טיפוח המגוון הביולוגי בעזרת ערימות גזם

גינון וחקלאות

“אדמה” היא הבסיס לחיים שאנו מכירים.
כך נבנה אותה בצורה יעילה, נגדיל את המגוון הביולוגי ונחסוך אנרגיה פוסילית.

“אדמה” היא הבסיס לחיים שאנו מכירים. לאדמה בריאה, לוקח להיווצר מספר רב של שנים!

הכל מתחיל בסלע שלאט לאט מתפורר בעזרת מים, רוח, פטריות, חזזיות, חיידקים, שורשים, ועוד יצורים מופלאים אחרים. 

בחלק העליון של האדמה יש את רוב תהליכי החיים, החלק הזה נקרא אדמה עילית. ככל שהאדמה העילית הזו יותר פורייה ומזינה לרוב החקלאים יגידו ש”זו אדמה טובה”.

אדמה עילית בריאה יש בה מגוון ביולוגי עשיר מאד והמון יצורים חיים שמאווררים אותה, מדשנים אותה, ומטפחים אותה. פה מתערבבים כל האלמנטים- מים, שמש, אוויר וכמובן אדמה וקסם החיים מתרחש.

הדרך ההוליסטית (שלמה) שאני מציע לטפח את המגוון הביולוגי היא קודם כל להתרכז ב”אדמה”. היא הבסיס!

 מגוון ביולוגי הוא אינסופי וכמו מגדל גבוה וגדול שבנוי טוב חייב שהתשתית והבסיס יהיו עמידים, איתנים ויציבים. המגוון הביולוגי מתבסס על “אדמה”,  אם האדמה העילית תגדל כך גם התשתית הפוריה למגוון הביולוגי תתרחב. ככל שתשומת הלב שלנו תלך לשם כך גם כל החיים ישגשגו בהתאם. הדגש לדעתי הוא לא לגדל עצים וצמחים ומזון אלא לגדל אדמה! מציע שתשומת הלב שלנו תתרכז באדמה בריאה. כשהאדמה בריאה גם הצומח והחי יהיה בריא.

 

כדי שאדמה עילית תוכל להמשיך לחיות ולשגשג יש תנאים בסיסיים שצריכים להיווצר. אם נבטיח תנאים אלו אנו “נברא” בפעולות פשוטות טריליארדים של אורגניזמים חדשים. חשוב להבין- תנאים אלו הם התשתית ואם היא אפילו מינימאלית החיים כבר יווצרו וישגשגו.

התנאים הם: “בית”, מים, אוויר. 

כשאני אומר בית אני מתכוון למקום מכסה מהשמש ויש בו את האוכל המתאים והטמפרטורה המתאימה, שאפשר לנשום שם ומרווח דיו כדי שאפשר להתגורר בו ויש מספיק לחות כי בלי מים אין חיים.

 

אם נסתכל על מקומות שלא הופרו על ידי האדם אנו נראה שתמיד האדמה מכוסה (כמו יערות, סוואנות וכו’ כמובן איפה שהאקלים מאפשר, איפה שאין כיסוי יש מדבר). אם זה בחומר אורגני או רקבובית או צמחים או סלעים תמיד יש עליה חיפוי! חיפוי זה מאפשר את החיים והתנאים של: בית אוויר ומים. 

 

פשוט ענפים “זרוקים” אחד על השני. בית לכלל יצורי קהילת החיים

ערימת גזם בין העצים, לא מפריעה לשביל והתפתחות העצים..

 

לדוגמא אם יש עלה או ענף שמונח על אדמה, האדמה תישאר יותר לחה כי המים לא מתאדים וגם הענף\ עלה מגן מקרינת השמש (כמו כובע) והשמש היוקדת לא מייבשת את הקרקע ואת היצורים שאוהבים לחות. אותו עלה\ ענף מאפשר אוורור בין ענפים ועלים אחרים וכך נוצרים עוד חללים לעוד אורגניזמים לשגשג, כמו כן האוורור חשוב למעבר חמצן לנשימה ליצורים שצריכים זאת (החיים משגשגים יותר בתנאים אירוביים). 

הענף והעלה האלו כשלעצמם הם אוכל ליצורים המפרקים והיצורים המפרקים הם אוכל ליצורים אחרים שהם אוכל ליצורים אחרים (וכך זה ממשיך עד אינסוף- גם היונקים הגדולים הם אוכל למפרקים). ההפרשות של היצורים הקטנים זה האוכל המיטבי לצמחים ועשירים בחומרי תזונה חשובים ובלעדיים. היצורים שיש להם בית בתהליך חייהם פותחים ומאווררים את הקרקע עוד יותר מה שמאפשר ליצורים יותר מפונקים להיכנס ולשורשים לעבור (מתחייב לעצמי לכתוב מאמר על היווצרות קרקע ולהרחיב בנושא השורשים והעצים). 

העלה והענף בסוף התפרקו ויתווספו לאדמה ויגדילו אותה. כל זה רק מעלה וענף אחד תדמיינו ששמתם ערימת גזם שלמה?!?!

גן עדן…………

 

כל מועצה\ עירייה מפנה משאיות גזם לאתרים רחוקים ולרוב משמשים כפסולת או נשרפים רחוק מהעין רחוק מהלב. רק תחשבו על העלות האנרגטית של השריפה הזו, התובלה והאנרגיה הפוסילית הכרוכה בזה, עצוב.

ערימת גזם ענקית שחוץ מבית גידול ומצע להתפחות מיקרואורגניזמים חיוניים ועוד יש פה גזם שלאט לאט יתפרק ויהפו לקומפוסט איכותי עם השנים בלי שנקפתי אצבע.. חוץ מזה זהו גם “מחסן” לבנייה מעץ

 

מניסיוני למדתי שערימת גזם היא משאב מדהים! קודם כל היא בחינם (ולא רק שבחינם עוד נחשבת כפסולת אצל רבים מהאנשם) אני חוסך כסף למועצה\ עירייה כשהם מפנים אותה אלי כי הם לא משלמים כסף על הטמנה (מה שראיתי שגם לא קורה), משאירים את זה מקומי וחוסכים בדלק לנסיעות רחוקות. מה שקורה בנוסף זה שהגננים והתושבים מקבלים מודעות ומפסיקים לזרוק פסולת לתוך ערימות הגזם (שאמור להיות פעולה לא חוקית אבל אין אכיפה ובפועל הם מלאות בפסולת). כל שדרוש הוא להתחיל לתקשר עם האנשים שממונים על הפינוי ובמהרה הם יתחננו לפנות אצליכם! גם חסכתם להם כסף וגם הם מרגישים טוב על הפינוי*

במשחק הזה יש רק מרוויחים- אף אחד לא מפסיד.

 

בנוסף לזה שהערימות יתמלאו בפטריות, חזזיות, חרקים, ועוד מלא יצורים חיים קטנים. הופתעתי לגלות כמה מהר מגיעות הציפורים לחיות בבתי הגידול הללו, גם היונקים והזוחלים מגיעים ונוצרת מערכת אקולוגית שלמה בפעולה הכי פשוטה בעולם! להניח גזם על האדמה וכמובן האדמה ממשיכה להיבנות. 

חיפוי האדמה עם כל חומר אורגני שיש, במקרה זה השביל "מרוצף" בשאריות קנה מצוי מקומי

חיפוי האדמה עם כל חומר אורגני שיש. במקרה זה השביל “מרוצף” בשאריות קנה מצוי מקומי

במקרה זה גזם של דקל (לבדוק טוב שאין קוצים ובמידה ויש לא להניח על השבילים או לגזום החוצה. גזם דקל מאד טוב גם לבנייה וחיפוי קירות) בנוסף מעל יש שאריות קש "מעופש" מלפני שנתיים מחקלאי מקומי מאד נעים לדרוך עליו- יחד עם זאת מתקמפסט מהר.

במקרה זה גזם של דקל (לבדוק טוב שאין קוצים ובמידה ויש לא להניח על השבילים או לגזום החוצה. גזם דקל מאד טוב גם לבנייה וחיפוי קירות) בנוסף מעל יש שאריות קש “מעופש” מלפני שנתיים מחקלאי מקומי מאד נעים לדרוך עליו- יחד עם זאת מתקמפסט מהר.

      

פרקטיקה שיותר ויותר מוכרת בארץ זה לחפות את הקרקע עם רסק גזם שזה נפלא ונהדר! רוצה להציע ולהזכיר שהתנאים (בית, מים ואוויר) הם פשוטים ולא צריך בהכרח את רסק הגזם ולשלם הרבה כסף כדי להשיג אותו ולשנע אותו. כל משאב שיש לידכם הוא מעולה! כסכת דשא מהשכן, ערימת עלים מהשכנה, מהרחוב המקביל, ענפים יבשים בפינת הגזם- כל חומר אורגני יעשה את העבודה.

שביל רחב המכוסה ברסק גזם.

שביל עם רסק גזם “טיפוסי” (במקרה זה “רסק מטע שקדים” נלקח שנייה לפני ששרפו הכל)

הצעה וחזון: נירמול ערימות הגזם כאידיאל עיצובי וגנני.

כל שכונה וקהילה מתחלקות על מרסקת גזם קטנה. הן מטפלות בגזם המקומי והאזורי, משמשות מודל לרשות המקומית שתפסיק את משלוחי האוצר ותשאיר אותם בתוך הרשות. גינות הבית והשצ”פים מכילות גזם (מרוסק לשבילים וערימות בצדדים) והנורמה החברתית תהפוך לאדמה מחופה ולא חשופה. הרשויות המקומיות חוסכות מיליוני שקלים בפינוי הגזם ובכסף הזה קונות מרסקת גזם איכותית לכל מספר “בתי אם” נתונים ובשארית הכסף שמרוויחות מהיעילות- משקיעות “במועצה המקומית לקיימות”.

 

לתוכן זה נכתבו 3 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן