מאז שנחשפתי להבנה שכמויות המים שמתבזבזות באסלה  עקב פעולת ההדחה הן משאב יקר המבוזבז בכמויות גדולות ומשמעותיות, התחלתי לחפש פתרונות חלופיים. 
נחשפתי גם למידע על שימוש בהפרשות האנושיות כחומר לדישון. קראתי על אנשים פרטיים העושים קומפוסט מההפרשות לצורכי גינתם (רכשתי וקראתי את הספר “זבל אנושי”) וגם יצא לי לבקר בשירותי קומפוסט בחוות אורגניות שונות. התלבטתי מה מזה יכול להתאים לי, ובסוף הגעתי לפתרון שהיה הכי נוח בעבורי.

אני מניח שבתקופות מסוימות בעבר לא ממש התאמצו להכין אותו אלא שהוא התקבל כתוצר כשמשהו התפספס בהכנת משקאות אלכוהוליים, ובמקום אלכוהול קיבלו חומץ. אז במקום הבאסה של לנסות להכין אלכוהול ולקבל חומץ (או יחס צונן לצורך העניין), אפשר לכוון לחומץ מלכתחילה, ולהצליח! הגיוני וחיובי, נכון? לפעמים בכוונה אנחנו שותים את החומץ לפני שהוא מוכן מדולל במים ומקבלים משקה קל וקצת אלכוהולי. תשאלו את סבתא, כך בעבר היו מכינים משקאות קלים.