גז טבעי ומתחדש אצלכם בבית: 8 דברים שעושים את הומביוגז לאדירה ממש

טכנולוגיה נאותה

יש מעט מאוד מוצרים בתקופה הצרכנית שאנו חיים בה שבאמת נוגעים בצרכים האמיתיים שלנו. בין כל הליסינג הפרטי, הספינרים ושדרוגי הסמארטפונים התכופים, לא קורה הרבה שמתבלטים מוצרי צריכה עם השפעה חיובית באמת על העולם. לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה, זה מדהים.

יש מעט מאוד מוצרים בתקופה הצרכנית שאנו חיים בה שבאמת נוגעים בצרכים האמיתיים שלנו. בין כל הליסינג הפרטי, הספינרים ושדרוגי הסמארטפונים התכופים, לא קורה הרבה שמתבלטים מוצרי צריכה עם השפעה חיובית באמת על העולם. לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה, זה מדהים.

אני רואה את הפיות שנפערים – אסף צ’רטקוף?!, ההוא מ”בידיים”?!, מדבר בעד רכישה של מוצר כשהוא יכול לבנות אותו בעצמו?!  (טוב, נו, הגזמתי, אבל בשביל הסיפור נשאיר את זה כך). אז כן. יש הסבר וסיפור. נתחיל בהסבר: הרי כל מה שאנו משתמשים בו מורכב ממערכות בתוך מערכות. אלא אם כן אתם הבחור הזה, ואתם גרים בחושה ביער בלי חולצה, אז גם כשאתם “עושים זאת בעצמכם” אתם מסתמכים על חומר כלשהו: מי שמרכיב מערכת סולארית בעצמו, עדיין קונה פאנלים ושאר רכיבים, וגם אם הוא מלחים את הפאנל הסולארי בעצמו, הוא עדיין זקוק לתאים פוטוולטאים, למלחם ולבדיל; מי שמכין כוסות מבקבוקי זכוכית, עדיין צריך סכין זגגים; ומי שבונה שולחן מעצים שפירק ממשטחים, עדיין צריך ברגים, לכה, וכלי עבודה לחיתוך וליטוש… בקיצור: זה תמיד עניין של עלות-תועלת (וגם לעיתים של הנאה) בבחירה עד כמה “טהורה” מידת ה”עשה זאת בעצמך” של הפרויקט.

המערכת ביוגז "עשה זאת בעצמך" - זאת לא זאת אבל כך בערך זה היה נראה

המערכת ביוגז “עשה זאת בעצמך” – זאת לא זאת אבל כך בערך זה היה נראה

וכעת לסיפור – לפני כעשר שנים, השתתפתי בסדנת יום של מורה הפרמקלצ’ר איתי האובן שעסקה בהקמת מערכת לייצור גז טבעי מפסולת בעלי חיים ופסולת מטבח. הוא הביא איתו את הטכנולוגיה מדרום אמריקה (אם זכור לי נכון) ולאחר יום עבודה של חמשת משתתפי הסדנא ואיתי הייתה מערכת מוכנה. כשלעצמו עניין מדהים ומעורר השתאות. אבל העובדה היא שמאז ועד היום לא בניתי את המערכת בעצמי בשום מקום. מדוע? לא בגלל שלא רציתי גז בייצור עצמי, או שלא הייתה לי פסולת מטבח. הסיבות היו נעוצות במערכת עצמה – היא דרשה שטח גדול מאוד ונראתה מאוד לא אסטטית בשביל אלמנט כל-כך גדול בחצר, צמוד למטבח.

הילוך מהיר קדימה – כמה שנים מאוחר יותר, אני משוטט באינטרנט, כמו שאני עושה הרבה גם היום, בחיפוש אחר טכנולוגיות מקיימות ופתרונות פרמקלצ’ר לבעיות שונות (וגם תמונות של חתולים, כמובן). בדרך כלל החיפושים הללו מסתיימים בערוצי יוטיוב עמוסים לעייפה של כל מיני ………………….. אלא שהפעם, הובלתי לאתר של חברה צעירה עם קונספט מדליק שהכרתי כבר – מערכת ביתית להפקת גז טבעי מפסולת אורגנית. אמנם המוצר עדיין היה בפיתוח וניסוי אבל כבר מהתמונות הראשונות נדלקתי.

קודם כל, זה עובד!

אנחנו עמוסים לעייפה במוצרים שסיפרו לנו שהולכים לעשות את החיים שלנו קלים יותר, ומעטים מהם באמת מצליחים. ג’אדטים “אקולוגיים” היא תעשייה מתנפחת בפני עצמה, ובסוף אנחנו מייצרים יותר פסולת ולא הרבה טוב מצליח להתגלגל מזה, אבל העיקר שאנחנו שלמים עם עצמנו שקנינו מוצר “ירוק”. ובכן, ארבעת הדברים הראשונים שחשובים לכל מוצר אקולוגי  – שהוא יעשה את מה שהוא אומר שהוא עושה, שיחזיק לאורך זמן, פשטות בתכנון (עוזר כדי להחזיק לאורך זמן) והאחרון – שיקטין זיהום ועבודה / יגדיל את השפע (כמו שהוא אומר שהוא עושה). המערכת של הומביוגז עומדת בגאווה בכל הקריטריונים הללו.

לסגור מעגלים טוב יותר

בפרמקלצ’ר אנחנו כל הזמן מחפשים אלמנטים שיסגרו לנו מעגלים. בחשיבה מערכתית, כשמערכת לא עובדת היא מייצרת זיהום, שהוא בעצם, בעיני הפרמקלצ’ריסט – משאב שאינו מנוצל כראוי. חוסר בצומח לא מנצל עודף של קרינה כראוי, ואז לנו חם מדי, או חוסר בביומאסה מייצרת סחף קרקע בגינה, ואז האדמה נשטפת ו”בורחת” מאיתנו באופן הכי מילולי. אם חם לנו מדי, אז אנחנו מדליקים מזגן, וזקוקים באנרגיה נוספת מבחוץ (מחוץ למערתכ) בכדי לתחזק אותו. אם האדמה נשטפת, פחות צמחים יצמחו עליה, ויותר אדמה תשטף החוצה, וכל המשאב פשוט נוזל לנו מהשטח במעגל משוב חיובי שנגמר רק שאין יותר אדמה.

עד היום היו רק שני פתרונות לעודפי החומר האורגני שאנחנו מייצרים במטבח הביתי – לפח (מה פתאום!? מי עושה כזה דבר היום?!) או לקומפוסטר. וקומפוסטר זה באמת אחלה. באמת. תעשו קומפוסט. אבל… זוכרים שאתם מערבבים את הקומפוסט ועולים ממנו אדים? ואז אתם מקרבים את היד ומרגישים שהוא ממש חם? זאת אנרגיה שהקומפוסטר “מייצר” ואנחנו לא משתמשים בה, אנחנו פורקים אותה לאטמוספירה, פשוט כי בקומפוסט – אין לנו איך להשתמש בה. בעצם, יש דרך אחת, חימום מים בשיטת הקומפוסטר פאואר, אבל בחייאת, למי יש שטחים כאלו בישראל…? רק מעטים יכולים לבצע את זה, על אף שהרעיון מקסים.

אז איך בכל זאת נסגור מעגל ונשתמש באנרגיה שאגורה בפסולת האורגנית שלנו, במקום לפרוק אותה החוצה מהמערכת מבלי לאגור ממנה אף טיפה? הומביוגז באים לעזרתנו עם מערכת שממצה את כל הפחמן מהזבל האורגני, “מאלצת” אותו להפוך לגז בעיר, ומזינה אותו למקום שבו גז כזה יכול לשמש אותנו – למטבח.
דוגמא מרהיבה לסגירת מעגל – חלומו הרטוב של כל איש פרמקלצ’ר.

פפאיות נהנות מיציאת הדשן של המערכת

פפאיות נהנות מיציאת הדשן של המערכת

זה לא נגמר כאן, כי משהו כן יוצא מהמערכת. לא הכל הופך למתאן, כמובן. מה שלא, חוזר בצורת דשן נוזלי מרוכז, אותו אפשר לפזר (בצורה אחראית, הוא מאוד מרוכז!) לצמחים בגינת הירק. בום! עוד סגירת מעגל. ואם מוסיפים משאבת דשן, כזו של חממות חקלאיות, שיושבת בתוך המיכל שאליו הדשן נשפך, אפילו אפשר לחסוך את העבודה של הפיזור בגינה. ובפרמקלצ’ר, עבודה היא סוג של זיהום (אנחנו עצלנים, וגאים בזה!).

