הערכה של צריכת חשמל

3 כבר עשו את זה
טכנולוגיה נאותה

לדעת מה היא צריכת החשמל שלך, ומה הם הגורמים המשפיעים עליה ביותר, זהו שלב ראשון וחשוב בדרך לחסכון באנרגיה. הערכה של צריכת החשמל שלנו עוזרת להבין כמה צורכת כל פעולה שלנו, ועוזשרת לראות היכן ניתן לקצץ. בנוסף, כאשר בונים מערכת חשמל מנותקת מהרשת (Off grid), הערכת הצריכה היא חיונית על מנת להעריך את גודל המערכת שיש לבנות, כך שתספק לפחות את הצריכה שלנו ונצליח לשמור על תקינות המערכת לאורך זמן. מערכות חשמל כאלו לא נפוצות בארץ, כיוון שרובה ככולה מרושתת ע”י חברת חשמל, וכן עקב חוסר בידע טכני ובידע חוקי בנושא. ניתן למצוא מערכות כאלו בעיקר באזורים מרוחקים ובחוות בודדים.

לדעת מה היא צריכת החשמל שלך, ומה הם הגורמים המשפיעים עליה ביותר, זהו שלב ראשון וחשוב בדרך לחסכון באנרגיה. הערכה של צריכת החשמל שלנו עוזרת להבין כמה צורכת כל פעולה שלנו, ועוזשרת לראות היכן ניתן לקצץ. בנוסף, כאשר בונים מערכת חשמל מנותקת מהרשת (Off grid), הערכת הצריכה היא חיונית על מנת להעריך את גודל המערכת שיש לבנות, כך שתספק לפחות את הצריכה שלנו ונצליח לשמור על תקינות המערכת לאורך זמן. מערכות חשמל כאלו לא נפוצות בארץ, כיוון שרובה ככולה מרושתת ע”י חברת חשמל, וכן עקב חוסר בידע טכני ובידע חוקי בנושא. ניתן למצוא מערכות כאלו בעיקר באזורים מרוחקים ובחוות בודדים.

יצירת טבלה

נסדר טבלה בעלת חמש עמודות: מכשיר, הספק, זמן עבודה, הספק מצטבר, הערות.
תחת העמודה “מכשיר” נרשום את שמות המכשירים.
תחת העמודה “הספק” נרשום את דירוג ההספק של המכשיר (ראו שלב רישום מכשירי החשמל).
תחת העמודה “זמן עבודה” נרשום את זמן הפעולה של המכשיר.
תחת העמודה “הספק מצטבר” נרשום את ההספק לאורך זמן של כל מכשיר (ראו הערכות זמן).
תחת העמודה “הערות” נרשום הערות, אם יש צורך בכך.

רישום מכשירי החשמל

עתה, הסתובבו בבית, חדר אחר חדר, ורשמו את כל מכשירי החשמל בטבלה תחת העמודה “מכשיר”. אל תשכחו לרשום את דירוג ההספק של כל מכשיר בעמודת ה”הספק”… הממ… מה זה אומר?

רגע של חשמל – מה הוא הספק? הספק חשמלי (לצרכני חשמל, לא ליצרנים) הוא כמות העבודה שהמכשיר צורך על מנת לעשות את פעולתו. במילים אחרות, כמות האנרגיה החשמלית שהמכשיר ממיר לצורות אנרגיה אחרות על מנת לבצע את פעולתו. על מנת להקל עליכם יצרני המכשירים כבר חישבו את ההספק הרגעי של כל מכשיר, והדביקו אותו מאחורי או מתחת למכשיר. למשל, קומקום חשמלי נע בערך סביב ה-2000W, בעוד שנורת ליבון נעה סביב ה-80W.
אבל מה? קומקום חשמלי טוב מרתיח שתי כוסות מים בשתי דקות, ונורת ליבון עובדת שעות ברצף.
צריך לדעת שדירוג ההספק שרשום על המכשיר הוא בד”כ ההספק המקסימלי ההגיוני של המכשיר. אמנם רשום על הקומקום 2000W, אבל ככל הנראה ההספק משתנה מעט עם כמות המים שהקומקום צריך לחמם, למשל.
הספק לשעה (Wh) הינו הערך שאנו רוצים לדעת עבור כל מכשיר, כיוון שהספק לשעה הוא מטבע הצריכה שנכון להשוות.

הערכות זמן

עתה, נסו לחשב עבור כל מכשיר כמה זמן הוא עובד ביממה ממוצעת, ורשמו זאת בעמודה “זמן עבודה”. אפשר לומר, למשל, שנורות חדרי השינה עובדות כשעתיים ביום, בעוד שנורות המטבח עובדות 6-7 שעות ביום. קומקום חשמלי עובד 20 דקות ביום, והמחשב כארבע שעות ביום, וכן הלאה. המדקדקים ביניכם יכולים למדוד את זמן עבודת המכשירים בטיימר.
לאחר שחישבתם את שעות העבודה של כל מכשיר, חשבו את ההספק המצטבר על ידי הכפלת ההספק בזמן העבודה, וכיתבו זאת בטבלה בעמודת ה”הספק המצטבר”. למשל:
נורת ליבון 80W שעובדת 7 שעות ביום צורכת 80*7 שזה 560Wh.
קומקום חשמלי שמדורג כ-2000W, ועובד כ-20 דקות ביום צורך כ- 2000*1/3 שזה 660Wh.

חיבור פשוט

עתה כל מה שנשאר לעשות כדי לדעת את הצריכה הכללית של הבית ביממה אחת הוא לחבר את ההספק לשעה, קרי “הצריכה”, של כל המכשירים. זה הוא המידע שאתם צריכים לדעת כדי להצליח לתכנן מערכת חשמל סולרית מנותקת רשת.
על מנת לדעת את הצריכה החודשית פשוט הכפילו את הערך הקודם ב-30. השוו את הנתונים החודשיים שקיבלתם בחשבון החשמל שלכם, וכך תוכלו לדעת את טווח הטעות.
כדאי לזכור שהערכה בהגדרתה אינה מדויקת, אך היא שלב חשוב במודעות לצריכת חשמל נכונה.

הכי פשוט זה לחסוך

לפני שאתם רצים לקנות פאנלים סולאריים ומצברים ומה לא, דעו שניתן לחסוך 30% מהצריכה רק בעזרת תכנון נכון!
בלי לצאת מגדרינו: דוד שמש חוסך את מחמם המים החשמלי, בידוד טוב חוסך הוצאות קירור / חימום, חלון גג (ותאורה טבעית) חוסכים בתאורת יום, נורות LP צורכות חמישית מנורות ליבון ומחשב נייד צורך חמישית ממחשב נייח (יש עוד שיקולים אבל מבחינת צריכת חשמל זה אכן כך). כל זה עוד לפני ש”השתגענו” והתחלנו לבשל בתנור שמש, ולהוציא עשרות אלפי שקלים על מערכת סולרית.

לתוכן זה נכתבו 11 תגובות

  • סליחה: שתי טעויות: ראשית בדוד שמש חישבתי שימוש כל השנה. כלומר ההוצאה על חשמל היא מחצית. לעומת זאת, בזבוז המים בדוד שמש הוא אדיר ומים עולים לא פחות מחשמל. אם מבזבזים 10 ליטר לכל שימוש עד שמגיעים מים חמים, כפול 4 משתמשים כפול 30 יום אז מדובר ב 1200 ליטר בחודש. שהם 14 קוב בשנה. חיוב לקוב בצריכה נוספת הוא 11 ש”ח. מגיעים ל 154 ש”ח בשנה. כפול 8 שנים מגיעים ל 1,232 ש”ח.
    אז טעיתי בחישוב החשמל ובמקום 3,600 ש”ח מדובר ב 1,800 ש”ח, אך יש להוסיף בזבוז מים 1,232 ש”ח…. ומים חסרים במדינה הזאת מאד מאד….אז עדיין אני אומר: מרמים אותנו ובטמטום. כל זאת, כי חברת החשמל, במקום להשקיע את הכעספים העצומים שמקבלים מאיתנו בפיתוח תשתיות, משלמים משכורות לא סבירות לעובדים ולא נשאר לתשית עד כדי סיכון ביכולת לעמוד בהתחייבויות. אז בגלל המשכורות העניות, אנחנו צריכים לזהם את הנוף עם דודי שמש ולהפסיד כסף?

    • אסף צ'רטקוף

      גם בזבוז המים לפי הדוד הוא פתיר לגמרי.
      הביקורת שלך מופנית כלפי חברת חשמל על “רמאות”. הביקורת שלי מופנית כלפי הציבור (כי בסופו של דבר הציבור בולע מה שנותנים לו) שפשוט לא חושב.

      דרך אגב, אם יש לך מכשיר חימום מים מהיר על כל ברז, אז תוסיף 250 ש”ח על כל ברז בבית.
      ואם אתה שם רק אחד על הברז הראשי, אז יש כמה ליטרים של צנרת שגם מחמם המים מבזבז.
      בקיצור, זה יותר מורכב.

  • הרהורי כפירה:
    נראה לי, שיש במדינה אינטרס שיהיו דודי שמש, כי לחברת החשמל אין תשתית מספקת ולא בגלל שיש כדאיות כלכלית בדוד שמש, גם לא סביבתית.
    דוד שמש, עולה כ 3,000 ש”ח ותוחלת חיו לא יותר מ 8 שנים. כאשר יש דוד עם קולטים, יש בנוסף לחמם בחשמל לפחות 1 שעה ליום בחורף. מכאן החישוב:
    2500WX1שעהX0.5 ש”חX30 יוםX12חודשX8 שנים=3,600 ש”ח לחשמל בתקופת חיי הדוד.
    נוסיף העלות של הדוד שהיא כאמור 3,000 ש”ח. מדובר הבהוצאה ל 8 שנים של 6,600 ש”ח. ברור שיש עוד בעיות, כגון בזבוזי מים עקב נזילות, תקלות, זיהום הסביבה בגורטאות רבות, זיהום הנוף במערכות מכוערות ותעשיה מזהמת המייצרת כל זאת.
    לעומת זאת, במקום להשוות כנהוג לדוד חשמלי (שגם אז יוצא שעדיף סתם דוד חשמלי) יש להשוות למחמם מים מהיר המותקן על הברז, כנהוג באירופה. עלות המכשיר היא 250 ש”ח ותוחלת חיו כ 10 שנים, אך נניח לצורך העניין שגם מכשיר זה חי 8 שנים.
    ההספק הוא 2500W, כל מקלחת היא בת 15 דקות ויש 4 נפשות בבית. החישוב:
    2500W כפול רבע שעה X ארבע משתמשיםXכפול 0.5 ש”ח כפול 30 יום כפול 12 חודשים כפול 8 שנים יוצא 3,600 ש”ח. נוסיף 250 ש”ח עלות המכשיר ומקבלים שהרבה יותר זול 3,850 ש”ח מחמם מהיר מאשר דוד שמש 6,600., או שדוד שמש עולה בס”ה פי 1.7 ממחמם מים מיידי. יתרון נוסף: תמיד יש מספיק מים חמים. אז למה מרמים אותנו? או שאני טועה במשהו?

    • אסף צ'רטקוף

      אני לא יודע למה ואם מרמים אותנו, אך בערבוב שיקולים פיננסיים עם השאלות הסביבתיות הסיפור מסתבך (וחפצים עפים…). אמרת בעצמך, כדאיות כלכית, ואחרי זה “גם לא סביבתית”. אלו כדאיאויות שנמדדות בצורה שונה.
      למה? כי מה שקובע את מחיר הדוד, עם ובלי הקולטים, ואת מחיר המחמם המים המהיר הם שיקולים פיננסיים (מיסוי ותחרות) ולא שיקולים אנרגטיים. בחישוב שלך התייחסת רק לפן הכלכלי. בחישוב צריכת חשמל בלבד, אין התייחסות סביבתית באמת.

      אחד – תוחלת חיים של דוד שמש יכולה להיות גם 10-14 שנים. אפשר גם להחליף רק את הקולטים או רק את הדוד, לפי הצורך. כמה מאיתנו עולים לגג ובודקים בעצמם האם הדוד סיים את חייו או לא, ופשוט עושים מה שהמתקין אומר, והוא ברור שיעדיף למכור לנו דוד חדש. לגבי המכשיר לחימום מהיר, אני לא יודע מה אורך חייו, לא מכיר את המכשיר מספיק.

      מה גם שהחישוב שלך לא מדויק. אתה חישבת חשמל לשעה ביום לאורך כל השנה, כשאם אתה מתייחס רק לחורף יוצא שליש מזה (נניח שהחורף ארבעה חודשים) = 1,200 ש”ח. ועוד יותר מזה – אני חייתי עם דוד שמש ללא חיבור לחשמל, במשך שנה שלמה. חוץ מ-20 יום בשנה (ימים מעוננים), גם בקיץ וגם בחורף היה די והותר מים ללפחות 3 מקלחות., כך שה-3,600 ש”ח לחשמל בתקופת חיי הדוד יורד ל- 2.5*0.5*20*8 = 200 ש”ח.
      העניין הוא שרובינו פשוט שמים ז&ן ומדליקים את הדוד הרבה יותר ממה שצריך.

      בכל מקרה, אני כן מסכים שצריך לבדוק את זה באמת ולעשות ניתוח מעגל חיים (Life Cycle Analysis) כמו שצריך. אתה נגעת רק בפן הכלכלי בתשלומי חשמל. יש עוד הרבה פנים אחרות.
      האינטואיציה שלי אומרת במקרה כזה שאם יש דרך אקטיבית (חימום עם חשמל) ודרך פאסיבית (חימום בעזרת חום השמש) לעשות פעולה מסויימת, הפאסיבי מנצח ב-Overall.

  • היי אסף ,
    אני שוקל בימים אלה לקנות מקרר חדש על מנת להוריד את צריכת החשמל.
    איך אוכל להעריך כמה קוט”ש אני אחסוך במידה ואחליף?

    על מקרר בעל דירוג B בנפח שאני רוצה ( כ 500 ליטר) נכתב שצורך בין 600 ל 700 קווט”ש לשנה, אבל אין לי מושג איך להעריך את הצריכה השנתית של המקרר שלי היום.

    יש לך איזושהי הערכה ?

    • אסף צ'רטקוף

      שלום משה,
      הערכה לא תהיה רלוונטית כיוון שזה תלוי בפירמה, במצב וביעילות של המקרר. אבל אני מציע אחת משתי דרכים לבדוק זאת. אוהב יותר את ההצעה השנייה על אף שהיא עולה יותר כסף:
      1. ליצור קשר עם נציג של יצרן המקרר ולשאול אותו לדירוג האנרגטי המקורי של הדגם.
      2. לקנות (או להלוות) מד הספק לשקע יחיד, ולחבר את המקרר לשבוע וחצי.

      השיטה השנייה מאפשרת דיוק רב יותר, כיוון שאני בטוח שיש גם בלאי על מקררים כך שמקררים ישנים יבזבזו יותר אנרגיה ממקרר חדש. את הדירוג האנרגטי קובעים למקרר במצב טוב, כך שמה שחשוב הוא הצריכה בפועל, ולא הצריכה המשוערת.

      אסף.

  • צריכת החשמל נמדדת ביחידות של אנרגיה. אנרגיה שווה למכפלה של הספק בזמן ונמדדת ביחידות של קילוואט-שעה (קווט”ש). גם המחיר של החשמל בחשבון החשמל נמדד בקווט”ש (כחצי ש”ח לקווט”ש). בדוגמת המקרר שנתת ניתן להעריך את הצריכה היומית ע”י הכפלת הספק המקרר ב-24 שעות. במקררים החדשים מצוין תמיד דירוג צריכת החשמל (A-G) ובד”כ גם הצריכה המדויקת. אתר מומלץ שמייעץ לגבי קניית מכשירי חשמל הוא : http://www.wisebuy.co.il
    קיימים הבדלים משמעותיים מאד בצריכת החשמל בין מקררים ישנים לחדשים ולכן קשה להתייחס לצריכה לפי הנפח.

    • אסף צ'רטקוף

      הי אסף, תודה על התשובה.
      הבעיה של דרור היא (כמו שאני הבנתי אותה) – שהמקרר ישן, ולכן אין דרוג צריכה ואין עליו מידע באינטרנט, ותווית היצרן לא נמצאה…
      לגבי ההבדלים בין מקררים ישנים וחדשים – נקודה טובה, המקרר החסכוני שאני התייחסתי אליו הוא מקרר ספציפי שראיתי עובד והוא נקנה חדש מהחנות בכוונה תחילה לצריכת חשמל נמוכה.

  • לגבי חלק מהמכשירים בבית התקשתי להבין מה ההספק שלהם או איך להעריך כמה זמן הם עובדים, לדוגמה מקרר גלסקי תדירן – לא הצלחתי למצוא את התווית שלו את המידע באינטרנט, כדאי לבצע רשימת מוצרים נפוצים בישראל ולנסות לתת מידע עליהם?

    • אסף צ'רטקוף

      שאלה טובה…
      אולי איזה טכנאי מקררים עם נסיון ימצא את התגובה ויגיד משהו.
      אין לי תשובה מדוייקת. ממה שאני יודע, מקרר חסכוני ולא גדול במיוחד (בנפח) נחשב סביב ה1,500 וואט ל-24 שעות.
      מישהו?

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן