הרעיון של החלפת ספרים בפורמט קטן, אישי, ועצמאי, מסתובב לי בראש כבר הרבה זמן. אנחנו (שני הורים וצאצא אחד, בן עשרה מתקדם) מכורים. אם אין מה לקרוא אנחנו בקריז. וספריה קטנה שפתוחה כל הזמן יכולה להיות אוצר.

כשהייתי בריטריט בעין דור לפני שנתיים, ראיתי שניים מה”וותיקים” שהביאו איתם שרפרף קטן מהבית. בהתחלה לא הבנתי מה הקטע, אבל אז אחרי שהסתבכתי עם הכרית בכל פעם שחזרתי לשבת, הבנתי שיש בזה משהו. אז החלטתי לבנות לעצמי שרפרף, וכך אולי אוכל לדעת שזה לא הבמה שעקומה.

הדרך הקלה היתה למצוא איזו חתיכת עץ מתאימה ולצור ממנה קושרת, לדפוק כמה מסמרים, להבריג איזה בורג וזהו. בחרתי בדרך קצת ארוכה יותר, שכן כבר זמן מה מסתובב בראשי הרעיון שככל שמרבים להשתמש בעץ זבל או למחזר ריהוט ישן, כדאי להשקיע קצת יותר בחיבורים טובים ונכונים, וגם לתת קצת כבוד לנגרות.

ארון זה התחיל את חייו במרפסת חדר התאומים, ולקראת שיפוץ החדר הוחלט לנסות לפרק אותו לפני שליאוניד השיפוצניק יעקור וישליך למכולה. לאחר הסרת הדלתות והמדפים ועקירת הלייסטים, התברר כי מי שבנה את הארון לא התכונן לאפשרות שינסו לפרק אותו. לאחר כמה ניסיונות וטעיות (ונדנודים לכל מכרי שחשדתי בהם כי הם מבינים משהו בנגרות) פורקה ללא פגע מסגרת 4 מתוך 6 הדלתות.

כשיש מחסן קטן והרבה כלים נוצר מעגל משוב חיובי בו בסוף חיפוש כושל אחרי המברג הארוך (כי הכל בארונות או בתחתית ארגז הכלים שמתחת לסולם שמאחורי השידה) אתה מוצא את הטמבוריה הקרובה למקום מגורייך וקונה עוד אחד. הפתרון בבתי מלאכה בדרך כלל הוא לפרוס את הכלים על הקירות כך שקל לגשת אליהם. ומה עם אין קירות פנויים? טוב, במקרה כזה גם דלת תספיק.

הכנת מסגרת ומדף קטן למראה למקלחת / חדר שירותים מעץ במקום הפלסטיק הלא כל-כך אסטטי שבדרך כלל עוטף את המראות הזולות הללו. בנוסף, היה לי כלי עבודה חדש שעוד לא עבדתי איתו והייתי חייב למצוא משהו פרודוקטיבי לעשות איתו.

כנראה שמישהו קרא את מחשבותיי, ששידרו את הצורך שלי לשולחן עבודה, והניח ליד הפח שמול ביתי משטח כבד ונפלא של שולחן ישן, כזה שכבר לא עושים היום. כל מה שהייתי צריך לעשות זה לבנות לו רגליים.

ביקור בניו-אינגלנד ומתנת יום הולדת הניעו את בניית הכיסא. התוכניות מהאינטרנט, העצים מהחנות (אבל אפשר גם עם עץ מהזבל). יעקב גילת משתף אותנו בתהליך ובמסקנות.

אלו מאיתנו שממש אוכלים את הפירות של עצי ההדר שלהם, זאת בערך התקופה שבה כבר אי אפשר להגיע – גם לא עם סולם – אל הפירות שבראש העץ. מכשיר נחמד שבניתי בעצמי כדי להתגבר על הבעיה הזו בקנה מידה הביתי.