דרך נוספת לשימוש בדשן (שוב, בלי לעבוד קשה) שHomeBioGas ממליצים עליה, היא לחבר את יציאת הדשן ישר לאגן ניקוז מלא ברסק גזם, או מה שנקרא בשפת אנשי הפרמקלצ’ר – מעגל בננות (ופפאיות). הדשן זורם ישירות לאדמה, ומרווה אותה בדשן איכותי, לצמחים ששמחים לריכוז גבוה של הזהב הנוזלי הזה. בננות ופפאיות הן ברירת המחדל, אבל הרבה צמחים טרופיים ישמחו לסידור הזה. דוגמא לאיך בנוי אגן ניקוז שכזה אפשר לראות בסרטון הבא.

 

ביזור אנרגטי

יש וויכוח לא מוכרע בנושא בין אנשי מקצוע ונוספים, אבל בדיון על ביזור ייצור האנרגיה אני מהאסכולה שטוענת שהסיבה האמיתית שבגללה בזמננו יעיל יותר לייצר אנרגיה בתחנות גדולות ומרכזיות, היא כלכלית, ואיננה מתחשבת באמת בהפסדים האנרגטיים העצומים של הובלת האנרגיה, לכל הפחות (למשל, הבזבוז האדיר שיש לכל מערכת החשמל בעשרות תחנות הממסר והשנאים הגדולים עד שהיא מגיעה לשקע שבקיר בית כלשהו).

כמו שאמרתי, הדיון לא מוכרע אבל אנסה לשכנע אתכם שגם בתרחישים אפוקליפטיים וגם בתרחישים פחות קיצוניים, במקום תחנות כוח מרכזיות או צינורות גז עצומים ומסוכנים, יהיה יותר אפקטיבי להשאיר לפחות חלק מייצור אנרגיה בצורה מבוזרת. ממש באתר שבו משתמשים. גם חיסכון בהובלה, גם חיזוק החוסן המקומי להתמודדות עם מחסור באנרגיה (אפשרי או ממשי – מכל סיבה שלא תהיה). אין סיבה שמה שעבד במשק החשמל (פאנלים סולאריים על גג הבית, מישהו?), לא יעבוד גם במשק הגז.

חיסכון בנפח ומשקל הפסולת הביתית

משאיות זבל מחכות לפריקה במטמנה

משאיות זבל מחכות לפריקה במטמנה

יש כל מיני סיבות לא לעשות קומפוסט, אף אחד מהן לא טובה, אבל כולן מוצדקות, חוסר רצון להתעסק, פחד מה יגידו השכנים, חשש ממזיקים ועוד. לדעתי, זה מתגמד לנוכח העובדה שכמעט 50% מנפח הפסולת הביתית של משפחה שאינה עושה קומפוסט (שזה עדיין רוב המשפחות) שווה לכמעט מחצית ממשאיות הזבל שנוסעות ברחובות, מייצרות זיהום ופקקים מיותרים, ובסוף מוטמנות בהר פסולת, שם הם יוצרות זיהום אחר – יציאת מתאן ללא בקרה.

אז לכל מי שחושש מהקומפוסט, או כאמור (ראו סעיף 2) רוצה להוציא מהפסולת האורגנית שלו את המיטב, ויש לו את המקום המתאים להנחת המערכת – יכול לשמוח שתוך כדי שהוא מבשל על גז שהוא ייצר בעצמו, הוא חוסך פסולת מהטמנה.

פשוט ורובסטי

המערכת של הומביוגז

המערכת של הומביוגז

ציינתי זאת כבר לפני, אבל זה דורש סעיף משלו. אין הרבה מערכות שאנחנו יכולים לסמוך עליהן שיחזיקו לאורך זמן. לראייה הן מערכות פרמקלצ’ר אחרות כמו מערכות מים אפורים או בריכות אקולוגיות, שדורשות תשומות של משאבות ואנרגיה להפעלתן, צנרת שנסתמת מהמלחים ועוד ועוד. מערכת הומביוגז היא כל-כך פשוטה (ולכן כל-כך גאונית) עד כדי שבתום התקנה שאורכת שעה וחצי, ופרמנטציה ראשונית שמתחילה את התהליך, אין כמעט מה לעשות חוץ מלמלא בפסולת אורגנית ולהדליק את הגז.

אנטי חזירי בר (כן, כן, אתם שומעים נכון)

כל מי שגר בכרמל, עמקים וגליל, מכיר את היונק הפרא הגדול ביותר (לא הומוספיינס, אלא חזיר הבר, sus scrofa) והבאלגן שהוא עושה לקומפוסט. לא מצאתי עד היום מבנה לקומפוסטר שבאמת הצליח להתמודד עם חזירי הבר, ולא משנה אם זה בכליל או בטבעון. היה ניסוי, בהובלה של אורית בוקבוזה, לפיזור צואת אריות כאלמנט הרחקה, וזה עבד, אבל החזיק מעמד רק שבועות ספורים, כי הניחוח הייחודי של הצואה נחלש.

ובכן, זה לא שהמערכת של הומביוגז היא חזקה יותר מקומפוסטרים שבנויים מעץ ומברזל, אלא שעד כה פשוט לא נתקלתי בסיפור על חזירים שניסו להפוך מערכת של הומביוגז כמו שהם כן עושים לקומפוסרים גדולים. התשובה לשאלה למה, היא השערה שלי, ובוודאי שלא הוכחה מדעית כלשהי, אבל בכל זאת אנסה את מזלי – חזירי הבר לא מאפיינים את הריחות של מערכת ההומביוגז כריחות של מזון זמין. במילים אחרות, הם צריכים ריח מסויים של אוכל בשלבי פירוק שונים, כדי שהחזירות שלהם תבוא לכדי ביטוי, והומביוגז פשוט לא עושה להם את זה.

חברה צעירה ומקומית עם הלב במקום הנכון

מעבר לגאווה הלאומית של חברה ישראלית שמצליחה עם מוצר שכולו ירוק, כשכל חברות הסטארטפ הישראליות המצליחות הן בעצם חברות תוכנה, אי אפשר שלא לשמוח על כך שבנסיעה קצרה למטה החברה, אתם יושבים במרכז ההדרכה, הפיתוח ושירות הלקוחות הבינלאומי של החברה. כמי שיצא לו לבקר במרכז החברה מספר פעמים בסיטואציות שונות, זה מרגש לראות את הפיתוח הבא בזמן ניסוי אמיתי וחי של עובדי החברה. גם העובדה שאפשר לדבר בעברית עם מחלקת התמיכה ולדעת שתמיד יש להיכן ללכת כדי ללמוד למה זה עובד ככה ולא אחרת ומה אתה עושה לא טוב, מאוד תומכת בתהליך ההתנעה של המערכת. במילים אחרות, הפוך מקנייה בעלי אקפסרס. לא תקנו ג’ינס ב5 שקלים ותקבלו ג’ינס שבקושי עולה לכם על כף הרגל, לא תקבלו משהו שלא עובד, וכשתשאלו תקבלו התנצלות קרה במייל עם הצעה לקבל החזר.

יוצא לי לראות לא פעם חברות צעירות בישראל, דווקא בתחומים של טכנולוגיה עילית (תוכנה וחומרה, וביומדיקל) במסגרת עבודתי, ולכן כל כך מרגש לראות את ההבדל. הומביוגז, כמו שאני מכיר אותה, הפכה את הפרמידה על הראש, ושמה את ה”למה” לעשות את מה שהיא עושה במרכז.
מציע לכם להציץ ב(לכל הפחות) בחצי הראשון של הסרטון הזה, כדי להבין על מה אני מדבר.

