זיתים משוחררים בכבישה ביתית

גינון וחקלאות

כבישה ביתית של זיתים שנקטפו מעצי זית במרחב העירוני

באחד מחגי הסוכות לפני המון זמן, חיפוש תעסוקה לחופש לילד מאוד אנרגטי, הביא אותנו למסיק זיתים מודרך באחד מיערות הקרן הקיימת.

מאז יצא לנו כמה פעמים להיזכר בחוויה, ומדי פעם באיזה אוקטובר לקטוף מעץ זית שנקלע בדרכנו (בגינה ציבורית, כן? בחצר הבית של מישהו רק אם אתם מכירים את הבעלים ומבקשים רשותו. למטע של חקלאים לא נכנסים, אפילו לא כדי לקטוף פרי בודד, זו פרנסתם). שתי צנצנות נס קפה, פחות מחצי ליטר, זה מספיק בהחלט – השאירו גם לאחרים.

באחד הטיולים עם הילדים, הפעלולים וההתמתחויות אליהם נזקק הגבוה במשפחה כדי להגיע לזיתים, זיכו אותם בתואר “זיתי פילאטיס”. מאז זנח את דרך ה”תמתח עוד קצת” ופנה לדרך הפלדנקרייז אבל זה כבר סיפור אחר.

קטיף

ענייננו פה בקטיף כמות קטנה של זיתים כדי למלא צנצנת או שתיים, ולכן הקטיף נעשה זית-זית, במשיכה קלה או סיבוב של הפרי, בעדינות ובלי לפגוע בענפים.

מקצוענים מאיתנו פורסים יריעה גדולה על הקרקע, חובטים בעץ במוט או מסרקים אותו עם מגרפה (“נקיפה”), ואוספים את הזיתים שנפלו. כאן כבר מוטב לקבל איזו הדרכה ולפתח יד עדינה כדי לא לפגוע בעץ. על קטיף מכני לא נדבר כאן, אנחנו לא חקלאים בעלי מטעים גדולים וציוד מתאים.

הגננים בעיירתנו, מינהג להם לגזום את ענפי העצים אל מעבר לגובה יד אדם. בתמונה איש כבר לא צעיר עומד על פח ניירות מלא וכבד, ומתמתח כדי להגיע לענף מרוחק. הטיפוס על אחריותכם – עדיף סולם טוב, כל העסק לא מומלץ למי שיש בעיות שיווי משקל, ובכל מקרה אל תנסו לטפס על פח ריק וקל מדי.

בדיקה ושטיפה

הזיתים נבדקו שוב בבית, מוינו שמא איזה זית לא נראה לנו, הושרו בקערת מים ונשטפו היטב.

הכנה

זיתים דפוקים “סוריים” (כלומר מזן “צורי”, שמקורו בעיר צור שבלבנון) הפכו כבר למותג, ודפיקת הזיתים בפטיש – למפגן גבריות להוצאת אגרסיות. מטרת ביקוע הזית אינה הענשתו, אלא ניקוז מרירותו, ובכמויות הקטנות בהן אנו עוסקים, יכולה גבירת הבית להניח את הזיתים השטופים על קרש חיתוך, ולחרוץ בשקט ובנחת חתך בכל אחד מהם. אין לנו מושג מאיזה זן הזיתים ומה טעמם הצפוי, בתמונות זיתים משני עצים שונים שעל כל אחד מהם הפרי נראה אחרת.

את הזיתים החרוצים מניחים על מצע מלח, 10% מנפח המיכל, וממלאים את הכלי במים.

בשבוע הראשון מניחים את הצנצנות במקום מוצל, ומחליפים את המים בכל יום. אין צורך להוסיף מלח בכל פעם.

ביום השמיני, אחרי החלפת המים מוסיפים 10% מלח בישול, וכף שמן זית, שמטרתו ליצור קרום אטום על פני המים למניעת עובש. תבלינים לפי הטעם ולפי גודל המיכל – למיכל בנפח ליטר שן שום או שתיים, 2-3 פרוסות לימון, מעט פלפל חריף אם אתם בעניין.

הזיתים אמורים להיות מוכנים לאכילה אחרי המתנה במקום מוצל למשך 3 שבועות נוספים. אם הם עדיין מרים – אפשר להמשיך לחכות

לסיכום

ההתייחסות לזיתים כ”משוחררים” ולא “כבושים”, נלקחה מ”ספר הבישול לגבר המשוחרר” מאת עמירם רביב ואשר שחם, ספר שהרשים אותי בימי כסטודנט שנאלץ לבשל לעצמו, ואין לה כוונה פוליטית כלשהי.

בכל מקרה מוזמנים ומוזמנות ליהנות ולהכין זיתים

לתוכן זה נכתבו 2 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן