בדברים הבאים.
        בנק מצברים (תעשיתיים)של 12 וולט 300 עד 1000 אמפר שעה.

        מכין רשת חשמל של 12 וולט עם שקעים עגולים כמו שקעי מצית ברכב.
        ישמש לתאורה, הפעלת המחשב עם מתאם מתאים, הטענת סלולארי, ועוד דברים סטנדרטים שיש ברכב כמו רדיו או DVD.

        יתרונות –
        1. יש תאימות לסטנדרטים של רכב ואפשר להפעיל עימו כמעט כל דבר.
        2. נצילות חשמלית גבוהה יותר. (אין בזבוז של המרה ל 220 וחזרה)
        3. יותר בטיחותי – אי אפשר להתחשמל מ 12 וולט.

        חסרונות. כבלים מעט יותר עבים.

        כאשר צריך 220 וולט מחברים UPS שנותן 220 וולט לפי ההספק שלו.
        מערכת כזו יכולה לעבוד מספר ימים ללא טעינה.
        ואפשר לטעון אותה מההרכב אחת לכמה ימים.

        • "בנק מצברים תעשייתים" אתה מתכוון למצברי רכב?
          נו, אז מצבר ממוצע של 100Ah חדש עולה בין 800 ל-1200 ש"ח. 1000 אמפר שעה כבר יעלה 12,000 ש"ח רק המצברים.
          והכבלים יקרים בעובי הזה.

          בכל מקרה, כמו שאמרתי, הרעיון מעניין, אבל זאת לא הנקודה.
          הרעיון כאן היה לבנות מערכת סולארית שמנצלת אנרגיה מתחדשת, קרי השמש.

  16. אריק:

    נהנתי מהכתבה והיוזמה

    שאלתי היא
    האם חשבת על גנרטור שאמור לתמוך בפנאלים למקרה של עליה בצריכה
    כך שהמערכת הסולארית יכולה להיות קטנה יותר
    או לחילופין , ניתן להשתמש בהספק גבוה יותר ממה שמספקת המערכת הסולארית לצרכים מיוחדים- ( מקדחה \ מסור )
    מה בנוגע למקרר שעובד על גז ( מקרר קאראונים ) כחסכון בצרכני חשמל.?

    • כן, היה לי גנרטור לימי החורף הקשים, אבל רוב הזמן לא הייתי צריך.
      מקדחה ומסור המערכת כמו שהיא גם הצליחה לתת. הבעיה עם כלים כאלו היא צריכה רגיעת גבוהה, אבל סה"כ בגלל שזמן העבודה בפועל הוא מאוד נמוך, הצריכה סה"כ נמוכה.
      מקרר שעובד על גז זה מעולה, וזה גם מה שהיה לי חלק מהזמן. העניין הוא ש, כמובן, הרבה יותר קשה למצוא כזה.
      אסף.

  17. אלון:

    לפני שנה בניתי לי עגלה קבועה לים לסופי שבוע בדר"כ (2 לילות).
    בבדיקה שעשיתי אני מדליק גנרטור לרוב בלילה בשביל תאורה (נורה אחת מספיקה ) להטעין מחשב וטלפון נייד .
    עלות הגנטור הינה כ 100 עד 120 ש"ח לסופ"ש כולל טיפול לגנרטור .
    לאחרונה התחלתי להתעניין בהתייעלות לעבור לפנל סולארי ,
    קניתי ממיר 1000W מ 12V ל220V , מצבר 12V של רכב רגיל ( בבדיקה של פס לידים הספיק לי) , פס לידים 12V ומטען לבית למצבר .
    השאלה מה אני צריך להוסיף אם ברצוני לרכוש פאנל סולארי ?איזה בקר?
    לציין כי מדובר רק בשימוש בלילה , אולי רדיו דיסק ביום בלבד (אם הטעינה מספיקה) .
    אשמח לתגובה ובכל מקרה ישר כח על הכתבה מעניית מאוד וגרמה לי למהשיך להתייעל גם אם זה בקטנה ….

    • הי אלון. מצבר של רכב אינו מתאים למערכת סולארית, כיוון שהוא מתוכנן לפריקה מהירה ואתה זקוק לפריקה איטית מאוד (אתה מוזמן לקרוא על זה עוד כאן).
      יש כאן המון שאלות: מה הדירוג AH של המצבר שתביא (לא זה שסיפרת עליו כאן, כי הוא לא מתאים כאמור), מה הצריכה המשוערת שלך (הספק X זמן שימוש של כל מכשיר), ועוד…
      ממליץ לך, אם אתה לא רוצה להסתבך, לחפש קיט מוכן.

    • אלון:

      אלון שלום
      קיים מוצר שנקרה baterie to baterie charger שמתחבר למצבר הרכב שלך ובזמן נסיעה טוען את המצבר הייעודי בעודפי הזרם שמייצר האלטרנטור ולא גוזל ממצבר הרכב בזמן מנוחה.
      תבדוק אצל לוינסון

  18. אורן:

    כאדם שבנה מערכת קרוב ל5KW מחוברת לרשת לבד, וכמישהו שסיום תואר בהנדסת חשמל(אח"כ), אחי כתבת כאן כל כך הרבה שטויות ודברים לא נכונים, אבל בעקרון המערכת שלך מחוברת נכון(אבל לא כל כך בטיחותית ואין לה הגנות מתאימות).
    אני מתכוון להסברים המלווים(חיבור מא"זים לא נכונים והבנתם כנכון, אין הגנה מפני ברקים- היית צריך SPD, לא הבנת עקרונית מה את זרם ישר והשתמשת במא"זים שלא מתאימים למתח DC, ועוד דוגמה מא"ז 40A לא קופץ ב41A יש גרף פעולה ואם יהיה לך קצר(לדוגמה 60A המערכת תהרס! כי ההגנה לא תקפוץ!)
    ולגבי המחיר זה משתנה מתי קנית אותה אני קניתי בשנת 2011 והמחיר שאני השגתי(כ44 אלף ואם הייתי קמצן כמוך במערכת זה היה יורד ל30 אלף-בלי הגנות על המשפחה שלי ועל המערכת עצמה) כמובן לא כולל מצברים… כי אני מוכר לחח"י,
    חברים רווח שנתי כ- 15 אלף ש"ח ממערכת סולארית קטנה!.

    • אורן, קודם תלמד להתנסח כמו שצריך, ורק אחר-כך תתחיל לירות.
      המערכת עובדת, הגנת ברקים התגלתה כלא אפקטיבית במקום שבו גרתי (מערכות עם SPD ספגו נזקים מידי שנה בעוד שהמערכת שלי שעובדת בכליל עד היום לא נפגה בנתיים, נכון להיום).
      לגבי המא"זים – אני למדתי מאחרים, שציינו שהחיבור של מאמ"תים לAC יעבדו גם ב-DC בגלל הזרם הגבוה.
      ולגבי המחיר, אני רכשתי את כל הציוד בסוף 2009, וזה היה עוד לפני שההוזלה הסולארית פרצה.

      כך או כך, המערכת עדיין עובדת ומשרתת את בעליה עד עצם היום הזה.

    • שלום אורן ואסף,
      אסף – עבודתך מרשימה ביותר, היוזמה והשיתוף ראויים להערכה!

      אני מתכנן כעת מערכת דומה לשל אורן. הגודל הוא 5K עם חיבור ע"פ שיטת המונה נטו. ברשותי 16 תאים של 315W וממיר SE5000 של solarEdge.
      שאלותי הן:
      1. כיצד הכי נכון לחבר את כלל המודולים. הכוונה למספר הסטרינגים , כמה במקביל?
      הכי נכון בהתייחס לדברים שרשם פה אסף – מתח וזרם המערכת , השפעה על סוגי הכבלים, מפסקי DC? במערכת שאני מתכנן המרחקים קצרים סה"כ.
      2. איך מחשבים את גודל של מפסקי ה- DC (איזה זרמים מקסימליים מותרים) ביציאה מהפאנלים ובכניסה לממיר. לפי איזה מדדים זה מחושב?
      תודה, גל

      • הי גל.
        שאל שאלות יותר ממוקדות.
        אבל אם אני מבין נכון , אתה הולך לחבר את המערכת לרשת, כי לא ציינת בקר טעינה ומצברים. ובמצב כזה אתה גם ככה צריך לעשות את זה באופן מסודר עם חשמלאי וכל זה, אז הייתי ממליץ פשוט למצוא איש מקצוע מתאים ולעבוד איתו.
        ואם כן לתת קצות חוט – הכי נכון? תלוי מאוד בספספיקציה של כל המרכיבים. איזה מתח הממיר יכול לקבל? איזה זרם? בעיקרון המדדים הללו קובעים את המקסימום שצריך להגיע לממיר ובכמה קווים מקבילים. אותו דבר למפסקי הDC. זה תלוי בזרמים, מתחים והספקים המחושבים והמותרים על פי הוראות היצרן.
        אסף.

  19. מישל גל:

    שלום לכולם
    החברה שלי נימצאת בקנדה אני מוכר את כל הציוד הדרוש למערכת סולרית . פנלים של 250 וואט .285 וואט ו300 וואט שמיוצרים כאן בקנדה אחריות של 10 שנים .
    מטענים ובקרים של זנטראקס 30AMP xentrax 60AMP 40AMP . ממרים מי 12 ו 24 וולט ל 220 וולט בכל בגדלים 1000 2000 2800 3500 WATTS
    כולל סוללות Deep cycel 6v 12 24 volt aga and gel מיוצרות בארהב
    אנחנו רק מוכרים את הציוד הדרוש . לא מתקנים יש לנו את האפשרות למשלוחים לארץ

    כל מי שמעוניין ויודע מה הוא צריך מוזמן להתקשר ל 1613-7464777 בקנדה
    או דרך הדואר האלקטרוני 220VOLTDEPOT@ROGERS.COM .

    ,,

    • אני לא הייתי הולך על רכישת ציוד קנדי עם אחריות שיש לה תוקף רק בקנדה, ועם משלוח שבטוח אצטרך לשלם עליו מכס.
      וגם לא הייתי קונה מצברים בחו"ל ללא אחריות, כשמייצרים מצברים טובים לגמרי כאן בארץ,
      חברים, אני משאיר את הפרטים שלו כאן כי אולי זה מידע רלוונטי למישהו,
      אבל אני לא הייתי מתפתה ובודק טוב טוב לפני שאני רוכש ציוד למערכות סולאריות דרך האינטרנט.
      זה לא שלא מוכרים את הציוד בארץ, כמו מה שקורה לעיתים עם מוצרים מסויימים ואז האינטרנט בהחלט האופציה היחידה.
      קיצר, לא להקל ראש.

      • מישל גל:

        שלום אסף
        יש אחריות לפנלים שמיוצרים בקנדה . ויש אחריות לסוללות שמיוצרות בארהב . שאני מכרתי ומוכר בסיטונאות לאפריקה ואירופה כבר למעלה מי 10 שנים עד היום אף אחד מהלקוחות שלי התלוננן על בעיה בציוד .לרוב לפנלים ולסוללת שמיובאות מיסין יש תמיד בעיות .
        מחיר המישלוח ומחיר הציוד ועלות המכס לא הכי זול יותר לעומת המחיר מסין
        אבל האיכות הרבה הרבה יותר טובה ואתה מקבל מוצר שעובד
        אשמח למיכור לך אם אתה מהלקוחות שבאמת רוצים איכות

        עלות המישלוח לארץ זהה לעלות המישלוח מסין
        עלות המכס זהה לעלות המכס מסין
        ההבדל במחיר הציוד מקנדה קטן מאוד . אבל האיכות הרבה הרבה יותר טובה
        אם תרצה יותר פרטים אשמח לעזור

        אסף תודה על התגובה

        מישל גל

      • אורן:

        שלום אסף, כל הכבוד על מאמר מרשים.
        האם במערכת off grid ניתן להשתמש בממיר סולארי רגיל? שהרי שניהם מסוגלים לבצע המרה לac וכן הממיר הרגיל זול בהרבה.
        תודה

        • הי אורן. גם הממיר כאן הוא רגיל לגמרי.
          הוא פשוט ממיר שנותן סינוס טהור, בגלל זה הוא קצת יותר יקר.
          אם אתה עובד עם מחשב או אלקטרוניקה עדינה יחסית, עדיף להשקיע קצת יותר ולקבל סינוס טהור, מאשר להתחרע על המכשור שלך.
          אם זה רק לתאורה, ואפילו ללפטופ (כי ללפטופ יש שנאי שגם ככה הופך את המתח חזרה לזרם ישר) אז זה לא נורא.

          • אורן:

            תודה אסף על התשובה.
            בכל מקום שמוכרים ממירים יש ממיר מחובר רשת ומנותק (בלי קשר לסינוס)
            הממירים זהים מלבד היכולת של הממיר המחובר להעביר זרם מרשת החשמל.
            אם כך מדוע הממיר המנותק יקר בהרבה?? למשל: sma סאני איילנד אל מול הסאני בויי שהוא יקר בהרבה.
            המון תודה

            • אולי כי הם חכמים יותר?
              למשל הממיר שכתבתי עליו כאן צריך לדעת להפסיק למשוך כח מהמצבר מתחת לנקודה מסויימת. כל מיני הגנות כאלו הן ממש לא הכרחיות בממיר שמחובא ישר לרשת.

              אין לי תשובה חותכת, כמובן, זאת רק מחשבות

  20. כל הכבוד על היוזמה והיכולת העצמית הגבוהה. אני בטוח שלמדת הרבה בנושא וההתקנה הסבה לך אושר רב.
    בכל אופן נחרדתי לאור הצעות המחיר הגבוהות שקיבלת אני יכול להמליץ לך על חברת אנרפוינט ישראל שלא צויינה כאן לפי מה שראיתי
    www enerpoint co il
    אני התקנתי איתם על גג שברשותי ועשו עבודה יפה ומעולה.
    אבל מי שיכול לעשות לבד אין ספק שזה יחסוך לו כסף רב לצערי אני לא בעל יכולת טכנית כשלך אז שוב ח"ח

    • תודה, שלמה.
      העניין הוא שהמערכת הזו היא מערכת מנותקת רשת, מה שנקרא Off grid. רוב החברות שצצו אחרי המהפכה הסולארית (שהתרחשה אחרי כתיבת המדריך הזה) כלל לא מתעסקות במערכות כאלו, כיוון שמספר הלקוחות הוא מצומצם מאוד. רוב הלקוחות רוצים למכור חשמל חזרה לרשת ואת זה אי אפשר לעשות עם מערכת כזאת.
      בקיצור, גם זה סולארי וגם זה סולארי, אבל זה עולם אחר לגמרי, מבחינת תמריצים והצדקות.

      • richard:

        מדוע בעצם אי אפשר לחבר מערכת כזו לרשת החשמל?

        • חלק מהרכיבים שלה (הבקר הסולארי, הממיר והמצבר) מיועדים למערכת מנותקת רשת.
          מערכת מחוברת לרשת בדרך כלל תכלול אותם רכיבים (בלי המצבר) אך שונים במקצת בפרטים הטכניים.

  21. משה הנדלר:

    אני מעוניין להקים מערכת כזו לאוטוקרוואן, מה כדאי לדעת לפני שמתחילים? היום יש לי חשמל מסודר אבל אם חיבור ישיר לחשמל

  22. גיל:

    אסף שלום,

    אצטרף לקודמי בתשבחות!
    האם מדויקת ההבחנה כי במידה ומתח הפנלים ומתח ההסוללות זהה אין צורך בבקר MPPT, שאז אין הפסדים על המרת מתחים.
    או שלמרות לאינה מתבצעת המרת מתח, יקטין הבקר את ההפסדים הנובעים מהספק הפנלים המשתנה, כפי שציינת?

    תודה,
    גיל.

    • קודם כל, תודה.
      עכשיו – אף פעם אין מתח המצברים זהה למתח הפנלים, מלכתחילה. המתח המקסימלי של הפנלים תמיד גבוה מהמתח של המצברים, וזאת מכיוון שמתח מקסימלי רק קובע את הגבול העליון. לרוב המתח הוא לא מקסימלי. הכי שמים לב לזה בשעות (בוקר ואחרי הצהריים) או בימים (מעוננים) בהם השמש לא בזנית מעל הפנלים או שאינה במיטבה. בקר MPPT עוזר בדיוק לזמנים הללו. בזמנים הללו המתח של הפנלים יורד (= ההספק היורד תלוי במתח היורד ובזרם היורד, ששניהם תלויים בחשיפה לקרינת השמש).

  23. כפיר:

    אתה תותח אמיתי. תודה על כל המדריך המעולה.
    הקמתי בבית משהו פרוביזורי לעת עתה עם פנאלים קטנים יחסית של 12v. מערכת קטנה לתאורה ביתית.רכשתי גם בקר טעינה 30a מחברת סולאן עלה לי 600 ש"ח. ברשותך יש לי מספר שאלות:
    1. בבקר יש לי יציאה למנורה ולפי החוברת לdc load. שלפי הבנתי לשם אני אמור לחבר את הצרכנים שלי כיוון שדרך שם מחושבים בבקר הצריכה ומתי לכבות וכו'. האם אני צודק?
    כיוון שכששאלתי בסולאן הם טענו שזה לא בשימוש ושמחברים את הצרכנים ישירות לסוללה.
    2. באותה יציאה של ה dc load יש כפתור אני חושב דיגיטלי של ניתוק וחיבור הזרם.אך גם כשהו כבוי הוא נותן לי זרם של 10a.האם זה אמור להיות ככה כי זה ממש נראה לי מוזר שיש זרם אחרי שזה כבוי..
    תודה מראש
    כפיר

    • הי כפיר.
      1. בקר הטעינה עוסק בטעינה, לא באספקה. זאת אומרת שהוא אחראי להעביר את הזרם במתח מסויים מהפאנלים למצבר. אם הצרכנים שלך הם צרכנים ב-12v אתה יכול לחבר אותם ישירות לסוללה (למרות שהייתי מגן עליהם עם איזה מאמ"ת מתאים, כדי שתהיה בקרה על הזרם שתמנע מצב שבו הצרכנים שלך ישרפו). אם הצרכנים שלך עובדים במתח של 220v~ אתה זקוק לממיר מתח. ממיר המתח מתחבר לסוללה, והצרכנים מתחברים לממיר.
      dc load זה שם בהחלט מבלבל. אני נוטה לחשוב שהכוונה היא לdump load – יציאה שאליה מזרימים את הזרם העודף אחרי שהמצברים מלאים לגמרי. זה נחוץ בסוגים שונים של מערכות (לא נכנס לזה כרגע). זאת אומרת, שאם אני צודק הdc load ייתן זרם רק כאשר בקר הטעינה מודד מצברים מלאים. נסה פשוט לחבר נורות 12v בהספק שתואם לפאנלים שלך לdc load ובחן מתי הן נדלקות.
      2. אם מה שאמרתי בתשובה הקודמת זה נכון, אז יכול להיות שזה סוג של מתג בורר בין טעינה למצבר לבין העברת הזרם לdump load. זאת אומרת, כשהמתג על off הוא מעביר את הכל לdump load וכשהוא על on הdump load מקבל זרם רק במידה והמצברים מלאים. משהו כזה. אבל זה תלוי ממש בהגדרות יצרן, והן שונות בין יצרן ליצרן.

      חפש תשובות בחוברת ההתקנה. אני גיליתי שתכל'ס כתוב בהן ה-כל, רק צריך לדעת לפענח את הטרמינולוגיה המקצועית.
      בהצלחה.

      • כפיר:

        תודה רבה על התשובה.
        אני לאט לאט מתקדם ומשכלל את העסק הסולארי אצלי.
        רכשתי זוג של פאנלים סולריים של 140W וכבר רואים את ההבדל.
        לגבי הבקר אני עדיין בדילמה איתו. אנסה לצרף תמונות
        יש לי שאלה לגבי המפסקים. אני מנסה למצוא מפסקים אוטומטיים או חצי אוטומטיים של 12V 20A אך לצערי לא מצליח למצוא. בנוסף האם הם אמורים להיות מדגם C או B ?
        כיוון ש:
        אופיין B: מבצע ניתוק מיידי כאשר הזרם עולה על פי 3 מהזרם הנומינלי. משמש למעגלים שאינם כוללים מכשירים עם מנועים.
        אופיין C: מבצע ניתוק מיידי כאשר הזרם עולה על פי 5 מהזרם הנומינלי. משמש למעגלים בהם מותקנים מכשירים עם מנועים.
        ואצלך בתמונות אני חושב שראיתי C. אז מה הוא הנכון ? והיכן ניתן לרכוש ?

        תודה רבה
        כפיר

    • אורון:

      כל הכבוד על ההשקעה..
      שאלה..
      כאשר אני מחבר שני תאים סולריים במקביל..יכול להיווצר מצב של זרם בין שני הפנלים…כיצד אני פותר למנוע זאת?
      הבנתי שדיודת זנר פותרת את הבעיה…
      איזה דיודת זנר אני צריך?ואיך יראה המעגל החשמלי?
      נתונים טכניים..
      שני תאים סולריים 140 וואט מתח יציאה שלהם 14 17 vdc
      תודה

  24. ינקי:

    אסף,
    תודה על מדריך מרשים, מאיר עינים ושימושי.
    שאלה של הדיוט – הממיר מחובר למצברים. המצברים נטענים מהמטען. מה קורה במשך היום? אם יש שימוש בחשמל המיוצר הרי שנשאר פחות להטענת המצברים. האם המטען "חכם" מספיק? האם אתה נדרש לא להשתשמש בחשמל המיוצר בשעות היום או פשוט ל"נהל" את הצריכה?

    תודה!
    ינקי

    • הי ינקי,
      אכן יש חלוקת הספק בין ההטענה לבין הצריכה הרגעית.
      וגם עם הבקר חכם, והוא אכן חכם, צריך לשמור על ההוצאות וההכנסות כדי לדעת כל הזמן כמה נשאר לך.
      ככה זה במערכות מנותקות רשת. מה שיש זה מה שיש. ועם זה עובדים.

  25. תומר גלעד תומר גלעד:

    עבודה מרשימה ביותר.
    שאלה קטנה – אם אתה מפעיל בעיקר מכשירים שעובדים על DC, כמו תאורה (נניח לדים) או מחשב, לא עדיף להישאר בDC במקום לספוג הפסדים במעבר לAC ובחזרה?

    • הי תומר,
      בעיקרון זה אפשרי ונכון מבחינה תיאורטית. העניין שכל מכשיר DC דורש מתח אחר, ואז מתחילות הבעיות עם שנאות של 24V לכל מיני מתחים מוזרים כמו 5.5V, 12.5V, 18V ואת כל אלו צריך לייצר בו זמנית.
      דוגמא לבעיה שזה יוצר. מחשב נייד, כן? שקע הכניסה הוא בדרך כלל ייחודי, ולכן אני לא יכול סתם לקחת שנאי של 18V ולחבר למחשב., אני צריך שקע כזה. מה עושים?
      אז למחשבים יש שנאים אוניברסליים שאולי אפשר למצוא באחד שקע שמתאים לי, אבל הם יקרים וזה בזבזני כי אני קונה את כל השנאי רק בשביל השקע המתחלף הזה. ובמחשב הנייד זה עוד קל.

      • אסף יקירי,

        תודה רבה על מאמר מעולה .
        קראתי אותו כבר כמה פעמים בשנים האחרונות.

        שאלתי היא בנוגע לחיבור מצבר 12V ישירות לצרכנים.

        אני גר בבית מנותק רשת עם מערכת סולארית מותקנת שכולל גם מצבר 24V וUPS בתור ממיר מתח.
        העניין הוא שה UPS מפעיל מאורר פנימי של עצמו, עושה לי רעש ובכלל הייתי מעדיף את הכל ב12 או 24 במקום על 220. הצרכני חשמל שלי הם רק המחשב (יש לי מטען לרכב) , הטענת טלפון, רמקול מופעל usb ותאורה ממגוון סוגים חסכניים led / PL.

        נראה לי שאני יודע איך לחווט מחדש את המצבר כדי שיפיק 12V במקום 24V.

        שאלתי, בחיבור מצבר למערכת חשמל שהצרכנים שלה הם מנורות מסוגים שונים ושקעי רכב (מצת רכב) , האם אני צריך לייצב את המתח או לחבר איזשהו רכיב בין מצבר לבין צרכני החשמל ?

        או, אולי מישהו יודע איך זה עובד ברכב

        תודות 🙂

        • הי ספי,
          אם כל הצרכנים עובדים על המתח של המצבר, או שיש בין הצרכן לשקע ממיר כמו שיש לך למחשב, עקרונית אתה יכול לעבוד ישירות מהמצבר. עקרונית! כי מצבר 12v מלא יכול להגיע ל14v ויותר, וכשהוא ריק לגמרי להתרוקן עד 9v. ז"א רמת הטעינה של המצבר משפיעה גם על המתח שלו. אם אתה רוצה לפצות על זה עבור המכשירים שלך, אתה צריך ממיר ביניהם. ואז כבר עדיף ממיר של 12v ל-230v.
          מקווה שעזרתי.

  26. יונס:

    שלום

    יש לי 20 יחידות מפאנלים 280W mono 36V
    קניתי אותם לפרוייקט שלא יצא לפועל
    חדשים לגמרי

    אחריות 20 שנים עם חשבונית

    אני מוכר אותם ב 1500 ליחידה או מחיר טוב לכולם ביחד

    למי שמעוניין : 0543352955 או zahiy@msn.com

    משלוח חינם לרציניים

  27. אמיר:

    טוב יופי של מאמר…אבל עד עכשיו זה היה משחק ילדים.. מי צריך להפעיל נורות ומחשב בהשקעה כזו- אם כבר אז להקים מערכת שתפעיל את כל הבית או או רובו. אני מדבר על בית כמו שלי שכולל 3 מקררים,7 מזגנים,מכונת כביסה וכו.. או לפחות את חלקו. אז מה ההשקעה המשוערת הנדרשת ממערכת כזו- מדובר על מערכת שצורכת כ 150KW ביום עם חישבתי נכון.(150000W)

    חישבתי בצורה זו- רשמתי כל הספק בווטים של כל מכשיר בבית
    הכפלתי כל הספק מכשיר בכמות שעות העבודה היומיות המשוערות. והסה"כ יצא 150KV
    נראה מטורף או שהחשבון לא נכון??
    אמיר

    • לא משחק ילדים בכלל, אם אתה גר ביישוב רשת חשמל.
      בכל מקרה, הצריכה שאתה מתאר כאן אולי תואמת את כמות המכשירים שתארת (אולי), אבל אתה מדבר על צריכה מאוד גבוהה!
      אני מסביר כאן איך להעריך את צריכת החשמל הביתית, אבל נראה שעשית את החישוב כראוי.

      אני מציע שבמקום לקנות מערכת סולארית שתצליח לספק לך את הצריכה הזאת, תשקיע את הכסף שהיא תעלה לך (לפחות 100,000 ש"ח, סביר שהרבה יותר) בחיסכון אנרגטי – להחליף מוצרי חשמל למוצרים חסכוניים, לבודד את הבית בצורה טובה, והכי חשוב – להשקיע בשינוי דפוסי הצריכה עצמם.

      • אמיר:

        לגבי דפוסי צריכה. כל הנורות בבית הם פלורוסנט או PL
        הילדים מתורגלים בכיבוי אורות כל יציאה מהחדר :),דוד חשמל מופעל רק בחורף.
        המזגנים הם בני מספר שנים בודדות ומתוחזקים ומפועלים בצורה הכי טובה(אני טכנאי מיזוג)
        כמובן שלא כולם פועלים כל היום.
        הבית מבודד כראוי-אני תכננתי ובניתי בעצמי. נכון תמיד אפשר טוב יותר….אבל כאן בערבה חם,ומיזוג האויר בעיקר שותה את הכיס- חשבון חשמל של 3800 שח בחודשים זה רגיל בקייץ.
        אז מערכת של 100,000 שח זה לא נורא היא תחזיר את עצמה מהר מאד. בנוסף יש לנו הפסקות חשמל שבועיות של דקות או שעות,כבלי החשמל לערבה …שיכים לדור עתיק. וכו וכו.
        אז מערכת סולרית שתפעיל את הבית או חלקו עם 10שעות שמש חזקה כל השנה. נראת היום חיונית יותר מתמיד.

        ועוד הפעם המאמר שלך מצוין,פתר לי הרבה שאלות לא סגורות.,אני עדיין מתלבט באיזה סוג של מערכת סולרית להתעסק,יש המון חומר ללמוד יש המון מערכות בשוק לוא דוקא "הרגילות" יש כל מיני פרבולות וצלחות מענינות……
        כאן יש מערכת מענינת שמוציאה 35 KW.
        http://solarsystems.com.au/solutions-2/cs-500-advantages/

        תודה אמיר

        • אני שמח שלקחת ברוח טובה את ההטפה שלי להתייעלות-לפני-התחשמלות (;

          אני אישית מאוד אוהב המערכות התרמואלקטריות (כמו הפרבולה שהראת), הבעיה היחידה איתן היא הסיכון בכך שאיש לא ממש עובד עם כאלו בארץ, ואין כל-כך מי שיתמוך, וכל זה…

          היתרונות של מערכות פוטו-וולטאיות היום הן שיש מלא חברות בשוק שיודעות לתפעל, והרשויות כבר מכירות את זה – זה בנוהל.

          אני ממליץ לך לחקור טוב את האפשרויות התרמואלקטריות לפני שאתה רוכש, אבל אם אתה מוצא אפשרות כזאת שאתה סומך עליה, היא עדיפה על פני מערכת פוטו-ולטאית לדעתי.

  28. אריה:

    שבת שלום הירשמתה אותי לאחרונה הי תקנתי מערכת מחוברת צ חב חשמל יש לך המלצות לנקיון הפנלים תודה

    • הי אריה,
      המלצות לניקיון הפאנלים? לא ממש.
      רק להשתמש בבד רך, שלא ישאיר שריטות מיקרוסקופיות על הפאנלים, ולנקות אותם פעם בחודש לפחות.
      זה כל מה שאני יודע. אם יש לך עוד מידע, אתה מוזמן לשתף.

    • יואב:

      שלום אריה.
      לניקיון הפאנלים בצורה יבשה, קומפרסור אוויר ומטלית רכה.
      לניקיון הפאנלים בצורה רטובה – מים רכים (מזוקקים ממלחים ומשקעים – חשוב!), מטטא רך מאד ומטלית. יש קבלנים (solarclean, רועי ברטוב וכו') שיש להם את כל הציוד הנדרש על מנת לנקות ולשמור על הפאנלים בהתאם להוראות היצרן.
      ניתן לנקות גם במים רגילים, אך חשוב מאד לנגב את המים במגב (מגב מטבח קטן למשל) ולאחר מכן לעבור עם מטלית רכה.
      לא להשתמש בסבון (!!) כיוון שהפאנל מצופה בחומר מונע סינוור, ושימוש בסבון מוריד אותו – מה גם שאז תאבד את אחריות היצרן.
      מבחינת כמה לשטוף – במערכות מסחריות משתלם לנקות כל חודש בחודשי הקיץ מפני שהירידה בתפוקה עלולה להיות גם 10%-15% (בעיקר אחרי ימים מאובקים) כתוצאה מלכלוך.
      בחורף אני הייתי בודק את מצב הפאנלים לפני שטיפה. אני מכיר כמה וכמה חקלאים שאינם שוטפים את המערכות שלהם בחודשי החורף (גשם חזק מנקה מעולה את המערכת).

      מקווה שעזרתי.
      יואב.

  29. אופיר:

    היי אסף,

    נהניתי מאוד לקרוא את המאמר שלך,

    הייתי מעוניין להסב את תשומת לבך ולב הקוראים לפרטים הבאים:

    1. חתך הכבל – החתך לא נמדד לפי קוטר אלא לפי שטח החתך בממ"ר (מילימטר רבוע)
    כלומר הכבל הוא לא בקוטר 16 מ"מ אלא שטח החתך שלו 16 ממ"ר.

    2. הארקה – לדעתי 50 ס"מ צינור באדמה זה לגמרי לא מספיק.
    הכי טוב זה למדוד ע"י מכשיר יעודי (נקרא LT). לרוב החשמלאים הרציניים יש מכשיר כזה.
    (לזכור שהארקה = בטיחות, כשהארקה לא מספיק טובה מעגלי ההגנה לא יפעלו מספיק מהר במקרה של תקלה).

  30. אבינועם:

    הי אסף,

    טוב….אני מחברת סולארפאוור. חשוב לאמר בהתחלה.
    ראשית – שאפו! נראה שלמדת את הנושא היטב טרם הביצוע ונראה שהביצוע מוצלח.
    יש אכן כמה בילבולים בין הספק לאנרגיה, כפי שאחד המגיבים העיר כאן, ובוודאות שזה המקור להבדל במחיר שקיבלת מסולארפאוור. המחיר שנקבת, 70,000 ש"ח, מתאים למערכת של 1500Wp ולא 1500Wh/Day כך שבפועל קיבלת הצעה על מערכת פי 4 יותר גדולה ומכאן ההבדל במחיר.
    דרך אגב, בסולארפאוור מוכרים גם רכיבים, צריך לבקש את אלחנדרו.
    בכל מקרה – אשמח לעזור בעצות ותכנונים, יש לי הרבה ידע ונסיון בתחום, תוכל לכתוב לי במייל (לא דרך כאן…).

    אבינועם

    • הי אבינועם.

      יש כאן רק בלבול אחד בין הספק לאנרגיה, והוא הכותרת עצמה.
      הסיבה לכך שציינתי 1.5kw בכותרת, היא שמה שלמדתי מהמערכת שלי היא שבOff Grid, המספר הכי חשוב שצריך לאזן עם הצריכה, הוא הייצור היומי – כמה המערכת נותנת ביום פחות כמה הצרכן לוקח. אני יודע שזה לא מקובל להתסכל על זה כך. אבל זה מה שיש.

      בנוסף, בהצעת המחיר שקיבלתי מסולארפאוור בכלל לא ציינתי הספקים.
      אז עוד הבנתי ממש מעט, ולכן, בעצת חבר, הצעת המחיר הייתה מול כמות פאנלים, גודל מצבר, ובקר סולארי וממיר מתח תואמים, שתאמו לצרכים שלי.
      יותר מזה – עוד חזרתי לסולארפאוואר והראתי להם את הצעת המחיר מאינטרדן. הסוכן לא אמר לי "אה, חשבתי שרצית מערכת גדולה פי ארבע… בגלל זה המחיר", אלא משך בכתפיו (דרך הטלפון) ואמר, "זה מה יש, זה המחיר שאנחנו גובים, אבל אנחנו מעניקים שירות, אחריות, ידה ידה בלה בלה…"

      כל זה כמובן, היה כבר לפני שלוש שנים. מאז כל השוק הזה התהפך.

    • זיאד:

      אשמח לקבל עזרה

  31. גיא:

    הי אסף
    סחתיין על ה DIY, מעניין לקרוא.
    הערה קטנה ברשותך: אתה כל הזמן מבלבל כאן בין הספק לאנרגיה. W\KW היא יחידת הספק(אנרגיה ליחידת זמן). כאשר אתה מכפיל בפרק הזמן בו מתקבל ההספק מדובר באנרגיה – Wh\KWh.
    כלומר, המערכת שבנית אינה מערכת של 1.5KW (ואולי זה מקור הצעת המחיר המנופחת שקיבלת), אלא מערכת של 360W, או בערך 1.5KWh ליום.

    • הי גיא.
      תודה.
      אתה יכול להצביע היכן היית מתקן ומה בדיוק?
      אכן לא הייתי עקבי עם היחידות.

      והצעת המחיר התקבלה על סמך מפרט טכני, לא על סמך הספק.

  32. ג'ניה:

    אהלן אסף,
    קודם כל סחתיין, נהנתי מאוד לקרוא וכל הכבוד על הנחישות.
    וכעת שאלה לי אליך, תוכל להסביר\להפנות למקום שמסביר אי ניתן ליצור מערכת ללא מצבר שאותה ניתן לחבר למזגן וכך כל עוד יש שמש יש מזגן..
    זה אפשרי? כמה פאנלים צריך בשביל זה?

    תודה

    • כמות הפאנלים תלויה בהספק של המזגן.
      בעקרון המערכת שאת מעוניינת לבנות דומה מאוד למערכת מחוברת רשת (בלי מצברים) רק שבסוף, במקום שהממיר יהיה מחובר לקיר, ושם לחברת חשמל, הוא מחובר ישירות למזגן.
      העניין הוא שאין לי הכרות עם הרכיבים הספציפיים (בקר סולארי וממיר מתח למערכות מחוברות רשת) כדי להפנות אותך למשהו יותר מדויק.
      מציע לך להתייעץ עם חשמלאי שעוסק בהתקנת מערכות סולאריות מחוברות רשת (מחוברות לחברת חשמל)

      • אופיר:

        זה בעייתי.

        המזגן דורש זרם יציב וקבוע ולכן עדיף בכל מקרה להעביר את החשמל דרך מצבר.
        (אחרת עלול להיגרם נזק למדחס)

        • ג'ניה:

          ראשית..אני בן.
          בכל מקרה תודה לשניכם על התגובות..נניח ויש שימוש במצבר כמה עסק כזה יעלה? כמה פאנלים צריך עבור מזגן אחד?
          אני רוצה לדעת הערכה גסה..

          • תודה אופיר. לא חשבתי על נזק למדחס.

            ג'ניה – אין כאן הערכה גסה. הטווח הוא מאוד מאוד גדול. זה תלוי במזגן, בעד כמה המערכת אוטומטית, כמה זמן רוצים שהמערכת תחזיק מעמד, ביטוח, אחריות על רכיבים ועוד המון גורמים.

  33. סעיד:

    שלום רב,
    יש לי כמה בירורים אשמח לתשובות!
    אני מפרט לך את הציוד הנמצא אצלי ורוצה לדעת כמה הטעינה וכמה חשמל מספקת לי מערכת עם נתונים אלו
    1. פנלים של 235w כל אחד סה״כ 4 פנלים.
    2. בקר טעינה כמו זה שמצויים בכתבה.
    3. ממיר מתח studer XPC 2200-24 כמובן סינוס טהור 2200w

    השאלה שלי כמה הטעינה מהפנלים וכמה הצריכה אם אני מפעיל את המכשירים הבאים באופן קבוע:
    מקרר – 300w
    טלוויזיה – 60w
    מסננן אויר – 65w
    תאורה – בערך 200w

    ושאלה אחרונה, האם ניתן להתקין על מערכת כזו מזגן להפעלה באור יום במשך כ- 4-6 שעות? הצריכה של המזגן נראה לי בסביבות 650-800w. ?

    • הי סעיד, השאלה שלך לא ברורה כל כך, אבל אנסה לעזור בכל זאת.
      בעיקרון, אפשר להעריך שבאור יום המערכת שלך מייצרת בערך 900w, מה שאומר שבשש שעות שמש (פחות או יותר), היא מייצרת 5400w.
      עכשיו פשוט תחסיר את המספר הזה בהספק מכשירי החשמל שציינת כפול שעות השימוש ביום.
      נניח אם המקרר צורך 300w (אני מאמין שהוא צורך 300w ליום, אם הוא מקרר קטן. 300w לשעה זה צריכה מטורפת אז אני מעריך שזה יומי),
      נניח 6 שעות טלוויזיה = 360w
      נניח 10 שעות מסנן = 650w
      נניח 6 שעות תאורה (בחורף יש צורך ביותר) = 1200w
      אם אתה מחסר את הייצור מהצריכה אז רואים שבעקרון אתה בטווח הסביר של צריכה מהמערכת.
      סה"כ:5400-300-360-650-1200= פלוס מינוס 3000w נשארים לך כאן.

      לגבי המזגן 800w כפול שש שעות צריכה = 4800w שזה מתקרב להיות כל ההספק היומי שלך רק המזגן לבד, אז עליו הייתי מוותר.
      בכל מקרה לא אמרת מילה על המצברים. מערכת חשמל בלי מצברים זה כמו אוטו בלי מיכל דלק, ז"א – אתה יכול לעבוד רק עם הדלק שיש לך כרגע בתוך המנוע. ברגע שהשמש יורדת אתה נשאר בלי הספק בכלל.
      כמובן, שהבקר והממיר לא יעבדו בלי מצבר, כיוון שכך הם מתוכננים.

  34. אסף היקר,
    מה שלומך? זה שוב אני מקמבודיה, בשעה טובה קבלתי מסין 4 פנלים 190W/24V, 4 סוללות AGM 200AH/12V ממיר K4/V24 . חיברתי כבר את הסוללות לבנק של 24 וולט, את הבנק חיברתי לממיר ואת הממיר חיברתי למערכת החשמל הביתית שלי 220 וולט, המערכת עובדת, לפחות ברמה של נורות חשמל והטענה של מחשב וטלפונים ניידים. רציתי לציין כי הבית נבנה על ידי ובניתי תשתית למערכת חשמל למרות שבאזור שלי אין עדיין חיבור לרשת חשמל. כעת יש לי מספר שאלות אליך ואודה לך אם תוכל לענות לי.
    מאמ"ת בין הסוללות לממיר, כרגע שמתי A30 הנורות בבית נדלקות והסוללות נטענות והמאמ"ת אינו קופץ. לא כל כך הבנתי איזה מאמ"ת נדרש לחיבור בין הסוללות לממיר. בכלל לגבי מאמ"תים כל הזמן מציעים לי את הכפולים, חיובי ושלילי, בעוד שאני רואה שמשתמשים בעיקר בבודדים רק לחיובי. נאמר לי שהכפולים חוסמים לחלוטין ובבודדים יש זליגה. האם יש לך המלצה לגבי מאמ"ת כפול או בודד? כמו כן, לגבי המאמ"תים, אילו מאמ"תים אני צריך בין הסוללות לבקר הטעינה ובין הבקר לסוללות?
    לגבי בקר הטעינה החלטי לקנות בקר זהה לשלך מתוך כוונה להגדיל את המערכת בעתיד. האם אתה מרוצה משלך עד כה? עדיין לא הזמנתי. הפנלים במרחק של כ-10 מטרים ממיקום הסוללות. הבנתי כי כבלים של 16 מ"מ מספיקים לחיבור בין הפנלים לבקר. האם זה נכון? כמו כן חברתי את הסוללות שלי ל24 וולט עם 16 מ"מ האם זה בסדר?
    לסיום לגבי ההרקה ראיתי שחיברו את כל ההרקות לארון ואז הוציאו 16 מ"מ כבל לאדמה. איזה גודל כבל הרקה אני צריך מהפנלים לארון? ומהארון לאדמה? בבית יש לנו הרקה של מוט נחושת.
    המון תודה על הסבלנות וכמובן אשמח לקבל כמה שיותר עיצות ממך לגבי המערכת של 24 וולט. אני מקווה שאקבל את בקר הטעינה בקרוב מארה"ב, כאן לא ניתן למצוא MPPT, יותר מדי יקר עבורם.
    שבוע מצויין
    צדי מסיאם ריפ, קמבודיה

    • צדי, עושה רושם שיש לך עוד חשמל ללמוד לצורך הפרוייקט. לא בהתרסה או התגרות אני אומר את זה, אלא מתוך דאגה, בעיקר להשקעה הכלכלית שהשקעת (הסיכון הפיזי לא מאוד גבוה, למרות שהוא קיים).
      א. למה שהמאמת יקפוץ אם אתה צורך צריכה של כמה נורות בלבד? 30 אמפר ב220 וולט זה הספק של 6600 וואט. תצטרך המון(!) נורות כדי להקפיץ את המאמת הזה.
      ב. המאמת שנדרש בין הסוללות לממיר צריך להיות מצויין בחוברת ההפעלה של הממיר. ההיגיון אומר שלממיר יש הפסק מקסימלי שהוא יכול לתת (נניח 1500w) ועל כן המאמת צריך להתאים להספק הזה (פלוס מינוס, אני לא אחראי לכל בעיה שתצוץ). לממיר של 1500w הייתי מחפש מאמת של סביב ה60 אמפר (עם נטייה למטה). כדאי שהמאמת יהיה DC אם יש אפשרות כזאת.
      ג. אני לא מכיר מאמתים כפולים. אבל אני לא חשמלאי. מה שכפול זה פחת, אבל אולי במזרח יש רכיבים אחרים. בעצם, לא אולי. בטוח.
      ד. בין הבקר לסוללות, ובין הסוללות לבקר זה אותו מאמת. המאמת שצריך לבוא שם מצויין בחוברת ההפעלה בוודאות (מאחר שציינת שזה הוא אותו בקר כמו שאני רכשתי).
      ה. במאמר יש טבלה לגבי שטח חתך של כבלים לפי זרם. הזרם המקסימלי שיוצא מהפאנלים שלך (שצריכים להיות מחוברים במקביל) הוא הזרם של פאנל אחד כפול 4. שזה 8 אמפר כל פאנל (190 חלקי 24) כפול 4 = 32 אמפר. לפי הטבלה הכבל המתאים בעל 10 מ"מ (שטח חתך), וכככל אצבע שזה אומר שיש לך ספייר, וזה טוב, אבל רק תשים לב שהמספק 16 מ"מ אצלך זה שטח חתך ולא עובי. שים לב לטבלה!. לא הבנתי לאן חיברת את הסוללות שלך עם 16 מ"מ.
      ו. הארקה – ב220v משתמשים ב16 מ"מ. לדעתי, אני לא יודע משהו קונקרטי לגבי הארקה ל-24v, אבל השתמשי גם ב-16 מ"מ.
      אסף.

      • יעקב:

        המאמתים הכפולים נשמעים מיועדים לזרם ישר (שבו יש +ו-) והבודדים לחילופין (שבו יש ~ו0)

  35. אייל:

    שלום אסף,
    האם אתה מכיר את המדריך באנגלית לבניית מערכת סולארית Earth4Energy?
    ממליץ? לא מכיר?

    תודה מראש.
    אייל

  36. קראתי את המאמר והוא מאוד מעניין.
    אחת הנקודות שראיתי זה שהפאנלים מעבדים מהיעילות שלהם כאשר הטמפרטורה שלהם עולה.
    יש מצב שאפשר להשתמש במנוע סטרלינג שמופעל ע"י חום סולרי להפעיל מערכת קירור על בסיס מים שמעבירה מים דרך צינורות תת-קרקעיים (כמו הקולר במאמר אחר) ומזרימה אותם מתחת לפאנלים כדי לקרר אותם.
    רני חושב שהשאיבה הכי יעילה תהיה ממנוע עם בוכנה נוזלית, אבל נראה לי שקשה יותר לתכנן מנוע כזה שיעבוד על הפרשי טמפרטורות נמוכים יחסית.

    יואב

  37. צביקה:

    גם אני בעיצומו של פרוייקט פוטו וולטאי קטנטן.
    כרגע אני אוסף רכיבים
    יש לי עד כה:
    שני פנלים 34V 175W [מקסימום] כ"א
    ממיר מתח של MEEN WELL 24V 1000W סינוס טהור

    בקר טעינה 15A MPPT MORNING STAR
    שני מצברים 12V 100A כל אחד מחוברים בטור 24V
    האם המצברים יספיקו להיטען במהלך היום?

    • הי צביקה.
      השאלה היא מה הצריכה המשוערת שלך.
      הפאנלים שלך מייצרים ביום ממוצע (הערכה מחושבת) בערך 1200-1400W (פחות או יותר כמו הפאנלים שמתוארים כאן במדריך).
      המצברים שלך מכילים 4800W מקסימום (הערכה מחושבת) – 100 * 2 * 24 (מאה אמפר * שני מצברים * מתח המצבר)

      למשל, אם כל מה שאתה מפעיל זה נורת 100W אחת למשך 4 שעות, כל הצריכה היא 400W, אז זה המצברים לגמרי יספיקו להטען, עוד לפני 12 בצהריים.

      לעומת זאת, אם אתה מפעיל מקרר שצורך 2KW ביום, המצברים שלך יתרוקנו ויישארו ריקים בגלל שאתה צורך יותר משאתה מייצר.

      מסקנה – כדי לענות על השאלה שלך צריך להבין מה הצריכה המשוערת שלך, ולהתאים אותה לייצור המשוער שלך.

      • מיקי:

        סליחה אסף, אך יש לך טעות בחישוב. 2 מצברים של 100 אמפר/ש כל אחד במתח 12V בחיבור טורי, יתנו 100 אמפר/ש ביחד במתח של 24V, דהיינו סך כולל תיאורטי של 2.4KWH. למה תיאורטי? מכיוון שאפילו מצבר פריקה עמוקה טוב, לא כדאי לפרוק ב 100%, אלא בין 50%-70% פריקה.

        כמו כן, במקום מסוים רשמת כי לא ניתן להטעין מצבר 24 במתח של 24 (הבאת דוגמא של בריכת מים). הדבר אינו נכון ברשותך. אם תיקח שני מצברים בעלי אותו המתח כאשר האחד ריק ואילו חברו טעון ותחבר ביניהם, אזי תתבצע "טעינה" מהמלא אל הריק, מעין השוואת זרם, כמו בחוק כלים שלובים ( אגב, כאשר מצבר מתרוקן, בעיקר מצבר התנעה המיועד לרכב, ומגיע למתח נמוך מאוד, נגיד פחות מ 6V, אז רוב מטעני המצברים לא מצליחים לנתח את מצבו ולמעשה לא יטעינו אותו או שיכריזו עליו כמת, רבים זורקים בגין כך מצברים טובים. מה שצריך לעשות זה לחבר אותו במקביל למצבר תקין ומלא למשך יום-יומיים לפחות, ואז כשהמתח יתקרב ל 12V ניתן לחברו שוב למטען לשם הטענתו המלאה. ישנן דרכים נוספות להחיות מצברים מתים, אבל זה לפעם אחרת)

        הסיבה שבגינה הפאנלים מתוכננים לייצר מתח גבוה יותר מ 12/24V, היא בשל התופעה של מפלי מתח מעל אורכי כבל מסוימים, דהיינו, אם הפאנל היה מייצר 24V ומעביר אותו אל המצבר המרוחק 50 מטרים ממנו, אזי היתה נפילת מתח משמעותית והמתח היה נמוך מ 24V. תפקיד בקר הטעינה הוא לעשות סדר ו "יישור קו" עם המתח המגיע אליו, יהא המרחק אשר יהא (וכל עוד הוא מעל 24V ) ולהעביר למצברים את שדרוש להם בדיוק. אגב, גם חברת חשמל עובדת באותו העיקרון, ולכן יש קווי מתח גבוה עם עשרות אלפי וולטים, שמוזרמים למרחקים שונים מתחנת הכוח, ובשנאים השכונתיים, הם עוברים הנחתה למתח הביתי הנצרך.
        בכל מקרה, בכל מערכת בה יש יותר ממצבר אחד, צריכים לשאוף שהמצברים יהיו זהים לא רק בדרוג האמפרז' שלהם, אלא גם בוותק שלהם. מצברים זהים בגילאים שונים, מקצרים את אורך חיי המערכת באופן ניכר ועל אחת כמה מצברים שהאמפרז' שלהם שונה (הכוונה למערכת בחיבור מקבילי )

        לעניין סוגי המצברים אשר פירטת במאמר, אז נכון שישנם מצברי פריקה עמוקה רטובים ( טבולי חומצה נוזלית-אלקטרוליט ) ומצברי פריקה עמוקה יבשים ( מצברי ג'ל ו AGM בהם שונה מצב הצבירה של החומצה לג'ל או ליריעות טבולות חומצה ), אך גם מצברים רטובים יכולים להיות ללא טיפול ואטומים כמו המצברים היבשים. המצברים היבשים מנגד, כולם אטומים וללא תחזוקה. בכל מקרה, כולם עובדים על עקרון החומצה-עופרת בוריאציות שונות.

        בהצלחה

        • דווקא לגבי המצבר, זה בדיוק מה שאמרתי. איפה ראית אחרת?
          לגבי ההטענה שכתבת בפסקה השנייה, ברור שאפשר להטעין את המצבר בכל מתח מעל המצבר, אבל המתח שהמצבר זקוק לו כדי להגיע לטעינת השוואה הוא מעל המתח של הסוללה עצמה, לא? לזה התכוונתי.
          תודה.

  38. פליפה טרביץ׳:

    אסף שלום.

    למדתי מלא מהמאמר שלך תודה.
    אחרי קריאת המאמר החלטתי לבנות מערכת משלי.
    יום אחד הגיעו למחסן (אני עובד בחברה סולארית) 2 פנאלים של 200w סדוקים .
    בדקתי את הזרמים והם נותנים לי 1% פחות מפנאלים חדשים
    מהר מאוד לקחתי אותם לביתי.
    הזמנתי מסין בקר סולארי mppt שעובד בזרמים של 12v,24v48v
    ועד 40A
    יש לי מצבר רגיל (לא פריקה עמוקה) 12v 220A.

    שאלות:
    1-האם הבקר הוא mppt אז זה בסדר לעבוד עם פנאלים 24v ומחבר
    של 12v?

    2-ההבדל בין מצבר פריקה עמוקה למצבר רגיל הוא כמות מחזורי הפריקה?

    בתודה מראש.

    פליפה

    • שלום פליפה,
      1. זה לא ממש קשור לעובדה שהבקר הוא MPPT או לא. אם הבקר שלך מאפשר זאת זה צריך להיות כתוב בהוראות ההפעלה. אם הוא לא מאפשר זאת אז זה לא יהיה כתוב. באופן עקרוני, עד כמה שאני יודע, בדרך כלל בקרים לא מאפשרים זאת. הסיבות מגוונות. אם תרצה אוכל לפרט למה אני חושב שבקרים בדרך כלל לא מאפשרים לעבוד עם מתח כניסה ויציאה שונים.

      2. ההבדל בין פריקה עמוקה למצבר רגיל הוא גם בכמות המחזורים, אך בעיקר בעמידות של המצבר בפריקה מלאה (של 70-80%) לאורך זמן. מצבר רכב מתוכנן לעבוד שלוש שניות בכוח מלא, ואז להנות מחשמל "חינם" כל הזמן (מהאלטרנטור של הרכב). מצבר פריקה עמוקה מתוכנן לעבוד 3-6 שעות (ולעיתים גם יותר) ללא טעינה כלל, ולהצליח להטען לאט יחסית (כמו שמערכת סולארית טוענת מצבר) מבלי לפגוע בתפקוד של המצבר באופן משמעותי. מצבר רכב ייגמר תוך כמה חודשים בקלות אם יחובר למערכת סולארית.

      אסף.

      • לכל החברים ובעלי הניסיון…אני מחפש מצברי גל פריקה עמוקה…מי יכול לעזור לי היכן אני יכול למצוא במרכז או בצפון..? תודה שאול

  39. אריה:

    הי אסף,

    כתבה מעניינת.
    אני בשלבי הכנה אחרונים של תכנון המערכת (מעט שונה):
    1. אני אשתמש במצברי ג'ל לפריקה עמוקה – ללא פליטת גזים וללא תחזוקה
    2. המערכת תהיה 12V

    מספר שאלות
    1. האם נתן לקבל עזרה מאינטרדן להקמת התאים על גג הרעפים?
    2. כבלים, מחברים וכד' – האם נתן לרכוש באינטרדן? האם יש לך כתובות אחרות?
    3.הממיר בו אתה משתמש (DC-AC) האם מוציא מתח סינוס נקי? (סוג זה של ממירים – יקר יותר)
    4. אני מחפש כבלים בחתך המתאים (6 ממ"ר?) וגמישים, כולל מחברים מתאימים

    היום לאחר כשנתיים שהמערכת עובדת וחורף מעונן במיוחד – מה הלקחים המסקנות שאתן אתה ממשיך?

    בנושא טורבינת רוח – הקבוצה מהונג-קונג כבר מוציאה משהו מסחרי?

    אריה

    • הי אריה,
      1. ככל הידוע לי אינטרדן לא עוסקים בהתקנה אלא רק במכירה, למרות שבשנים האחרונות הבנתי שיש שנויים בצורת עבודה שלהם. אני מציע לברר איתם (קראתי ממך שיש לך קשר עם אהוד, למה לא לשאול אותו פשוט? (: ).
      2. את רוב הכבלים והמחברים שהשתמשתי בהם מצאתי בחנות למוצרי חשמלאות גדולה יחסית בג'דיידה (כפר ליד ירכא). כמובן שיש עוד כאלו מפוזרות בארץ. אולי אפשר לנסות בחנות החיפאית טלמיר. בדוק איתם.
      3. כן. הממיר היה חייב להיות סינוס נקי בגלל שעבדתי עם מוצרים אלקטרוניים יחסית עדינים, כמו מחשב, מדפסת, ואפילו על תאורה פלוראסנטית רגילה זה משפיע לטובה – פחות ריצוד.
      4. שוב, ראה תגובה 2.
      5. לגבי לקחים ומסקנות, אשמח אם תשאל שאלות יותר פסציפיות כי יש הרבה.
      6. טורבינות רוח מהונג-קונג – שלח להם מייל, אולי יחזרו אליך עם תשובה חיובית. אני לא יודע באיזה מצב מוכנות נמצא המוצר שלהם.

      אסף.

  40. אסף היקר,
    נהנתי ולמדתי הרבה מהמאמר שלך.
    אני בונה בית באזור ללא תשתית חשמל, ולצערי גם ללא דוגמאות של יצירה אנרגיה סולארית או רוח.
    מכיוון שלחשמל אזדקק כבר עם המעבר ואת ההחלטה של שמש רוח או שילובם אני כרגע מעכב. החלטתי להקים בנק סוללות ולטעון אותו בתחילה עם גנרטור. צרכיי הם מקרר קטן של 180 ל' עם כולל מקפיא (0.75A) , מאוררים 2-3 (40-50 וואט לשעה), לפטופ קטן(50 ואט), טלויזיה (100-120 ואט) 4-5 נורות 20W, הטענת סוללות לטלפונים סלולרים, מכשיר לחימום מים 2.5KW ואפשרות להפעלה של מכשירים כמו מקדחה בלנדר וכדומ'. בדיקה מעשית של צריכה יומית הגיע לכ-8KW ליום.
    כמו שהבנתי אני זקוק ל: מצברים- כרגע אני חושב על סוללות AGM 10 (KW 24) V200AH 12, ממיר מתח- של 3000-5000 סינוס טהור. מטען חכם שיכול לבקר את הטעינה מהגנרטור בשלב הראשון, ואח"כ מהאלטרנטיבה, בזה אני עדיין מבולבל, לא ברור לי אם בקר טעינה של מע' סולארית מתאים לטעינה מגנרטור.
    לגבי ההתקנה אני העזר באנשים בעלי ידע ונסיון בהתקנות חשמל ומסגרות.
    ראשית אשמח לשמוע ממך אם זה נשמע סביר, ולאחר מכן מה המלצותיך והערותיך.
    המון תודה ויישר כח
    צדי

    • הי צדי,
      1. הזרם של המקרר לא מספיק. צריך לדעת צריכה יומית בוואט. לדעתי זה משהו סביב 1-1.5kw ליום.
      2. רשמת על הסוללת – 24kw. מאיפה הנתון הזה? ולמה כוונתך? לא ברור מאיך שכתבת את הפירוט על הסוללות בכמה אמפר שעה מדובר (אני מנחש ש200) ומה זה ה-"10" שהשתרבב לו שם. אני לא הייתי הולך על סוללות AGM, הן מאוד יקרות ולא שוות את הכסף בשימוש נייח וצפוי כמו במערכת סולארית ביתית. הן מתאימות יותר ליאכטות וכל הדברים האלה, לדעתי. אני הייתי הולך על עפרת-חומצה רטוב, הבחירה הזולה והעמידה יחסית.
      3. ממיר מתח של 3000-5000 הוא אפשרי, רק שזה לא משאיר לך הרבה מרווח בזמן שאתה מדליק את הדוד (2.5kw). שים לב לזה.
      4. בקר טעינה של מע' סולארית מתאים לטעינה מהגנרטור אם הוא מותאם לזה. זה קשור ספציפית למודל של הבקר. לי למשל היה בקר סולארי ומטען מצברים מהגנרטור בנפרד.
      5. טעינה של 8KW ביום, בשש שעות טעינה (אלא אם כן אתה מתכנן משהו שונה בהרבה, נראה לי שש שעות גנרטור שעושה רעש זה המקסימום שאפשרי לחיות לידו במצב יומיומי) זה אומר טעינה של 111AH. זה אומר שהמטען הולך להיות יקר. בסקר של שלוש דקות מצאתי שני מטענים שונים בדירוג של 60A ב2500-2800 ש"ח באינטרנט, אתה כאמור, בשביל להגיע לטעינה מלאה בשש שעות (תיאורטית) אתה צריך מטען שיוכל לספק פי שניים (כאמור 111AH). שים לב גם שזרם הטעינה לא יעלה על 25% מהדירוג AH של המצבר שלך.

      אסף.

      • היי אסף,
        תודה על התשובה המפורטת. לגבי בנק הסוללות מדובר על 10 סוללות של 12V 200AH סה"כ יוצא 24KW. באופן כללי אני מתרשם מתשובתך שאם אני רוצה לספק 8KW ליום ויש לי כבר את הסוללות והממיר (שאני מבין שיהיה לפחות 6000), גנרטור יהיה מהלך יקר (6 שעות גנרטור בנוסף למטען יקר) ורועש. כך שלא נותרה ברירה אלא ללכת על שמש או רוח. ראיתי שקיימות מערכות הברידיות של סולאר ורוח של 5KW. מכיוון שאני במקום פתוח בובה של 15 מ מעל פני הים, יתכן ששוה לתת לזה סיכוי, מה דעתך?
        לגבי הסוללות, לאחר קריאה ממושכת באופן אישי השתכנעתי לגבי הAGM, בסין ניתן לרכוש 12V 200AH בסביבות 300 דולר לסוללה לאחר מכס והובלה (אני נמצא בקמבודיה). לגבי המספר מהקריאה הבנתי שכדאי שהבנק סוללות יבנה מסוללות מאותו סוג וגיל.
        לגבי המקרר אתה צודק ובפועל הוא צורך ליממה 1-1.5 K. שבוע מצויין והרבה תודה שוב.

      • עוד שאלה אסף,
        אין גנרטור שיכול להטעין 6-8 KW
        10 סוללות בשעה אחת?

        • שלום צדי,
          הבעיה היא אינה הגנרטור, אלא מטען המצברים.
          ל-10 סוללות של 200AH ניתן להתייחס כסוללה אחת של 2KAH (שזה 2000AH).
          אני לא מכיר מטען מצברים של 2KAH, ובכל מקרה זה יהיה ממש ממש יקר. אתה מוזמן לחפש.

          לגבי מערכות היברידיות – בגדול אתה יכול להרכיב מה שאתה רוצה. 5KW זה שעתי, כך שבעצם תהיה לך הרבה אנרגיה מבוזבזת, שלא תכנס למצברים, אלא פשוט לא תקלט.
          בכל מקרה, חשוב לדעת שאסור לייצר פחות ממה שצורכים. אתה חייב שהייצור שלך יהיה מעל 8KW יומי (ועדיף 150% מהצריכה היומית הממוצעת) אחרת תגמור את המצברים שלך בצ'יק. 12KW יומי, זה בערך 2-2.5KW שעתי, כך שמערכת של 5KW תהיה כפולה מהצרכים שלך.

          לגבי רוח, טורבינה זה לא פאנלים, יש לה הרבה גורמים מגבילים וכדאי מאוד לחקור יותר לפני שקונים. בגדול צריך לעשות סקר רוח, כדי להבין את יכולת הייצור שלך, ואז להחליט איזו טורבינה או טורבינות יכולות להצטרף לכמה ואיזה פאנלים סולאריים.

          חשוב לדעת – בקר משולב לפאנלים, טורבינה/ות וגנרטור מפירמה שאפשר לסמוך עליה (כדי שלא ישחק תוך שנתיים) יכול להיות יקר מאוד. אין לי מושג באמת כמה, אבל יקר.

          • אסף היקר,
            מה שלומך? זה שוב אני מקמבודיה, בשעה טובה קבלתי מסין 4 פנלים 190W/24V, 4 סוללות AGM 200AH/12V ממיר K4/V24 . חיברתי כבר את הסוללות לבנק של 24 וולט, את הבנק חיברתי לממיר ואת הממיר חיברתי למערכת החשמל הביתית שלי 220 וולט, המערכת עובדת, לפחות ברמה של נורות חשמל והטענה של מחשב וטלפונים ניידים. רציתי לציין כי הבית נבנה על ידי ובניתי תשתית למערכת חשמל למרות שבאזור שלי אין עדיין חיבור לרשת חשמל. כעת יש לי מספר שאלות אליך ואודה לך אם תוכל לענות לי.
            מאמ"ת בין הסוללות לממיר, כרגע שמתי A30 הנורות בבית נדלקות והסוללות נטענות והמאמ"ת אינו קופץ. לא כל כך הבנתי איזה מאמ"ת נדרש לחיבור בין הסוללות לממיר. בכלל לגבי מאמ"תים כל הזמן מציעים לי את הכפולים, חיובי ושלילי, בעוד שאני רואה שמשתמשים בעיקר בבודדים רק לחיובי. נאמר לי שהכפולים חוסמים לחלוטין ובבודדים יש זליגה. האם יש לך המלצה לגבי מאמ"ת כפול או בודד? כמו כן, לגבי המאמ"תים, אילו מאמ"תים אני צריך בין הסוללות לבקר הטעינה ובין הבקר לסוללות?
            לגבי בקר הטעינה החלטי לקנות בקר זהה לשלך מתוך כוונה להגדיל את המערכת בעתיד. האם אתה מרוצה משלך עד כה?עדיין לא הזמנתי. הפנלים במרחק של כ-10 מטרים ממיקום הסוללות. הבנתי כי כבלים של 16 מ"מ מספיקים לחיבור בין הפנלים לבקר. האם זה נכון?
            בנוסף קראתי שעם MPPT ניתן לחבר את הפנלים ל48 וולט למרות שהבנק סוללות על 24 וולט. האם אתה יודע אם זה נכון? בנוסף יש לי כרגע בקר פשוט של 20 אמפר, אני רוצה בינתיים לחבר לו שני פנלים. הבקר מגיב ל12 24 ו48 חשבתי כבר לחבר את שני הפנלים בסדרה ל48 ולהטעין את הסוללות. יש אישור ממך?
            לסיום לגבי ההרקה ראיתי שחיברו את כל ההרקות לארון ואז הוציאו 16 מ"מ כבל לאדמה. איזה גודל כבל הרקה אני צריך מהפנלים לארון? ומהארון לאדמה? בבית יש לנו הרקה של מוט נחושת.
            אני נעזר בהתקנה בחשמלאי קמבודי, לא ברורה ההסמכה שלו אבל הוא רישת את הבית שבניתי והכל עובד. עם זאת התרשמתי שההבנה שלו לא עמוקה במיוחד ואין לו נסיון עם מערכות סולריות. למזלי התקינו, ממש לאחרונה, בבית הספר הסמוך מערכת סולרית כך שיש לנו ממי להעתיק ולהראות לבחור. המערכת כוללת 16 קולטים של 190 ואט ו-8 סוללות של 200 אמפר. המערכת בנויה על 48 וולט. להפתעתי ראיתי שהם משתמשים בכבלים עבים, לדוגמא חיבור סדרתי של 4 סוללות 12 וולט נעשה עם 25 מ"מ. אני חברתי את הסוללות שלי ל24 וולט עם 16 מ"מ האם זה בסדר? אני הבנתי כי לעובי הכבלים יש קשר לכמה וולט המערכת בנויה. אפילו את הממיר של 3 קילוואט הם חיברו עם 16 מ"מ. זה נוגד את הבנתי. מה דעתך?
            המון תודה על הסבלנות וכמובן אשמח לקבל כמה שיותר עיצות ממך לגבי המערכת של 24 וולט. אני מקווה שאקבל את בקר הטעינה בקרוב מארה"ב, כאן לא ניתן למצוא MPPT, יותר מדי יקר עבורם.
            סופשבוע נעים ומהנה
            צדי מסיאם ריפ, קמבודיה

      • תודה על ההסבר, אני חייב לכתוב שהרוח מאוד מאתגר בעוד שהסולאר נראה יותר בטוח. אשמח לעדכן אותך בעתיד.
        עזרתי לי מאוד
        בהצלחה ותהנה מהאביב

        • הסולארי אכן יותר בטוח, לפחות למי שבונה מערכת אנרגיה מתחדשת Off Grid בלי ניסיון קודם.
          אתה מוזמן לחזור ולשאול, אם יש צורך.

  41. אמיר:

    אסף שלום,
    מה שעשית יפה מאוד,
    מס' הבהרות ושאלות :
    א. כשאתה כותב "אנחנו רכשנו שני פנלים של 180Wh ברגע שיא …מה שאומר שבפוטנציאל, הפנלים יכולים לייצר 180x2x6 (שני פנלים כפול שש שעות שמש) = 2160Wh.
    האם אין בכך טעות ומדובר בייצור של- 2160W סה"כ ב- 6 שע' ולא WH שזה פי 6 יותר ,
    ב. האם בפועל ניתן לצרוך לזמן קצר יותר מ- 1.5kw , נניח הפעלת קומקום חשמלי שצורך 2kw מה יקרה במקרה כזה.
    ג. האם בפועל הצלחת להפעיל מכשיר קצת יותר "זללן" מאשר נורה ולפטופ?

    • הי אמיר.
      א. אכן, טעות כתיב. תוקנה.
      ב. במערכת הזו לא ניתן לצרוך יותר מ1KW בבת-אחת. הגורם המגביל הוא הממיר.
      ג. הפעלתי בלנדר וכן כלי עבודה חשמליים כמו מסור דיסק ומקדחה. כל מה שלא צורך יותר מ-1KW אפשר להפעיל. השאלה היא לכמה זמן אתה מפעיל אותם. אם הייתי מפעיל מקדחה של 800W לשעה וחצי רצוף, אז הייתי גומר את ה"אספקה היומית" של האנרגיה שלי. אבל זה לא קרה כי מעולם לא הפעלתי את הבלנדר או הכלים יותר מכמה דקות הכרחיות.
      אסף.

  42. אור לוי:

    צ'ה, שאלה קטנה, טוב לא אולי בינונית?
    מה שלומך?
    אני עוזר לחבר לבנות בית על הגלגלים(פרטים בהמשך) אני החשמלאי הטורן בשטח, מה התכנון הוא ליצר שתי מערכות חשמל מקבילות, 240V AV(אנגליה) ובמקביל מערכת סוללות(סולרי\+רוח תלוי איפה הוא ירצה לגור) כנראה 12V(האם אתה ממליץ 24V?) כדי להפעיל ישירות מכשירים לרכב,
    אני באמת לא ידוע אם תיהיה לך תושבה אבל האם ואיך מארקים מערכת DC?
    הרי השקעים המקובלים הינם שקעי המצת של הרכב? הם יש יש צורך לחבר גופים באופן ישיר לקו ארקה המחובר לאדמה?
    כפי כידוע כאשר כותבים בגוגל הארקה בזרם ישיר מגעים לפה!

    • הי אורלוי, מה שלומך, יא איש!

      יש מלא, אבל מלא נתונים חסרים בסיפור שלך.
      ספציפית לגבי הארקה אני יכול לומר שבמערכת DC מאריקים בד"כ את הקוטב השלילי של הסוללה, הבקר הסולארי (לפי הצורך, צריך להיות כתוב בחוברת הוראות), והמבנה של הפאנלים. לגבי טורבינה, אלא אם כן העמוד שלך מעץ, אתה לא צריך לעשות כלום, כי היא מוארקת בעצמה (מוט ברזל בגובה 12 מטר +).
      מעבר לזה, תצטרך לשאול שאלות יותר ספציפיות.
      אתה רק החשמלאי או גם איש הרכש, כלומר זה שצריך לתכנן את המערכת ולהורות אלו רכיבים צריכים לקנות?

      ד"א, אורלוי במילה אחת נשמע קצת אירי – urloy, אולי זה לטובתך, שנה את השם.

      • אלון:

        אסף (וכל היתר) שלום .

        מה דעתכם על בנית מערכת צפה ללא חיבור הארקות לDC ולAC .?
        הגנה בפני התחשמלות תיעשה ע"י משגוח לדוגמא AMDAR AMD 204 DKG
        המשגוח מפעיל מגען ומנתק אותו כאשר בידוד ההארקה קטן מ23 קילואוהם (10 מיליאמפר במקום 30 מיליאמפר )

  43. אסף שלום,
    אשמח לחשוף לציבור הגולשים באתר שלך מוצר שאני מייבא לארץ.
    מדובר במפוח גגג סולארי – סוג של וונטה שעובדת על מנוע DC המונע בכח הפנל הסולארי שמוצב מעליה.
    באתר מוטמעים סרטי הדגמה שהעליתי ליו-טיוב והוא ממחיש היטב את היכולת ליישם אנרגיה סולארית בחיי היומיום.

    http://www.kassel.co.il/home

    אליעד
    0544532739

  44. ליאת אטלס:

    אסף שלום.
    היום גילו לי את האתר ואני קוראת בשקיקה.
    א. אתה חושב שאפשר ללמוד את הנושא הסולרי בלימוד עצמי, מא ועד ת, כך שאוכל להתקין בעצמי מערכת סולארית לא מחוברת רשת לשימוש ביתי לא חסכוני במיוחד, ז"א בית מיינסטרים – מכונת כביסה, מייבש כביסה, דוד, תנור חימום רגיל וכו'?
    ב. האם יש אפשרות להתקין מערכת שהיא לא מחוברת רשת ובמקביל אליה חשמל מחברת חשמל, בין אם זה לגיבוי ובין אם למטרה אחרת?

    • אהלן ליאת,
      א. אפשר ללמוד את הנושא הסולארי בעצמך. כך אני עשיתי. המכשולים הם:
      1. כדי להתקין ממש צריך גם הרבה ידע טכני, ולא רק תיאורטי.
      2. יש הרבה מה ללמוד. זה לא פשוט כמו שזה נראה אם רוצים לבות משהו שיעבוד לאורך שנים לפי התכנון.
      4. בית מיינסטרים, מערכת מנותקת רשת – לפי המחירים שמסתובבים היום בשוק, מערכת הכי חלטורה תעלה לא פחות מ-30-40 אלף ש"ח (רק הרכיבים, בלי עלויות התקנה, עבודה, תכנון). וחלטורה זה אומר שמתחילים להחליף חלקים אחרי שנתיים שלוש. מערכת שתחזיק בליל דעת בה 15 שנה (זה אפשרי בגדול) תעלה הרבה יותר. קחי זאת בחשבוןץ
      ב. השאלה היא כשאת אומרת "במקביל אליה" למה את מתכוונת? האם החשמל "ירוץ" באותם כבלים? אז לא. בעקרון אפשר להרכיב מערכת מיתוג שתברור בין חברת חשמל למערכת הסולארית. אני לא בטוח שזה חוקי, אבל אפשרי. אני עשיתי את זה כשהברירות שלי היו בין מערכת סולארית לגנרטור.

  45. גילעד:

    בוקר טוב.
    לאחרונה אני קורא על המצאה חדשה של ניצול יותר טוב של אנרגיה בשמש.
    האם תוכל לבדוק את הנושא.
    רצ"ב הכתבה:
    בשבוע החולף סוערת האינטרנט סביב גילוי בתחום האנרגיה הסולארית של ילד אמריקאי בן 13 מלונג איילנד. הפרשה החלה לפני שנתיים, כאשר איידן דווייר היה בן ה-11, וטייל ביער עם הוריו. במהלך הטיול חשב דווייר: מדוע לא לסדר פאנלים סולארים באותו האופן שבו עלים מסודרים במקום הצורה המקובלת כיום לסידור לוחות, על מנת לייעל את קליטת אור השמש על ידם?

    דוויר החליט לחקור את העניין וערך בביתו ניסויים לבדיקת הרעיון, מהם עלה כי סידור פאנלים בצורת עלים אכן יעילה יותר. בשנה שעברה הוא הגיש את הרעיון לתחרות מדע כלל ארצית לצעירים שערך מוזיאון הטבע האמריקאי, והיה בין הזוכים.

    "מאותו רגע, הדברים יצאו מכלל שליטה", סיפר איידן לעיתון "וול סטריט ג'ורנל". הגילוי של הילד התפשט באינטרנט כמו שריפה בשדה קוצים וזכה לחשיפה תקשורתית רבה. פרשנים הכתירו את הגילוי בתור "פריצת דרך מדעית" ואת איידן בתור "גאון".

    איידן דווייר
    צילום: מוזיאון הטבע האמריקאי
    אלא שאז התחולל מפנה מפתיע בפרשה. התברר כי החישוב שערך איידן היה מוטעה, מכיוון שבמקום את ההספק, הוא מדד את המתח החשמלי. עד מהרה הפך איידן למושא לבדיחות ברשת, וגופי תקשורת שדיווחו על המצאתו המבריקה זכו אף הם לגידופים והבעות זלזול ברשת.

    אולם איידן לא אמר נואש, וערך מחדש את הניסוי, הפעם תוך בדיקת ההספק. הניסוי המתוקן העלה כי גם במונחי הספק קיימת עדיפות לסידור הפאנלים בצורת עלים ולא כמקובל כיום.

    כך או כך, הקדחת סביב הילד הממציא נמשכה. באוקטובר, לאחר שאיידן נאם בכנס הממציאים השנתי של העמותה לעידוד חדשנות פופ-קט, נעמד קהל של 500 צופים על רגליו והריע לו. "נראה כי יש תוקף מסוים לתוצאות שלו, אך גם לו לא היה להן תוקף, רציתי לתת לבחור הצעיר הזה הזדמנות לספר על הדברים שלמד ועשה", אמר אנדרו זולי, מנהל פופ-טק.

    בהמשך אפילו החלו משקיעי הון סיכון לחזר אחרי איידן בפייסבוק, אולם הוא דחה באדיבות את בקשות החברות שלהם, ואוניברסיטת ניו יורק הזמינה אותו לנאום באביב בפני סטודנטים להנדסה של האוניברסיטה. בשבוע הבא הוא גם צפוי לנאום בטקס פתיחת פסגת עתיד האנרגיה העולמית שתיערך באבו-דאבי. המארגנים כבר הודיעו כי יממנו את הטסתו וכל בני משפחתו לפסגה.
    לינק לסרטון:
    http://www.youtube.com/watch?v=LHYCJKWjgtE&list=HL1326248169&feature=mh_lolz

  46. עוזי:

    היי אסף
    האם תוכל לומר כמה עולה מצבר
    וכמובן מה הקיבולת שלו
    וכמה עולה הממיר ל 220
    וההספק שלו
    אני רוצה לתכנן מערכת גיבוי בבית
    שתיתן כ. 20 קוטש ביום
    תודה עוזי

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      הי עוזי,
      אתה מוזמן לפנות לאינטרדן בכל הפרטים הטכניים הללו, מה גם ש:
      1. המחירים משתנים. מה שקניתי לפני שנתיים וחצי היום יעלה פחות, אך אני לא יכול לומר כמה פחות.

      2. "כמה עולה מצבר" זאת שאלה יחסית. מצברים אפשר לקנות בטווח של בין 500 ש"ח לעשרות אלפים, כי זה תלוי במערכת שאתה מתכנן.
      אם אני מנסח מחדש את השאלה שלך ל"כמה עולה 'ה'מצבר" שלי – הוא עלה 4400 ש"ח, והקיבולת שלו היא 240 AH ב-24V, שזה כמו 480AH ב-12V.

      3. אין קשר בין המצבר והממיר להגדרה שנתת "20 קוטש ביום". מה שאחראי על ההספק היומי זה כמות הפאנלים. זה לא תלוי במצבר ובממיר. המצבר קובע כמה אנרגיה תוכל לאגור לזמן שבו אין שמש, והממיר קובע כמה הספק תוכל להוציא בזמן נתון מהמצבר ובאיזה איכות גל (סינוס טהור/ לא סינוס טהור). אני חוזר, שני הקריטריונים של מצבר וממיר לא משפיעים על הנתון היחיד שנתת של 20 קוטש יומי.

      ואחרון חביב, עצה ידידותית – לא כדאי להקים מערכת סולארית על רגל אחת. מדובר בכל מקרה על סכומי כסף גדולים, גם אם עושה זאת בעצמך, ובדרך כלל בתרבות ה"עשה זאת בעצמך" יש תמיד סיכוי לטעויות. שים לב שאתה מצמצם את המקום לטעויות כאלו.

      אסף.

  47. אליעד הגלעדי:

    גלעד שלום,

    לי יש מערכת מחוברת לרשת של חברת החשמל, בפועל אני מוכר חשמל לחברת החשמל.

    כמה נקודות:

    – כדי שתוכל להקים מערכת מחוברת רשת אתה צריך היתר בניה (היתר מצומצם) מהרשות המקומית בד"כ ניתן רק לבתים פרטיים ודורש הגשת מסמכים ואישורים שונים ושרטוט גרמושקה חדש ע"י אדריכל או מהנדס.
    – השלב הבא הוא קבלת רשיון מחברת החשמל גם שלב זה צריך להיות מלווה ע"י בעל מקצוע (חשמלאי מוסמך)
    – התעריף המשולם מהמדינה עבור רכישת החשמל מיצרנים בבתים פרטיים עומד לרדת בימים אלה מ 1.67 שח/קווט ל 1.21 עובדה זו מורידה את כדאיות המהלך.

    בברכה
    אליעד

  48. גילעד:

    אסף שלום.
    ברצוני להקים מערכת ליצור חשמל ביתית ,שהכתבה שלך באמצעות הידע שלך הוסיפה לי מאוד .
    אבל , אני מעוניין להקים מערכת על שטח 9 מ"ר בחצר של ביתי , אני גר בבניין משותף בתל אביב ,ואני גר בדירת קרקע מתוך 3 קומות של בניין .
    שאלתי היא האם תוכל להסביר לי כיצד אוכל להקים מתקן סולארי בחיבור לרשת החשמל ( במקום מצברים שרשמת בתהליך ) וכמה לדעתך זה יעלה לי .
    מאז הכתבה אני בטוח שהמחירים ירדו ,וגם אשמח לשמוע על ממירים חדשים שיצאו.
    השאיפה שלי זה שיהיה לי מונה שיורד לי את חשבון החשמל ,אין לי מספיק שטח על מנת למכור את החשמל העודף לחברת החשמל ,אבל נראה לי שיהיה לי אפשרות להוריד את המחיר שאני משלם לחברת החשמל ברמצעות הקמת מונה נוסף .
    קראתי שיש מונה יצור ,ויש מונה צריכה וניתן באמצעות שניהם להתחשבן .
    אשמח לשמוע את דעתך ,ועזרתך .
    תודה מראש,
    גילעד.

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      שלום גלעד,
      אין לי כלל ניסיון בחיבור מערכת סולארית לרשת, ועד כמה שאני יודע, לעשות זאת בעצמך זאת עבירה על החוק. איש מקצוע בעל הסמכה ואישור תקף הוא הכרחי במצב כזה.
      מפאת קוצר הניסיון במערכות מחוברות רשת, אין לי דרך לעזור לך.
      אם לקורא אחר כלשהו יש – ניתן לפרסם הודעה לגלעד דרך מערכת התגובות, כאן.
      בנוסף, תחושת הבטן שלי אומרת שבלי למכור את החשמל לחברת חשמל, אלא רק עם התקזזות, לא תצליח באמת להוריד את חשבון החשמל באופן משמעותי, בהתחשב בהוצאות ההתקנה, בכמות השטח הנתונה, ובתעריף הנמוך של "חשמל רגיל". חוץ מזה, נראה לי שעצם הקמת הפאנלים תגרור הקמת קונסטרוקציה שהקמתה לא חוקית, ומישהו יעשה לך צרות על זה… לדעתי.
      בקיצור, במצב שלך הייתי הולך על חיסכון והתייעלות באנרגיה במקום ייצור אנרגיה מתחדשת – חסכון כמו בצריכה מבוקרת יותר, יעילות במכשירים יעילים יותר כמו משאבות חום, מכשירים עם דירוג אנרגיה A ועוד…

    • עוזי:

      היי גלעד
      אסף צודק
      אין בכלל כדאיות לבנות מערכת חשמל לצריכה עצמית כי אם למכור
      את החשמל שאתה מיצר ב 1.67 שח ולקנות ב 0.5 שח
      ולגבי הקמת מערכת כזו ולהתחבר לחברת החשמל אתה צריך אישורי עריה ורק אחר כך חברת החשמל
      ובכלל ממה שהבנתי ממך אתה מעוניין לעשות בגינה דבר שאני לא מאמין שתקבל אישור
      בכל מקרה בהצלחה

  49. אייל:

    היי אסף אני כרגע מתקין מערכת שכזאת
    איך אפשר ליצור קשר ישיר איתך
    אני צריך שרטוט סכמטי של חיבור ארון החשמל שבנית
    לאן ואיך מחברים את כל מפסקיי ההגנות השונות
    תודה מראש אייל
    050-7851047

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      שלום אייל,
      מבנה ארון החשמל מאוד תלוי בכל הרכיבים ובדרישות הספציפיות שלהם, לכן אלא אם אתה בונה העתק של המערכת שלי, שרטוט סכמטי לא יעזור לך. אתה צריך לתכנן את הארון באופן מדוייק שיתאים למערכת שלך.
      אם חשמל זה נושא זר לך, כדאי לקרוא לחשמלאי/ חבר שמבין.
      אם בכל זאת אתה מעוניין לעשות את זה בעצמך, הדרישות הספציפיות של הרכיבים שלך תוכל למצוא בחוברות ההתקנה שהגיעו איתן, והסבר על תכנון עקרוני של ארון הנתיכים תוכל למצוא כאן.
      בכל מקרה, אתה מוזמן ליצור איתי קשר כאן באתר, ולפרט יותר על הבעיה וצרכך ואנסה לעזור.
      אסף.

  50. עוזי:

    קודם כל שאפו!!!
    דבר שני אסף הצלחת לבלבל אותי
    אתה רוצה לומר לי שחברה כל שהיא בקשה ממך 70000 ש"ח לשני לוחות סולרים?
    (כמובן יש את שאר הציוד ) אבל ממה שאני יודע חברות מציעות בכ 50000 שח כ 50 מ"ר לוחות ועבודה וחיבור לחשמל
    היכן אני טועה?
    ונ.ב. חשבת על טורבינת רוח? בדקת את העניין?

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      אהלן עוזי,
      כמה דברים שגרמו למחיר של הפאנלים:
      1. אני צרכן פרטי וקניתי מאינטרדן רק שני לוחות. אם הייתי קונה 50 מ"ר המחיר היה אחרת לכל פאנל, זאת ועוד:
      2. אני צרכן פרטי ולא חברה שקונה בקונטיינרים. יש תחרות מטורפת בין החברות שמציעות התקנה וחיבור לרשת החשמל, והמצב כאן הוא שונה. מהחברות הללו אתה קונה שירות לאורך שנים והם יודעות את זה. אני רציתי רק שני פאנלים.
      3. גם אני, כצרכן פרטי, קיבלתי הצעה לפאנל אחד 12V באותו סדר גודל ב600 ש"ח לפאנל. אבל אלו פאנלים סיניים. אני רציתי פאנלים אירופאיים שכמו ששמעתי עמידים יותר לאורך זמן (לא מנסיון אישי).
      4. וזאת נקודה לא מבוססת – הפאנלים שלי הם 24V כל אחד, מכיוון שהמערכת שלי היא 24V (כך היא תוכננה, ואם תחזור לכתוב תגלה שהיא תוככנה כך בדיוק בגלל שאכן חשבתי על טורבינת רוח). בתחום הפאנלים של ה-24V אין הרבה היצע, כי רוב המערכות הן 12V. אבל שוב, זאת רק מחשבה, ולא בדקתי את הטענה הזאת עד הסוף.

      לגבי הרעיון לטורבינה, בדקתי ונכון לכרגע לא מצאתי לנכון לעשות את ההשקעה הזאת על סמך נתוני התפקוד של הטורבינה של השכן. הנתונים לא מלאים. זה לא אומר שפאנלים עדיפים על טורבינה, בכלל לא – אלא שטורבינה צריך לדעת איך ואיפה לשים, ואיזו טורבינה בדיוק מתאימה, ונכון לעכשיו הנתונים אודות הניסויים באזור לא שכנעו אותו שאני חייב לרוץ על זה כמה שיותר מהר.

      אסף.

  51. אליעד הגלעדי:

    אסף שלום,

    תודה על מידע שימושי.

    לי עצמי יש מערכת של 15 קוו"ט מחוברת רשת (66 פנלים של חברת Sunpower בהספק של 225 וואט כ"א)

    נשאר לי עוד קצת מקום על הגג ואני מתכנן להקים עליו מערכת עצמאית..

    לא ממש קשור אבל יש לי גם מערכת מים אפורים בשיטת האגן הירוק/רטוב אם מישהו מעוניין בצמחי מים
    למערכת כזו אשמח לתת בחינם (גומא פפירוס,קנה מצוי,קנה הודית,ספלילה,שבטבט…)

    אליעד
    0544532739

  52. מיקי גולן:

    מרשים. מעורר השראה. תודה
    יש לי קרואן נייד שבניתי עם מערכת חשמל סולרית. הייתה לי תקלה (קצר פנימי) בממיר שהתחיל להעלות עשן. לקח לי זמן לפתוח אום הידוק כדי לנתק אותו מהמצבר. לאחר שהתקנתי ממיר חדש הוספתי מפסק על הקו בין המצבר לממיר. לכן מחזק את גישתך על כל המאמ"תים שהתקנת.

  53. שמעון:

    אני ממש גאה בך,הצלחת להקים מערכת ללא כל ידע מוקדם,היה מעניין לקרוא.
    ממליץ לך להזמין חשמלאי לבדיקה פיזית של תקינות המערכת.

  54. יעקב קטרון:

    ייתכן שפיספסתי, אבל לא ראיתי כמה עלתה כל המערכת

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      הי יעקב,
      תחת הכותרת "רקע" בתחילת המדריך תמצא כי כל הרכיבים יחד עלו לי סביב ה-20,000 ש"ח.
      ניתן להגייע גם למחירים טובים יותר אם מבצעים סקר שוק, מתפשרים על אחריות ועל פירמה, ובטח ברכישה מקוונת.
      אסף.

  55. גיא:

    שלום, רציתי בירור לגבי הפרמטר 1.5 קילוואט. ניראה לי שהתכונות לקילוואט שעה ביום. כי ממה שמוכר לי צריך איזה 40 מ"ר של פאנלים מסוג מונו-קריסטל לקבלת 1.5 קילוואט (לשנייה). ול2 פאנלים סה"כ זה מתאים ויתר למה שאני טוען.

    תקן אותי אם אני טועה.

    תודה

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      שלום גיא,
      במדריך לא מצויין כי 1.5KWh, וגם מהחישוב ההספק היומי, אפשר להבין שמדובר ב-1.5 קילו ליום.
      אסף.

  56. גיא:

    הי, בקשר ל 1.5 קילו וואט. כמה פאנלים שמת?לפי התמונות זה רק 2, אני לא מבין איך יש לך 1.5 קילוואט ב 2 פאנלים. אולי יש לך 1.5 קילוואט שעה ביום?

    מניסיון שלי 1.5 קילוואט מדובר על שטח של כ40 מ"ר של פאנלים מסוג מונוקליסטלייט.

    אשמח לבירור בנושא.

    שבוע טוב

    • דן:

      החברים למעלה צודקים.
      כל שצריך לשנות זה את הכותרת של המאמר ל 1.5KWH ביום, או לחילופין מערכת 360W

      • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

        שלום גיא ודן,
        אני לא משנה את הכותרת, כיוון שאין בה טעות, והמדריך כבר פורסם כך.
        אולי היא מטעה, אבל היא אינה טעות כשלעצמה.
        כל מה שצריך לעשות זה לקרוא קצת ולא לרפרף, ותראו שבחלק אודות התכנון אני מדבר על ההספק, ועושה את החישוב.
        אני מקבל שאפשר לשנות את הכותרת כדי שלא תטעה, אבל מטעמי מנועי החיפוש, לא אשנה אותה עכשיו.
        תודה על ההערות.

  57. יהודה:

    היי אסף
    1.חומר מעניין מאוד,ראשית אני לא חושב שאתה עבריין וכחשמלאי לא נראה לי שיש בעיה עם מערכת פרטית, רק אם אתה רוצה להתחבר לרשת אז יש חוקים לגבי זה.
    2. כאמור אני חשמלאי ואני רוצה רק לתקן לך טעות קטנה. ובכן הממסר פחת שחיברת למערכת צריך להתחבר אחרי המאמ"ט הראשי ה-16 אמפר ולא לפניו מכיון שבמאמ"ט הראשי אמור להגן על כל המערכת לפני הבית או על מה שאתה רוצה לחבר אלייה.
    תודה יהודה

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      אהלן יהודה,
      1. תודה שזיכית אותי (:
      2. אוקי, תודה על תיקון הטעות. תוכל להסביר רק מדוע ממסר הפחת חייב לבוא אחרי המאמ"ט הראשי? מה פוגע בתפקוד שלו במצב הזה, כל עוד הזרם נמוך מ-16 אמפר? אשמח להבהרה, כי אני חשבתי לתומי שזה לא ממש משנה… אשמח אם תסביר.
      אסף.

  58. עמי:

    שלום רב האים אפשר להגדיל את המערכת שתיתן 3 קילווט האים צריך להוסיף פנלים או מצברים תודה עמי

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      שלום עמי, בוודאי שאפשר.
      אבל כדי להבין מה בדיוק כדאי להגדיל ואיך, אני צריך את התשובות לשאלות הבאות:

      כמה מכשירים יעבדו
      מה ההספק הממוצא ומה הספק השיא של כל מכשיר
      כמה שעות יעבוד כל מכשיר
      כמה מהמכשירים עשויים לעבוד ביחד במקסימום
      באלו שעות ביממה המכשירים יעבדו

      אסף

  59. ירון:

    אסף רק לעדכן על מנת שלא טטעה אחרים חוק החשמל אינו מבדיל ממי אתה מקבל חשמל ולכן גם עם אתה עושה בביתך אתה כפוף לחוק החשמל ולכן מבחינה חוקית המעשה אינו חוקי בכל מיקרה בהצלחה ואני בעד

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      הי ירון,
      אני דווקא חושב שזה בטווח האפור והלא ברור של החוק. אם יש לך אזכור מדוייק שלא משתמע לשתי פנים, אשמח לדעת עליו. לא שזה ישנה את עמדתי, אבל כדאי שאדע אם מישהו חושב שאני עבריין,… (-:

  60. יובל:

    מעניין אותי לבנות בעתיד מערכת לבית
    ורציתי לשאול כמה שאלות:
    המערכת שהתקנת, האם הספיקה לך עד כה
    לכל צרכי הבית?
    האם היו עלויות נוספות מעבר לציוד שציינת?
    שמעתי שיש צורך לדאוג לסידורי בטיחות מיוחדים שהחוק דורש את קיומם ושהם עולים הרבה כסף, האם שמעת על כך? האם זה נכון?
    מה המשמעות 1.5KW ?האם זה הספק שהמערכת נותנת ביום?
    תודה,
    יובל

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      שלום יובל,
      אנסה לענות ולהרחיב:
      1. המערכת שהתקנתי בהחלט לא מספיקה לצרכי בית ממוצע בישראל. היא תוכננה לשמש לצרכי תאורה ומחשוב בלבד.
      2. המשמעות של 1.5kw היא אכן ההספק שהמערכת נותנת ביום.
      3. בית ממוצע לדעתי לא יוכל להסתפק במערכת שנותנת פחות מ-5kw ליום, בהנחה שאנחנו מדברים על לייצר את כל החשמל onsite, אבל זאת רק ההערכה. אפשר לעשות הערכה מדוייקת יותר, לפי המדריך להערכת צריכת חשמל ביתית.
      4. סידורי בטיחות שהחוק דורש – כל עוד אתה מתקין מערכת מנותקת מרשת החשמל הארצית, לדעתי אין שום תקנות בעניין. אם אתה מדבר על לחבר את כל המערכת לרשת החשמל ולקבל החזר, זה כבר עניין מאוד בירוקרטי, ולכן קמו חברות רבות שמספקות כשירות את כל ההתקנה וההתעסקות הבירוקרטית. קטונתי להתעסק בבירוקרטיה, ומכיוון שבכל מקרה אני לא מעוניין (ולא יכול) לחבר את המערכת שלי לרשת החשמל, כל העניין הזה יורד מהפרק עבורי. אתה יכול להתקשר לכל אחת מהחברות הללו ולתחקר את הנציג. לדעתי תקבל משיחת טלפון אחת מספיק תשובות בנוגע לבירוקרטיה. חשוב להבהיר – אין במדריך הזה שום נגיעה לפן החוקי, כי הוא לא מעניין אותי וכי לא בו אני מתעסק. לכן אל לקוראים לראות את המדריך הזה כהמלצה חתומה לאיך מקימים מערכת סולארית, בטח שלא מהפן הבירוקרטי.

      אסף.

  61. בן:

    קודם כל, אחלה מדריך.
    בכל אופן, יש סיכוי שתרחיב על ההבדלים בהתקנת מערכת שמחוברת לרשת?

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      תודה.
      הבעיה היא שאין לי איפה להתנסות בהבדלים, כך שיהיה מוזר לכתוב על זה.
      בגדול זה אמור להיות יותר פשוט, אבל בכל מקרה תצטרך חשמלאי שם כדי לעשות את זה חוקי.
      לדעתי, במערכת מחוברת רשת יהיו רק פנלים וממיר מתח ישירות לרשת, אבל מידע קונקרטי אין לי, ובטח לא כדי לכתוב על זה מדריך מפורט, מצטער.
      אסף

      • אורן ה:

        לגבי ההבדלים הבין הממירים זה יותר מורכב ממה שענית
        זה לא ציוד רגיש ואף יכול להיות ציוד רגיש שהממיר הזול יותר טוב אליו זה קשור לאדווה שצל הציוד הרגיש
        ההבדלים בין הממירים הם בעיקר שהזול מוציא תדר רבועי והיקר מוציא תדר סינוס
        היתרון של הריבועי שהוא קל מאוד לייצור סה"כ מהפך למצבר שמשתנה בקצב 50 פעמים בשנייה
        גל סינוס הוא יותר מסובך כי הוא מבוסס על שני ממירים DC-DC
        קצת מורכב להסביר את זה למי שלא למד הנדסת חשמל(זרם חזק)

        אי אפשר להפעיל מנועים גל ריבועי למנועי AC הם בנויים מגרעין וסלילים שעובדים לפי חוק לנץ והם חייבים את השינוי תמידי במתח מה שאין בגל ריבועי
        לגבי המחיר שאסף אמר זה מאוד הגיוני כי הוא בנה את המערכת בשנת 2009 כיום מערכת כזאת זה בדיחה
        רק שלשום חבר מהישוב אמר לי שהוא הוסיף פאנל 300W באלף שקל כולל התקנה!!!

        לסיכום אם יש לך ציוד שעובד על מנועים כדוגמת מכונת כביסה ברח מהרעיון כי יש למנועים כאליו זרמי התנעה גדולים פי 3-5 מהזרם הנומינאלי שלהם, ואם מטרתך להפעיל מחשב(דוגמה לציוד עדין) אתה יכול להשתמש בממירים הזולים!!!.

        לגבי חיבור לרשת(ואני עונה כמהנדס חשמל וכאחד שיש לו מערכת מחוברת לרשת) אלו הבדלים של שמיים וארץ בהמון בחינות
        אחד הדברים הכי חשובים לחברת חשמל זוהי הארקה! ובמקרה של אסף אין לו לפי מה שהבנתי "ארקת יסודות" או "ארקת הגנה" זה לא משהו שאני המצאתי יש להם הגדרה בחוק החשמל!,
        אין לו הגנות כמתחייב בחוק החשמל ולכן זוהי מערכת בלתי חוקית בעליל.

        דבר נוסף מי שאין לו ארקה כמתחייב בחוק לא יכול להתקין מערכת הגנת ברקים, כי היא מחוברת לארקה!

        לאסף, עוד משהו חברת החשמל מחייבת להשתמש במא"זים/ מאמ"ת מיוחדים לזרם DC וכאן חיברו אותם למא"זים רגילים ולכן אמרתי בזמנו שהמאזים לא נכונים!

        מסיבה פשוטה של כיבוי קשת חשמלית בזרם ישר קשה יותר מזרם חילופין בגלל שבזרם חילופין יש רגעים שיש אפס זרם ובישיר אין כזה דבר!

        ברור שגם מי שאין לו היתר בנייה אין לו אופציה לחבר את המערכת לרשת!

        אם מישהו מתלבט בין רשת מחוברת ללא ברור שמחוברת עדיפה הכסף שאתה מקבל ממנה יותר מובטח!.
        אם אפשר כמובן!

        אגב אני לא אומר שמערכת הזאת לא עובדת היא עובדת אבל לא מתוכננת בצורה חוקית וגם מסכנת את המשתמשים בה משום שאין לה ארקה תקינה וציוד הגנה מתאים למערכת ולאנשים שמסביבה!
        ובקיצור "שומר פתאים ה'"…

        • כאמור, במקום בו המערכת עובדת, אין כלל רשת חשמל, כך שכל נושא החיבור לרשת/ חוקיות / חברת חשמל לא רלוונטי.
          לגבי הארקה, אשמח לשמוע מה אתה ממליץ.
          לגבי מאזים – אתה אומר "מסיבה פשוטה של כיבוי קשת חשמלית בזרם ישר קשה יותר מזרם חילופין בגלל שבזרם חילופין יש רגעים שיש אפס זרם ובישיר אין כזה דבר!"
          אז מה שאני מבין זה שזרם ישיר יקפוץ מוקדם יותר? כי המאז לזרם חילופין פחות עמיד בעומס. עם זה אין לי בעיה.
          ושוב, לא אני המצאתי את ההחלפה של המאזים.

          • גימל:

            אסף
            אחלה מערכת ויופי של עבודה. אבל כפי שנאמר – לצערי המערכת שלך בעייתית.
            1. מבחינת חוק החשמל כל מערכת לייצור חשמל דורשת רשיון (מעניין מה עם גנרטורים…) גם אם היא מערכת עצמאית.
            2. ההגנות שלך בעייתיות.גם המפסקים וגם בארקה.

            הסבר:
            הארקה נדרשת למערכות מתח גבוה.
            לא נדרשת הארקה למערכות מתח נמוך (עד 50V) וזאת מאחר והתנגדות הגוף מספיקה כדי לא להתחשמל. למשל אפשר לדעת בשני הדקי מצבר רכב בלי למות !!
            מאידך במתח גבוה יותר העור נפרץ ומעביר את הזרם החשמלי. 30 מיליאמפר בלבד די לגרום לפרפור חדרים = מוות ודאי אם אין לך דפיברילטור ומישהו שיפעיל אותו.
            לכן יש לחבר מפסק זרם פחת – הבודק את הפחת (ההפרש) בין המתח הנכנס למערכת וליוצא ממנה. כך שאם יש חישמול – האדם מתחשמל לאדמה והזרם "בורח" ומפסק הפחת מאתר את הזליגה ומנתק את הזרם.
            כדי שהמפסק יעבוד כראוי – יש לוודא שמכל מקום בבית יהיה סגירה של מעגל חשמלי בין הרצפה להארקה של מערכת החשמל.
            יתד של חצי מטר לא יוצרת מוליכות מספקת (ההתנגדות גבוהה מדי) ולא יווצר מצב שבו הפחת יוכל להרגיש בהתחשמלות.
            לכן המערכת שלך מאד מסוכנת. מבחינה זו.

            מצד שני המערכת עצמאית. – ואינה מחוברת לרשת החשמל.
            ברשת החשמל הפוטנציאל של האפס (ה"מינוס" של חברת חשמל) יכול להיות עד 70 וולט מעל האדמה אך לא יותר. במערכת שלך יתכן והמערכת צפה – ולכן גם אם תיגע בפאזה – המערכת לא תזרים לגוף זרם.
            לכן חיבור הממיר להארקה – מה שעשית – עלול להיות מסוכן יותר מלא לחבר הארקה בלל.
            יש לבדוק בהוראות הממיר אם צריך לחבר הארקה או לא.
            אם כן – תתקין ההקשה הארקה טובה יותר (אולי לצינורות מים שעוברים בקרקע – ממתכת כמובן ולא מפלסטיק).

            לגבי ה"נתיכים" אכן יש לבחור בנתיכים מתאימים ל DC. אם כי כאן ההפסד היחידי יכול להיות כסף של הציוד שניזוק – לעומת ההארקה…

            לגבי מה שכתבו פה אנשים לגבי המרה ל AC – ההמרה יעילה מאד ובקר MPP הינו מיטבי. חיבור DC ישיר של פנל גם אינו ממקסם את ההספק של הקולט וגם המתח משתנה לפי תנאי התאורה. כך שנוצרים הפסדים.
            בנוסף יש הפסדים על החוטים העיקר אם הם ארוכים.

            גימל.

            • אלון:

              ניתן להשתמש בבקר PWM שהוא זול משמעותית ניתן להשיג בקינן אנרגיה
              אסור לחבר פאנלים ישירות למצבר כיון שהמצברים ייתנפחו בגלל מתח טעינה גבוה מדי

  62. מדהים שעשית את כל זה.
    הרבה נחישות ורצון יובילו לזה שעכשיו אחרים באמת יכולים לקחת את המידע הזה בהרבה יותר קלות.
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)