המחיר, רבותיי, המחיר

בואו נדבר מספרים. 700$, עיגול של המחיר הקמעונאי של המערכת, שווים כ2400 ש”ח. בלון גז קטן, שאצלנו בבית נגמר בערך פעם בחודש וחצי (תלוי בעונה) רק במטבח, עולה למלא כ150 ש”ח (המחיר קצת עלה לאחרונה). בשנה זה יוצא 150 ש”ח כפול 9 = 1350 ש”ח. עכשיו בואו נניח שהגזמתי, ובלון גז קטן מוחלף רק פעם בשלושה חודשים. בשנה אנחנו מדברים על 150 ש”ח כפול 4 = 600 ש”ח. מה שאומר שאת המחיר ההתחלתי של המערכת, בהערכה של צריכת גז נמוכה, החזרנו תוך 4 שנים. ספרו לי על עוד השקעה שמחזירה את עצמה בזמן כל-כך קצר, ושכל כולה הקטנת טביעת רגל אקולוגית, והפחתת זיהום וצריכה. אשמח לשמוע ולהשקיע גם בה.

ויותר מזה (שימו לב) – ממש עכשיו הומביוגז השיקה דגם חדש. לכבודו, המחיר המיוחד של כל המערכת הוא 469 דולר -שזה 1800 ש”ח! מחיר זה התחיל בהשקת הדגם החדש וימשיך כך עד לסוף השנה האזרחית.  אז אם אין לכם התלבטות באמת, וזה רק עניין של טיימינג, המחירים אומרים שעכשיו זה הזמן לרכוש.

לסיכום

אז כן, עדיין צריך מקום בגינה, והמערכת עובדת יותר בעונות החמות, ואי אפשר לשים אותה בחנייה הצפונית, וכו’ וכו’. עדיין יש המון מאיתנו, שיש להם מספיק מרחב בחצר, ומספיק שמש, ומספיק פסולת אורגית… אז לכל מי שאוהב לחסוך כסף תוך כדי שהוא מקטין את הזיהום הסביבתי שהוא אחראי לו, הומביוגז זאת אופציה נהדרת מכל הסיבות שלעיל.

קישור לדף הקמפיין של HomeBioGas בקיקסטארטר, כאן.

לתוכן זה נכתבו 7 תגובות

  • נראה מוצר מדהים, והלוואי והיה לי מקום ליישם דבר כזה.
    עם זאת…

    פעם, לפני לפחות 5 שנים התעניינתי בנושא, וממה שקראתי בזמנו עלה שאחת הבעיות הקשות בנושא זה הוא זיהום של גזי גופרית שהם תוצר בלתי נמנע מהפירוק.
    גז בערה (בכוונה לא קורא לזה גז בישול) שמכיל את התרכובות הללו, ישמיד (קורוזיה) מערכת בישול\ חימום בטווח של חודשים. אחת הפעולות לנקות את הגז מהגופרית היתה העברה במדיום של צמר פלדה, שם הגופרית היתה מחמצנת את הפלדה (אאל”ט זה יוצר בעיות אחרות עם מימן).

    בעיה נוספת שיש למערכות כאלה היא הלחות המובנית בתוצרי פירוק. המים בפאזה גזית יפגעו גם הם במערכת הגז, שלא לדבר על הקטנה ניכרת בניצולת הבערה.

    איך המערכת מתמודדת עם בעיות אלה?

    • שלום לך, בהחלט שאלה לעניין. שמי אוהד מחברת הום ביוגז ואשמח לענות לך.
      כדי לסלק את הגז H2S (מימן גופרתי) המערכת מגיעה עם פילטר המכיל תחמוצת ברזל – חומר הקושר אליו את הגפרית בקשר חזק ויעיל פי 20 מצמר הפלדה שהזכרת.
      כדי לטפל בנושא העיבוי של המים בצנרת הגז המערכת מגיעה עם ברז פורק נוזלים האוגר בתוכו את הנוזל שהצטבר. פעם בחודש בערך פותחים את הברז ומרוקנים את המים.

  • ליאור זינגר

    Asaf my dear friend,
    Even I ordered one :o
    I built a few in my lifetime (like you can see in my article), but I need one that would look good and I can show it to my neighbors. In addition, I love this company, they are an awesome team that decided to go with their dream all the way and create something green.
    I called them with some questions and this girl Heba had all of the answers I was looking for! Thanks Heba, you convinced me to buy one :)
    I will upload some photos after I have it installed

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן