גאלתי אופניים אדומות עם הילוכי שימנו, ללא כסא. את הכסא השלמתי מגרוטאת אופניים (יש אלף כאלה בקיבוץ… בכל קיבוץ…). להשלמת הלוק האופניים דרשו סל מקדימה. גם את הסל פרקתי מגרוטאה. הבעיה עם הסלים הללו, שהם מיוצרים מפח דק מחורר עם ציפוי צבע שמתפורר במהרה, וללא טיפול כמעט ולא שווה לטרוח על כל ההברגות וההרכבות.

הורשת קלמרים היא בהחלט פתרון לשימושחוזר ובמדריך הזה שהוא חלק מסדרת “חוזרים עם הקיימות לבצפר” אסביר איך להכין קלמר (במקום שימושחוזר של קלמר ישן, שימושאחר של בקבוק שהופך לקלמר)

אוקי, אז יש לנו ערימות של צנצנות טחינה ריקות שהואלנו בטובנו לשתוף. מה עכשיו? מה עושים איתן? לפחות עבור עצמי, מצאתי לכמה וכמה מהן פתרון שימושי בהחלט.

את הניירות אפשר להפריד למחזור או לקמפסט, שאריות האוכל גם הן יכולות למצוא מקום טוב יותר בקומפוסט מאשר להיזרק לאשפה, רק לשקיות הפלסטיק אין פתרון ממשי בתוך בית ספר. במקום שהן יגיעו לפח שני טיפים איך למנוע את קיומן וגם פעילות יצירתית לעשות עם הילדים בחופש.